הרדמה עצמאית

הרדמה עצמאית


באיזו גישה אתם נוקטים לגבי הרדמה עצמאית?

האם זה משהו שחשוב ועקרוני לכם? האם אתם מתעקשים על זה?
אם כן- כיצד אתם עושים זאת?באיזו גישה/דרך?
מה עבד לכם ומה פחות עבד?
 
השנקל שלי בעניין הירדמות עצמאית
מתחילה בזה שאני מאד מאד בעד לימוד הירדמות עצמאית. לא בגלל שזה מקל על ההורים, אלא בגלל שזה נכון יותר לתינוק. תינוק שיודע להירדם עצמאית מצליח לישון שינת לילה רציפה (גם אם הוא מתעורר בין מחזורי שינה - ההתעוררות היא שטחית והוא חוזר לישון - ממש כמו מבוגר) וזה בעיני עדיף על פני שינה רצופת התעוררויות.
[חשוב לי להדגיש שכשאני מדברת על שינה רצופה אין הכוונה שלי לשינה ללא התעוררויות לאוכל. הרבה תינוקות צעירים עדיין זקוקים לארוחות במהלך הלילה, וחשוב לא למנוע מהם אותן.]
&nbsp
מבחינת השיטות ללימוד הירדמות עצמאית, אני בעד שיטות שהן גמישות יותר ופחות נוקשות. אני מעדיפה שיטות שלוקחות בחשבון את הצרכים של הילד (וגם של ההורים), ומותאמות לו באופן אישי על פני שיטות שהן אחידות עבור כל הילדים. אני מעדיפה שיטות שהן איטיות יותר על פני שיטות של "זבנג וגמרנו".
&nbsp
נקודה אחרונה - יש תקופות שבהן גם ילדים שיודעים להירדם באופן עצמאי זקוקים ליותר נוכחות הורית בזמן ההרדמה, ואני מאמינה שצריך לאפשר את זה. ילד שיש לו הרגלים טובים יודע לחזור אליהם.
 

mikmik291

New member
אני עוד רחוקה משם אבל

טיפ טוב שעבד לי כשהייתי שומרת על האחיינים שלי (קיבלתי את הטיפ מחברה שהיא יועצת שינה):
התחלנו בטקס שינה שכלל אמירת לילה טוב לכל הנוכחים ולצעצועים ולבובות שבחדר, אח"כ הנחתי במיטה, אמרתי לילה טוב ולאחר מכן התיישבתי על כיסא בכניסה לחדר בזווית שראו אותי אבל התעסקתי במשהו אחר- קריאת ספר, שיטוט בטלפון וכו' עד שנרדמו. המטרה שיבינו שאני פה אבל אני עסוקה בדברים אחרים.
גם כשבכו במיטה צריך להתעלם מהבכי ולהיראות עסוקה וגם אם מתעוררים באמצע הלילה להחזיר לשינה באותה הצורה.
זה היה קשה וצריך להתמיד בזה אבל זה עבד בסופו של דבר.
 
אני לא אוהבת להתעלם מבכי
כמובן שאני לא חושבת שצריך מייד "לעמוד דום" בשנייה שילד מתחיל לבכות. אפשר להמתין מעט ואז לגשת אליו, אבל על התעלמות מוחלטת לא הייתי ממליצה.
הבכי הוא דרכם של התינוקות להביע את עצמם. כשם שלא הייתי רוצה שהקרובים אלי יתעלמו ממני כשאני מדברת היום, כך גם תינוקות לא צריכים לחוות התעלמות. אני חושבת שכהורים, התעלמות מעבירה מסר לא נכון לילד.
 

mikmik291

New member
המסר לא עבר נכון

התכוונתי ספציפית בהרדמה עצמה, כשהתינוק מחכה שירימו אותו וירדימו בידיים ואת מנסה ללמד אותו אחרת, אם כי אף פעם לא ממש התעלמתי, ליטופים ו-ששש עשו את העבודה...
 
גם במהלך ההרדמה אפשר בעיני לייצר סיטואציה
שבה הילד לומד להירדם עצמאית מבלי להתעלם מהבכי שלו.
בעיני זה חשוב לייצר את המצב הזה, כי שינה היא סוג של פרידה, ועבור ילד יש בסיטואציה הזו קושי. לתפיסתי, תפקיד ההורים הוא להיות נוכחים ולתמוך בו בזמן שקשה לו.
&nbsp
כמובן שקיימות גם גישות אחרות ללימוד הירדמות עצמאית, אני פשוט פחות מאמינה בהן...
 
אחרי 6 חודשים שאני בקושי ישנה והפכתי להיות זומבי

והבנה שהבעל פשוט לא מתעורר מהבכי שלה ועד שמתעורר כשמעירה אותו אני כבר קמה אליה- הבנתי שחייבים שינוי והיום התחלתי תהליך של עידוד להירדמות עצמאית.
&nbsp
במקום להרדים על הידיים אני מרדימה אותה במיטה. בפעם הראשונה לקח 45 דקות, עכשיו רק 20 ואפילו לא הייתי צריכה לעשות שששש. רק ליטפתי אותה בעדינות וזהו. מקווה שזה יעזור גם לשינה בלילה וישתפר.
 

