כרובית אפויה
אני חושב שחלק מכם כבר מכירים את "הפטנט" שלי. כיון שאני ממש לא יודע לבשל (בקושי יודע להכין אוכל. ממש בקושי), אני מחפש פתרונות ברשת.
הפעם רציתי לכבוד הפסח תוספת למנה עיקרית שהיא משהו אחר מתפוחי אדמה או אורז. הלכתי על כרובית. אבל רציתי משהו לא סטנדרטי. אז הלכתי על כרובית אפויה (פעם ראשונה) לפי מיקס של שני מתכונים. שניהם בסרטוני הדרכה. אחד של מאיר ממן ואחד של ליהי קרויץ (מגיע להם הקרדיט. עזרו לי יופי).
כרגיל אציל – הכמויות אינן קדושות. אז נא להכין מראש את המצרכים הבאים:
כרובית – לפי מספר הסועדים – מפורקת לפרחים. המתכון הזה הוא לכרובית אחת בינונית.
שתי ביצים.
כף וחצי מיונז.
כף שטוחה חרדל.
כף או קצת יותר אבקת מרק בצל.
מלח דק לפי הטעם.
מלח גס לבישול, בערך כף או כף וחצי.
פלפל שחור (אני הלכתי על גרוס – רוצה לחסל את המלאי כי אני בדרך כלל לא משתמש בזה).
קמח מצה (רק למי שרוצה כשל"פ) – בערך שתים שלוש כוסות. אני הלכתי על קמח מצה פירורית מוזהבת (בחיי שיש כזה לפסח).
פרורי לחם (למי שלא מקפיד על כשל"פ) – כמות כנ"ל.
שומשום כחצי כוס (לא חובה).
כלי חובה: סיר, מסננת מספיק גדולה, קופסת פלסטיק עם מכסה (אני משתמש בכאלה של קילו סלט חומוס), קערה לא גדולה ושקית נילון בלי חורים. אפילו לא הכי קטן. מרית (מה שקורין בטעות לקקן. זה ממש לא לקקן. יותר דומה לשפכטל). למי שאין – אפשר גם כף. תבנית בגודל מתאים לפרוס עליה את כל הפרחים מכוסה בניר אפיה.
רצוי: ספרי שמן. אם אין – שמן רגיל ולמרוח ביד על ניר האפיה.
מרתיחים בסיר מים עם מלח גס.
כשהמים רותחים, מכניסים את הכרובית המפורקת ומרגע הרתיחה מנמיכים את הלהבה למינימום וסופרים 7 דקות. 8 מקסימום. הכרובית צריכה להיות קצת קשה. בתנור היא כבר תתרכך עוד. אבל לא רוצים שהיא תתרכך יותר מדי.
מורידים מהאש, שופכים למסננת ומקררים תחת הרבה מים זורמים כדי להפסיק את תהליך הבישול.
מניחים לכרובית להתייבש קצת ובינתיים מכינים את התערובות.
תערובת ראשונה: בקערה – המיונז, החרדל, הביצים, התבלינים ואבקת המרק. מערבבים היטב לתערובת אחידה.
תערובת שניה: בקופסת הפלסטיק – קמח מצה או פרורי הלחם עם השומשום. סוגרים במכסה, מנערים ומערבבים היטב.
לתוך שקית הנילון מכניסים את פרחי הכרובית ויוצקים עליהם את התערובת מהקערה. בסוף נעזרים במרית. סוגרים את השקית ומגלגלים אותה בין הידיים רק עד שכל הפרחים מרוחים בתערובת. לא יותר מדי כדי שהפרחים לא יתפרקו.
מחממים תנור לטמפרטורה הכי גבוהה.
מכניסים פרח פרח לקופסת הפלסטיק, סוגרים במכסה ומגלגלים קלות לכיסוי הפרח בתערובת. מניחים את הפרחים על ניר האפיה המשומן.
אחרי שנגמרו כל הפרחים – מי שרוצה לטרוף את התערובת שנשארה או לעשות ממנה חביתה – בתיאבון. אני טרפתי ככה (למרות שאומרים שזה לא בריא) עם השאריות שנשרו מהכרובית. בסוף זורקים את הנילון.
עכשיו מכניסים לתנור. אני השתמשתי בטוסטר-אובן (יעני תנור קטן שולחני) בקומה האמצעית. לדעתי, בתנור גדול קצת מעל הקומה האמצעית אבל לא קרוב מדי לגוף החימום. כשהפרחים המצופים מזהיבים קצת, מוציאים מהתנור ובודקים אם יש צורך להפוך אותם. אחרי שהפרחים הזהיבו קצת מכל הכיוונים – בתיאבון.
אני הפכתי לחמש דקות.
