שיטת הרדמה לתינוקת בת שנה וקצת

[שושן בשם אחר]

שיטת הרדמה לתינוקת בת שנה וקצת

היי, אני קצת אובדת עצות ואשמח לעזרה. הבת שלי היתה נרדמת בהנקה או על הבקבוק. העברנו למיטה והמשיכה לישון. לפני כמה חודשים זה הפסיק. נרדמת או מתנמנמת על הבקבוק, מתעוררת במעבר למיטה ולא נרדמת שוב. הבייביסיטר שאיתה כבר כמעט שנה היתה מרדימה בשנ"ץ בנענוע בידיים ומעבירה למיטה. גם אצלה זה הפסיק לעבוד. הילדה נרדמת על הידיים, מתעוררת במעבר למיטה ולא נרדמת שוב למשך שעה-שעתיים. ניסיתי לטפוח על הטוסיק עם ששש, כמו שהייתי עושה לגדולים שלי. נתתי לזה שבועיים. אני רגילה שלאט לאט הזמן שנדרש מתקצר והילד מתרגל להירדם ככה. אצלה - לא. בפעמים הראשונות לקח 30-40 דקות, אח"כ פשוט הפסיק לעבוד. צורחת וזהו. גם שעה וחצי. ניסיתי לנענע את המיטה. שוב, עבד בפעם הראשונה והפסיק. אפשר לנענע גם שעה, שום דבר לא קורה. ניסיתי לחבק וללטף בראש ושתרדם איתי כמו בהנקה (היינו בלינה משותפת בזמן ההנקה). לא עובד. שוכבת בשקט כמה דקות, מתפנקת, ואז בורחת.
דיברתי עם יועצת שינה. השיטה שלה היא לצמצם את התלות בהורה בזמן ההרדמה. שזה סבבה, רק שאין לי מה לצמצם כי אין לי שיטה שעובדת! אני לא יודעת מה לעשות. הילדה עייפה, בוודאות. אני לא חושבת שאני מפספסת חלון שינה. אבל אין לי שום דרך להרדים אותה. לא אכפת לי שתהיה תלויה בי להרדמה (אני אגמול אותה מזה אח"כ אם צריך) כל עוד היא תרדם.
מה עושים???

 

[אנני אנני]

אם היא נדמת על הידיים...

ניסית לחכות איתה 20 דקות מלאות שתהיה ממש בשינה עמוקה ואז להניח?
וגם כשאת מניחה לעשות את זה ממש ב"סלואו מושן" ובסוף להשאיר עליה את הידיים שלך כמה דקות ולאט לאט להרים אותן?
&nbsp

 

[שושן בשם אחר]

לא ניסיתי. זה נשמע נורא נורא קשה

אני מדמיינת שאם אחרי 20 דקות כאלה אני אנסה להעביר והיא תתעורר לי זה ממש ישבור אותי. אנסה לבקש מהבייביסיטר לנסות ביום שהיא פה. תודה.

 

[אנני אנני]

זה באמת נורא קשה (כל הסיטואציה)

אבל נשמע שכל מה שהיא רוצה זה מגע וחיבוק, ולפעמים כשמשחררים ופשוט נותנים זה עובר מעצמו.
שלי היה ככה המון זמן, הייתי יושבת אצלו בחדר איתו על הידיים 20 דקות ואז מניחה במיטה (ב20 דקות האלו את יכולה לקרוא או לשמוע מוזיקה באוזניות ואפילו לראות סרט בטלוויזיה על חלש, כשהם ישנים על הידיים הם לרוב ישנים חזק...)

 

[שושן בשם אחר]

תודה... יש פה המון גורמים שמקשים מסביב

אני עובדת מהבית כך שבזמן שהיא ישנה אני אמורה לעבוד. כמובן שאני לא עובדת אם היא לא נרדמת, אבל גם לשבת עשרים דקות ולדעת שזה זמן עבודה מאוד מועט שמתבזבז לי זה מתסכל. ובשעות הערב היא השלישית ויש עוד שני ילדים שצריכים את תשומת לבי. אוף. לא פשוט. אבל ננסה. תודה על הרעיון.

 

[אנני אנני]

מה עם מנשא?

אפילו בשביל ה20 דקות האלו שתוכלי לעבוד...

