תינוקות וספרים

תינוקות וספרים


בימים האחרונים אני עוקבת אחרי דיון מאוד מעניין באחת הקבוצות בפייסבוק על הקראת ספרים לתינוקות ועל מתי נכון ומומלץ להתחיל בהקראת ספרים לתינוקות:

חלק ממליצים להקריא ספרים מספרי הבסיס כבר מגיל אפס (לא חייב להיות אפס, הכוונה כבר כשהם פיצים לשלב את זה כחלק מטקס ההרדמה) וחלק טוענים שאפשר לחכות עם ספרים עד שהם הופכים לפעוטות.

אז ספרו ושתפו- האם אתם מקריאים לילדים ספרים
מאיזה גיל התחלתם
אילו ספרים הכי אהבתם להקריא להם כשהיו פיצים והאם הספרים האלה עדיין משמעותיים להם כגדולים יותר
 

בלונד23

New member
ספרים

גילוי נאות: אני עורכת ספרים.
מתחילה מגיל חודשיים שלושה או מתי שבא לי וזורם לי. מתחילה מהספר "גן גורים" ודומיו - הכוונה, בחרוזים. בגיל הזה חרוזים נעימים לאוזן כמו שיר. הוא מקשיב לספר כולו, אבל לא לפני השינה אלא סתם ככה.
בדיוק היום הוצאתי ספרי משחק קטנים, ספרי עגלה כאלה, ויואב התלהב מאוד, אכל אותם לתיאבון :)
 
איזה קטע, לא ידעתי שאת עורכת ספרים


ספרי מבוגרים או ספרי ילדים?
&nbsp
אני האמת לא אוהבת את "גן גורים"- מעולם לא התחברתי אליו גם לא כילדה וגם לא כגננת.
 
הקראתי ממש מההתחלה

ואני מתכוונת ממש - אמא שלי הביאה את "בוא אלי פרפר נחמד" עוד לבית החולים. מגיל ממש צעיר (חודש-חודשיים) הרגשתי שהיא מקשיבה ומתסכלת עלי בעיון כשאני מספרת לה, מגיל 3-4 חודשים סיפור אהוב ומוכר מרגיע אותה (למשל כשהיא לא רוצה לשכב בשקט להחליף חיתול או בזמן חיסון).
סביב גיל 7-8 חודשים היא כבר למדה לבקש סיפור מסוים - לזחול לספר ולהרים אותו, או להצביע עליו ולהשמיע קולות התלהבות.
אגב, אצלנו זה לא חלק דווקא מטקס ההרדמה, אלא חלק מזמן המשחק שלה.
 
מקסים


אצלי מחכה לה ספרייה של ספרי ילדים-בעברית ובאנגלית,כיאה לגננת

אני גם מאמינה להקריא מההתחלה, לא חושבת שאביא לביה"ח אבל כן נתחיל עם זה כשנכנס לשגרה בבית. הכל תלוי בהתאוששות שלי- לא חושבת שבעלי יהיה בעניין של להקריא לתינוקת בת יומה- אבל אולי עוד אופתע
 
עם הגדול אני התחלתי מגיל ממש צעיר - אולי חודש

בהתחלה היה לי רק ספר אמבטיה עם כמה שורות, והקראתי לו כששיעמם לי
.
זה לא היה רק כחלק מטקס שינה, אלא גם סתם במשך ביום.
לדעתי בזכות זה הוא מאד אוהב ספרים בינתיים (למרות שממש לאחרונה הוא הודיע לי שהוא לא אוהב יותר (בן 5) , אבל ברגע שהקטן מביא ספר, הוא מיד בא לשמוע).

עם הקטן, בגלל שהייתי עסוקה יותר, יצא שפספסתי את הנושא הזה. לא הקראתי לו מספיק כשהיה קטן. ואז מתישהו שמתי לב (באיזור גיל 8 חודשים או שנה אני חושבת) שהוא לא רוצה לשמוע ספרים. ממש התבאסתי.
הסתבר שגם המטפלת ראתה שהוא לא רוצה אז לא ניסתה יותר. ביקשתי ממנה במיוחד שתקריא לו, אפילו כל פעם קצת, כדי שיתרגל. גם אני כמובן השקעתי בזה והקראתי לו. לשמחתי זה עזר, ואחרי כמה זמן הוא התחיל לאהוב, והיום הוא מאד אוהב.
בקיצור - ממליצה אם אפשר, להתחיל מוקדם. מעבר לכיף בזה, לאוצר המילים, וכדו', זה מרגיל אותם לשבת בשקט ולשמוע.
 
