מעבר לחדר ילדים

[פרפרי אהבה]

מעבר לחדר ילדים

לכאלה שיש להם חדר ילדים- מתי העברתם את הקטנים לשם?
האם יש לכם מצלמת וידיאו? באיזו תדירות אתם בודקים במהלך הלילה שהכל בסדר איתם?

ואיך שורדים את המעבר נפשית אחרי שרגילים שהקטנים ישנים בחדר שינה שלכם?

אני ממש לא מוכנה נפשית וזה מאוד נוח שהיא אצלנו, אבל היא נרגעת ונרדמת בקלות בחדר שלה עם המובייל והמיטה שם ויצא כבר כמה פעמים שהרדמנו שם כי בחדר שינה לא רצתה והיא מתעוררת בשנייה אז קשה להעביר אותה לבסינט בחדר שינה. ומצד שני- אני יודעת שזה ילחיץ אותי מאוד ושאבדוק אותה כל רגע. ככה בחדר שינה אני יכולה לראות אותה מהמיטה כי הבסינט שקוף (בסינט של halo) ויכולה לשמוע אותה בקלות וישר לקום אליה כשבוכה. יש לנו וידיאו שאפשר לראות ולשמוע אבל זה לא אותו הדבר.

 

[TheWindCriesMary]

בגיל חודשיים

כשהיא ישנה בחדר שלנו, כל תזוזה קטנה שלה הייתה מעירה אותנו ואנחנו היינו מדברים ומעירים אותה. ברגע שהעברנו אותה לחדר שלה כולנו ישנו ה-ר-ב-ה יותר טוב.
אין לנו מוניטור, החדר שלה צמוד לשלנו ואנחו שומעים כשהיא מתעוררת.

אגב, הרגלנו אותה לישון צהריים בחדר שלה כבר מהשבוע הראשון, כדי שתכיר את המיטה שלה.

 

[ארול01]

בגיל חצי שנה

יש לנו, שיפר את איכות השינה שלו ושלנו כי היה מתעורר וישר מבקש צומת לב, כשעבר לחדר הרבה פעמים הוא חוזר לישון או סתם מקשקש במיטה ונותן לנו עוד חצי שעה בבוקר.
אין מצלמה, יש מוניטור ובייביסנס. בודקים לפני שהולכים לישון.

 

[הייבי]

בחמישה חודשים

את הגדול העברנו לחדר הילדים בגיל 5 חודשים כשהרגשנו שהנוכחות שלנו בלילה מפריעה לו לישון (תזוזות שלנו העירו אותו, בכל התעוררות קלה חיפש אותנו) והעריסה היתה לו צפופה (היה מתעורר כי נתקע בסורגים בלי מספיק מרחב לזוז). זה שיפר את הלילות של כולנו פלאים. אין לנו מצלמה אלא רק מוניטור כי מדובר בחדרים בשני קצוות המסדרון אבל מהר מאוד מתרגלים לשמוע גם בלי המוניטור. בהתחלה הלכנו המון לבדוק שהוא בסדר ועם הזמן זה מתמעט ומתרגלים. את הקטן בן 4.5 חודשים עוד לא העברנו וכרגע מושכים כמה שאפשר כי עוד מתעורר הרבה בלילה ומתבאסים שיפריע לגדול. אבל גם זה עניין של עוד חודש/חודש וחצי עד שלא תהיה ברירה.

 

[מ י כ ל10]

שנה וחודשיים

גרנו בדירת שני חדרים, ולא היה חדר ילדים. העברנו אותה כשעברנו לדירה גדולה יותר. הצעיר היה איתנו עד גיל 9 חודשים בערך, ואז הצטרף לחדר של אחותו. הנקתי, וזה היה מאוד נוח שישנו לידי.
&nbsp
לא היה לנו שום אביזר - קולי או ויזואלי - וחדר השינה שלנו היה מאוד רחוק מחדר השינה שלהם. והיה בסדר. שמעתי מצוין כשהיה צורך.
&nbsp
'שורדים נפשית' זה עניין אישי. בעיניי, כל עוד את מרגישה שאת לא מוכנה נפשית, אין סיבה להעביר. ואם את בכל זאת מעבירה, תניחי מזרון על הרצפה ותישני לידה כמה ימים
&nbsp
&nbsp

 

[פיצי ופיצית]

