מטפלת או גן/משפחתון
- זו השאלה

מטפלת או גן/משפחתון
- זו השאלה


חופשת הלידה לקראת סיום ויש מספר אפשרויות:

-מטפלת 1 על 1- יש לזה את הפלוסים כמובן של יחס אישי, טיפול ייחודי בהתאם למה שההורים רוצים, גמישות מבחינת שעות ועוד. אבל יש גם מינוסים: זה בנאדם אחד ששומר על הילד, אין עוד עיניים שיכולות לראות מה קורה לילד כשהוא תחת טיפולה של המטפלת ולא חסרות ידיעות על מטפלות שמתעללות.

-מטפלת בשיתוף עם הורים אחרים- גם לזה יש פלוסים: חברה לילד, מצמצם את העלות של המטפלת ועוד. מצד שני- יש גם מינוסים: מה קורה אם הילד השני חולה, איפה מקום הטיפול העיקרי, מה לגבי אוכל וטעימות- האם הילדים מקבלים אותו הדבר/כל אחד מקבל משהו שונה/עושים תורנות הכנת האוכל.

- משפחתון או גן- הפלוסים זה שהעלות לעומת מטפלת בד"כ יותר זולה, יש יותר עיניים מה שאמור לצמצם אפשרות של אלימות כלפי הילדים, הילדים לומדים לשחק בהתחלה אחד ליד השני ואז אחד עם השני. המינוסים: יותר מחלות במיוחד בהתחלה, עומס וקיצורי דרך מצד הצוות בגן שלרוב זה צוות קטן ולא באמת יכול לתת יחס אישי גם אם ממש רוצים.

ההחלטה מאוד קשה!!!
אני כנראה שאכניס לגן/משפחתון אחרי חצי שנה- שנה , לפי ההרגשה והצורך הכלכלי ואולי אנצל את הזמן הזה כדי להקים משהו משלי


מה התכנון שלכם
מה החלטתם לגבי להישאר/להכניס לגן/מטפלת
מה היו השיקולים שלכם
 
החלטה קשה

הגדולה (היום בת 7) הייתה במעון של ויצו והיינו מאוד מרוצים ולכן גם האמצעי (היום בן 4) היה שם. לקראת הסוף שהאמצעי היה שם היו כל מיני שינויים ועניינים שלא ממש אהבתי ועכשיו הבחירה לבן חצי שנה התחילה מחדש.
בהתחלה רציתי מאוד מטפלת אבל אחרי שיחה עם כמה מטפלות שמאוד התאכזבתי מהן החלטתי להמשיך את החיפוש של משפחתון. לי היה חשוב שיהיו לפחות 2 אנשי צוות (רוב המשפחתונים פה הם עד חמישה ילדים עם איש צוות אחד וזה לא התאים לי). כרגע רשמתי למשפחתון חדש שנפתח והמליצו לי על אנשי הצוות שלו (את אחת מהן חמותי מכירה שזה גם קצת מרגיע אותי). אני מקווה שיהיה בסדר והכל יעבור בשלום.
ההחלטה למסגרת לילדים (גם הגדולים אגב..) מאוד לא פשוטה...
 

winterfell

New member
הגדול היה עם מטפלת

שהייתה נפלאה (וככל שעובר הזמן אני לומדת להעריך אותה יותר ויותר. בזמן אמת היו לי לא מעט ויכוחים איתה על כל מיני עניינים שכאמא מנוסה יותר נראים לי זניחים)
אני יודעת שהטיפול 1 על 1 עשה לו רק טוב והכניסה שלו לגן הייתה קשה...
&nbsp
עם הקטן, לכן, לא היה לי ספק שאשאר בבית חצי שנה ואז אמצא מטפלת, וזה מה שעשיתי.
מהמטפלת הנוכחית אני מאוכזבת... שילוב של כמה גורמים: היא לא בחורה אינטיליגנטית במיוחד, ומאוד מבולגנת ומפוזרת, היא לא המטפלת הקודמת שעליה סמכתי ב-100%.
מצד שני, היא יצרה קשר נפלא עם הקטן, ונראה שהיא מטפלת בו יפה. אז אני משתדלת לחשוב איך להסתדר עם הצדדים היותר בעייתיים שלה.
שמנו בבית מצלמות, מדי פעם אנחנו מציצים לראות מה היה...
&nbsp
דבר אחרון - הכניסה לגן: אני מתכננת לחכות לפחות עד שהקטן ילך ואולי גם קצת ידבר. סביב גיל שנה וחצי-שנתיים. הראה לי גיל מתאים יותר להכניס למסגרת.
 

