<img src="http://timg.co.il/f/Emo199.gif"> מחזירה לפעילות את הפינה להורים עייפים

מחזירה לפעילות את הפינה להורים עייפים
עבור כל ההורים שלא מצליחים לישון בלילה, עבור אלה שההרדמות נמשכות מהערב לתוך הלילה, אלה שמתעוררים כל שעה במקרה הטוב או שמצליחים לישון שעה בלילה במקרה הפחות טוב.
מזמינה אתכן לשאול בכל נושאי השינה וסדר היום של הקטנטנים, ומבטיחה לנסות לעזור.

ולמי שלא מכירה אותי - אני אמא לתאומים מקסימים שלא תמיד ידעו לישון(...), יועצת שינה, ומדריכת הורים לתאומים.
מחכה לשאלות שלכן.
 
יש לי שאלה
- תנועה בהריון VS תנועה אחרי לידה בזמן לילה
אני כל הזמן צוחקת שהבייבי תהיה כמו אבא שלה כי היא ממש עירנית וחוגגת בלילה ואני בקושי ישנה בגלל זה כבר מתחילת ההריון ובמיוחד מאז שמרגישה אותה.
&nbsp
מעניין אותי אם ידוע על קשר בין תזוזת העובר בשעות הלילה ובין קשיי שינה אחרי שהם נולדים?
 
אני זוכרת שאמרו לי שהם נולדים בג'ט לג

כי כשאת מסתובבת הם נרדמים מהתנועה וכשאת שוכבת הם מתעוררים וכו'.
בפועל - אצלנו לפחות זה התגלה כשטויות.
 
אצל רוב הילדים זה בערך המצב
כלומר, בהתחלה בכלל אין הבדל בין יום ולילה, לאחר מכן ניתן לראות שחלק גדול מהילדים באמת ישנים טוב יותר במהלך שעות היום ופחות טוב דווקא בלילה, ובהמשך, ניתן לראות שהלילה מתחיל בשעה יחסית מאוחרת ונמשך אל תוך הבוקר. ברוב המקרים זה "מסתדר" עד גיל 3 חודשים ואפילו פחות מכך.
 
לא קשיי שינה
אבל... ידוע שבתחילת חייהם אצל רוב התינוקות באמת יש "היפוך" של יום ולילה. כמובן שמבחינתם לא מדובר ב"היפוך" אלא בהמשך ישיר של החיים ברחם, אבל מבחינתנו המבוגרים היום והלילה מתהפכים לחלוטין.
זה משהו שמשתנה עם הזמן, אבל בהחלט את יכולה להמשיך לצפות ללילות ללא שינה, לפחות בהתחלה

אגב, לא לגמרי בטוחה שזה קשור לדימיון לאבא של הפרפרית הקטנה, ברוב המקרים זה קשור לכך שבמשך היום את פעילה יותר, ולכן העוברית שברחם מרגישה את התנודות וזה עוזר לה להירדם (ממש כמו נדנוד בידיים אחרי שנולדים...) , ואילו בלילה כשאת פחות פעילה ומנסה לישון, חוסר התנועתיות ברחם הוא מה שדווקא מעיר אותה..
 
אולי מפה תבוא התשובה, כי אנחנו די נואשים
הקציצונת בת 8 חודשים. מגיל חודשיים ישנה לילות רצופים ונרדמת לבד אחרי טקס שינה - מניחים במיטה, היא לוקחת מוצץ ונרדמת תוך שנייה.
לכאורה - חלום, אבל לאחרונה יש 2 בעיות שמציקות לנו:
1. בחודש האחרון היא מתעקשת לאכול לבד. לא רוצה כפית אלא להחזיק את האוכל בעצמה. מכל מה שנופל על הרצפה או נמרח על הפרצוף, נכנסת כמות קטנה מדי וזה כנראה לא משביע אותה, כי היא התחילה לקום פעם-פעמיים בלילה לאכול (מה שכאמור לא היה קורה קודם, כשהאכלנו בכפית). אנחנו נותנים גם בקבוק אחרי האמבטיה, אבל זה איכשהו לא מספיק לה. מה נסגר?

