לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
4577145,771 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לתינוקות

נולד.ה לכם תינוק.ת חדש.ה? 
זה המקום בשבילכם!!
אנחנו כאן כדי לדבר על כל מה שמעניין הורים לתינוקות: 
חיתולים, משחות, הנקות, תמ"ל, שינה (או חוסר בשינה), גזים, טעימות, בכי, איך להיות הורים ולהישאר בני אדם... 
מקבלים באהבה ובלי ביקורת את כל השאלות וכל הקיטורים, ומנסים ביחד ללמוד מנסיון, להתמודד עם בעיות, להחליף חוויות וגם להשוויץ קצת בגוזלים שלנו ... 
 
מנהלת הפורום: פיצי ופיצית היא אמא לתאומים, יועצת שינה ומדריכת הורים לתאומים

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לתינוקות

נולד.ה לכם תינוק.ת חדש.ה? 
זה המקום בשבילכם!!
אנחנו כאן כדי לדבר על כל מה שמעניין הורים לתינוקות: 
חיתולים, משחות, הנקות, תמ"ל, שינה (או חוסר בשינה), גזים, טעימות, בכי, איך להיות הורים ולהישאר בני אדם... 
מקבלים באהבה ובלי ביקורת את כל השאלות וכל הקיטורים, ומנסים ביחד ללמוד מנסיון, להתמודד עם בעיות, להחליף חוויות וגם להשוויץ קצת בגוזלים שלנו ... 
 
מנהלת הפורום: פיצי ופיצית היא אמא לתאומים, יועצת שינה ומדריכת הורים לתאומים

לצפיה ב-'קודם קול אמא : רגע משמעותי באימהות'
קודם קול אמא : רגע משמעותי באימהות
<< ההודעה הנוכחית
25/06/2012 | 10:55
45
581
הי יקרות,

האימהות מורכבת מאוסף של המון רגעים קטנים.

בחיי היום יום, קשה לעיתים לעצור ולהתבונן באיפה אני בתוך כל האימהות...

מזמינה אותך היום להתבונן ברגע משמעותי אחד שקרה לך לאחרונה באימהות שלך ולכתוב עליו.

הרגע הזה יכול להיות קטן, הוא יכול להיות גדול, הוא יכול להיות משמח, הוא יכול להיות עצוב, הוא יכול להיות נפלא, הוא יכול להיות קשה, והוא יכול להיות גם וגם.

כל מה שעולה לך הוא שלך, ומתאים ולגיטימי לפינה.

כבר מסוקרנת לקרוא אותך.

שלך,
בטי

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'רגע אחד לפני שנה ושבוע בדיוק'
רגע אחד לפני שנה ושבוע בדיוק
25/06/2012 | 11:45
587
הדובון חולה. בוכה. לא נרגע. חום. אקמול. נורופן. עדיין חום. עדיין בוכה.
מיון - לראשונה בחיינו (מאז ביקרנו עוד כמה פעמים).
40.6 חום. הוא אחרי תרופות ולא ניתן לתת משהו נוסף בשעה הקרובה.
כדי לקצר - הוא קורר ונרגע. הושארנו באשפוז בהשגחה ללילה. לא עזבתי אותו לדקה. בחיי שהלכתי לשירותים פעם אחת ביממה בערך וגם רק כי החצי כמעט בעט אותי מהחדר.