הייבי

New member
תלוי בהרבה גורמים

אצלנו הגדול היה איתי בבית עד גיל 7.5 חודשים ואחר כך עם מטפלת. לגן נכנס בגיל 1.8 שכבר הלך וידע להביע את עצמו. לקטן כבר דיברתי עם המטפלת של הגדול ושריינתי אותה לספטמבר כשיהיה בן 7 חודשים. אני מתכננת להכניס אותו לגן בסביבות גיל 1.7. זו החלטה לא פשוטה כל פעם מחדש. גם להפקיד את הייצור הקטן הזה בידי מישהו אחר. ב1 על 1 יש חשדות ושומעחם סיפורי אימה ככה שלא קל למצוא מישהי שמתחברים אליה וסומכים עליה. גם כלכלית מטפלת זו החלטה יקרה. כמו שכתבו לפני גם לנו היו אי הסכמות ותסכולים מהמטפלת בזמן אמת אבל במבט לאחור היא עשתה עבודה מצויינת עם הדרדס ואני שמחה שהיא פנויה בשביל הגור. גם בהמשך למצוא גן זה לא פשוט. חשבתי שהגור ילך בהמשך לגן של הדרדס אבל בשנה האחרונה יש התדרדרות בגן. הצוות התחלף מספר פעמים. תפסנו את הגננת בכל מיני שקרים קטנים וחצאי אמיתות שעושות לי לא נוח בבטן. אם הדרדס לא היה בן 3.7 ומאוד וורבלי יכול להיות שהייתי מעבירה אותו עכשיו באמצע השנה. אז אני עכשיו מחפשת גן אחר לגור.
 
אצלנו נשארתי עם כל ילדה

עד גיל שנה וחצי שנתיים (לפעמים תוך כדי לימודים/דוקטורט) ואז נכנסתי לגן. לקטנה חיפשתי מסגרת קצת קודם, אבל לא מצאתי והיא נכנסה הכי מאוחר (גיל שנתיים). השיקול שלי היה שאני לא סומכת על אף אחד בשלב שבו התינוק עוד לא מתנייד לבד וצריך לקחת אותו על הידיים, ומכניסה למסגרת רק כשהן הולכות ומדברות במידה מסוימת. ומעבר לעניין שהילד יקבל הכי הרבה אהבה ואת הטיפול הכי מסור ממני, נראה לי גם משונה לתת למישהי משכילה פחות וכו' להקנות לילד את הבסיס של השפה וכו' במקומי. האם שילמתי על כך מחיר מבחינת קריירה? ברור...
 

איילה א

New member
הגדול היה עם מטפלת

מגיל חצי שנה עד גיל שנתיים, ואז נכנס למסגרת. כנראה שהקטנה תיכנס למסגרת בגיל יותר צעיר, סביב שנה וחצי (זה מסתדר אחרת עם חודש הלידה שלה) - אבל היא תהיה עם מטפלת עד אז. אני לא מאמינה בגנים לגילאים האלה, וגם לא בחלוקה. אני אישית גם הצלחתי למצוא מטפלת (לגדול) שתעשה קצת עבודות בית קלות ואז זה מאוד מקל. מקווה שגם הפעם יהיה לי מזל עם מטפלת כמו שהיה לי עם המטפלת של הגדול, צריך להתחיל לחפש עוד מעט.
&nbsp
 