2. הרדמות יום הן סיוט! ביומיום היא עם אמא שלי ושם נרדמת סבבה, אבל בסופ"שים ואחה"צ איתנו היא מצליחה להרדם רק על הידיים. אנחנו מנסים להשכיב אותה מיד כשמראה סימני עייפות, בחדר חשוך ושקט, אבל ברגע שמניחים במיטה היא פורצת בבכי. לפעמים כשנרדמת על הידיים היא מתעוררת כשמניחים במיטה וצריך להתחיל הכל מחדש וכל הרדמה מתארכת ומתארכת ועלולה להגיע לקריזה שנרגעת רק כשיוצאים מהחדר ומניחים לה להרדם על הידיים בחדר אחר (במקרי קיצון מרדימים במנשא בד).
מה שהורג אותי זה שהיא יודעת להרדם לבד - היא עושה את זה מצוין בלילה - אבל לא מצליחה ליישם את הידע הזה ביום.
 
מנסה לעזור, ומוסיפה שאלות משלי
1. אם היא ילדה שלא רגילה לקום בלילה לאוכל, אני לא הייתי "נופלת" למקום של להוסיף ארוחות בלילה כי זה הרגל שקשה מאד להיפטר ממנו אח"כ.
מה שאני הייתי מציעה לך במקום הוא למצוא דרכים להעלות את צריכת הקלוריות שלה במהלך היום - למשל לצמצם זמנים בין ארוחות בעיקר בשעות בין הצהריים ועד הערב - להוסיף עוד ארוחות ביניים אם את רואה שהיא לא אכלה מספיק בארוחות המוצקים.
דבר נוסף שהייתי עושה בזמן הארוחה, הוא לא למנוע ממנה לאכול עם הכפית לבדה, אבל במקביל להחזיק כפית אצלי ולהוסיף לה ביסים מהכפית שלי בין ביס לביס שהיא לוקחת בעצמה.
מה דעתך?
2. תינוקות באופן כללי, ובוודאי שתינוקות בגיל 8 חודשים יודעים לעשות הבחנה בין סיטואציות שונות, ולתפעל את הסיטואציה. היא יודעת להירדם בלילה, והיא יודעת להירדם גם ביום - ולהוכחה העובדה שכשאמא שלך משכיבה אותה לישון היא עושה את זה נפלא. אבל בסופ"שים ואחה"צ כשאתם נמצאים איתה היא "שוכחת" את הידע הזה כי יש לה "רווח" כלשהו מהסיטואציה. (אוהו איזה רווח - המון המון המון תשומת לב הורית שהיא לא קיבלה כל הבוקר - תענוג!!) מה שאני הייתי מציעה הוא לנסות להקטין את הרווח שלה מהסיטואציה. לא להתרגש מהעניין. אם היא בוכה כמובן שלבוא ולהרגיע אותה, אבל ברגע שהיא נרגעת להניח אותה שוב במיטה. לא לשנות את ההרגלים לחלוטין, אבל כן להראות לה שאת נמצאת שם בשבילה.
דבר נוסף שחשוב שתקחי בחשבון הוא שבגיל 8 חודשים יכול להיות שאין לה עוד צורך בשנת אחה"צ. יכול להיות שהיא כבר בשלה לוותר עליה ובמקביל להקדים את שנת הלילה.
מה דעתך?
 
תודה רבה! ותשובות:
1. כבר נפלנו לשם

זה לא קורה כל לילה, אבל די הרבה ובד"כ קורה לפנות בוקר ולכן החשש שלי הוא שאם נדלג על שנת אחה"צ והיא תלך לישון מוקדם יותר זה יחמיר.
אבל בהחלט ננסה להקטין קצת מרווחים בין ארוחות ולעזור לה לאכול יותר בארוחת הערב. היום היא לא ישנה אחה"צ אלא רק נימנמה קצת באוטו, אז זה זמן טוב להתחיל

2. איך עושים את זה? כל מחזור כזה של בכי-ידיים-מיטה וחוזר חלילה רק מגביר את הבכי וההיסטריה, עד שכאמור - הדרך היחידה להרגיע היא לצאת מהחדר או מנשא.
 