אני חושבת שגם לפני זה היתה לי הבנה מה זו דאגה של אמא אבל לא היה לי מושג לאיזה רמה זה יכול להגיע. איזו מסירות, איזו הקרבה, איזו דאגה אפשר לפתח לילד כזה קטן (זה היה יום לפני יומולדת שנה) שנכנס לחיים שלך זמן כל כך קצר לפני כן.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הרגע המשמעותי שלי'
הרגע המשמעותי שלי
25/06/2012 | 11:52
3
779
היה כשרות היתה בת 4 שבועות, זה היה יום או יומיים אחרי שחזרנו הביתה מאמא שלי, שאצלה שהינו אחרי הלידה.
הרגשתי כל כך לבד, ורות סבלה מגזים ובכתה בלי הפסקה מעל שעתיים,
ואחר כך היתה הפוגה בבכי, וישבתי איתה מול המחשב (כנראה בפורום..) והדלקתי מוזיקה.
פתאום היה השיר "שיר לשירה" של מירי מסיקה, זה השיר ששרתי לה כל ההריון.
התחלתי לשיר לה את זה, ופתאום היא חייכה, כאילו זיהתה את השיר. זה היה החיוך הראשון שלה
אני התחלתי לבכות מרב התרגשות, ואני הטיפוס הכי לא בוכה שאתן מכירות
מאז היא חייכה עוד המוני פעמים, אבל את הרגע ההוא אני זוכרת בבירור, מתוך "חור שחור" שמכסה לי את הזכרונות מהתקופה ההיא.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'גרמת לי לבכות.. הורמוני ההריון האלה '
גרמת לי לבכות.. הורמוני ההריון האלה
25/06/2012 | 13:25
89
לצפיה ב-'גם אני שרתי את השיר הזה לרוני במהלך ההריון'
גם אני שרתי את השיר הזה לרוני במהלך ההריון
25/06/2012 | 13:48
244
שרתי לה אותו בכל יום במהלך ההריון, בתקווה שיישאר לה מזה משהו טוב אחרי הלידה.
היום (היא בת 11 חודשים), אני שרה לה אותו כשאני משכיבה אותה לישון, או סתם כשאני מרגישה שהיא צריכה פינוק של אמא...

השיר מקסים ואני מאוד מזדהה איתך.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הסיפור שלך ממש ריגש אותי :)'
הסיפור שלך ממש ריגש אותי :)
26/06/2012 | 12:31
21
לצפיה ב-'כשהייתי קטנה והיה קשה לי להירדם'
כשהייתי קטנה והיה קשה לי להירדם
25/06/2012 | 12:00
1
497
אמא שלי הייתה נותנת לי נשיקת קסם, והייתי נרדמת בשניות.
כשאני יושבת ליד הילדים שלי ומניחה עליהם יד בלילה, ורואה את ההשפעה המרגיעה המיידית, אני מבינה שהיום היא שלי, היד המלטפת. אני האמא.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מרגש '
מרגש
25/06/2012 | 12:10
48
לצפיה ב-'רגע באימהות...'
רגע באימהות...
25/06/2012 | 12:18
6
523
כבר מזמן החלטנו שבספטמבר הקטנציק ילך למשפחתון (בינתיים אנחנו ביחד בבית)... ולמרות הצער שבדבר, קיבלנו את ההחלטות בצורה רציונלית והחלטנו מהם הסידורים שנעשה ואיך נתארגן עם הפרטים הטכנים וכל זה.
ולמרות שיש עוד יותר מחודשיים עד יום הדין, תפסתי את עצמי לאחרונה והבנתי את גודל המשמעות של הפרידה, וזה היה פתאום בלתי נסבל בעליל. כי אנחנו עכשיו בסוג של סימביוזה, אני והוא, הוא ואני, וכיף לנו יחד, מאוד מאוד. ופתאום הבנתי שאני פשוט לא יכולה, לא מסוגלת להפרד, לא מסוגלת. וזה העציב אותי כל כך.

באותו ערב דיברתי עם האיש ואני שמחה להגיד שהוא מאוד תמך והבין והצלחנו לחשוב ביחד איך בקונטסטלציה הנוכחית נצליח למזער את הזמנים שנהיה בנפרד...

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'גם אנחנו באותו מצב...'
גם אנחנו באותו מצב...
25/06/2012 | 13:04
5
246
בהצלחה לשניכם!! שיעבור בקלות ובלי הרבה בכי (גם לאמא...)
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה, ואיך את עם זה?'
תודה, ואיך את עם זה?
25/06/2012 | 13:23
4
61
לצפיה ב-'גם אנחנו... '
גם אנחנו...
25/06/2012 | 20:36
3
134
פתאום ספטמבר נראה נורא קרוב, וכל פעם שאני חושבת על זה (וזה הרבה פעמים), בא לי לחבק אותו חזק ולנשק אותו, ולא לעזוב...
אבל מצד שני, אני יודעת שזה גם הכי טוב בשבילו, כי אני אמא לא מנוסה, שאומנם מרעיפה עליו ים של אהבה, אבל לא יכולה לענות על הצורך שלו בהכוונה וחברים בני גילו...
מה שכן, אני כל הזמן חושבת איך להיערך לזה נכון, איך לעשות לו את המעבר יותר קל, להרגיל אותו אולי לסדר יום שלה (שאין לי מושג מהו), או סתם לדברים בסיסיים כמו להירדם לבד במיטה שלו...
לא יודעת, נראה לי שאמשוך את חופשת הלידה גם לשבוע הראשון של ספטמבר ואשאיר אותו במשפחתון בהדרגה...

