<img src="http://timg.co.il/f/Emo199.gif">הפינה להורים עייפים<img src="http://timg.co.il/f/Emo199.gif">

[פיצי ופיצית]

הפינה להורים עייפים

הפינה שלכם לשאלות בנושאי שינה וסדר יום של הקטנטנים שלכם...

 

[הייבי]

שאלה על הרדמה בלילה הקטן עוד רגע בן 3 חודשים מתחיל להראות סימנים של סדר יום לפחות בכל הנוגע לשנת לילה. מרדימים אותו בערסול על הידיים בסביבות 19 וחצי / 20 ומשם נכנס לשנת לילה מסודרת עם 2 התעוררויות לאוכל עד סביבות 6 וחצי-7 בבוקר. ככה שאין תלונות ואני תחת הרושם שאנחנו משכיבים בשעה הנכונה מכיוון שנרדם יחסית מהר, בלי בכי ושוקע לשינה משמעותית של לפחות 4-5 שעות ולפעמים גם יותר. אני מנסה להגביל את הנדנוד לשלב ההרגעה ולתת לו להירדם רק על הידיים, כשאני יושבת בלי נענועים. השאלה שלי האם יש אפשרות כבר בגיל הזה לנסות להחליף את ההרדמה בערסול במובייל , הנחה במיטה עם מוצץ או כל דבר אחר שלא דורש נוכחות רציפה שלי? הגדול שלי הולך לישון באותה שעה ומשיקולי קנאה בעיקר דורש שאני אשב גם איתו אז אם בעלי לא נמצא אני בבעיית הרדמה.

 

[פיצי ופיצית]

בעיני המובייל פחות מתאים להרדמה
הוא יותר מעורר ומעניין ופחות מרגיע ומשרה שינה.
את יכולה לנסות כבר בגיל הזה לנסות להשכיב אותו לבד ולראות אם הוא משתף פעולה, אבל אל תצפי ממנו לעשות את זה ואל תתאכזבי אם הוא לא מצליח.
מה שבעיני יכול להיות פתרון מוצלח יותר הוא לעשות לשניהם סוג של טקס שינה ביחד באותו זמן כך שגם הגדול לא יצא מקופח.
אם תכתבי בן כמה הגדול אנסה לעזור לך בתכנון...

 

[הייבי]

תודה ותשובות הגדול בן 3.9. הם עדיין לא ישנים באותו חדר והגדול מתעקש שנשב איתו עד שיירדם. אם אני מניחה את הקטן הוא לא נרדם בעצמו ואני בסדר עם זה. הבעיה היא שהוא בוכה ולא רגוע. חשבתי שגם פתרון ביניים שיגרום לקטן לשכב רגוע במיטה עד שאני מסיימת עם הגדול יכול לעבוד אבל אני מפחדת שזה יגרום לנו לפספס את החלון שינה של הקטן ולהיכנס לעייפות יתר. זהו. חפרתי.

 

[בלונד23]

דעתי
הקטן זה הרדמה על הידיים עד גיל קרוב לחצי שנה. רק אז אולי הירדמות עצמאית. בטוח שלא 3 חודשים... הוא זקוק לידיים. אך לא לנדנוד! נדנוד יוצר תלות חזקה.
הגדול חייב להיגמל מההרגל לשבת לידו עד שנרדם, זה הרגל קשה ששולל חיים מבני הבית.
אין לי עצה מלבד שבעלך ירדים אחד ואת את השני, אם מתאפשר. אם לא - להגיד לגדול לחכות, להרדים את הקטן ואז את הגדול לפי התור.
&nbsp

 

[פיצי ופיצית]

ואם תשבי עם הקטן בחדר של הגדול?
ואז, כשהגדול ירדם תעברי עם הקטן לחדר שלו?
כמה זמן בעצם את יושבת איתו בחדר עד שהוא נרדם?
&nbsp
ועוד שאלה - האם תמיד הגדול ביקש מכם לשבת איתו עד שירדם? או שזה משהו שנוסף לאחר לידת האח הקטן?

