הנקה ותמ"ל

[פרפרי אהבה]

הנקה ותמ"ל

תקנו אותי אם אני טועה, אבל מרגישה שמרוב שמנסים לנרמל את ההנקה ולעודד אותה- יוצרים אנטי כלפי התמ"ל.

עכשיו זה פחות במיוחד עם המוצקים, אבל כל החצי שנה הראשונה שלי כאמא הרגשתי שצריכה להתנצל שלא הלך לי בהנקה ושהפסקתי לשאוב כשהייתה בת 4 חודשים, צריכה להתנצל על זה שאני נותנת סימילאק ולא חלב אם.

מה דעתכם בנושא? האם אתם גם מרגישים ככה?

 

[michal@gal]

כל אחת רואה מהכיוון שלה

אילו שמניקות מרגישות לחץ הפוך. באופן קבוע שואלים למה הן לא מוסיפות תמ"ל ואיך הן יכולות להיות בטוחות שההנקה מספיקה לתינוק.
כל בעיית התפתחות/שינה/בריאות של התינוק, קודם כל מאשימים את ההנקה וממליצים לעבור לתמ"ל.
&nbsp
&nbsp

 

[מילי2017]

גם אני הרגשתי ככה

בכל מקום (רופא, טיפת חלב) שואלים מה התינוק אוכל
ואם את עונה הנקה את מרגישה ש"את בסדר" ולהיפך ...
אני שילבתי הנקה עם תמ"ל וכשלתינוקת הייתה עצירות
הרופא ייעץ להניק כמה שיותר (שאולי זה נכון...אבל נותן הרגשה לא משהו) .
&nbsp

 

[TheWindCriesMary]

כמו שmichal@gal כתבה

כל אחת מרגישה לחץ מהכיוון שלה. אני הרגשתי את זה כאם שנותנת תמ"ל, מכירה הרבה מניקות שנתקלו בלחץ לכיוון ההפוך.

 

[מ י כ ל10]

עונה

אני חושבת שזה עניין של ביטחון. כשמישהי מרגישה ביטחון בבחירות שלה ובתזונה שהיא נותנת לילדיה זה ממש לא מרגש מה אחרים אומרים או חושבים. ומי שלא מרגישה ביטחון (נראה לי שרוב האמהות, בטח בילד הראשון) מרגישה האשמה או צורך להתנצל בכל פעם שהיא נשאלת בעניין (ושואלים. כי זה מעניין, סתם כדי לשאול או לידע בריאותי).
&nbsp
ואין צורך לנרמל את ההנקה (גם לא את הבקבוק). תינוקות צריכים לאכול. זה מאוד פשוט

 

[איןאריותכאלה]

עלי לוחצים להוסיף תמ"ל - זה לגמרי דו כיווני

ותמיד לחצו עלי. כל לידה אמרתי שאניק כמה שאוכל. את שני הראשונים הנקתי ביום ובלילה נתתי תמ"ל. עם השלישית ועכשיו עם הרביעית הצלחתי להניק מלא. בטיפת חלב האחות פערה עלי זוג עיניים (מה, הנקה מלאה?) ומיד שקלה ובדקה והודיעה שהילדה באחוזון 50 (לתומי חשבתי שזה בסדר גמור) ושאבוא לשקול אותה עוד שבועיים ונראה אם ההנקה מספיקה או אולי כדאי להוסיף תמ"ל. טוב שזו לא ילדה ראשונה, אחרת באמת הייתי באה רק כדי לשקול אותה. הילדה בריאה, חיונית, מתקשרת, בהחלט עולה במשקל, ישנה בלילה - למה בדיוק צריך להוסיף לה תמ"ל?
וחמותי.... בכלל. כל פעם שהילדה בוכה - "נו, אולי היא רעבה, בטח אין לה חלב, אולי אני אכין לה בקבוק?" ואילו הייתי מאפשרת היתה יושבת ומאכילה אותה כל שעה (או כל פעם שהעיניים שלה פקוחות).
ואפילו אמא שלי - שיש לה עצבים יותר חזקים מלחמותי - שואלת מדי פעם אם אני לא חושבת שכדאי להוסיף.