וכל פעם שאני חושבת על השיר "עוף גוזל" בא לי לבכות.. איך שהזמן טס!!!
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מזדהה ביותר'
מזדהה ביותר
25/06/2012 | 23:39
2
84
אני החלטתי לא להרגיל אותו לשום דבר אחר בינתיים. אני מאמינה ששם הוא יתרגל לסדר יום של שם, כולל להסדרי שינה (שזה גם פחד מאוד גדול שלי).

מה שכן, אני הולכת לעשות את ההכנסה הזאת למשפחתון בצורה מאוד מאוד הדרגתית, בקצב שלו ובקצב שלי.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אני רוצה פירוט...'
אני רוצה פירוט...
26/06/2012 | 10:01
1
73
מה בדיוק את מתכוונת לעשות?
את הולכת להיות איתו במשפחתון ביום/ימים ראשונים? להוציא אותו אחרי כמה שעות ולהאריך בהדרגה?
חשבתי גם לדבר עם המטפלת ולהציע בנגיע עכשיו ביחד כמה פעמים לקצת זמן שיתרגל אליה... מה דעתך? כדאי? לא חוצפה?
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'ממש ככה'
ממש ככה
26/06/2012 | 10:50
63
אני הולכת להיות איתו כמה שידרש. אני חושבת שיום-יומיים זה מעט מדי ואני הולכת להיות איתו שם, בהתחלה מספר שעות ובהמשך יותר,  וכשארגיש שהוא מרגיש בטוח עם המטפלת, אתחיל לעזוב לפרקי זמן- בהתחלה קצרים ולאחר מכן יותר ארוכים. אני צופה שזה יקח את הזמן שלו, אבל חשוב לי להיות בטוחה שהוא מרגיש שם טוב.
אגב, זה בהסכמת המטפלת, וכדאי לתאם איתה את הציפיות האלה מראש.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'רגע קשה'
רגע קשה
25/06/2012 | 12:39
5
815
כשבני היה בן 4 חודשים הוא הקשית את גבו אחורנית כשהיה בידיי ובשניה אחת נפל על הריצפה בלי שיכלתי להשתלט על המצב...
רעש החבטה מלווה אותי עד היום.
אני לא יכולה לתאר מה עברתי באותם רגעים,
חשבתי שהנורא מכל קרה. כל הגוף שלי רעד, בכיתי וחיבקתי ופחדתי להביט בו באותה שניה שהרמתי.
תקופה ארוכה אחרי הרגשתי אמא נוראית והלקיתי את עצמי על כך....
עד היום אני מזועזעת כשהמחשבה עוברת לי בראש ואף פעם לא שיתפתי אף אחד בזה חוץ מאת בעלי והרופא.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אני תמיד מפחדת שמשהו כזה יקרה!! '
אני תמיד מפחדת שמשהו כזה יקרה!!
25/06/2012 | 12:42
1
415
בטוחה שהייתי מרגישה בדיוק כמוך. העיקר שהכל היה בסדר בסוף...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כן, הכל היה בסדר'
כן, הכל היה בסדר
26/06/2012 | 12:00
108
אוטוטו קטני בן שנתיים והכותרת כאן ישר הקפיצה לי לראש את הרגע הזה ולא במובן הטוב...
כנראה שהזעזוע הזה ישאר שם לנצח.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'לי זה קרה בגיל 3 שבועות...'
לי זה קרה בגיל 3 שבועות...
25/06/2012 | 12:54
563
והייתי בטוחה שהרגתי את הילד....

לא הפסקתי כל היום אח"כ להתנצל בפניו (לא שהוא הבין משהו...).

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'וואו, ממש מפחיד!'
וואו, ממש מפחיד!
25/06/2012 | 16:02
258
לא אשמתך בכלל, כמובן, ומפחיד נורא.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'יווו איזה מפחיד'
יווו איזה מפחיד
25/06/2012 | 20:19
178
בגלל שגורי שלי גדול וכבד, אני כל כך מפחד שזה יקרה, או שאני אמעד ואפול יחד איתו.