הייבי

New member
כל הכבוד. הלוואי על כולנו

אני קצת פספסתי את המומנטום ועכשיו כשהוא כבר זוחל ונעמד במיטה גל הליטופים והשששש לא עושה עליו רושם. עם הבכור שלי גם לימדתי בגיל חצי שנה וזה עבד מצויין.
 
עבד ליום אחד, אתמול היינו רוב היום בחוץ אז ישנה בעגלה

והלילות עדיין קטסטרופה

עכשיו ניסיתי במשך שעה שלמה להרדים כשהראתה סימני עייפות ולא הצלחתי. שתי שניות על הידים כשנכנעתי ונרדמה
 
זו רגרסיה צפויה...
אל תתרגשי .
תמשיכי במה שהתחלת וקחי בחשבון שלפעמים כשמלמדים הירדמות עצמאית ההרדמות בהתחלה הן ארוכות יותר - בכל זאת אנחנו מנסים לגרום לילד לרכוש מיומנות שאינה מוכרת לו וזה לוקח זמן ודורש אימון.
&nbsp
 
כן, בכלל עוברים עלינו ימים קשים

לדעתי כי מציקות לה השיניים-נכנעתי וקניתי לה מעין ג'ל כזה אז לדעתי יש הקלה מסוימת.
היא פשוט בוכה כל הזמן, בקושי ישנה ונראית אומללה בכל מצב

יש מצב שזה גם בגלל החיסונים שעשינו השבוע... בכל מקרה, אין לי זמן לנשום.
 

בלונד23

New member
מותק, זה לא שבעלך "פשוט לא מתעורר מהבכי"

הוא שומע ובוחר לא לקום.
זו דרכם של כל הגברים, 99%, לצערנו.
ואם מכריחים אותם לקום או מסכמים על כך מראש, הם זזים מאודדדד לאט. בכוונה. כדי שבלילה הבא את כבר תקומי בעצמך ממי, זו השיטה שלהם והיא באמת עובדת...
 
לא, הוא לא שומע. בדקתי את זה וממש שמתי את המוניטור ליד

והוא לא זז. חברים שלו שהיו איתו בצבא סיפרו לי שהוא היה היחידי שישן כשהם לנו בנושאת מטוסים כי לא שמע את הרעש של המטוסים.
 

בלונד23

New member
רוב הגברים "סובלים משמיעה סלקטיבית"

אם למשל תלחשי לו כשהוא ישן קניתי לך פלייסטיישן חדש תראי איך הוא מיד יקום...
 

oritta17

New member
להשכיב במיטת התינוק ולהשמיע שירים :

כשהילד משפשף עיניים, מניחים אותו במיטתו, ומשמיעים לו מוסיקה נעימה,
השמעת המוסיקה תמיד מרגיעה ומרדימה.
&nbsp
&nbsp
 

בלונד23

New member
תשובה מלאה :)

עם הגדולה לימדתי הירדמות עצמאית סביב גיל חצי שנה. מהרדמה בידיים עברנו להרדמה במיטה. לקח זמן, לא זוכרת כמה. היתה תקופה של נדנוד על הידיים, מתיש, ואף הסעה בעגלה שזה ממכר ופסול מאוד מאוד ואסור להתחיל עם זה!!! כי זה דורש גמילה קשה וארוכה. בגמילה הסתייעתי בהרבה מוצצים וחפץ מעבר.
עם הקטן מגיל 3-4 חודשים כבר הרדמתי במיטה מראש. למדתי מהניסיון ולכן לא הרשיתי גם לא לסבתא או בייביסיטר לעולם לנדנד בעגלה, או בעצם לנדנד בכלל.
זה עבד ממש טוב, אני שמה במיטה בובה, 2 מוצצים ומוסיקה קבועה שקטה קלאסית. אומרת לילה טוב ומיד יוצאת מהחדר. אני לא יושבת לידו בכלל. כמובן שיש ימים יותר קלים ופחות קלים אבל בגדול זה עובד, הוא למד שככה נרדמים וזהו. בלי קשר הוא קם בלילות לאכול וחוזר לישון.
 

מ י כ ל10

New member
הלוואי שהייתי יודעת פעם מה שאני יודעת היום

דעתי היא שלא לישון בלילה זה מתיש וקורע ומבאס לגמרי, אבל שזה לוקח זמן, והזמן הזה תלוי מעט מאוד בהורים, ובעיקר בילד.
אני לא אומרת שאי אפשר *ללמד* הירדמות עצמאית, אבל זה די דומה להצטננות: בלי תרופות היא חולפת תוך 14 ימים, ועם תרופות - תוך שבועיים.
&nbsp
ומילה נוספת: אם הילד *יכול* להירדם לבד אבל זה לא קורה, הרי שהוא לא *רוצה*. מבינה אותו. גם אני מעדיפה להירדם ביחד. מכאן והלאה זה עניין של רצון ההורים וגבולות, והבנה שזה בהחלט יהיה כרוך בבכי (מכירה "להיענות לבכי". זו לא היענות לרצון הילד. איך שלא הופכים את זה זו כפייה של רצוני על רצונו).
&nbsp
בברכת לילות שקטים לכולן/ם
&nbsp
 
למעלה