 

[הייבי]

יושבת לרוב 10-15 דקות עם הגדול זה הרגל שנולד כשגמלנו מהמוצץ את הגדול חודש וחצי לפני שהקטן נולד. כשאין ברירה אני יושבת עם שניהם אצל הגדול בחדר אבל אני בתחושה שזה לא מאפשר לאף אחד מהם להירדם. הגדול יותר מדי מתעניין במה הקטן עושה ולקטן הרעש שהגדול עושה מפריע. תודה על התשובות

 

[פיצי ופיצית]

אם כך, מה שהייתי עושה הוא להתחיל לצמצם נוכחות אצל הגדול
הוא ידע להירדם לבד עם המוצץ, וההרגל להירדם בנוכחותכם הוא חדש ומיותר...
במהלך היום תני לו הרבה הרבה חיזוקים חיובים על היכולת שלו להתמודד לבד עם משימות שונות, תעצימי את תחושת המסוגלות שלו.
במקביל, ולא לפני השינה - נהלי איתו שיחה לגבי הקושי שלך להרדים את הקטן בשעות הלילה, וזה שאת זקוקה לעזרתו ולסבלנות שלו במהלך ההרדמה של הקטן.
מה דעתך לבנות איתו טקס שינה שבו הקטן שותף להקראת סיפור בחדרו של הגדול, לאחר מכן את יוצאת להרדים את הקטן, בעוד שהגדול נמצא במיטה ומנסה להירדם עצמאית, וכשאת מסיימת עם הקטן - את חוזרת אל הגדול אם הוא עדיין לא נרדם?
את הקטן את יכולה להניח במיטה כשהוא רגוע אם הוא משתף עם זה פעולה ולעשות אליו גיחות במידת הצורך, ובהדרגה לצמצם את הנוכחות שלך בחדרו של הבן הגדול לפני השינה.
מה דעתך?
&nbsp

 

[הייבי]

תודה. רעיון טוב. אני אתחיל לתמלל לגדול את השינוי וננסה

 

[פיצי ופיצית]

תעדכני איך הולך
ונסי לתת לו חיזוקים חיוביים על המון המון דברים קטנים במהלך היום, וגם על כל פרק זמן שבו הוא מסכים להישאר בזמן ההרדמה בלעדיך בחדר. עם הזמן פרק הזמן הזה ילך ויגדל.

 

[רויאל בלו 79]

לגבי הרדמה עצמאית
את בחופשת לידה עדיין?
נסי להרדים אותו ככה בשעות היום. לשים אותו כשעייף עם מוצץ ולצאת מהחדר. לא פעם אנחנו מפריעים להם להירדם בעצם נוכחותנו.
תניחי אותו במיטה ולטפי אותו, שימי לו מוצץ ועזבי את החדר.
ברבורים ומלמולים הם לא סיבה לחזור... הבן שלי ממלמל לעצמו ואפילו מקטר ונרדם אחר כך.
בכי זו הסיבה היחידה שאת חוזרת ומנחמת ומנסה שוב.
טקס שינה מאד עובד.

 

[הייבי]

אני אנסה בהתחלה זה מה שעשיתי. הבעיה היא שככל שגדל הוא זורק את המוצץ ואז בוכה שנבוא להחזיר לו וההלוך חזור מתיש אותי שעברתי להרדים בערסול על הידיים...

 

[פיצי ופיצית]

להחזיר מוצץ הוא הרגל שיהיה לך יותר קל לגמול ממנו
ברגע שהוא ידע להכניס את המוצץ לפה לבד, מאשר ערסול ונדנוד על הידיים - שהוא הרגל שהרבה יותר קשה להיגמל ממנו.
ההלוך-חזור אכן מתישים, אבל עוד חודשיים בערך כבר תוכלי להתחיל לעבוד איתו על החזרת המוצץ לפה באופן עצמאי....

 

[פרפרי אהבה]

שאלה של אמא עייפה

הקטנה מן הסתם עדיין לא מבחינה בין יום ללילה. יש לנו טקס שינה שמשתדלים להקפיד עליו (אמבטיה, עיסוי בקטנה ושירים מרגיעים שאנחנו שרים לה) והיא נרדמת מהר יחסית אבל מתעוררת כל שעה לפעמים ובימים שיש עימנו חסד

- פעם בשלוש שעות שזה הגיוני ומקבלת (מאשרת לה

).
&nbsp
אני יודעת שהזמן יעשה את שלו אבל לרוב בד"כ קשה לי לחזור לישון אחרי שהיא כבר ישנה ועם כל הדברים שיש לעשות כמו לשטוף ולעשות סטרליזציה לבקבוק שהיא אכלה או לשאוב חלב- אני כבר יוצאת מהמוד של השינה.
&nbsp
האם יש לכם טיפים איך כן להיכנס חזרה מהר למוד של שינה? קורה שאני פשוט מוותרת ונשארת ערה כי יודעת שתכף תתעורר (ואז היא לא מתעוררת!).