 

[שושן בשם אחר]

לא ניסיתי כבר די מזמן. אני מניחה שהכוונה בעירסול

אולי שווה לנסות. בעבר היא התעוררה במעבר מהמנשא למיטה.

 

[אנני אנני]

דווקא בגיל כזה לא ערסול

מנשא בסגנון "ארגו בייבי" משהו מסיבי יותר שיקל לך על הגב ויפנה לך את הידיים, אני באמת לא יודעת אם תצליחי להעביר אותה מהמנשא למיטה, אבל לפחות תוכלי לעבוד בזמן שהיא ישנה שם...
&nbsp
ואפילו אולי שווה לעשות את זה רק לתקופה (אולי אפילו שתישן במנשא את שנות היום שלה, אם זה מקל עלייך ומאפשר לך לעבוד, אולי היא תצליח לעבור ככה מחזורי שינה יותר בקלות)

 

[שושן בשם אחר]

יש לי ארגו. לא יודעת...

יש משהו בשינה עלי שחוצה לי איזשהו קו אדום של תלות. בטח בגיל שנה+. את צודקת שאם חשוב לי זמן עבודה ובכלל זמן לעצמי אז זה פתרון אפשרי בהחלט. אבל משהו בו לא יושב לי טוב. לא יודעת, אני כנראה מסובכת עם עצמי פה. אבל תודה על הכיוון. אחשוב על זה עוד קצת.

 

[אנני אנני]

מעניין...

בשאלה המקורית שלך כתבת שלא מפריע לך לייצר תלות שתשני אח"כ, אבל בעצם אולי כאן מצאנו את הנקודה הבעייתית (ואו, יצא לי קצת "פסיכולוגי" מדי, מצטערת...), שהתלות הזו כן מפריעה לך.
&nbsp
מהתשובות שלך לפיצי ופיצית קראתי שהבייבי עברה איזשהו ניתוח ומאז הכל השתנה, אולי היא עכשיו כן צריכה את החיבוק והשינה עלייך כדי ליזכור שהעולם רגוע וחם ואוהב כמו אמא שלה, נשמע גם שהיא כן צריכה את התלות הזו כרגע (כמו שכתבת בעצמך, זה לא לתמיד, זה לכמה ימים ואח"כ כשהכל יירגע נמצא משהו שמתאים לך יותר).
&nbsp
אני אמנם לא מכירה אותך, ולא באמת יודעת מה מפריע לך בתלות הזו, אבל אני מאוד מתחברת לקושי הזה בתלות שלהם, אני בעצמי מגיעה לנקודות שבירה גם בקטע הזה, בהתחלה זה היה לי נורא קשה שהם תלויים בנו בהכל הכל, אני מאוד עצמאית וצריכה את השקט והלבד שלי ולפעמים ממש קשה לי לתת לו את התלות שהוא דורש, הבנתי שכשאני מגיבה בהימנעות או התרחקות (כי זה הצורך שלי באותו רגע - להתרחק) הוא רק דורש יותר קרבה ויותר מגע ויותר אותי ורק אותי, כנראה הם מרגישים את ההתרחקות שלנו וזה מלחיץ אותם...
תנסי לשחרר בקטע הזה (זה כמעט בלתי אפשרי) ולתת לה את התלות שלה בך שהיא מבקשת. ברגע שהצורך שלה בך ייענה היא תצליח להרדם ולעבור למיטה יותר בקלות כי היא תדע (מבפנים) שאמא כאן תמיד ותוכל לשחרר בעצמה ולהרדם.
&nbsp

 

[שושן בשם אחר]

תודה. פסיכולוגי זה בהחלט זה.

העניין הוא שזה לא כמה ימים. הניתוח היה בתחילת מאי. חזרנו הביתה אחרי שבוע. נכון שהיה קשה וטראומטי וכו' לכולנו, אבל אחרי שנתתי את כל כולי כי היא מסכנה ועברה ניתוח במשך כמה ימים ואז שבוע ואז שבועיים ואז חודש אני כבר מותשת. ולא נראה שום שינוי באופק. כמה אפשר לתלות את הכול בניתוח?
יש איזושהי הבדל בתחושה שלי בין התלות בי להרדמה בטפיחה/לחישה/ידיים/שיר/ליטוף/נענוע ואז אחרי X זמן הילדה ישנה סוף סוף במיטה שלה ואני יודעת שיש לי שעה פנויה לבין זה שהיא ישנה עלי ואז... אין לי באמת פנאי.
&nbsp

 

[אנני אנני]

נכון, אבל כמו שאמרתי - מנשא יכול להיות פתרון זמני ויעיל

שיפנה לך זמן לעצמך (לפחות לעבודה וכאלה)
&nbsp
חודש אחרי ניתוח זה אמנם יחסית הרבה זמן, אבל החלמה מניתוח יכולה לקחת יותר, וטראומה לא מתרפאת כ"כ מהר...