יצא 10.
אני חושב שחלק מכם כבר מכירים את "הפטנט" שלי. כיון שאני ממש לא יודע לבשל (בקושי יודע להכין אוכל. ממש בקושי), אני מחפש פתרונות ברשת.
הפעם רציתי לכבוד הפסח תוספת למנה עיקרית שהיא משהו אחר מתפוחי אדמה או אורז. הלכתי על כרובית. אבל רציתי משהו לא סטנדרטי. אז הלכתי על כרובית אפויה (פעם ראשונה) לפי מיקס של שני מתכונים. שניהם בסרטוני הדרכה. אחד של מאיר ממן ואחד של ליהי קרויץ (מגיע להם הקרדיט. עזרו לי יופי).
כרגיל אציל – הכמויות אינן קדושות. אז נא להכין מראש את המצרכים הבאים:
כרובית – לפי מספר הסועדים – מפורקת לפרחים. המתכון הזה הוא לכרובית אחת בינונית.
שתי ביצים.
כף וחצי מיונז.
כף שטוחה חרדל.
כף או קצת יותר אבקת מרק בצל.
מלח דק לפי הטעם.
מלח גס לבישול, בערך כף או כף וחצי.
פלפל שחור (אני הלכתי על גרוס – רוצה לחסל את המלאי כי אני בדרך כלל לא משתמש בזה).
קמח מצה (רק למי שרוצה כשל"פ) – בערך שתים שלוש כוסות. אני הלכתי על קמח מצה פירורית מוזהבת (בחיי שיש כזה לפסח).
פרורי לחם (למי שלא מקפיד על כשל"פ) – כמות כנ"ל.
שומשום כחצי כוס (לא חובה).
כלי חובה: סיר, מסננת מספיק גדולה, קופסת פלסטיק עם מכסה (אני משתמש בכאלה של קילו סלט חומוס), קערה לא גדולה ושקית נילון בלי חורים. אפילו לא הכי קטן. מרית (מה שקורין בטעות לקקן. זה ממש לא לקקן. יותר דומה לשפכטל). למי שאין – אפשר גם כף. תבנית בגודל מתאים לפרוס עליה את כל הפרחים מכוסה בניר אפיה.
רצוי: ספרי שמן. אם אין – שמן רגיל ולמרוח ביד על ניר האפיה.
מרתיחים בסיר מים עם מלח גס.
כשהמים רותחים, מכניסים את הכרובית המפורקת ומרגע הרתיחה מנמיכים את הלהבה למינימום וסופרים 7 דקות. 8 מקסימום. הכרובית צריכה להיות קצת קשה. בתנור היא כבר תתרכך עוד. אבל לא רוצים שהיא תתרכך יותר מדי.
מורידים מהאש, שופכים למסננת ומקררים תחת הרבה מים זורמים כדי להפסיק את תהליך הבישול.
מניחים לכרובית להתייבש קצת ובינתיים מכינים את התערובות.
תערובת ראשונה: בקערה – המיונז, החרדל, הביצים, התבלינים ואבקת המרק. מערבבים היטב לתערובת אחידה.
תערובת שניה: בקופסת הפלסטיק – קמח מצה או פרורי הלחם עם השומשום. סוגרים במכסה, מנערים ומערבבים היטב.
לתוך שקית הנילון מכניסים את פרחי הכרובית ויוצקים עליהם את התערובת מהקערה. בסוף נעזרים במרית. סוגרים את השקית ומגלגלים אותה בין הידיים רק עד שכל הפרחים מרוחים בתערובת. לא יותר מדי כדי שהפרחים לא יתפרקו.
מחממים תנור לטמפרטורה הכי גבוהה.
מכניסים פרח פרח לקופסת הפלסטיק, סוגרים במכסה ומגלגלים קלות לכיסוי הפרח בתערובת. מניחים את הפרחים על ניר האפיה המשומן.
אחרי שנגמרו כל הפרחים – מי שרוצה לטרוף את התערובת שנשארה או לעשות ממנה חביתה – בתיאבון. אני טרפתי ככה (למרות שאומרים שזה לא בריא) עם השאריות שנשרו מהכרובית. בסוף זורקים את הנילון.
עכשיו מכניסים לתנור. אני השתמשתי בטוסטר-אובן (יעני תנור קטן שולחני) בקומה האמצעית. לדעתי, בתנור גדול קצת מעל הקומה האמצעית אבל לא קרוב מדי לגוף החימום. כשהפרחים המצופים מזהיבים קצת, מוציאים מהתנור ובודקים אם יש צורך להפוך אותם. אחרי שהפרחים הזהיבו קצת מכל הכיוונים – בתיאבון.
אני הפכתי לחמש דקות.
יצא 10.
