יש מצב שהוא כועס עלי?

menachem25

New member
יש מצב שהוא כועס עלי?

בשנים האחרונות הייתי פרילאנסר (עד לפני שבועיים בערך...), מה שאומר שבשנה האחרונה (מאז שהוא נולד) אני ודן הקטן כל יום ביחד. משגיח עליו, מאכיל, מחתל, מטפל (בין הטיפול בלקוחות השונים..), מהבוקר ועד שאמא חוזרת אחה"צ מהעבודה.

לפני שבועיים בערך חזרתי לעבוד במשרה מלאה, ומאז, אשכרה כמעט כל ערב כשאני בא הביתה הוא לא רוצה שאני יחזיק אותו, או אם אני רק מתקרב אליו או מחזיק אותו הוא מתחיל לבכות, ובכלל הוא נעשה מאוד עצבני. הוא גם התחיל ללכת למעון יום מאז שהתחלתי לעבוד, אבל הרושם שלנו שהוא מקבל טיפול טוב במעון.

עד עכשיו כל פעם כשהוא היה עצבני אני הייתי זה שמרגיע אותו. כאילו, יום אחד לקחנו אובר, ישבתי קדימה, אישתי מאחורה והוא התחיל לבכות, ועד שלא החלפתי מקום עם אישתי הוא לא נרגע. או סתם בבית, אם היה עצבני בדרך כלל רק כשאני החזקתי אותו הוא נרגע. סוג של ילד של אבא. עכשיו הכל התהפך.

ניסיתי לחשוב אם הוא באמת כועס עליי, כלומר, הוא כולה חגג שנה לפני כמה ימים - יש להם אשכרה אינטלגנציה כבר בגיל הזה של לעשות ריגשי וכאלה? ניסיתי לחשוב אם הוא סתם עכשיו יותר בקטע של אמא, או שהוא באמת כועס עליי. ת'כלס זה אפילו יותר נוח.. ;) (כי עכשיו היא צריכה להאכיל אותו ולהחזיק אותו כל ערב כשאני בא מהעבודה... ;) )
אבל תהינו אם הוא באמת אשכרה כועס עליי. כאילו, אני בא להחזיק אותו הוא מתחיל לצרוח. רוצה רק בידיים של אמא (עד לא מזמן היה הפוך).
אישתי קראה באיזה ספר שתינוקות לפעמים מתהפכים על אחד ההורים, וזה בא בגלים.

מה שכן שמנו לב, שבת-ראשון פתאום היה יותר נחמד אליי (אולי כי ראה אותי יותר כל הסוף שבוע וטיילנו ביחד בראשון) - מה שמעלה את הסברה שהוא באמת עושה עליי אוואנטות וקצת ריגשי...?

מצד שני, שוב, קשה לי להאמין שהוא אשכרה עושה את החישובים האלה בראש? כולה בן שנה, מה הוא כבר מבין ??

מה המומחים פה בפורום אומרים / חושבים ?
 
הוא לא עושה אוונטות וגם לא ריגשי

הוא בן שנה ולא מסוגל לזה שיכלית.
מה כן? הוא בדיוק בגיל של חרדת נטישה, ומבחינתו הוא חווה נטישה של דמות המטפל העיקרי.
מה עושים? נמצאים איתו כמה שאפשר.
זה אומר שבערב גם אתה מטפל בו ולא רק אמא, גם אם הוא בוכה וצועק ועצבני. זו הדרך שלו לבטא את המחאה על הנטישה שהוא חווה. הדרך שלך להבהיר לו שלא נטשת היא פשוט להיות איתו, כמה שאפשר, מתי שאפשר.
 
בדיוק


ורוצה להוסיף, שיש לנו נטייה בתור הורים להיכנס למסע של רגשות אשם.
הוא יתרגל למצב החדש והכל יסתדר לאט לאט.
סה"כ יש הרבה שינויים והוא צריך לעכל הכל, לא פחות מאיתנו המבוגרים.
 

menachem25

New member
זה אשכרה כבר מעליב.. - לפעמים הוא ממש

לא נותן לי לגעת בו. וזה כבר יותר משבועיים.
כמה זמן זה לוקח להם?

מה שכן, דווקא כן נראה לי שהוא עושה לי בכוונה, כי נניח אני יבוא בשבע מהעבודה, כל הערב יהיה עצבני ולא יתן לי להתקרב אליו, אבל אז כשהוא הולך לישון, הוא פתאום מתהפך ואז או שהוא נרדם לי על הכתף או שהוא רק רוצה שאני יהיה איתו בחדר וישיר לו עד שהוא נרדם.
לדעתי הוא סתם מניפולטיבי ומפונק. מה המומחים אומרים?
מצד שני, כל סוף השבוע האחרון הוא פתאום היה נחמד אליי.

זה דבר תקין? או משהו חריג? עשיתי קצת גוגל בעקבות שתי התשובות פה שעניתם לי וגוגל אומר שתוך שבוע הוא צריך להתרגל (וכבר קצת יותר משבועיים והוא עדיין עושה סצנות כל ערב במהלך השבוע... )
 
צריך ואמור לא קיים אצל ילדים-כל ילד והדרך שלו


וכל ילד והקצב שלו.
זה הגיוני שהוא כן ישתחרר וירצה את קרבתך בלילה. הוא כבר עייף וזקוק לאמא שלו שהוא אוהב.
&nbsp
אל תקחי ללב ותנסי להיות כמה שיותר סבלנית.
 

menachem25

New member
רק תיקון קל

אני האבא ... , כלומר " הוא כבר עייף וזקוק לאבא שלו - שהוא אוהב.. ? "

אני לא לוקח ללב, אבל זה קצת מעיק. הוא נורא עצבני. אבל כן משתדל להיות סבלני..
זה מאוד לא טיפוסי לו - מאז שנולד תמיד היה ילד חמוד ונורא רגוע. מאז שהתחלתי לעבוד בשלוש שבועות האחרונים הוא הפך להיות מאוד עצבני.

מצד שני , יש הרבה יתרונות ב - "מצב החדש" ... , למשל, כל הערב רק אמא עכשיו מחזיקה אותו כי הוא לא רוצה בידיים שלי.
אם הוא מתעורר בלילה, אמא מתעוררת - כי הוא לא רוצה בידיים שלי ... (בד"כ אני הייתי לוקח אותו כשהיה מתעורר בלילה, כי בתור פרילאנס עבדתי עד שעות מאחרות...)
 
סורי על הטעות


כן, בהחלט מתגעגע לאבא. אני רואה על הקטנה שלי כשבעלי איננו הרבה ואיך היא מתנהגת ואז כשהיא רואה אותו היא מתרפקת עליו ורוצה שיקח אותה וכו'.
&nbsp
&nbsp
 
למעלה