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'לפני חצי שעה בערך היה רגע כזה....'
לפני חצי שעה בערך היה רגע כזה....
25/06/2012 | 12:51
597
הייתי לרגע אמא בכל רמ"ח איבריי- תוך כדי שאני אוכלת ארוחת צהריים, מצאתי את עצמי מאכילה גם את שני ילדיי במקביל - את אופיר, על הכסא לשמאלי, במזלג עם שניצל, ואת עמרי, בטרמפולינה מימיני, בכפית עם בננה מעוכה.

ביס לפה שלי, ביס לאופיר, ביס לעמרי.....


זה התמסמס מהר מאוד כשעמריקי (עדיין בשלב הטעימות) לא ממש הבין, שוב, מה אני רוצה ממנו, ואופיר הבינה שאם היא רוצה שהמזלג יגיע לפיה באופן קבוע ותדיר, כדאי שהיא תהיה זו שאוחזת בו....

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'שבוע שעבר'
שבוע שעבר
25/06/2012 | 15:44
287
הבת שלי מדברת המון ג'יבריש, את שברי המילים שהיא כבר כן אומרת היא הוגה במלרע (מה שמאד מקשה עלי לזהות אותן), ואת "א-בא" (במלרע!) ו"מא" היא צועקת על גבול הצרחה (ואז לוחשת לנו מילים טובות בג'יבריש)

שבוע שעבר היא הניחה יד קטנה על הכתף שלי, ובטון רך ומלטף (ונמוך!) קראה לי "מאמא"


בשוטף אני מרגישה יופי של אמא כשאני נוזפת בה על דברים שהיא יודעת שאני לא מרשה
בשאר הזמן אני משתדלת להיות חברה טובה
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'חיבוק ונשיקה ראשונה :) שווה הכל!'
חיבוק ונשיקה ראשונה :) שווה הכל!
25/06/2012 | 16:09
1
287
לאחרונה כשאני חוזרת הביתה בני בן 10 חודשים מחבק אותי בשתי הידיים, נצמד עם הפנים אלי ועוצר ככה לכמה שניות. הוא מעביר לי את האהבה שלו, נותן לי להבין שהוא מתגעגע אלי ושמח לראות אותי. לפני כמה ימים ביקשתי ממנו שינשק אותי לפני שיצאתי מהבית והוא באמת נישק אותי! אני מה זה מאושרת! לפעמים הוא גם מסתכל עליי באהבה, ממלא אותי באהבה! שווה את הכל!!!!
כמובן, אני גם אמא כשבעלי מבקש לצאת ואני מסרבת כי אין עם מי להשאיר תינוק או כשמזמינים אותי למסיבות בערב בקשר לעבודה.... קודם כל אמא :))) (גם אם לא תמיד שלמה עם זה)
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'המבטים והחיבוקים האלה, אין עליהם '
המבטים והחיבוקים האלה, אין עליהם
25/06/2012 | 23:42
29
לצפיה ב-'רגע קשה, אפילו שעברו 5 שנים מאז'
רגע קשה, אפילו שעברו 5 שנים מאז
25/06/2012 | 16:48
2
573
כששיר היתה בערך בת שנה השכבתי אותה לישון בחדר שלה במיטה והלכתי לישון בחדר שלי, הדלקתי מאוורר רועש ולא חשבתי בכלל שיש סיכוי שהיא תקום ולא אשמע אותה. ישנתי דיי הרבה וכשקמתי שמעתי אותה מאוד בוכה, מאוד! כשהגעתי ראיתי שהיא יושבת במיטה ובוכה והיה נראה שהיא בכתה הרבה זמן, לא יכולתי לדעת כמה אבל הלב שלי פשוט נקרע לראות אותה ככה, הרמתי אותה והיא נרגעה ממש מהר אבל יש לי כאלו רגשות אשמה שלא שמעתי אותה בוכה עד היום כשאני חושבת על זה ממש עולות לי דמעות בעיניים, לא יודעת למה דווקא זה, בדרך כלל אני בכלל לא אמא לחוצה או "לוקחת דברים ללב" אבל זה ממש קורע אותי.

