לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
4580845,808 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לתינוקות

נולד.ה לכם תינוק.ת חדש.ה? 
זה המקום בשבילכם!!
אנחנו כאן כדי לדבר על כל מה שמעניין הורים לתינוקות: 
חיתולים, משחות, הנקות, תמ"ל, שינה (או חוסר בשינה), גזים, טעימות, בכי, איך להיות הורים ולהישאר בני אדם... 
מקבלים באהבה ובלי ביקורת את כל השאלות וכל הקיטורים, ומנסים ביחד ללמוד מנסיון, להתמודד עם בעיות, להחליף חוויות וגם להשוויץ קצת בגוזלים שלנו ... 
 
מנהלת הפורום: פיצי ופיצית היא אמא לתאומים, יועצת שינה ומדריכת הורים לתאומים

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לתינוקות

נולד.ה לכם תינוק.ת חדש.ה? 
זה המקום בשבילכם!!
אנחנו כאן כדי לדבר על כל מה שמעניין הורים לתינוקות: 
חיתולים, משחות, הנקות, תמ"ל, שינה (או חוסר בשינה), גזים, טעימות, בכי, איך להיות הורים ולהישאר בני אדם... 
מקבלים באהבה ובלי ביקורת את כל השאלות וכל הקיטורים, ומנסים ביחד ללמוד מנסיון, להתמודד עם בעיות, להחליף חוויות וגם להשוויץ קצת בגוזלים שלנו ... 
 
מנהלת הפורום: פיצי ופיצית היא אמא לתאומים, יועצת שינה ומדריכת הורים לתאומים

לצפיה ב-'קודם קול אמא: ראשית האימהות '
קודם קול אמא: ראשית האימהות
28/05/2012 | 10:08
39
747
בהשראת שבועות וביכורים, חשבתי כי נקדיש את  הפינה שלנו היום להתחלות. היום נאפשר לעצמנו להציץ על עצמנו בראשית האימהות לתינוק/ת הנוכחי/ת (בין אם מדובר באימהות לילד ראשון, שני וכו') - כלומר בראשית האימהות לתינוק הכי צעיר שלנו (אם יש יותר מאחד), ולמקום שבו אנו נמצאות היום.

יתכן ואין הבדל גדול, ואת בתחושתך ממש בראשית האימהות, ויתכן ואת חשה הבדל של שמים וארץ, ויתכן שאת איפשהו באמצע.

נסי לראות כיצד התחושה כאמא שונה כיום מאשר בשבועות הראשונים לאימהות.

ודבר נוסף: מה היה הדבר שהכי הפתיע אותך בראשית האימהות?

מצפה לקרוא אותך,
בטי
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'זה מה שכתבתי שבוע אחרי הלידה של הקטנה:'
זה מה שכתבתי שבוע אחרי הלידה של הקטנה:
28/05/2012 | 10:24
2
639
חשבתי שבפעם הרביעית זה יהיה אחרת...
חשבתי שבפעם הרביעית יקח לי זמן להתחבר לפחות כמה חודשים כמו לשלישית.

לא ציפיתי ללידה כזו - עוצמתית מפחידה ועם סיום נפלא כזה..
לא ציפיתי לחיבור והתאהבות עוצמתית כזו תוך פחות משבוע...
לא ציפיתי שהיא תתפוס מקום בתוך הלב של כולנו עם כזו נוכחות תוך כל כך מעט זמן..

וגם שכחתי קצת את העייפות והמותשות אבל מול חיוך אחד שלה הכל נשכח ונמס..

אז כן אני אמא לארבעה..
נראה לי מטורף מצד אחד ומצד שני אני כל כך נהנית מארבעתם...


והיום?
היום אני הרבה יותר מפוכחת. עדיין אוהבת את ארבעתם ונהנית מהם בלי הפסקה.

לפני הלידה של הקטנה תיארתי לגדולים מגירות.
הסברתי שלכל ילד יש מגירה משלו בלב של אמא עם השם שלו עליה. וכשנולד עוד ילד נוצרת מגירה חדשה.
להם תיארתי שכל המגרות באותו גדול והן מלאות אהבה היום אני יודעת שיש בהן גם רגשות אשם, ודאגה, ועוד כל מיני רגשות והחלק שכל רגש תופס במגירה משתנה כל הזמן לכל ילד.

POOH
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'POOH היקרה'
POOH היקרה
28/05/2012 | 14:55
1
305
איזה כיף לראות אותך פה. כתבת כל כך מקסים. יכול להיות שכבר פרסמת את זה איפשהו לאחר הלידה? היתה לי תחושה שקראתי את זה.
דימוי  המגרות והרגשות פשוט נפלא.

