להירדם בצרחות ועוד שלל ירקות

להירדם בצרחות ועוד שלל ירקות

הקטנה (חצי שנה) פיתחה מנהג של הירדמות במיטה רק לאחר סשן של צרחות. עייפה עייפה אבל חייבת לצרוח את נשמתה לפני שמשחררת (גם ביום וגם בלילה).

האם זה נורמלי??
סה"כ היא תינוקת מאוד שמחה ובוכה רק לפני השינה...

בהתחלה כשהתחלנו עם ההרדמות במיטה (לפני כחודש) הייתה פשוט משתוללת כמה דקות (זזה לפה ולשם), בוכה קצת ובסוף נרדמת, אבל בשבועיים (פלוס מינוס) האחרונים היא משתוללת הרבה יותר עם הגוף (כמו תולעת בהתקף פסיכוטי) ובעיקר צורחת יותר חזק ויותר זמן (ביום זה יכול להיות רבע שעה עד שנרדמת ובלילה לפעמים גם שעה).

בנוסף מספר התעוררויות הלילה שלה הולך ועולה כל הזמן. היא בעצמה לא ממש מתעוררת אלא פתאום דופקת איזו צרחה או מתחילה לבכות מתוך שינה, ונרדמת ישר כשמכניסים לה מוצץ (אבל אותנו זה מעיר מלא פעמים בלילה...). זה יכול לקרות גם עשר פעמים בלילה במקרה הקיצוני (וזה עוד בלי לספור פעם או פעמיים שמתעוררת לאכול).

היא יודעת להכניס את המוצץ לבד (לא תמיד בכיוון הנכון) אבל כשהיא צורחת/בוכה מתוך שינה אז היא לא באמת בכיוון של להתחיל לחפש את המוצץ (כאמור היא ישנה).

אציין שלאחרונה התחילה לזחול. אני מניחה שיכול להיות לזה קשר.

אשמח לעצות!
 
אולי שיניים, אולי פשוט חרדת נטישה/פחד מהחושך

תנסו אולי להדליק אור קטן או להיות נוכחים לידה בשלב שהיא נרדמת.
 
יש

מנורת לילה בחדר. ואנחנו תמיד איתה עד שהיא נרדמת וכמה דקות אחרי. אפילו עם יד עליה. ועדיין.
שיניים הגיוני שיכאב רק כשהולכת לישון ולא גם בזמן הערות??
 
כשאתם מרימים אותה על הידיים זה עוזר?

או שעדיין בוכה אותו הדבר ועם אותן השתוללויות גוף?
 
נרגעת

כשמרימים אותה היא נרגעת מיד. לפעמים קצת ממשיכה לזוז אבל ללא ספק מפסיקה לבכות.
לכן לא נראה לי שזה שיניים...
משתדלים לא לעשות את זה הרבה ובכל מקרה רק לכמה שניות כדי שלא תתרגל חזרה להירדם על הידיים.
 
אז זאת התשובה בשבילכם

למה לא לתת לילדה שלכם את מה שהיא צריכה? ....
היא קטנטונת ואתם ההורים שלה, בעזרתכם היא נרגעת וזה התפקיד שלנו כהורים.
מתוך הנתינה הזאת שלכם אליה היא לומדת לבטוח ולסמוך על העולם , על הסביבה שלה ועליכם שיש מי שדואג לה ושומר עליה. היא לא יכולה לעשות את זה לעצמה , היא כל כולה תלויה וזקוקה לכם לצורך הרגעות .
חשוב ביותר לספק את הצורך הזה שלה. לא לחשוש בכלל.
&nbsp
&nbsp
 
ברוכה הבאה למשבר חצי שנה


זו תקופה של המון תגליות מרגשות - היא התחילה לזחול! זה כמו שאת תתחילי לעוף יום אחד! ברור שקשה לה לישון. ובהיעדר דרך לעבד את כל ההתרגשות הזאת, צרחות הן דרך אחת לשחרר.
יותר מתמיד תקפידו על טקס שינה, על אווירה רגועה בבית בשעות הערב. לנו עוזר לדבר איתה (יותר נכון - עבורה) על כל הדברים המרגשים שקרו היום. עיסוי, בעיקר בכפות הרגליים ולחיצות במקלעת השמש, מאוד עוזר להרגעה.
אפשר גם לפזר עוד כמה מוצצים במיטה כדי שיהיה לה קל למצוא אחד לפני שהצרחות מתחילות.
קצת קשה, אבל סביר להניח שהיא תחזור לעצמה כשזה יחלוף.
 
תודה לכל העונים

בינתיים מצאתי פתרון ביניים - אני מחזיקה אותה על הידיים כמה דקות לפני ההנחה במיטה. זה מבטל את הבכי לגמרי או כמעט לגמרי! וגם לא מרגיל אותה להירדם על הידיים.

ולגבי משבר החצי שנה (חדש לי), אם יש בארבעה חודשים וגם בשישה ובתשעה אולי פשוט נקרא לזה "משבר השנה הראשונה" וזהו? :)
 
ואז גיל שנתיים הנורא וגיל ההתבגרות ומשבר אמצע החיים...

זה לא באמת נגמר אי פעם
 

פצלוחה10

New member
היי

אני מסכימה ומצטרפת לאורים כהורים... אם בידיים היא נרגעת אז זה מה שהיא מבקשת בדרך היחידה שהיא יודעת לתקשר כרגע בכי וצרחות...
אני באופן אישי מנסה להימנע מלתת לתינוקת שלי להרדם בבכי וצרחות גם אם זה היה להרדים על הידיים מדי פעם ואצלינו זה השפיע משמעותית על איכות השינה גם...
וגם זה שיש שאומרים שהתינוקת תתרגל להרדם בידיים, לא יודעת אם זה נכון לכולם ( סביר להניח שלא...) שלנו ב4 חודשים מדי פעם הייתה צריכה את המגע, הייתה נרדמת בידיים... היום בת 6 חודשים גם התחילה לזחול ודווקא בשבועיים האחרונים נרדמת הרבה יותר מהר ובקלות עם קצת ליטופים במיטה...
ואני בטוחה שזה ישתנה עוד מלא פעמים אבל ( סורי על החפירה) אני ממש ממש מאמינה שאם נספק להם את מה שהם מבקשים , הם ירגישו יותר ביטחון ורוגע. וכשרגועים הרבה יותר קל להצליח לעשות דברים (במיוחד להרדם) .
*** חשוב לי להוסיף שהיו לנו לאורך החודשים מלאאאאא שינויים בדפוסי השינה, מלא משברים , מלא לילות קשים וימים קשים עם מעט שינה... אבל לי באופן אישי מה שעובד לי זה לנסות לזרום איתה ועם הצרכים שלה... ולזכור שהכל משתנה נורא מהר...
ו.... אני אשלח תכף קישור לפורום שינה שאולי גם יעזור...
ממשש בהצלחה
 
למעלה