טוב שהוצאתי את זה כבר מהלב...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מזדהה מאוד'
מזדהה מאוד
25/06/2012 | 16:55
293
אחד הסיוטים הכי גדולים שלי זה שחלילה יקרה משהו לי ולבעלי, והילדה תישאר חסרת אונים בלי שמישהו ידע מזה... זה פשוט נורא לחשוב על זה.
קראתי פעם כתבה על אישה שמתה בארה"ב, היא היתה אם יחידנית לילדה בת 3, והילדה יומיים היתה לבד ואכלה שאריות אוכל מהמקרר עד שמצאו אותה. זה עשה לי כאלו סיוטים שאני לא יכולה אפילו להעלות על הכתב, וכמו שרשמת- גם אני די רחוקה מהיסטריות ולקיחת דברים כאלה ללב.
שלא נדע
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-' מזדהה...'
מזדהה...
25/06/2012 | 18:21
208
קרה אצלינו בגיל יותר צעיר.
שבת בצהריים הרדמנו את הקטנצ'יק (בן שלושה חודשים) במיטה שלו שבחדר השני (ישן עדיין איתנו בלילה אבל בשעות היום בחדר שלו)
והלכנו לישון אחריו, כנראה שבדיוק שנכנסתי לשינה עמוקה הוא התעורר, והתחיל לבכות, מאחר שהיה על הבטן, הבכי לא היה מאד חזק. [עוד לא ידע להתהפך]
כשסוףסוף שמעתי אותו, הוא היה כולו אדום מבכי, ולקח לו 20 דקות להרגע, זה היה קורע לב.
לא יכלתי להרגע מזה, ועד היום עולות לי דמעות לעיניים כשאני נזכרת בזה וחושבת על חוסר האונים שהוא וודאי הרגיש
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הרגע שלי-רגע קטן קטן אבל ריגש אותי'
הרגע שלי-רגע קטן קטן אבל ריגש אותי
25/06/2012 | 17:58
422
היום בתי חוגגת 4 חודשים.
לרגל האירוע ובגלל שחמותי עמדה להגיע לביקור והיא תמיד אומרת לי להלביש לה שמלות, אז הלבשתי לה שמלה בפעם הראשונה בחייה, וגם אני התלבשתי יפה בג'ינס צמוד. השמלה לא היתה לה נוחה, כפתורים מעצבנים, כל הזמן עלתה למעלה והבד התכווצ'ץ' והיא בכתה מאוד. הורדתי לה את השמלה לטובת בגד נוח ופשוט וידעתי שהיא כמוני, כי גם אני מתעבת בגדים לא נוחים! וגם אני הלכתי והחלפתי למכנסי טרנינג :)

ושתינו חזרנו לחייך. אנחנו שתינו אותו הדבר - עדינות, רגישות לרעשים ואוהבות רק בגד נוח.
:)
היא גם דומה לי תודה לאל, רק שלה יש את העיניים של אבא שלה

היום גם אמרו לי שהיא ממש דומה לי וזה שימח אותי מאוד.

מעבר לכך היה לנו ייום קשה על רקע החזרה לעבודה, אבל זה כבר משהו אחר...............
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אווו יש לי אוסף של רגעים '
אווו יש לי אוסף של רגעים
25/06/2012 | 20:15
5
353
אני אמא רק 4 חודשים, וזו הורות מאוחרת. הכל עוד חדש, כל התחושות שמתערבבים עם ההורמונים

קודם כל הלידה היתה בקיסרי בהרדמה מלאה.
ראיתי אותו 12 שעות אחרי הלידה.
בשניה הראשונה עברה בי המחשבה, "זה שלי? איך אני יודעת שהוא שלי?" לא הרגשתי שבאמת ילדתי.
אני מבינה שהרבה נשים שעברו קיסרי חוות את זה.
היה מוזר. מאוד. אבל זה עבר מאוד מהר.
מאוד מהר התחושה הפכה לאהבה עוצמה שאי אפשר לתאר במילים. הלב נקרע מרוב אהבה ועולה על גדותיו מרוב אושר, שמחה וגם קצת (הרבה) הורמונים
כל דבר קטן גורם לי להתרגשות, לדמעות וגאווה!

הוא נולד ילד מאוד רציני. לא חייך כל השישה שבועות הראשונים, גם לא חיוך לא רצוני.
בחיוך הראשון שלו אני יצאתי מגדרי היום לא לא מפסיק לחייך ועדיין אני מתרגשת מכל ציחקוק.

התרגשתי בטירווווף (והדמעות ירדו מעצמן) כשהוא דיבר איתי לראשונה והסביר לי למה הוא אוהב את הפיל הסגול ולמה הוא כועס על ההיפופוטם (רציני לחלוטין!:)).

