מנסה פעם שנייה לענות לך
אחרי שאת התגובה הארוכה הראשונה שלי התפוז העיף באמצע
הירדמות בידיים:
אין ספק שהרדמה בנדנוד על הידיים היא אחד הדברים הכי כואבים לידיים ולגב שיש, וזה הולך ומתגבר עם הזמן והמשקל הגדל, וגם אחד הדברים שהכי קשה להיגמל מהם.
לכן מה שאני ממליצה הוא להתחיל קודם כל בהפסקת הנדנוד. לנדנוד יש נטייה לא להספיק עם הזמן. מה הכוונה? שככל שהזמן עובר יש צורך בנדנוד יותר אגרסיבי כדי לעשות את אותה עבודה - צריך לנדנד בעוצמה גדולה יותר ובכמות רבה יותר ולמשך זמן ארוך יותר.
לכן בשלב הראשון הייתי מוותרת על הנדנוד וממשיכה להרדים בעירסול בידיים.
אחרי שהיא מתרגלת להירדם רק בעירסול - אז הייתי עוברת לעבוד על הרדמה במיטה ולא בידיים. הדרך הכי נוחה בעיני לעשות את זה היא להתחיל בהדרגה להפחית את מידת הישנוניות שלה כשאת משכיבה אותה במיטה. אם נתייחס לעירני לגמרי כ-1 ולישן לגמרי כ- 10, הרי שהיום את משכיבה אותה במיטה כשהיא בערך ב- 9-10 ברמת הישנוניות. אני מציעה בכל כמה ימים לעשות שינוי ובהדרגה לרדת ברמת הישנוניות שבה את מניחה אותה במיטה, וממשיכה להיות לידה ולהניח עליה יד/ללטף/לדבר/לשיר לה (מה שנוח ועובד לשתיכן - זה יכול להיות כל אחד מאלה או שילוב). כך שבהתחלה תשכיבי אותה כשהיא ברמת ישנוניות של 9-10 (כמו היום) ותישארי לצידה עד שתירדם. אחרי מספר ימים תעברי לרמת ישנוניות 8-9 ותשארי לצידה עד שתרדם, אחרי עוד כמה ימים תרדי לרמת ישנוניות של 7.... וכן הלאה עד שתגיעו למצב שתוכלי להשכיב אותה כשהיא עירנית (מצב 1-2) ולהישאר לידה עד שתירדם.
סיום פעילות וטקס שינה:
אני מסכימה איתך לגמרי שמאד קשה לעבור ממצב של פעילות למצב של שינה. לכן מה שאני ממליצה לעשות הוא לעשות את המעבר הדרגתי. לתת התראה כמה דקות קודם לכן שעוד מעט נסיים לשחק ונלך לישון. להוריד בזמן הזה את רמת האנרגיות במשחק - פחות השתוללות ומשחקים אקטיביים, יותר משחק רגוע , אולי הקראת ספר או שיר. במקביל להוריד גם את הווליום בבית - לדבר בקול חלש יותר, להנמיך מוסיקה , להחליש אורות או לסגור מעט את התריסים בחדר שבו אתן נמצאות. כל אלו הם איתותים חיצוניים עבורה כדי שתדע מה עתיד לקרות ותוכל להכין את עצמה. ברגע שאותם הרגלים חוזרים על עצמם בכל יום ובכל שינה במהלך היום - היא כבר תדע להבחין בהם ותדע למה לצפות.
ואז, כשמגיע הזמן ללכת לישון - הייתי מחליפה חיתול גם אם אין באמת צורך אובייקטיבי בהחלפה - אבל זה גם סוג של טקס שבא לאותת לה על השינה המתקרבת, מאכילה אותה אם יש צורך באותו הזמן, ואז מדקלמת דקלום קצר קבוע או שיר קצר לפני תהליך ההרדמה. בעיני לא הכרחי שהשיר/דקלום יהיה שונה ממה שקורה בלילה, אלא אם בלילה מדובר על משהו ממש ארוך ואז ביום הייתי מעדיפה שיהיה משהו קצר יותר. אחרי טקס כזה הייתי מתחילה בתהליך ההרדמה כמו שכתבתי למעלה....
בהצלחה
). אם בהתחלה הייתה ישנה לפחות שעתיים- עכשיו היא ישנה כל פעם רק שעה ולכן גם גמורה ממש מהר.