 

[פיצי ופיצית]

מה קרה כשזה הפסיק?
האם היה טריגר חיצוני שאת יכולה לשים עליו את האצבע שמאז היה שינוי בהרדמה?
אולי פשוט זה "התלבש" על חרדת נטישה שהרבה פעמים מופיעה בגילאים האלה?
מה קורה אם את פשוט מניחה אותה במיטה בזמן שהיא אמורה ללכת לישון?
וכמה בפועל היא ישנה במהלך היום?

 

[שושן בשם אחר]

לצערי כן

היא עברה ניתוח גדול ולאחריו לא חזרה לעצמה מבחינת השינה. אבל מדובר על משהו שקרה כבר לפני חודש וחצי ועדיין אין סימנים לשיפור... אין עניין של כאבים ואיכות החיים שלה (רשמית, לפחות) השתפרה ככה שהיא אמורה לישון טוב יותר ולא פחות טוב.
אם אני סתם מניחה אותה במיטה בלי לנסות להרדים היא שוכבת ברוגע, מקשקשת קצת, ואז קמה ומתחילה לקפוץ, לטייל במיטה, לתלוש את הבורדר מהקיר... בסופו של דבר היא תבכה שאבוא.
היא ישנה שינה אחת במהלך היום, כשעה וחצי ובלילה בין 9 ל-11 שעות. בד"כ זה יותר קרוב ל-9. קמה לרוב פעם אחת בלילה לאכול. שמתי לב גם שהיא חייבת המון המון זמן בין שנת הבוקר ללילה. אם אני רגילה להשכיב תינוק לשנ"ץ בשעה 12 או 1 נגיד עד 3, אז אצלה זה בלתי אפשרי. כשהיא ישנה עד 3 היא מושכת עד חצות. לרוב היא מראה סימנים שרוצה לישון שנת בוקר בסביבות 10 וחצי - 11, ישנה עד 1 ואז מושכת עד 8-9. היום ישנה עד 1 וחצי ונרדמה סופית אחרי עשר.

 

[פיצי ופיצית]

נתחיל מהחלק החיובי
לא חסרות לה המון שעות שינה יחסית לגילה, בערך שעתיים.
מה שלא הבנתי הוא מה קורה אחרי שאת מגיעה אליה. אמרת שכשאת משאיבה אותה לבד אז היא קודם תקשקש במיטה, אח״כ תקום ובסוף תבכה שתבואי. ואז מה ? מה קורה כשאת מגיעה?
דבר שני, כיוון שהיא ישנה רק שינה אחת ביום, שהיא יחסית מוקדמת , אולי היא עייפה מוקדם יותר ממה שאת חושבת וחלונות העירות עד 9-10 בלילה הם תוצאה של פספוס חלון שינה בשעות הערב המוקדמות יותר? האם ניסית להשכיב אותה לישון בסביבות 18:30 לשנת לילה ? (ביום שהיא מתעוררת בו ב- 13:00 למשל ) ?

 

[שושן בשם אחר]