אני יכולה להמשיך עוד ועוד ועוד.
הוא גורם לי לאושר עצום וגם להסטרייה, פחד ודאגה  
והעיקר, שיהיו בריאים ויגדלו לאט! יש לי עוד חודשיים להנות איתו עד שחוזרת לעבודה :(

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'גם אני ילדתי בניתוח קיסרי'
גם אני ילדתי בניתוח קיסרי
26/06/2012 | 13:30
4
114
ואני מרגישה בדיוק את מה שאת מתארת. שבכלל לא חוויתי לידה...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כנ"ל'
כנ"ל
26/06/2012 | 22:16
3
61
כבר חולמת על הלידה הבאה כלידה טבעית
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כייף לך שאת יכולה '
כייף לך שאת יכולה
27/06/2012 | 16:09
2
35
לי אמרו מראש שאני חייבת קיסרי בלידות הבאות
מצד שני לא צריך לחוות את כאבי הצירים, זה איום ונורא.
סוגרת למי שיולדת ללא אפידורל
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'זו הייתה הלידה הראשונה שלי'
זו הייתה הלידה הראשונה שלי
27/06/2012 | 16:18
1
33
כנראה שבגלל זה! פשוט אמרו לי לא להיכנס שנה להריון נוסף מחשש לקרע בתפרים ברחם...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כנ"ל'
כנ"ל
27/06/2012 | 16:29
9
לצפיה ב-'יש לי רגע'
יש לי רגע
26/06/2012 | 00:12
1
255
האמת שכבר קצת שחכתי איך זה לא להיות אמא (הגדולה בת 9)
הכיף הכי גדול שלי זה שכל יום בסביבות השעה 7 בערב הילדים מתישבים ליד הטלויזיה והבן 6 דורש שאבוא לשבת איתם ל"חיבוקי" ואז אני באמצע וכולם מחבקים אותי ורואים טלויזיה
ועוד סיפור, ביום הראשון ללימודים ציירתי לכל ילד על היד לב קטן ואמרתי להם שבכל רגע שיתגעגעו אלי, או ירגישו עצובים שיסתכלו על הלב הקטן וידעו שאני חושבת עליהם כל הזמן.
בסוף היום הבת שלי באה מאושרת וסיפרה לי שהלב הקטן עזר לה כמה פעמים כשהיתה עצובה
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אוי..מתוק הסיפור עם הלב '
אוי..מתוק הסיפור עם הלב
26/06/2012 | 21:51
28
לצפיה ב-'אלפי רגעים כאלה (ביום)'
אלפי רגעים כאלה (ביום)
26/06/2012 | 01:40
204
ואו, באמת שיש לי אלפי רגעים משמעותיים באימהות כל יום כי אימהות היא ברגעים הכי קטנים.

אני מזדהה עם מרבית הרגעים שכתבו האימהות לפניי, ואני לא אחפש עכשיו את הרגע המשמעותי ביותר (בכל זאת, מדובר במאגר נתונים עצום לעלעל בו) אלא את הרגע הראשון שקופץ לי לראש מאירועי היום.

היום בצהריים, הקטנה (בת שנה ועשר) סירבה להירדם כי היא נרדמה לפני זה בעגלה וזה קלקל לה את השנ"צ, אז החלטתי שאני מוותרת ובמקום זאת בילינו את שעות הצהריים בדברים היומיומיים ביותר - בישלנו ביחד, רוקנו את המדיח, הורדנו כביסה מהחבל.

אז אחד מרגעי היום: הילדה עומדת על דרגש גבוה צמודה לשיש ועוזרת / מפריעה לי לבשל - בעצם בישלנו לגמרי יחד. יש ברגע הזה כל כך הרבה אימהות בעיני וכל כך הרבה דברים מצטלבים בו: העובדה שהתמונה הזאת שלה על הדרגש מקסימה, האחריות שלי ללמד את הילדה לעזור בבית ובכלל להיות אדם תורם, העובדה שאנחנו פשוט נהנות מחוויה משותפת שכוללת בתוכה המון מגע, התפעמות מהעצמאות האדירה של הבת שלי, התרגשות בכל פעם שהיא נוגעת ממש בבצקים ותערובות (יש לה קצת אישיוז עם מגע בדברים) וגם השמחה בכך שלצד זה שאני מדגישה כל כך סדר יום, אני גם יודעת מתי לוותר לטובת שתינו.