שאלה
מתי היא מתחילה את הבכי?
כשאתם נכנסים לחדר?
כשאתם מתקרבים למיטה?
כשאתם מחשיכים את האור?
כשאתם מניחים אותה במיטה?
&nbsp
נסי להגדיר את הרגע המדוייק שבו זה מתחיל, וגם - מה אתם עושים באותו רגע?
&nbsp
ושאלה נוספת:
האם אתם מקיימים "טקס שינה" קצר לפני שמשכיבים אותה במיטה?
&nbsp
 
זה משתנה
אנחנו נכנסים איתה לחדר, מחשיכים, יושבים איתה על הכסא ועושים טקס שינה קצר - בקבוק, סיפור, קצת ליטופים - ואז מעבירים למיטה.
לפעמים הבכי מתחיל מיד כשמניחים במיטה, לפעמים היא נשארת קצת במיטה ומעסיקה את עצמה (ואז אנחנו יוצאים מהחדר) - עומדת על 4 ומחככת את הראש במזרון (שזו תנועת עייפות אצלה), יושבת, עומדת, משחקת במוצץ - ומתחילה לבכות אחרי כמה דקות.
לפעמים זה בכי היסטרי, לפעמים זה מתחיל מקצת קיטורים ואז אנחנו מתעלמים עד שזה הופך לבכי רציני (וזה תמיד נגמר בבכי). בשלב הבכי הרציני אנחנו נכנסים לחדר, מלטפים, נותנים מוצץ, עושים ששששש.
לפעמים זה מרגיע אותה, אבל כמה שניות אחרי שמפסיקים היא מתחילה שוב לבכות.
לפעמים זה לא מרגיע ואז מרימים, מרגיעים ומנסים שוב. עם כל ניסיון קשה לה יותר להרגע ובד"כ זה נגמר בזה שמרדימים על הידיים
 
נסו להקדים את הכניסה לחדר
יכול להיות שאתם מחכים יותר מדי זמן עד שאתם נכנסים.
לא אומרת לקפוץ לחדר בשנייה ששומעים משם ציוץ. ממש לא. אבל ברגע שאתם רואים שזה משהו שמתחיל ולא מסתיים מעצמו - אל תתנו לזה להפוך לבכי. יכול להיות שכניסה שלכם בשלב הזה תעזור לה לחזור למצב שינה.
 
מעדכנת:
התחלנו לוותר על שנת ערב ומתחילים ארוחת ערב בזה שאנחנו מאכילים אותה כדי לוודא שהיא אוכלת מספיק ורק אחר כך נותנים לה להמשיך לבד.
ביומיים האחרונים היא התעוררה רק ב-6 בבוקר וחזרה לנמנם לעוד שעה, שזה כבר שיפור!
הרדמות יום עדיין בעייתיות, אבל בגלל שאנחנו כבר לא מרדימים בערב זה פחות מטריד (כי בוקר וצהריים היא ישנה אצל אמא שלי, אז זה משאיר רק את הסופ"ש)
 

הייבי

New member
הרדמות בן חודש וחצי הגור בן חודש וחצי. מבלה את רוב היום בשינה באמבטיה של העגלה ובלילה בעריסה איתנו בחדר. יש לי שתי שאלות: 1. כרגע במשך היום עוד אין לו סדר יום. לרוב נרדם בהנקה/בקבוק ולפעמים על הידיים בנדנוד. מתי אפשר לנסות לסדר סדר יום? ויותר חשוב- איך להרגיל להירדם ללא נדנוד? 2. לגבי הלילה- מתי אמור להתחיל הלילה שלו בגיל כזה? בנתיים מבלה איתנו בסלון עד 21-22. אני בתחושה שמתחיל את הרצף של שינה-אכילה-שינה של הלילה רק אחרי הארוחה של 22-23. תקין? נורמלי? או שצריך כבר עכשיו לשים מוקדם יותר בחדר חשוך ולסמן שנגמר היום? תודה
 