מנסה

אם השארתי אותה לבד במיטה והיא הגיעה לשלב הלבכות אז אני אגיע ואין מצב שאני אשכיב אותה. היא תבכה ממש ותתנגד. אני אצטרך להרים, להרגיע על הידיים, אולי לתת שוב בקבוק ואז לכאורה להתחיל להרדים שוב אבל כיוון שאין לי כל כך דרך שאני "מרדימה" אז אני תקועה. אני מנסה להשכיב, לטפוח, לנענע, כל מיני כאלה, אבל זה לא עובד.
יש בהחלט חלון שינה מוקדם יותר, בערך בשעה 5, אבל אז היא לא נרדמת ללילה עד אחרי חצות. אז זה לא באמת עוזר לי. היום למשל, היא ישנה 45 דקות בבוקר (התעוררה במעבר מהרכב הביתה) ונרדמה לשנת לילה ב-8. היא היתה עייפה ב-4 אבל אנחנו שוב במעבר מפה לשם בשעות האלה. יש גם עניין של אוכל. היא אוכלת בעיקר בערב, והיא בתת משקל אז היא חייבת לאכול. אם כולם יושבים יחד לשולחן היא אוכלת טוב יותר מאשר אם אני מנסה להאכיל לבד. אז אני צריכה ששעות הארוחות שלה יהיו פחות או יותר תואמות לשלנו.
בשש וחצי זה לא אפשרי להשכיב. שני הגדולים בבית, אנחנו בדיוק מתארגנים לארוחת ערב, יש יותר מדי אקשן בשביל שתישן. גם אם אני נגיד אכין הכול מראש ואוותר על לאכול עם הילדים ואאיים עליהם בכל עונשי הגיהנום כדי שיהיו שקטים כמו עכברים, עדיין הבית שלנו קטן ומספיק שייפול למישהו מזלג בטעות או שמישהו מהשכנים ישאג על הילדים ללכת להתקלח - והערנו אותה.
מסובך לי.

 

[פיצי ופיצית]

זה בעייתי
כי את מנסה להתאים אותה ללו"ז של ילדים שגדולים ממנה. אני מבינה את המגבלות ואת הצורך בהתנהלות של הבית לפי לו"ז אחיד לכולם, את הצורך להתחשב בלוגיסטיקה של הגדולים בשעות אחה"צ וגם את החשיבות של ארוחות הערב המשותפות. אבל מה שנוצר הוא מצב שבו היא עייפה אבל הצורך שלה בשינה לא נענה. התוצאה של זה היא עייפות יתר. כשתינוק נמצא במצב של עייפות יתר זה בעצם סוג של סטרס עבור הגוף שלו. ההורמונים שמופרשים בגוף במצב הזה הם מקבילים להורמון אדרנלין - ולכן התוצאה של זה יכולה להיות קושי בהירדמות, שינות קצרות יותר, התעוררויות תכופות יותר, יקיצות מוקדמות יותר...
מה שכדאי לעשות הוא למצוא דרך להתאים את הלו"ז שלה ללו"ז של הגדולים אבל בכל זאת לאפשר לה לנמנם בשעות שמתאימות לצרכים שלה.... אני יודעת שזה נשמע בלתי אפשרי... אבל נסי בכל זאת למצוא את הזמנים ביום שבהם את כן יכולה להתאים ביניהם.

 

[mafe]

ללמד אותה הירדמות עצמאית!

מאז שלימדנו את בן השנה שלנו, איכות החיים של כולנו השתפרה פלאים.
בעבר לקחנו יועצת שינה, זה לא ממש פתר את הבעיות.
מה שהציל את חיינו זו קבוצה בפייסבוק בשם "המדריך לשינה מתוקה". יש להן שיטה פשוטה כדי ללמד תינוקות הירדמות עצמאית שפשוט עובדת.
בעזרתה גם גמלנו אותו מבקבוק בלילה לפני שבועיים.
היום, אם משכיבים בדיוק לפי חלונות שינה, שמים במיטה ויוצאים מהחדר והוא נרדם לבד תוך כמה דקות. (בעבר היו לנו השכבות מייגעות ביותר).
(אין לי שום קשר ליועצות שינה בקבוצה הזאת, פשט לכך שאני מעריצה אותן)

 

[orile32]

אני ממש לא מעריצה אותן... להיפך...

סליחה שאני נשמעת כזאת נחרצת. ה"שיטה" שלהן זה הרם-הורד, לבטל כל תלות של התינוק בהוריו, לתת מענה רק לבכי וכו' (מה עם הצורך המקורי שבכלל גרם לבכי? לא מקבל מענה בשיטתן). הם איבדו אותי לגמרי כשאחת היועצות שלהן כתבה שאם הילד מקיא מרוב בכי אז הוא עושה מניפולציה. אני דווקא ממליצה על קבוצה קצת יותר "הומנית" בעיני - המדריך המציאותי לשנת תינוקות. יותר מדברים אלי. בהצלחה