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'יצא שרשור מקסים'
יצא שרשור מקסים
26/06/2012 | 14:11
118
תודה לכל אחת ואחת על השיתוף. אתן נהדרות.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הרגעים שבהם נופל לי האסימון שאני אמא'
הרגעים שבהם נופל לי האסימון שאני אמא
26/06/2012 | 14:25
174
יש המון רגעים משמעותיים, אבל הרבה פעמים זה מתחבר לי עם אותם רגעים שבהם נופל האסימון.
רוני המתוקה שלי בת 11 חודשים.
לאחרונה, הרבה יותר משהיה בהתחלה, נופלים לי אסימונים כאלו של: ואו, הילדה הזו היא שלי! אני אמא שלה!
הייתי אמא שלה לגמרי מהיום שהיא נולדה, אבל אולי בגלל שעכשיו היא גדולה, ממש בן אדם קטן שמפטפט, מגיב ויודע מה הוא רוצה, האסימונים ממשיכים ליפול בקצב...

שני רגעים כאלו, שעשו לי 'ואו':
1. באתי לקחת את רוני מקרובת משפחה שמטפלת בה. היא גרה בבניין בקומה ראשונה ויש לה מרפסת שממנה רואים את מי שנכנס לבניין.
רוני היתה במרפסת והסתכלה עלי מלמעלה. ברגע שקלטה שזו אני, היא הצמידה את האף לשמשת המעקה והתחילה לקרוא לי בקול: א-מא! א-מא! א-מא!
הייתי די בשוק וזה פשוט חימם לי את הלב.

2. אנחנו עדיין עם הבייביסנס (אני סוג של מכורה...). לפני מספר לילות הקטנה ישנה, במקרה דווקא הייתי ליד המיטה שלה, עסוקה בענייניי. פתאום הבייביסנס התחיל לפעול. קלטתי את זה קורה, שמעתי את אותות האזהרה שלו לפני שהוא מתחיל לצפצף. לפני שהספקתי להגיב - הוא החל לצפצף בקול. נבהלתי בטירוף, שלפתי אותה מיד מהמיטה (אם לא הייתי לחוצה היה מספיק להניח עליה יד ולראות שהיא נושמת לרווחה וישנה בשלווה....). אבל היות וכבר שלפתי אותה, עם ליבי הדופק במהירות התיישבתי על המיטה ופשוט חיבקתי אותה (היא בכלל לא התעוררה מכל החגיגה). חיבקתי אותה והסתכלתי עליה וחשבתי כמה הילדה שלי כבר גדולה, כמה היא כבר פעוטה ולא תינוקת. ושוב - הייתי בשוק מזה שאני אמא .
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'לאחרונה - אז זה היום'
לאחרונה - אז זה היום
26/06/2012 | 21:44
127
אני לא בן אדם של בוקר. לא לא לא.
הנקתי תינוקת ב5 בבוקר במיטה שלנו והיא נרדמה מזה חזק, אז לא העברתי אותה, חשבתי שתישן לפחות 3 שעות, עד 8:30.
התעוררתי אחרי שעתים ב7:30, כי היא כבר היתה עירנית הרבה זמן והתעוררתי מזה שהתחילה לדבר עם עצמה "ררר" ובועטת ברגלים בי כמובן, אמרתי לעצמי "אוףףףףףףףף למה לא העברתי אותה למיטה שלה", כולי עצבים, מקללת את עצמי בלב, מסתובבת אליה והיא דופקת לי תחיוך שלה, דולר, ואני עם על העצבים והעייפות מחייכת בחזרה ואפילו צוחקת. משהו..

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'ויש לי עוד אחד, שקרה לפני חודש'
ויש לי עוד אחד, שקרה לפני חודש
26/06/2012 | 21:49
122
אני כל הזמן מדברת איתה, אז אמרתי לה "ממה" (אמא ברוסית), היא הסתכלה עלי עמוק בעינים הכחולות שלה, חייכה ואמרה לי "רררר...רררר"

אין, אין, אני מחייכת כשאני רושמת את זה אפילו,
אני ככ התרגשתי באותו רגע, שתפסתי אותה מעכתי אותה בנשיקות, והתקשרתי לכל המשפחה לספר, למותר לציין שכבר כל היום היה בשבילי מלא התרגשות והיי שחבל על הזמן.
אגב, זה קרה פעם אחת בלבד.