shilaF29

New member
עם הגדולה גן, עם הקטן מטפלת

כשהבת שלי נולדה לא הכרתי אף הורים באיזור שלי שימליצו אישית על מטפלת / משפחתון, והרגשתי יותר בנוח שהיא תלך לגן שיש בו תנועה של אנשים. בחרנו מקום עם המון חלונות למסדרון, והמנהלים של המקום מצאו חן בעיני ונראו לי אנשים טובים. היתה לנו שם חוויה מאוד טובה, הם כל הזמן ניקו את הצעצועים והיא לא היתה חולה הרבה.
&nbsp
כשנולד הבן שלי כבר כן היה לי ממי לקבל המלצות, ובחרנו מטפלת (שהתגלתה כמעולה, מעבר למה שציפינו), והיא גם טיפלה בבן שלנו במשרה מלאה וגם הקלה על המעבר של הבת שלי לבית ספר, כי היא יכלה לחזור הביתה מבית הספר ולא להטלטל לאפטר סקול.
&nbsp
יש חסרונות לזה ולזה (כמו שכתבתי בהודעה קודמת, הבן שלי מתחיל גן בגיל שנתיים וחצי ואני צופה שיהיה מאוד קשה, מה שלא היה עם הבת שלי שפשוט גדלה לתוך גנים)
 

shilaF29

New member
מבינה לגמרי את החשש לסמוך על מישהי זרה

אצלנו כל הדירה מרושתת במצלמות שאני יכולה לצפות בהן מהטלפון. בהתחלה הסתכלתי באובססיה כל הזמן אבל זה נגמר די מהר כשראיתי איך היא מטפלת בו והתחלתי לקבל פידבק משכנים ואנשים שראו אותה עם הילדים בחוץ (לא ביקשתי, ניגשו ואמרו לי שהיא נחמדה ונעימה איתם)
 
אני כל פעם שרואה הודעה בקבוצות השונות שמספרת על מטפלת

מדהימה והורים שראו אותה בחוץ עם הילדים רוצים לשתף ולמצוא את ההורים כדי לספר להם-זה ממש מחמם לי את הלב. לצערי רואה יותר הודעות הפוכות על מטפלות בעייתיות וחסרות איכפתיות.
&nbsp
במקרה שלנו מבחינה כלכלית זה יוצא אותו הדבר אם נשארת עם הילדה או הולכת לעבוד ויש מטפלת אז התכנון הוא להישאר כשנה פלוס מינוס ואז להכניס לגן. זה גם יתן לנו הזדמנות לבחור גן בשקט וברוגע ואולי עד אז כבר אקים גן/משפחתון משלי והיא תהיה חלק מהמקום
 

בלונד23

New member
החלטה קשה, ולפעמים גם יש שינויים בדרך

זה ממש הסיוט שלי כאמא, המסגרות. ואני נוטה לבחור לא נכון. למה? אני לא יודעת!!
&nbsp
עם הגדולה התחלתי עם מטפלת אישית מגיל חצי שנה עד גיל שנה+3 חודשים. לא אהבתי את המטפלת, היא לא היתה חמה מספיק והיא היתה די מגעילה אלי, ביקורתית וקרה, בעיקר אחרי כמה חודשים כשהרגישה נוח לזרוק לי הערות מגעילות. היא גם סירבה לקנות את האוכל וככה נסחבתי עם סלי מוצרים שזה היה לי לא נוח. אבל היא טיפלה בילדה די טוב, במבט לאחור. היינו איתה שנה וסיימנו בזמן, כשכאשר הייתי הכי זקוקה לה בעולם (טיפולי פוריות, הפלה) דווקא אז היא לקחה לעצמה שבוע חופש. פשוט אישה מגעילה.
ואז רשמתי לגן של בת דודה שלה, והוא היה נוראי ממש. הוצאתי אחרי שבועיים, ו"ביליתי" שבועיים בבית בחיפוש אחר מסגרת חליפית. מצאנו גן מעולה שהיא היתה בו שנתיים, וגם בו היו מינוסים שהם בעיקר חוסר באנשי צוות, אבל בסך הכל גן מצוין. עד היום בקשר עם הגננת הנפלאה.
&nbsp
עכשיו, עם הקטן, יש המון בעיות: סגרתי בעל פה עם מטפלת שהחליטה להבריז חודש לפני החזרה לעבודה. התחלתי עם מטפלת אחרת, שהסתברה כמטורפת ומוזרה אחרי יומיים. נאלצתי לא לחזור לעבודה מתי שהודעתי - כלומר כן חזרתי אבל בעיקר החסרתי. שילמתי הון לבייביסיטריות. חיפשתי בטירוף עוד מטפלת, ומשלא מצאתי, רשמתי לגן. אחרי 4 ימים בגן הוא נהיה ככ חולה שרצתי איתו מרופא לרופא שבועיים ולבסוף התאשפז לשבוע.
&nbsp
הרופאה אמרה לי בשום אופן לא להחזיר לגן, לכן עכשיו סגרתי עם מטפלת אחרת שמטפלת בעוד ילד גדול (שנה וחצי) כשהבן שלי קטני (7 חודשים) וככה אין לי מושג אם יהיה טוב. עוד לא הוצאתי מהגן כי אני מפחדת מה יקרה אם יסתבר שגם שם הוא לא יסתדר. איתו הדאגה העיקרית שלי היא א. מחלות, כי הוא רגיש מאוד ב. הוא בעיכוב מבחינת התפתחות.
&nbsp
ס י ו ט ממש אני סובלת מאוד, לא ישנה בלילות מדאגה.
 