בן חודש וחצי
1. בגיל חודש וחצי לא אמור להיות לתינוק סדר יום קבוע, זה משהו שלא הייתי מתחילה להתעסק בו לפני גיל 3 חודשים. אבל מה שכן אפשר להתחיל בו כבר עכשיו ומאד עוזר גם בהמשך הוא טקסים קבועים לפני השינה. לא רק בערב, אלא גם במהלך היום - להוריד הילוך לפני השינה, להחשיך מעט את הסביבה, שיר/דקלום/משפט קבוע שאומרים לפני השינה...
הירדמות ללא נדנוד - הדרך הכי יעילה בעיני לעשות את זה היא בהדרגה להוריד את הנדנודים - לרווח אותם זה מזה, ולהשתמש בהם רק כשאת רואה שממש יש צורך. בשאר הזמן לנסות לאפשר לו להירדם בלי הנדנודים. מה שכן חשוב בגיל הזה הוא לא "למשוך" את שעות העירות שלו. מקסימום שעה וחצי עירות בין תנומה לתנומה, ובזמן הזה לשים לב לסימני העייפות הכי קטנים שלו, וברגע שמזהים אותם מיד להשכיב אותו לישון.
2. לגבי שנת הלילה - בגיל הזה, זה עדיין סביר שיתחיל את שנת הלילה שלו בשעות האלה, אני מניחה שתוך שבועיים שלושה את כבר תראי שזה פחות מתאים לו ויהיה צורך להתחיל להקדים את שנת הלילה.
 

הייבי

New member
תודה רבה אני אנסה לרווח את הנדנודים. זו אחת הטעויות הגדולות שעשיתי עם הבכור ולקח המון זמן להיפטר מההרגל הזה ועדיין בעיתות משבר הוא צץ חזרה..
 
כי זה הכי טבעי

ברור לנו שזה מה שהתינוק רגיל אליו, ולכן אנחנו רוצים לספק לו את זה , באופן אינסטינקטיבי.
ובגדול - באמת שזה בסדר, רק צריך להשתדל לא להשתמש בזה באופן קבוע כדי לא להפוך את זה להרגל, אלא באמת לשמור את זה כאמצעי הרגעה ולא אמצעי הרדמה.
 

iameden

New member
מנצלשת
קודם כל טוב לראות אותך שוב:)

ושנית.... איך לדעתך כדאי להרדים תינוקות קטנטנים?
מניסיוני, חוץ מהילדים של השכנים, הם בדר"כ לא ממש נרדמים לבד וצריכים בקבוק/הנקה/נדנוד/עגלה... וגם אז הרבה פעמים הם מתעוררים ברגע שמניחים אותם... (בגלל דומוס המאדים או כי יש להם גזים/מלטונין מועט/שינה קלה).
יש דרך להרגיל תינוקות מההתחלה להרדם ללא כל גורמי התלות האלה שטח"כ קשה בלעדיהם?

ועוד שאלה- עיטוף הוא עניין להתרגל אליו או שיש תינוקות שפשוט לא אוהבים אותו ומנסים להשתחרר? (או אולי כי העיטוף לא מתבצע נכון..?)
 