מעבר לחדר ילדים
פה ההמלצה הרשמית של משרד הבריאות היא להשאיר את התינוק בחדר ההורים עד גיל 6 חודשים.
לא יודעת אם גם אצלכם קיימת המלצה דומה או לא....
הרציונליזציה שעומדת בבסיס ההמלצה היא שנמצא שיש קשר להפחתת הסיכון למוות בעריסה - טוענים שגם ההורים קשובים יותר לתינוק, וגם שהתינוק שומע את נשימות ההורים ומסנכרן את הנשימות שלו לנשימות שלהם.
&nbsp
אני באופן אישי העברתי בגיל 3 חודשים. הרגשתי שגם הם וגם אני ישנים ככה הרבה יותר טוב.
היה לי בייביסנס, ומוניטור פשוט בלי מצלמה וזה סיפק אותי.
&nbsp
איך לשרוד את המעבר נפשית? בעיני פשוט לא כדאי לעשות אותו עד שאת לא משוכנעת בצעד הזה. באופן כללי בהורות אני מאמינה שכשאנחנו בטוחים בצעדים שאנחנו עושים אנחנו גם יודעים להעביר אותם בצורה הרבה יותר טובה ונכונה לילדים שלנו. וזה מתחיל מהשלבים האלה, וממשיך גם במעברים אחרים בחייהם של הקטנטנים שלנו...
&nbsp

 

[שם בדוי 2016]

שאלה למי שעשה את המעבר

עשיתן הכנות? מעבר הדרגתי? או פשוט יום אחד העברתם וזהו? משערת שיודעת את התשובה אבל אולי אני אופתע

 

[הייבי]

הדרגתי

בהתחלה השכבתי שם בשינה במהלך היום ורק אחרי איזה שבועיים בשינה במהלך הלילה.

 

[ארול01]

יום אחד וזהו

לא היו בעיות הסתגלות.

 

[TheWindCriesMary]

כאמור, הכנו אותה לזה מההתחלה

מהשבוע הראשון בבית השכבנו לשנת צהריים בחדר כדי שתכיר את המיטה והחדר שלה. בהמשך השכבנו אותה שם אחרי המקלחת לשנת לילה ובהתעוררות הראשונה - שזה היה בד"כ בשעה שהיינו הולכים לישון - העברנו אותה לעריסה בחדר שלנו.

 

[פיצי ופיצית]

עדיף להרגיל בהדרגה לחדר/מיטה חדשים
אם היא לא נמצאת שם במשך היום, תתחילי משהות במשך היום, היכרות עם המיטה, משחקים במיטה.
אח"כ תתחילי להשכיב אותה שם מדי פעם לשינה במשך היום, וכשהיא תתרגל לישון שם ביום תעשי גם את המעבר בלילה.

 

[mitmit11]

העברתי בהדרגה, קודם לשנת היום ואחכ ללילה

 

[mitmit11]

תלוי ילד

את הגדול בגיל שלושה חודשים. כולנו ישנו יותר טוב ככה. הוא היה בטווח ראייה שלי. קמתי רק להנקות.
את האמצעי בגיל חצי שנה. קצת לפני כן לשנת יום וכשנכנס לגן וחזרתי לעבוד כבר כל הזמן. החדר כבר לא היה בטווח ראיה (דירה אחרת), ישן עם אחיו הגדול. שוב - קמתי רק להנקות.
את הקטנה העברנו לחדר של הגדולים בגיל 9-10 חודשים (היה אילוץ של שיפוצון שנמרח ורק אחריו העברנו. בשלב הזה כבר לא הנקתי, קמה פעם אחת בלילה לאכול.
&nbsp
לא עשיתי בדיקות נשימה בלילה

&nbsp
מעולם לא היה אינטרקום. עם הגדול היה בייביסנס שהיה מיותר להחריד, לא השתמשנו שוב.

 

[פרפרי אהבה]

מעדכנת, שאנחנו כבר כמה ימים מרדימים אותה במהלך היום בחדר שלה

והיא ישנה הרבה יותר טוב!
זה די מוזר כי יותר רועש- החלון בחדר פונה בדיוק לאיזור של המעלית בקומה ואנשים מדברים ויש שיפוץ של הדירה ממול אבל הצוציקית ישנה שם ממש בכיף וישנה יותר זמן ויותר טוב.
&nbsp
כרגע היא ישנה שם רק במהלך היום וזה לגמרי עובד טוב. לגבי מעבר לחדר שלה אנחנו עדיין לא שם.

 

[בלונד23]

עם הגדולה חצי שנה, עכשיו שנה

נעביר אותו כשיהיה בן שנה בהתאם להוראות משרד הבריאות האמריקאי.