בלונד23

New member
דיברתי עם כמה חברות וחלקן מרגישות כמוני

אני לא חושבת שאני לבד, כי המון בנות שמכירה חוו כל מיני סרטים עם מטפלות וגם בגנים. במלא מקרים את מכניסה לגן ותוך שבוע שבועיים צריכה להוציא. יש מלא סיבות:
היגיינה לקויה למשל - לי אישית זה קריטי
מטפלות לא מסורות, אדישות
חוסר בכוח אדם - שהיה בגן של הגדולה שכאשר הגננת היתה חודש וחצי חולה, לא היתה מחליפה. זה היה ממש לא בסדר. חודש וחצי הגן התנהל עם סייעת ובעלה של הגננת והילדים סבלו, חלק הוציאו אותם...
תחושה שהילד לא שמח, לא משתלב
אצלי למשל בגן הוצאתי אותה בגלל בעיה קשה של נשיכות שלא טופלה בכלל, שזה שיקף את האדישות של המטפלות, בתוספת תחושה שהיא אינה שמחה ומאושרת שם.
אני זוכרת שאחי כשנכנס לגן צרח את נשמתו במשך שבוע (נעמת זה היה) עד שהוציאו אותו משם. משהו הפריע לו.
לא חזר בעיות בגנים.
למזלי בשכונה הזו גני עירייה מעולים, אבל גם שם לא חסר ילדים שלא מאושרים.
&nbsp
 
צריך לבדוק היטב וגם אז לא יודעים מה קורה

כי הרבה מזה מנהלות הגנים עושות הצגה ושואו שלם ליד ההורים- אני לא הסכמתי לזה- אני זו אני לטוב ולרע ומקווה שרואים שמביאה את כל הטוב. הילדים רצים אליי בבוקר לגן כי שמחים לראות אותי ולא כי הוצאתי שטיח אדום ועשיתי הצגה שלמה לכבודם
.
&nbsp
נראה לי שבתור אמא אני אהיה ממש גרועה בקטע הזה כי בגלל שמכירה גנים מסוגים שונים ויודעת כבר לזהות מי עושה הצגה ומי לא- לא חושבת שאמצא גן
אין ספק שזה אולי יעודד אותי להגשים את החלום לפתוח גן משלי.
 

בלונד23

New member
מחזקת את ידייך לפתוח גן משלך

אכן, מה שמבטיחים בהתחלה אינו משקף כלום.
יש לי חברה שבחרה גן מרושת מצלמות (בת"א) רק מהחשש...
חבל שאין יותר כאלה. זו דווקא שיטה טובה לניטור מה שהולך בגן, כנראה.
ברור שאת תפתחי גן והוא יהיה מושלם!
 

ארול01

New member
אצלנו

אנחנו שמנו את הקטן עם מטפלת מגיל 3 חודשים עד 9 חודשים שהוא נכנס למשפחתון. השיקול העיקרי שלנו לקחת מטפלת היה המלצה חמה של הרופאה לבודד אותו מילדים וממקומות הומי אדם בחצי שנה הראשונה בגלל שנולד פג והוא בסיכון גבוה יותר. המעבר למשפחתון היה כשראינו שהוא מתחיל להתעניין בילדים אחרים, וגם העומס הכספי של מטפלת.
בילד הבא כנראה נחפש מטפלת בשיתוף עם עוד ילד כדי להוריד עלויות.
 
למעלה