איזה כיף שאת כאן

שאלה קצת טריקית... כי כמו שאת כבר יודעת, כל ילד הוא עולם ומלואו - לכל אחד יש טמפרמנט אחר, העדפות אחרות, ואופי אחר וכל אלה קיימים בו כבר מרגע הלידה.
מה שמתאים או נחוץ לילד אחד כדי להירדם, יכול להיות מעצבן או אפילו בלתי נסבל עבור ילד אחר.
לכן בעיני מה שבעיקר חשוב הוא להרגיש את הילד. לא לפעול על אוטומט ולעשות דברים כי "ככה ילדים נרדמים". לא כל הילדים זקוקים לנדנוד כדי להירדם, לא כל הילדים רוצים שיקפצו איתם על כדור פיזיו, ויש גם ילדים שיכולים להירדם אפילו בלי להיות מעורסלים בידיים, אלא רק ע"י כך שמניחים אותם במיטה ונותנים להם זמן להירגע. יותר מכך, אפילו עבור אותו ילד בתקופות שונות יכולים להיות צרכים שונים, ולכן נורא חשוב לשים לב לאותות והסימנים שהילד נותן לנו. בהתחלה זה קשה, כי אנחנו עוד לא מכירים ואנחנו צריכים לנסות ולראות מה עובד, אבל גם כשמנסים משהו חשוב לשים לב ולראות מה עובד ומה פחות...
מעבר לכל ההקדמה הארוכה הזו, בעיקר בתחילת החיים שלהם, רוב התינוקות באמת מתקשים להירדם לבד. הם זקוקים למגע, לחום, לחיבוק שנותנים להם תחושת ביטחון על מנת שיצליחו להירדם, וזה לגמרי בסדר, לגמרי נורמלי ולגמרי תקין להרדים תינוקות צעירים על הידיים. הרבה מדברים על החודשים הראשונים אחרי הלידה כ"טרימסטר הרביעי" במובן הזה שהתינוק הוא עדיין סוג של "עובר מחוץ לרחם" מבחינת הצרכים שלו והיכולת שלו להתמודד עם העולם.
מה שבעיני חשוב לשים לב אליו, כדי לא להגיע למצבים של הרדמות שנמשכות שעות ארוכות ואז גם בד"כ נוטים לפנות לכל מיני שיטות הרדמה שאח"כ קשה להיפטר מהן, הוא להשכיב לישון בזמנים קבועים, בהתאם לגיל התינוק. לא לייצר לו חלונות עירות גדולים מדי בין התנומות במהלך היום, כדי לא להגיע למצב של עייפות יתר שבאופן מיידי מובילה להרדמות ארוכות ומתישות גם עבורנו ההורים וגם עבור התינוקות שלנו.
חשוב לי לומר שאין צורך לפחד מ"לפנק" תינוק. עד גיל 6 שבועות ואפילו יותר מכך בכלל לא נוצרים הרגלים אצל התינוק, ולכן אני בעד כן לאפשר לו להיות על הידיים, ואפילו להירדם על הידיים אם זה מה שהוא צריך. רק להקפיד לא להשכיב אותו מייד כשהוא נרדם כי אז הוא כמובן מתעורר, אלא כן להמתין כרבע שעה - עשרים דקות על מנת שיכנס לשינה עמוקה יותר ורק אז להעביר אותו למיטה.
כשהוא גדל, ניתן בהדרגה להפחית את השימוש בגורמי התלות האלה עד שאין בהם עוד צורך.
&nbsp
לשאלתך בעניין העיטוף - יש תינוקות שלא אוהבים את העיטוף - זה בדיוק מתחבר למה שכתבתי בהקדמה פה - זה תלוי בטמפרמנט וברגישויות השונות של כל ילד. אני הייתי מנסה מספר פעמים , אפילו בהפרש של מספר ימים כיוון שאני מאד אוהבת את העיטוף, אבל זה לא משהו שהייתי מתעקשת עליו בכל מחיר.
 

iameden

New member
תודה רבה על התשובה המפורטת

בטח עוד נתראה בהמשך
 

liri251

New member
קם מוקדם ומתקשה להירדם
בן שנה וחצי. מאז ומעולם קם מוקדם. לא מזמן גמלתי מהנקה והתחיל לישון לילות שלמים.היה ישן מרבע לשמונה שמונה עד חמש חמש ועשרים גג.מאז המעבר לשעון קיץ קשה להרדים אותו.שמים לישון באיזור 8 ולוקח איזה עשרים דקות להרדים אותו. הוא קורא לי שוב ושוב לחדר. אתמול קם בארבע וחזר לישון עד חמש. היום קם בארבע ועשרים ולא חזר לישון. ולא שלא עייף. נרדם באוטו בדרך לגן. ניסיתי שעה להסביר שחושך וישנים. לא עזר
 
למעלה