מסכימה איתך לגמרי


בעיני זה מקסים וזה גם יכול להיות זמן איכות מצויין.
אני אגב חושבת להציע לבעל שהוא יהיה זה שרוב הפעמים יקריא את הספרים (בתקווה שלא יהיה מונטוני כי לא נראה לי שאי פעם הקריא ספר לילדים
).
&nbsp
אני הכי בעד לשלב ספרים לאורך כל היום. בממוצע ביום בגן אני מקריאה משהו כמו 3-4 ספרים לאורך היום. כמה שיותר חושפת אותם לספרים וכתוצאה מזה אוצר המילים שלהם בעברית גדל משמעותית ועורר את הסקרנות שלהם (מדובר בילדים דוברי אנגלית מבית שרוב ההורים לא יודעים בכלל עברית).
 
ספרים זה באמת כיף - מעולה לאוצר מילים

כשהם גדלו, אצלינו הזמן לספרים הצטמצם. עד שחוזרים מהגן זה כבר 16:30 - 17:00. לגדול יש חוגים וחברים. יוצא שאני מקריאה בעיקר לפני השינה.
היתה תקופה שבה כל אחד בחר 2 ספרים, אבל בשלב מסוים זה כבר יצא יותר מידי (וגם ככה הולכים לישון לצערי מאוחר מידי). נאלצתי לצמצם. עכשיו זה לרוב בין סיפור אחד לשלושה (בהתאם לאורך הספרים שהם בוחרים).
אצלי בעלי כמעט לא מקריא (אין לו סבלנות לזה, אז זה יוצא אצלו מונוטוני וחפוז
)
 

הייבי

New member
כמעט מההתחלה

לגדול הקראנו ספרים מגיל חודשיים בערך. בהתחלה סתם על המשטח פעילות במהלך היום. בעיקר ספרי ילדים קלאסים (בוא אלי פרפר נחמד, איה פלוטו, ברכבת יושבת ארנבת) בגרסת קרטון שיכול לגעת ולא נהרס. היום בגיל 3.8 הוא מכור ואין טקס שינה שכולל פחות משני סיפורים לא קצרים ולפעמים גם יותר. הקטן בן חודשיים- בנתיים לא כל כך מוצאת זמן לספר לו ממש עם ספרים. הוא מצטרף אלינו לשעת סיפור של הגדול בדרך כלל בהנקה. בנוסף אני מדקלמת לו בעיקר בהחלפות חיתול, אמבטיה וגזירת ציפורניים שירים וסיפורים של הגדול שאני זוכרת בעל פה אז הוא נחשף למצלול ולשפה, פחות לתמונות. אני מאוד אוהבת לקרוא ואני מקווה ככה להנחיל לילדים שלי את האהבה לספרים, לפתח אצלם עושר לשוני ודימיון.
 
גם אנחנו הקראנו ממש מההתחלה
אבל חייבת לומר שהיו תקופות שבהן להקשיב לסיפור היה פחות מעניין ומה שהיה יותר אטרקטיבי בעיניהם הוא הדפדוף בדפים, לטעום את הספר... אז פשוט זרמנו איתם עם העניין.
כשהם היו ממש קטנטנים הספר לא היה חלק מטקס שינה אלא חלק מסדר היום שלנו, ובהמשך השנים, הוספנו אותו גם כחלק מטקס השינה.
היום, בגיל 5, שניהם מאד אוהבים ספרים - בכל שעות היום, ובמיוחד לפני השינה, ואחד האיומים ה"כבדים" אצלנו בבית הוא האיום שלא נספיק לקרוא ספר לפני השינה.
 
בערך בגיל ארבעה חמישה חודשים

כשהילד יכול לשבת בחיקי ולאחוז בספר. מה מקריאים? נורא פשוט עם הקטן - מה שנשאר מהגדולה

ובעצם - מהדורות קרטון של איה פלוטו, אמי רובינגר לסוגיו, הזחל הרעב, ספרים ברוסית לקטנטנים מאותה רטגוריה (קצר, צבעוני, קשיח, בחרוזים). לא לפני השינה, כפעילות נעימה בשעות היום, בזמן האוכל, סתם כשבא לי לכתוב איזה ווטסאפ ולהקריא בעל פה במקביל.
 
מדהימה היכולת להקריא בעל פה, לא?

איזשהו יום כשהקטנה התחילה לעשות עניינים ולרטון באמצע נסיעה וניסיתי להרגיע אותה, קלטתי שאני מסוגלת לדקלם את "איה פלוטו" (AKA המרגיע הלאומי) בלי לחשוב על זה בכלל, זה הפך לפעולה גופנית, כמו למצמץ.
 
למעלה