הילד לא מפסיק לפספס בגן
שלום חברים, אני מקווה שזה המקום הנכון לשאלה כזו.
יש לנו ילד בן 3.5 שגמול כבר מעל שנה.
בבית הכל איתו מעולה. בשנה האחרונה אני חושבת שהוא פיקשש בבית אולי פעם אחת. מדי פעם בורח לו בלילה אבל גם זה מאד מאד נדיר.
כשיש לו הוא מבקש, מוריד מכנסיים, שמים אותו על הסולם שעל האסלה, עושה ושלום ולהתראות. מהיר קל והכל בדר
הבעייה מתחילה כשהוא מגיע לגן. מילא פיפי אבל הוא מקפיד לפספס גם קקי לצערי הרב, מה שמצריך מאיתנו לעזוב הכל, לבוא לנקות אותו, ולחזור לעיסוקינו.
דברים שאני יכולה לומר בוודאות:
1. זה לא קורה כל יום אבל כשזה קורה זה בגלים. הוא יכול להיות 3 שבועות פיקס ואז לפספס 3 מתוך 4 ימים.
2. זה כמעט תמיד קורה כשהוא לא עושה קקי בבוקר. אנחנו תמיד מקפידים שהוא כן יעשה, אבל לפעמים פשוט אין לו ואי אפשר פשוט להכריח אותו.
3. אנחנו מקפידים לא לכעוס עליו וחלילה לא לצאת מכלינו כשזה קורה לו בגן אלא להסביר שוב ושוב ושוב. הוא גם שואל אותנו אם אנחנו כועסים עליו.
4. אני מקפיד לחזור איתו על המנטרה שכשהוא מרגיש מגיע קקי או פיפי בגן, לעזוב את המשחק, ללכת לעשות ואז לחזור למשחק, ושילדים גדולים עושים פיפי רק בשירותים וכו' וכו' אבל כאמור זה בגלים. שבועיים הכל בסדר ואז בום! שבוע עם 3 פקשושים...ואני כבר מתחיל לחשוב שזה בגלל שאני חופרת לו ופשוט יש לעזוב אותו לנפשו.
5. כשאנחנו נמצאים איתו מחוץ לבית זה גם לא קורה לו אף פעם והוא תמיד מבקש.
6. הוא אחד הילדים הקטנים לגילו בגן. ייתכן שזה גם משפיע?
7. אני מבקש מהגננות לדגום אותו מדי פעם והן באמת בסדר אבל לא תמיד זה בשליטתן.
אשמח להמלצות, הכוונות ומה לא...
אני מבינה שהנוכחות שלנו לידו נותנת לו ביטחון לבקש, אבל איך מטפלים?
תודה
שלום חברים, אני מקווה שזה המקום הנכון לשאלה כזו.
יש לנו ילד בן 3.5 שגמול כבר מעל שנה.
בבית הכל איתו מעולה. בשנה האחרונה אני חושבת שהוא פיקשש בבית אולי פעם אחת. מדי פעם בורח לו בלילה אבל גם זה מאד מאד נדיר.
כשיש לו הוא מבקש, מוריד מכנסיים, שמים אותו על הסולם שעל האסלה, עושה ושלום ולהתראות. מהיר קל והכל בדר
הבעייה מתחילה כשהוא מגיע לגן. מילא פיפי אבל הוא מקפיד לפספס גם קקי לצערי הרב, מה שמצריך מאיתנו לעזוב הכל, לבוא לנקות אותו, ולחזור לעיסוקינו.
דברים שאני יכולה לומר בוודאות:
1. זה לא קורה כל יום אבל כשזה קורה זה בגלים. הוא יכול להיות 3 שבועות פיקס ואז לפספס 3 מתוך 4 ימים.
2. זה כמעט תמיד קורה כשהוא לא עושה קקי בבוקר. אנחנו תמיד מקפידים שהוא כן יעשה, אבל לפעמים פשוט אין לו ואי אפשר פשוט להכריח אותו.
3. אנחנו מקפידים לא לכעוס עליו וחלילה לא לצאת מכלינו כשזה קורה לו בגן אלא להסביר שוב ושוב ושוב. הוא גם שואל אותנו אם אנחנו כועסים עליו.
4. אני מקפיד לחזור איתו על המנטרה שכשהוא מרגיש מגיע קקי או פיפי בגן, לעזוב את המשחק, ללכת לעשות ואז לחזור למשחק, ושילדים גדולים עושים פיפי רק בשירותים וכו' וכו' אבל כאמור זה בגלים. שבועיים הכל בסדר ואז בום! שבוע עם 3 פקשושים...ואני כבר מתחיל לחשוב שזה בגלל שאני חופרת לו ופשוט יש לעזוב אותו לנפשו.
5. כשאנחנו נמצאים איתו מחוץ לבית זה גם לא קורה לו אף פעם והוא תמיד מבקש.
6. הוא אחד הילדים הקטנים לגילו בגן. ייתכן שזה גם משפיע?
7. אני מבקש מהגננות לדגום אותו מדי פעם והן באמת בסדר אבל לא תמיד זה בשליטתן.
אשמח להמלצות, הכוונות ומה לא...
אני מבינה שהנוכחות שלנו לידו נותנת לו ביטחון לבקש, אבל איך מטפלים?
תודה