זוגיות

[פצלוחה10]

זוגיות

טוב אז כהורים לתינוקת ראשונה עולות דילמות וקשיים בזוגיות...
אנחנו לא מסכימים כמעט על שום דבר בנוגע לדרך התמודדות עם הקטנה ולפעמים זה נגמר בעצבים ... בנוסף אני משערת שבאופן טבעי בשלב זה יש לה העדפה להיות עליי כל הזמן והוא מתבאס מזה ולוקח את זה קשה למרות שמבין שזה טבעי .... בכל אופן אני מוצאת שאחד הדברים שהופכים יום לקשה זה יום שאנחנו רבים בו... גם אם זה לא צעקות או משהו אבל האנרגיה השלילית מוציאה לי את כל האנרגיה ואני מרגישה שגם משפיעה על הקטנה. בכל אופן אשמח לשמוע חוויות , התמודדויות שהיה לכם או עדיין... ואיך התמודדתם או מתמודדים...
ושיהיה שבוע שמח ושליו לכולם

 

[oritta17]

הכי פשוט, לשתף גם אותו מדי פעם,,

טיפ. קטן להרגעת הרוחות:
לא תמיד חייבים להתווכח איתו ,הוא עדיין אבא טרי ,שרוצה גם לשתף עצמו בענייני התינוקת שלו, תגידי לו לפעמים שדעתו מקובלת עלייך ,בכדי שלא ייפגע.
&nbsp
אימא יקרה:
תחשבי על המצב בו כול הזמן את גורמת לבעלך להרגיש שרק את צודקת ,
ובלי להרגיש אפילו, את מבטלת את כול דיעותיו ורצונותיו ,ואת זכות הדיבור שלו, בכול הנושא של התינוקת ששיכת גם לו.
אז מה את מצפה ממנו ?
שהוא יהיה אבא מאושר,כשאת מתנגדת לכול דבריו ודיעותיו ?
&nbsp
לטובתך,כדאי שתתחילי לשים את עצמך בנעליו ,ותחשבי כיצד הוא נפגע מהתנהלות זו,
כדאי שתעודדי אותו להיות שותף בגידול התינוקת,להניח אותה בזרועותיו מדי פעם,
ולהיות רגישה אליו ולרצונותיו.כדאי לפעמים להתגמש איתו ,ולהסתכל סביב מנקודת מבט אחרת:
במקום לקבוע עובדה שיש לתינוקת העדפה רק אלייך ,עשי מעשה ,וכשהוא פנוי תעבירי את התינוקת גם אליו ותאפשרי לו שיהנה מהחזקת התינוקת הקטנה בזרועותיו,
הוא הרי האבא שלה ,ומגיע גם לו לאחוז אותה מדי פעם, וזה מאוד טבעי שהאבא יחזיק את התינוקת מדי פעם ולא רק האימא.
באופן זה התינוקת תקשר ביניכם ולא יהיו מריבות ומתחים מיותרים ביניכם- שיזיקו לה.
&nbsp
אימא יקרה,
אין דבר כזה שהתינוקת מעדיפה רק אותך,גם לאבא יש זכויות עליה,
וכדאי שתאפשרי לו מדי פעם להחזיק אותה בידיו,ולהרגיש מאושר עם התינוקת.
בהצלחה.
&nbsp

 

[פצלוחה10]

יפה...

אהבתי תהתחלה של הטקסט... אני באמת מתנהגת כאילו אני צודקת בכל מה שטוב בשבילה...
ולגבי להחזיק אותה ולהיות שותף זה ברור... הוא איתה ימים שלמים... כשאני בעבודה הוא איתה...
בכל אופן , תודה !

 

[oritta17]

ברגע שאת מודעת לכך,

תמיד טוב לתת קצת פירגון לצד השני:
בהתייחסותך החיובית כלפי בעלך, הוא ירגיש שהוא חשוב לך,
ושיש לו מקום להביע את דעתו בבית, ואז לא תהיה לו סיבה להיפגע ולכעוס.
&nbsp
מילה טובה מדי פעם, תחזק את הקשר ביניכם,ו תשבור את אווירת המתח,
וכששניכם תהיו רגועים ,זה כמובן יועיל מאוד לטובת התינוקת, וכולכם תהיו מרוצים.
&nbsp
כדי למנוע ויכוחים וכעס ,כאשר בעלך יעלה בפנייך דיעה מסויימת בנושא התינוקת,
אפילו שדעתך זה לא יהיה בדיוק כפי שאת חושבת, לא לשלול מיד את מה שאמר ,
אלא תגידי : "יהיה בסדר,אני אקח זאת בחשבון" .
תמיד כדאי שתהיי רגועה כלפיו ,ולא כדאי להגיב מתוך רצון להרגיש צודקת תמיד,
ככה האווירה תהיה של רוגע ושלווה בביתכם וכולכם תרוויחו.
&nbsp
מקווה שעזרתי קצת.

