"עזרה" בבית וטרמינולוגיה- דיון שפתחתי בפורום אחר

[פרפרי אהבה]

"עזרה" בבית וטרמינולוגיה- דיון שפתחתי בפורום אחר

וחושבת שגם מתאים לפה

זה נושא שקצת מעסיק אותי בימים האחרונים בעקבות פעילות שהלכתי אליה והנשים המבוגרות יותר בפעילות היו בהלם שהשארתי את הקטנה עם בעלי וכמעט שלחו לו משאית של מדליות על זה.
כולן השתמשו במושג "לעזור"- איזה יופי שהוא עוזר לך ככה.
הוא מבלה עם הבת שלו, הוא מטפל בבת שלו- הוא לא "עוזר".

אני אולי לוקחת קצת כמובן מאליו את זה שהוא ככה מטפל בה ומשקיע בה המון (אם כי לא ממש, כי אני גדלתי על ההיפך- אבא שלא משקיע בכלל) אבל הטרמינולוגיה הזו של "לעזור" בהקשר של אבא לילדים די מרגיזה אותי.

הוא אבא שלה ושמח לבלות איתה והוא לא "עוזר" לי .מן הסתם זה מקל כשהוא איתה ואני יכולה ללכת לבוק קלאב או לצאת לסיבוב בחוץ בלי לדחוף עגלה, אבל הוא לא עוזר לי...הוא פשוט עם הבת שלו.

מה דעתכם בנושא? עד כמה בני הזוג שלכם פעילים עם הילדים ומטפלים בהם בלעדיכם?

 

[הייבי]

זו סוגייה עתיקת יומין

מדי פעם נפתח שרשורפלצת בנושא בפורום כזה או אחר. אישית גם לי מפריעה הטרמינולוגיה של "לעזור". בעלי לא עוזר עם הילדים הוא אמור (לכאורה) להיות הורה שווה זכויות וחובות במערכת. זמן שלו עם הילדים לא אמור להיות עזרה אלא כמו זמן שלי - טיפול בילדים. ועכשיו ל"אבל" וזה אבל לא קטן בכלל. במציאות זה לא עובד ככה. אנחנו לא הורים שווי זכויות וחובות. אני, כמו אימהות רבות, נושאת בנטל הילדים והבית הרבה יותר מהחצי. עכשיו כשאני בחופשת לידה ובכלל. ברור שיש דברים שהם באחריות החצי אבל בסוף משהו בתפעול והניהול הכולל של האופרציה נופל יותר אצלי. אני גם זו שיוצאת מוקדם במרבית השבוע לאסוף את הילדים כשאני עובדת וגם זו שזוכרת מתי צריך חולצה לבנה לגן, עם איזה חבר קבענו באיזה יום ומה הצורה המועדפת לביצה וחיתוך מלפפון השבוע. לפני שיקפצו הגברים ויצעקו שהם מביאים פרנסה אני אציין ששנינו בעלי מקצועות חופשיים. אני עובדת במשרה תובענית. מרוויחה שכר מכובד מאוד כמו בעלי אם לא יותר. כדי שזה לא ישמע נורא אז כן בעלי לוקח חלק פעיל בבית. הוא אחראי על הקניות בסופר, מעיר בבוקר את הילדים ונותן לגדול ארוחת בוקר ובימים שהוא לוקח לגן גם מארגן אותו. אנחנו מתחלקים במטלות כביסה/כלים ומרבית הבישולים באחריותו. אבל איכשהו כשזה מגיע לילדים משתמשים גם אצלנו בטרמינולוגיה הקלוקלת של לעזור. אותי זה מרגיז אבל יש דברים שקשה לשנות וכנראה שהרבה מזה נובע לא כי הוא חושב שזו אחריותי אלא כי המציאות של שוק העבודה מכתיבה שזה אחריותי. זהו פרקתי.

 

[פרפרי אהבה]

ברור- זה מאוד מרגיז

ברור שיש מצבים שבאמת צד אחד לוקח על עצמו יותר את הטיפול בילדים והצד השני פחות מעורב אבל זה לא עניין של "לעזור".
בעלי הרבה פחות שעות עם הקטנה לעומתי אבל כשהוא איתה- הוא לגמרי מטפל בה ויודע לא פחות ממני כי זה היה לו חשוב ולמד והוא אחראי על הכביסות. פעם היה אחראי על הקניות אבל עכשיו אני הולכת עם הקטנה ועושה קניות גם כי זה מעסיק אותי

וגם זה לא מעכב אותו להגיע הביתה וגם אם נודה על האמת- זה יוצא יותר זול כשאני קונה