כאמא ל-2, זה ממש מעורר השראה לקרוא אותך.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'סביר להניח שכבר פרסמתי את זה...'
סביר להניח שכבר פרסמתי את זה...
28/05/2012 | 16:27
184
כמו שפירסמתי הרבה ממה שכתבתי לגדולים לפניה.

אני חייבת להודות שהרבה יותר משהיה לי קשה האימהות הראשונית קשהב לי עכשיו לראות את אחותי שם ושאני לא יכולה לקחת ממנה את הקשיים אלא יודעת שהיא צריכה למצוא את הפתרונות הנכונים לה בעצמה.

POOH
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'התחושה האימהית השתנתה בטירוף'
התחושה האימהית השתנתה בטירוף
28/05/2012 | 10:43
4
400
זה ילדי הראשון לכן הכל היה אצלי ראשוני ולא ידוע. אני אדם שצריך להיות בשליטה כל הזמן והיה לי ממש קשה בהתחלה כשלא באמת ידעתי מה לעשות. התייעצתי עם המון אנשים ובסוף מצאתי את עצמי מתייעצת רק עם אמא שלי כי גישתנו לאימהות מאוד דומה (מפתיע, לא?).
ההתחלה היתה מלווה גם ברגשות קשים של כעס וחוסר אונים שטופלו בשלב מאוחר יותר.
מה שהכי הפתיע אותי זה שעד שהבנתי ולמדתי מה צריך וכדאי לעשות ואיך להתמודד עם סיטואציה שהופיעה צצה לה בעיה חדשה לא מוכרת. הקטנטן הזה הפתיע אותנו כל פעם מחדש.
הפתעה נוספת היתה ההסתמכות על האינסטינקט הראשוני - הרבה פעמים זה מה שעשינו, אני והחצי, וזה התברר כדבר הנכון ביותר עבור הדובון שלנו. "הצלחה" כזו משרה המון בטחון ותורמת באופן מאוד חיובי לקשר ההורי לטעמי.

היום, לקראת ילד שני, אני כבר סומכת על עצמי במאה אחוז. עדיין מעדכנת את אמא מדי פעם אבל רק ברמת עדכון. למדתי לזהות בעיות בריאותיות שניה לפני שזה מסתבך, למדתי לזהות התנהגויות חריגות שעזרו לעלות על דברים אחרים ולגבי עצמי - לאחר הלידה הקרבה אדע לזהות מתי אני צריכה לבקש עזרה ולא אדחה את זה כ"כ כמו בסיבוב הקודם. וגם - למדתי להכיר את מערכת הפורומים של תפוז שבה קיבלתי ונתתי המון מידע לגבי סיטואציות שונות ומשונות יותר ופחות. השיתוף הזה עשה לי רק טוב בהרבה תחומים.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
28/05/2012 | 15:02
2
104
איזה יופי של תמיכה ומשאבים ביססת פה: מההתייעצות עם אמא וטיפול ברגשות קשים שהוצפת בהם בהתחלה, ועד ההסתמכות על האינטואיציה האימהית שלך, האינסטינקט - מה שהתברר כדבר הנכון. וכמובן: האפשרות לבקש עזרה ולקבל תמיכה ממערכת הפורומים כאן - פשוט נפלא.

מאוד שמחה בשבילך שביססת לעצמך את כל זה.

ולגבי ההפתעה הראשונה - הדינמיות הזו שיש בטיפול בתינוקות שלנו ובאימהות יכולה באמת להיות מפליאה ומדהימה. עד שלא מספיקים להתרגל לX, הוא הופך ל-Y. הילדים שלנו הופכים אותנו גמישות, בין אם נרצה זאת או לא
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אני ממש נדיה קומנצ'י מרוב גמישות '
אני ממש נדיה קומנצ'י מרוב גמישות
28/05/2012 | 15:10
1
134
ואכן הדיכאון אחרי לידה שהיה לי התברר כאחד הדברים היותר מעצימים לעצמי הפרטי ולזוגיות.
והפורום - הו הנשים היקרות האלה...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-' וחיבוק גדול לך'
וחיבוק גדול לך
28/05/2012 | 15:34
17
לצפיה ב-'ובהצלחה במעבר לאימהות ל-2'
ובהצלחה במעבר לאימהות ל-2
28/05/2012 | 15:04
58
מוזמנת להתייעץ כאן או בקבוצת הפייסבוק שלי www.facebook.com/kodem.kol.ima "קודם קול אמא" - בכל עניין.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'שאלה ממש יפה'
שאלה ממש יפה
28/05/2012 | 11:08
1
180
בטח שיש שינוי!
היום התינוקת שלי בת 3 חודשים וחצי, ואין בכלל מה להשוות איך שהרגשתי בהתחלה ואיך שעכשיו.
בהתחלה זה היה רגש חזק מאוד של אחראיות, ועכשיו זה משהו שונה. אני לא יודעת איך אפשר להגדיר אהבה, זה משהו שממלא את הלב. אושר גדול .
בכלל, לפני כמה שנים, לפני שילדתי, מאוד פחדתי שיהיה לי דכאון אחרי לידה, כי אני מתאימה לדעתי בקריטריונים מבחינת האישיות (פרפקציונזם, פסימיסטית, מאוד קשה עם עצמי) ולשמחתי הרבה מאודדד, נהפוך הוא, זהו אושר גדול.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הי אורמקיף'
הי אורמקיף
28/05/2012 | 15:07
55
תודה על השיתוף. ממה שאני מבינה האחריות שכנראה מתלווה אליה ניחוח של קושי הפכה לאהבה, אושר גדול, משהו שמתלווה אליו ניחוח חיובי יותר? אופטימי יותר? מוזמנת לדייק אותי...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'שאלה מעניינת - עונה לראשונה'
שאלה מעניינת - עונה לראשונה
28/05/2012 | 12:08
2
241
אז ככה,
בני נולד בשנה שעברה - בדיוק יומיים לפני שבועות,
אני זוכרת איך כל מה שחשבתי שיש באמהות השתנה כשהפכתי לאמא בעצמי

