עצה בנוגע לגן...

ori 6

New member
עצה בנוגע לגן...

היום הלכנו עם הקטן (3 וחצי חודשים) לשעתיים התנסות בגן.
כל הטעויות שעשינו איתו (ו/או המענה לצרכים שלו, תלוי בגישה..) הופיעו במלוא הדרן. שוהה בעיקר על הידיים, נרדם רק על הידיים, לא ישן במהלך היום אלא על הידיים.
הגננת ומנהלת הגן אמרו בחיוך ובחיבה שזה טעות היה להרגיל אותו ככה וייעצו לנו מה לעשות בינתיים. בינתיים, אשתי מפוצצת רגשות אשם לשים אותו במצב כזה וחוששת שיתנו לו לצרוח בלי סוף (גם אם בסוף יתקשרו שנבוא) ולא יענו לו על הצרכים.
מצד שני, יכול להיות שקצת "סדנת חינוך" תעשה לו טוב, לא בטוח שבגיל כ"כ קטן, אבל עדיין.
מצד שני X2 - מטפלת זה כל המשכורת של אשתי ועוד עודף.
דעתכם?
 
ילדים מתנהגים אחרת בגן ובבית

לא בטוח שפיתוח הרגלים שונים בגן יהיה כרוך בצרחות ובכי, ייתכן מאוד שהוא יבין שהסיטואציה היא שונה ויפתח הרגלים שונים. אצלנו זה לגמרי קורה - גם כשהקטנה הייתה קטנטונת והייתה עם אמא שלי (שהייתה המטפלת) וגם היום כשהיא בת 1.2 בגן החדש ו**הרבה** יותר מניפולטיבית. בימים הראשונים ביקשו שניקח אותה כי היא עשתה שביתת שינה והעירה את הילדים האחרים, אח"כ הרדימו אותה על הידיים ובהמשך היא כבר הלכה לבד למיטה ונרדמה.
דיברתם עם הורים אחרים בגן? שאלתם את הגננות מה בכוונתן לעשות?
 
למה טעויות?

אתם מתייחסים לעצמכם בחומרה....
אני רוצה לחדד משהו שנראה לי סופר -חשוב ושהוא נקודה למחשבה והרהור עבורכם, אם תרצו:
מה זה הצורך הזה להיות על הידיים?
האם באמת יש כאן הרגל?
מה הידיים מספקות?
מתי עולה בנו הצורך במישהו שצמוד וקרוב אלינו כל הזמן?
&nbsp
אני חושבת שאלו שאלות שכל הורה צריך לשאול את עצמו ולא משנה באיזה גישה הוא.
כי ילדים ותינוקות מבקשים מאיתנו כל הזמן על הידיים, ובשביל לקבל החלטה (וכל החלטה) ממקום מודע , אנחנו צריכים באמת להסכים להיפגש עם מה שהילדים מפגישים לנו ...
מניסיוני בעבודה עם הורים (וכמובן עם עצמי) אני יכולה לכתוב שאתה תמצא שממש לא נוח להפגש עם השאלות הללו...
לעיתים קרובות זה מעורר בנו תחושות שהיינו מעדיפים להדחיק...
יחד עם זאת, מרגע שאנחנו הופכים להיות הורים, זוהי המחוייבות שלנו כלפיהם. גם אם נחליט כך או אחרת, גישה כזאת או גישה אחרת.
&nbsp
אז סליחה מראש על התשובה הלא קונבנציונלית , אני מניחה שאתה מחפש תשובה פשוטה וקלילה יותר
בכל זאת מקווה שהתשובה שנתתי תוכל להאיר , לכאן או לכאן ובכל גישה שהיא

&nbsp
 
הוא בן 3.5 חודשים וזה גיל שחשוב לענות על הצרכים

והוא עדיין זקוק לחיבוק ולידיים.
מה המליצו לכם לעשות בגן? איך הם אמרו שיתמודדו עם זה?
&nbsp
שונאת שמעירים על הרגלים כשהם כל כך פיצים.
 

oritta17

New member
בגיל כזה קטן ,עדיף משפחתון עם 4 תינוקות,ועם יחס מחבק.

ובאופן כללי ההתייחסות שתיארתם בגן מאוד לא הגיונית ולא רגישה.
הרי התינוק כל כך קטן ,ובוודאי שאמור להיות על הידיים,הוא זקוק מאוד לחום ולחיבוק ,
&nbsp
איך בכלל מעיזים שם בגן,להעיר לכם על גישה הרגשית והטובה שאתם מעניקים לתינוק שלכם.(ממש חצופים,רק בגלל שלהם זה לא נוח להרדים את התינוק על הידיים?)
&nbsp
הייתי מציעה לכם לחפש מסגרת של משפחתון עם מעט תינוקות,מקום בו יענו כנדרש לצורכי התינוק,ויתנו לו את החיבוק אשר לו הוא זקוק, בכול פעם שהוא מרגיש עייף ובוכה.
&nbsp
כיום,ישנם הרבה משפחתונים עם יחס חם,שלא מתעלמים מצרכיו של התינוק,
ומעניקים לו את מלוא תשומת הלב לה כול תינוק זקוק.
&nbsp
אתם כהורים ,אכן נוהגים כפי שצריך,יודעים להגיב נכון לצרכי התינוק,להחזיקו על הידיים ולהעניק לו את החמימות הנדרשת, ותמשיכו בזה, כי כך צריך להיות.
&nbsp
ההמלצה שלי:
בשום אופן אל תתפשרו על מקום שנוהג אחרת, במטרה להקל על עצמם.
אין שום סיבה בתיסכולים מיותרים לתינוק ולהורים, בפרט שמגיע לתינוק שלכם מקום
עם יחס רגיש ומחבק .
&nbsp
בהצלחה.
&nbsp
 

בלונד23

New member
לא עשיתם טעויות

ייתכן מאוד שהטעות המרכזית תהיה להכניסו לגן בגיל כזה. גננת שאומרת שבגיל פחות מארבעה חודשים לא צריך ידיים - היא לא מבינה כלום. ברור שהוא צריך ידיים.
מציעה לכם לא להכניס אותו לשם ולחפש אולי מטפלת לשניים, ככה מתחלק הכסף בין שני זוגות הורים.
 
למעלה