 

[פצלוחה10]

תודה רבה

 

[איןאריותכאלה]

אם זה מעודד אותך

אנחנו הורים קרוב לשבע שנים, וכפי שיש בינינו הבדלים באופי ובגישה לחיים, כך יש בינינו הבדלים בתפישה ההורית, ולא על כל דבר אנחנו מצליחים להגיע להסכמה. יש נושאים בהם אנחנו מתואמים, ויש דברים שאנחנו נוהגים בהם אחרת, וכן, לפעמים אנחנו ממש רבים כשכל אחד בטוח שהדרך שלו נכונה יותר (ושהשני טועה לחלוטין ). זה שהפכתם להורים לא בטל את הנפרדות שלכם ולא הפך אתכם למקשה אחת.

 

[פצלוחה10]

חחחחח

מעודד זה לא

תודה על התגובה ...
מקשה אחת זה בטוח לא... אבל לפעמים התחושה היא כמו בשדה קרב... וזה מבאס... בא לי לא להסכים אבל כאילו להצליח להתמודד עם זה ב"כבוד"

 

[פרפרי אהבה]

מאוד מבינה ומזדהה

השנה הראשונה לגידול תינוק היא מאוד מאוד קשה ומאתגרת, במיוחד כשזה ילד ראשון.
אצלנו זה גם היה ככה ועדיין ככה לפעמים. משתדלים לא לדרוס אחד את השני מבחינת הדיעות ולקבל או לנסות להגיע לפשרה מסוימת ויש דברים שמה לעשות אני מבינה יותר בזה ואז הוא יתווכח ויתווכח עד שיבין שאני צודקת כשיגלה שעוד מיליון אנשים חושבים ככה או יודעים את זה כמוני...
&nbsp
אני משתדלת למרות שאני זו שאיתה ויודעת ומכירה ומזהה התנהגויות וסימנים כן לאפשר לו להביע דיעה ולהשתתף בהחלטות לגביה.
&nbsp
אצלנו למשל זה לגבי נושא השינה- חשוב לו שהיא תירדם לבד אבל זה תהליך ומה לעשות אני רק בנאדם ולא מסוגלת לבד. אני פשוט גמורה מידי מעייפות כדי לעשות את זה לבד אז דיברנו על זה והסכמנו שהוא יעשה גם הרדמה ככה ושנזרום עם מה שקורה ביחד-מה שנכון לכל אחד מאיתנו נכון לאותה סיטואציה.
&nbsp
בגדול , אני דוגלת בגישת pick your fights ומנסה לא לריב על כל דבר ולנשום עמוק.

 

[פצלוחה10]

ממש מזדהה

עם מה שאת כותבת .
גם ספציפית העניין של ההרדמה היה עניין גדול... עכשיו בגדול כל אחד בדרך שלו ... אבל למשל אני רוצה להמשיך לישון איתה בחדר בינתיים , היא כמעט בת 8 חודשים והוא לא, אז כרגע ישנים בנפרד, וזה יוצר מתחים שאני לא כלכך יודעת לגשר , לדעתי אין סיבה להרגיל אותה לישון לבד... לא בגיל הזה, ומבחינתו זה שלילי מאוד שאני ישנה איתה , וגם זה שאנחנו לא ישנים יחד... בכל אופן זאת דוגמא שאני לא יודעת אם לוותר על האינטואיציות שלי ... ו"להתעלות" על מה שאני מרגישה שנכון "למען" המטרה של לתת לו להיות שותף בהחלטות :/

 

[TheWindCriesMary]

