sweetest devotion
New member
סרבנות בקבוק- לתינוקת שאינה יונקת
היי. חדשה פה- איכשהו זנחתי קצת את תפוז ועברתי לקומונות בפייסבוק, אבל עם הבעיה הזו פתאום נזכרתי שקיימים פורומים גם בתפוז והגעתי לבדוק האם הם עדיין פעילים
נראה שדיי נחמד פה
אנסה להיות פעילה גם כאן!
ועכשיו לשאלה- תוהה אם יש עוד שנתקלו בבעיה הזו. על סרבני בקבוק שמעדיפים הנקה שמעתי לא מעט ואני יכולה להבין את הסיבות. הבעיה היא שהתינוקת שלי (בת שלושה חודשים) לא ינקה כמעט בכלל (אם כבר- הייתה סרבנית יניקה מאז שנולדה. פעמים ספורות הצלחתי להניק אותה) וגם את החלב השאוב ששילבתי יחד עם תמ"ל הפסקתי לתת בגיל חודש וחצי (נגמר החלב)
אז לאחרונה התחילה לאחרונה לעשות המון בעיות עם האוכל. בגדול עלינו בשבועות האחרונים ל150 מ"ל לארוחה (סימילק) ובין 5-6 ארוחות ביום. היא אכלה מצוין, עלתה יפה במשקל, פתחה פערים יפים בלילה ונושא האוכל היה בסדר גמור- או יותר נכון, היה פשוט נון אישו. היא פשוט אכלה.
לאחרונה התחילה פתאום להשתולל קצת בזמן האוכל, בעיקר לקראת סוף הארוחה, מטה את הראש אחורנית מניעה אותו מצד לצד- אבל לא משחררת את הפטמה ואם הייתי מנסה לעשות לה הפסקה, להוציא את הבקבוק, בכתה עד שהחזרתי לה אותו לפה
בכל מקרה, כמעט תמיד סיימה לאכול הכל, גם אם נדנדה קצת לקראת הסוף.
בשבוע האחרון התחילו שביתות רעב. היא אוכלת 30-60 פר ארוחה וגם זה, לרוב, מגיע במאבק. ברגע שמושיבים אותה לאכול ושמים סינר- היא מתחילה לבכות. לרוב בהתחלה היא עוד קצת אוכלת (במיוחד אם לא אכלה כמה שעות ובכל זאת רעבה) ואז אחרי שאכלה טיפה וכבר לא מקרקרת לה הבטן מתחילה החגיגה. היא מלקקת את הפטמה, מוציאה ומכניסה עם הלשון, נושכת אותה, יורקת, תופסת בחזרה, בוכה, מתפתלת עלינו ומשתוללת.
חשבתי שאולי מדובר בריפלוקס למרות שברגע שנגמרת הארוחה (אבל ממש באותו רגע) ואפילו כשמרימים לגרפס, היא פתאום צוחקת ומקשקשת. לפעמים אפילו תוך כדי האוכל, מחזיקה את הפטמה בפה בלי לאכול ומקשקשת. ניגשתי אתמול לרופאת ילדים ותיארתי לה את המצב- אמרה שנשמע כמו ריפלוקס לפי התיאור שלי למרות העובדה שזה לא ממשיך אחרי האוכל והמליצה לעבור לסימילק SPIT UP
ניסינו היום- אכלה אולי 5 מ"ל מתוכו ולא הסכימה לאכול יותר. הלכה לישון בלי אוכל. לפני כן (אבל אחרי שהתחילה השביתה) עברנו גם לסימילק קומפורט- כי יש לה גזים וחשבנו שאולי זה יעזור. היה יום אחד טיפה יותר טוב מבחינת אכילה ושוב חזרה לסורה
בעקרון גם הרופאה וגם המדריכה בליווי התפתחות המליצו לי לא לעשות עניין מהאוכל, אמרו שהיא לא תרעיב את עצמה וכל עוד יש חיתולים רטובים היא בסדר, תאכל קצת פחות לכמה ימים ויעבור לה ועדיף לא להפוך את האוכל למאבק.
אני מסכימה בהחלט, אבל אני מודאגת. אני לא יודעת להגיד אם הבעיה היא שמשהו מציק לה/מכאיב לה/שורף לה או שמדובר בעניין התנהגותי
אני גם דיי משוכנעת שהיא במהלך או בסוף קפיצת התפתחות רצינית. ביומיים האחרונים ממש רואים שינויים רציניים ביכולות שלה ותוהה אם יש קשר בין שני הדברים.