יו, אין, אני מתמוססת
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הדבר הראשון שחשבתי עליו'
הדבר הראשון שחשבתי עליו
26/06/2012 | 23:17
1
154
השנייה שהניחו אותו עליי,
והוא היה רטוב כזה ומתפתל ובוכה, ועטפתי אותו בידיים כדי להרגיע אותו ולגונן עליו.. אמנם זה לא לאחרונה אלא קרה לפני איזה 8 חודשים אבל זה הדבר הראשון שעלה לי בראש, הפעם הראשונה שהרגשתי את הצורך הזה לשמור על התינוק שלי שירגיש בטוח

באופן כללי כל פעם שהוא בוכה וממלמל משהו שמזכיר אמא בלילה ואני קופצת מהמיטה כאילו אמצע היום אני מרגישה ככה :)
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'בדיוק... וכמה רגעים משלי...'
בדיוק... וכמה רגעים משלי...
27/06/2012 | 08:44
92
הרגע הזה, בשניה שהביאו לי אותו רטוב ומתפתל, איזה רגע מדהים, כמה טוב מכיל הרגע הזה... איזה רגע עוצמתי, ואני מעריכה אותו יותר ככל שעובר הזמן...
אני זוכרת שכשהוא נולד הייתי יושבת ומסתכלת עליו שעות על גבי שעות, ופשוט מרגישה שהלב שלי יוצא מהמקום מרוב התרגשות ואהבה, ממש פיזית, הרגשתי את הלב שלי.
עוד רגע מכונן היה כשבעלי היה בחו"ל, בכמה נסיעות רצופות, וקטני שאמנם רק בן שנה, ממש הרגיש את חסרונו והתגעגע מאוד. היו כמה לילות שהוא פשוט התיישב במיטה ובכה "אבא", ולא רצה כלום... לא ידיים, לא חיבוק ונשיקה, לא בקבוק, רק אבא... איזה חוסר אונים... התחשק לי לנסוע לקצה הגלובוס ולהחזיר אותו הביתה. כשהוא חזר הקטנטן התעורר ראה אותו, ופשוט קפץ מהתרגשות "אבא אבא", והלב שלי התמלא באושר שהוא מאושר.
ורגע אחרון חביב קרה היום, כשהוא התעורר הבוקר ובעלי הביא לי אותו למיטה שלנו, והוא פשוט בא אליי ונתן לי נשיקה
אך..... כמה אהבה...
לא ידעתי שהלב שלי מסוגל להכיל כל כך הרבה אהבה
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כשברחתי מהגן...'
כשברחתי מהגן...
27/06/2012 | 14:44
1
167
כשהקטנה שלי הייתה בת חמישה וחצי חודשים חזרתי לעבודה, ומצאתי בשבילה גן חמוד. כשהגענו לגן ביום הראשון, ברגע שנכנסנו לתינוקייה הבנתי שהיא לא יכולה להשאר שם, שהיא עדיין קטנה וזקוקה לטיפול אישי. בעלי התעקש שננסה קצת, אבל אני כבר הייתי נעולה. פשוט ידעתי שזה לא מתאים ושהחלטתי על הגן תחת הלחץ של החזרה לעבודה.

הרגשתי איך הדם אוזל לי מהגוף וזורם לי לרגליים, אז לקחתי אותה ופשוט ברחתי משם כשבעלי והגננת רצים אחריי...באותם רגעים הבנתי שכשמדובר בטובת הילדה שלי אין "לא נעים", אין "את לא נורמלית" אין "אבל החלטנו כבר" ואין "את מתחילה לעבוד עוד שבוע". הכל יחכה ושמי שיש לו בעיה, אז יש לו בעיה. היא נכנסה לגן בגיל תשעה חודשים, כבר זוחלת וקצת מדברת, וזה היה אחרת, הרגשתי מאוד שלמה עם זה.

אגב, לפני שבוע דיברתי על זה עם הגננת של הקבוצה שלה והיא אמרה שהם לא ידעו מה לחשוב בהתחלה אבל שבסתר ליבה היא העריצה אותי על זה.

    
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-' ריגשת אותי '
ריגשת אותי
27/06/2012 | 19:56
19

הודעות אחרונות

09:11 | 13.02.20 RakSheela9
13:50 | 04.02.20 לורן יעקובי
11:30 | 26.01.20 יהודית כהן10
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