 

[michal@gal]

רק בקבוק או גם הנקה ישירה?
כי לקחת אותה אלייך למיטה להנקה בשכיבה חוסך את כל המסביב ונותן לך להמשיך לישון.
&nbsp
אם רק בקבוק, שטיפות וסטרליזציה עושים רק פעם אחת ביום. צריך לקנות יותר בקבוקים בשביל זה.
שאיבה פעם בארבע שעות, לא חייב להיות מסונכרן עם זמני האכלה.

 

[פרפרי אהבה]

היא לרוב אוכלת מבקבוק חלב שאוב, לפעמים יש לה מספיק סבלנות
לינוק (משהו כמו 3 פעמים במהלך היום), בלילה זה כמעט תמיד שאוב. אני מאוד מפחדת להשכיב אותה ביננו במיטה. הלילה למשל היה לה התקפה של גזים כנראה והדבר היחיד שהרגיע אותה היה שהיא שכבה צמודה אליי בספה (לא הסכימה במיטה שהיא יותר רחבה)- לא עצמתי עיניים לרגע מהחשש שהיא תיפול אבל לפחות היא ישנה כמה שעות ונרגעה.
&nbsp
ברור שאפשר לעשות ניקיון וסטרליזציה פעם ביום, פשוט לא סובלת כלים בכיור

זה ממש מעצבן אותי חח

 

[michal@gal]

החיים שלך מספיק עמוסים רגע
תשתדלי להוריד סטנדרטים ותנוחי יותר, לפחות עכשיו כשהקטנה צריכה כל כך הרבה תשומת לב.
&nbsp
כדאי לזכור שככל שהיא תקבל יותר בקבוקים כך תהיה לה פחות סבלנות לינוק.
אם את רוצה לשאוב פחות, עכשיו הזמן לעשות שינוי.

 

[MotheRonit]

יש לך מנשא ו/או מלא כריות?
ככה היא מאובטחת ואת יכולה לנמנם איתה..

 

[פיצי ופיצית]

קודם כל לקחת בחשבון שמרפי תמיד שם לב....

האמת שאני לגמרי מבינה אותך ומכירה את התחושה, וגם אני הרבה פעמים הייתי מוותרת ביודעין על ניסיון להירדם בידיעה שתכף אקום.
הפתרון הכי נכון בעיני, הוא לא להישאב למקומות של הדברים הקטנים ש"צריך לעשות" - לקחת בחשבון שזו תקופה שבה הכביסה קצת מחכה יותר, הכלים לא נעשים מיד והבית לא תמיד מתוקתק - וכן לנסות להירדם או לפחות לנוח בכל פעם שהיא נרדמת במהלך היום. גם אם את לא ממש מצליחה להירדם, גם מנוחה קצרה בעינים עצומות ובגוף מאוזן נותנת לגוף כוחות להתמודד עם התקופה המתישה והלא פשוטה הזו....
&nbsp
מעבר לזה אין לי הרבה עצות... אבל שולחת לך חיבוק גדול גדול

 

[שם בדוי 2016]

היום בפינת השאלה ההזויה שלי
הילדה בת חודשיים כידוע, מתחילה ארוחה אחרונה בין 19:00 ל-20:00
לפעמים מתעוררת באמצע הלילה (2:00-4:00) נראה שבגלל גזים או אי נוחות... אני לא מזהה שהיא מבקשת לאכול אבל נותנת לה לאכול כי אמצע הלילה ואכלה מזמן...
השאלה היא האם היא צריכה עדיין לאכול בלילה (כי לפעמים לא מתעוררת באמצע הלילה) או שאני צריכה לנסות להרדים אוצה חזרה ללא אוכל...
ומה אם זה קורה בחמש בבוקר?
אני לא חושבת שיש בעיה עם לאכול עוד קצת ולכן זה כאייל לא קריטי, אבל אני לא רוצה ליצור אצלה תלות או הרגל שלא אמור להיות לה אם לא צריך...
ואם השאלה הזויה תסלחו לאמא גם טרייה וגם פעם ראשונה