אני מתלבטת אם באמת להניח לה- להציע כל כמה שעות בקבוק- אם תרצה תאכל ואם לא אז לא. אם היה מדובר רק באוכל, אז מילא, לא קורה כלום אם אוכלים קצת פחות למשך כמה ימים. אבל אני נלחצת בעיקר מכיוון שבסופו של דבר אלה הרי הנוזלים היחידים שהיא שותה
היי. חדשה פה- איכשהו זנחתי קצת את תפוז ועברתי לקומונות בפייסבוק, אבל עם הבעיה הזו פתאום נזכרתי שקיימים פורומים גם בתפוז והגעתי לבדוק האם הם עדיין פעילים
נראה שדיי נחמד פה
ועכשיו לשאלה- תוהה אם יש עוד שנתקלו בבעיה הזו. על סרבני בקבוק שמעדיפים הנקה שמעתי לא מעט ואני יכולה להבין את הסיבות. הבעיה היא שהתינוקת שלי (בת שלושה חודשים) לא ינקה כמעט בכלל (אם כבר- הייתה סרבנית יניקה מאז שנולדה. פעמים ספורות הצלחתי להניק אותה) וגם את החלב השאוב ששילבתי יחד עם תמ"ל הפסקתי לתת בגיל חודש וחצי (נגמר החלב)
אז לאחרונה התחילה לאחרונה לעשות המון בעיות עם האוכל. בגדול עלינו בשבועות האחרונים ל150 מ"ל לארוחה (סימילק) ובין 5-6 ארוחות ביום. היא אכלה מצוין, עלתה יפה במשקל, פתחה פערים יפים בלילה ונושא האוכל היה בסדר גמור- או יותר נכון, היה פשוט נון אישו. היא פשוט אכלה.
לאחרונה התחילה פתאום להשתולל קצת בזמן האוכל, בעיקר לקראת סוף הארוחה, מטה את הראש אחורנית מניעה אותו מצד לצד- אבל לא משחררת את הפטמה ואם הייתי מנסה לעשות לה הפסקה, להוציא את הבקבוק, בכתה עד שהחזרתי לה אותו לפה
בכל מקרה, כמעט תמיד סיימה לאכול הכל, גם אם נדנדה קצת לקראת הסוף.
בשבוע האחרון התחילו שביתות רעב. היא אוכלת 30-60 פר ארוחה וגם זה, לרוב, מגיע במאבק. ברגע שמושיבים אותה לאכול ושמים סינר- היא מתחילה לבכות. לרוב בהתחלה היא עוד קצת אוכלת (במיוחד אם לא אכלה כמה שעות ובכל זאת רעבה) ואז אחרי שאכלה טיפה וכבר לא מקרקרת לה הבטן מתחילה החגיגה. היא מלקקת את הפטמה, מוציאה ומכניסה עם הלשון, נושכת אותה, יורקת, תופסת בחזרה, בוכה, מתפתלת עלינו ומשתוללת.
חשבתי שאולי מדובר בריפלוקס למרות שברגע שנגמרת הארוחה (אבל ממש באותו רגע) ואפילו כשמרימים לגרפס, היא פתאום צוחקת ומקשקשת. לפעמים אפילו תוך כדי האוכל, מחזיקה את הפטמה בפה בלי לאכול ומקשקשת. ניגשתי אתמול לרופאת ילדים ותיארתי לה את המצב- אמרה שנשמע כמו ריפלוקס לפי התיאור שלי למרות העובדה שזה לא ממשיך אחרי האוכל והמליצה לעבור לסימילק SPIT UP
ניסינו היום- אכלה אולי 5 מ"ל מתוכו ולא הסכימה לאכול יותר. הלכה לישון בלי אוכל. לפני כן (אבל אחרי שהתחילה השביתה) עברנו גם לסימילק קומפורט- כי יש לה גזים וחשבנו שאולי זה יעזור. היה יום אחד טיפה יותר טוב מבחינת אכילה ושוב חזרה לסורה
בעקרון גם הרופאה וגם המדריכה בליווי התפתחות המליצו לי לא לעשות עניין מהאוכל, אמרו שהיא לא תרעיב את עצמה וכל עוד יש חיתולים רטובים היא בסדר, תאכל קצת פחות לכמה ימים ויעבור לה ועדיף לא להפוך את האוכל למאבק.
אני מסכימה בהחלט, אבל אני מודאגת. אני לא יודעת להגיד אם הבעיה היא שמשהו מציק לה/מכאיב לה/שורף לה או שמדובר בעניין התנהגותי
אני גם דיי משוכנעת שהיא במהלך או בסוף קפיצת התפתחות רצינית. ביומיים האחרונים ממש רואים שינויים רציניים ביכולות שלה ותוהה אם יש קשר בין שני הדברים.
אני מתלבטת אם באמת להניח לה- להציע כל כמה שעות בקבוק- אם תרצה תאכל ואם לא אז לא. אם היה מדובר רק באוכל, אז מילא, לא קורה כלום אם אוכלים קצת פחות למשך כמה ימים. אבל אני נלחצת בעיקר מכיוון שבסופו של דבר אלה הרי הנוזלים היחידים שהיא שותה