כמה דברים

בעיני, הדבר הכי חשוב לדעתי הוא לא לנהל ולא לתקן את בן הזוג. לתת לו את המרווח שלו לנסות, לטעות, ללמוד ולהיות אבא שלה. גם אם זה אומר שהתינוקת תצא מהבית לבושה במכנסיים ורודים ובגד גוף (פתוח!) מעליהם ואת הולכת 2 מטר מאחוריהם בפרצוף של "אני לא מכירה אותם", למשל.
כשהוא "בתפקיד" - קם בלילה, מלביש, מאכיל,מחליף חיתול וכו' - יש לו חופש פעולה. זה נורא מפתה להעיר או לתקן, כי בתור מי שבילתה עם התינוקת בחל"ד את ודאי מכירה את ההעדפות שלה יותר טוב ממנו, אבל בטווח הארוך ההערות האלה יהפכו אותו לעוזר מתוסכל ולא לשותף שווה ערך.
אצלנו מאוד עזר כששלחתי אותם ביחד לחוג התפתחות - זה יצר משהו משותף שלהם, נתן לו הזדמנות ללמד אותי דברים חדשים ושינה את מאזן הכוחות בבית לשוויוני יותר.
&nbsp
עוד עצה - קחו עזרה, איפה שאתם יכולים. רומבה, מדיח כלים, עוזרת, אוכל מוכן וכו'. כשעייפים, הפתיל קצר יותר. כשיש המון מטלות, מתחילים להתחשבן ולהתפנקס ("אני קמתי בלילה אז אתה תעשה כלים" וכו'). עזרה חיצונית תאפשר לכם לנוח יותר ולהתחשבן פחות.
&nbsp
ודבר אחרון - תקדישו זמן לעצמכם. תשאירו את התינוקת עם סבתא \ בייביסיטר וצאו רק שניכם. אנחנו עשינו את זה לראשונה כשהקטנה הייתה בת שבוע ואנחנו מקפידים על זמן זוגי פעם בשבוע-שבועיים.
אם אין לכם בייביסיטר זמינה - אפילו תחליטו שאתם מזמינים אוכל מפנק, פותחים בקבוק יין ומתפנקים אחרי שהקטנה הולכת לישון.

 

[פצלוחה10]

וואו

ממש מדוייק מה שכתבת... ככה הוא אומר גם... אני אשתדל זה בכלל לא קל מסתבר לא להיות שיפוטית, להעיר לו ולתקן אותו... כשזה נוגע לייצור הקטן הזה...
זו עבודה רצינית לעשות עם עצמי להגיע למצב כזה !
תודה , מקווה שנגיע לזה (כרגע ניראה כמו אחרית הימים)

 

[TheWindCriesMary]

יש לי דרך ממש פשוטה לעשות את זה

צאי מהבית ותשאירי את שניהם יחד. לכי עם חברה לדרינק, לשיעור יוגה, לטיול בפארק לבד - ותני להם שעתיים-שלוש ביחד. מבטיחה לך שתמצאי את שניהם בבית כשתחזרי, ואולי זה יעזור לשחרר קצת.

 

[mikmik291]

כמה דברים

אחד השיעורים הכי גדולים שאני לומדת מאז שהפכתי להיות אמא זה לשחרר, זה מאוד קשה לי אבל זה עושה פלאים לבת שלי ולקשר שלה עם אבא שלה, זה יהיה בונוס גדול עבורה אם היא תחווה קשר משמעותי עם אבא שלה.
תני להם זמן ביחד, אני יוצאת פעם בשבוע לשיעור פילאטיס ומשאירה את שניהם לבד וזה רק עושה להם טוב.

דבר שני, תפנו לעצמכם זמן זוגי, אנחנו קובעים דייט אחד לשבוע שבועיים מאז שהיא הייתה בת 3 שבועות, משאירים את הילדה אצל סבא וסבתא שלה ויוצאים (ואז גם סבא וסבתא נהנים) ואם לא מתאפשר אז עושים דייט בבית כשהילדה ישנה.

דבר שלישי, אל תסחבו את הריב, כדאי לפתור את זה תוך כדי מאשר להיסחב עם רגשות שליליים לאורך זמן. גיליתי שלא תמיד אני צודקת כאמא, לפעמים לבעלי יש עצות מצויינות וכדאי גם להקשיב לו.
ועוד דבר אחרון, תפרגנו אחד לשניה, הסיטואציה הזו קשה לשניכם וכל אחד עושה את הכי טוב שהוא יכול, תהנו מהגידול של הילדה ביחד ותסתכלו על החיובי בכל העניין

 

[פצלוחה10]

תודה