בחג שבועות ישבתי במיטה של בית החולים - אחרי ניתוח קיסרי עם התינוק שישן עלי - כולי ב"היי" מהאושר הזה שישן בחיקי- הבטי מהחלון וחשבתי איך כולם חוגגים את שבועות עם  מנהגים שונים ואני חוגגת כשבני הבכור בזרועותי - בריא ושלם וכולו התגלמות האושר בעיניי!
אני לא אשכח איך תמיד חשבתי שתינוק זה קלי קלות ואני אסתדר ובטח תוך 3 חודשים אחזור לעבודה ולפיתוח הקריירה - אך ככל שהזמן התקרב לחזור לעבודה המחשה על נטישת התינוק שלי היתה איומה
פתאום כל הערכים שלי לגבי קריירה והתפתחות אישית התרסקו למראה היצור הקטן והתלותי הזה

הילד שלי הוא האושר שלי - אני נהנת בכל יום לראות אוו לומד דברים חדשים ומגלה את העולם
גם בימים שקשה ומעייף - אני לא מוכנה לוותר עליו עבור כל הון שבעולם

מקווה שעניתי "נכון" בכל אופן זו ה"תרומה" שלי לחג השובועות - לעולם אני אזכור איך קיבלתי את הבכור שלי לכבוד חג הביכורים
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מרגש ומזל טוב אמא בת שנה!'
מרגש ומזל טוב אמא בת שנה!
28/05/2012 | 15:14
1
78
נראה שהאימהות לקחה אותך למקום מאוד מפתיע שרוצה להיות בתוך האימהות כרגע על חשבון הקריירה "וההתפתחות האישית" (שמה במרכאות כי זה מונח שלך, אבל חשבי כי גם הבחירה באימהות טוטאלית לעת עתה היא סוג של התפתחות אישית מבחינתך).

וכמובן שענית "נכון" כי אין כזה דבר לענות נכון או לא נכון, מה שבליבך הוא מה ש"נכון".

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'בהחלט!'
בהחלט!
28/05/2012 | 15:28
38
אם כל החיים שלי חיפשתי משהו שאני "טובה" בו - הרי כשנהייתי אמא - פתאום כבר לא אכפת לי במה אני "טובה" אכפת לי שטוב לילד שלי - אכפת לי שהוא מחייך וצוחק, שהוא גדל ומתפתח ושהוא מגלה עולם
יצרתי אדם עם גוף ונשמה וזה מדהים בעיניי - אניכל כך נהנת ממנו שאני כבר מצפה לרגע שיהיה לי עוד אחד- יצור כזה שאנייצרתי שאני מגדלת ומחנכת.

המונח "פרי אהבה" הוא כל כך נכון במקרה הזה שאין לי מילים טובות יותר לתאר את זה
כל השאר כבר לא חשוב לי
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'התחלות'
התחלות
<< ההודעה הנוכחית
28/05/2012 | 19:34
1
161
בתי יחידתי נהרתה בשבועות לפני שנה, תודה לאל. והיום היא בת 3 חודשים מן הסתם. יצא לי להצטלם איתה ליד ערימת חציר באירוע שבועות והתרגשתי מאוד, מאוד, מאוד ועוד אלפי מאודים.
התחושה שלי היום היא שאני מנסה לגבש את האמהות, כמה דברים למדתי ואחרים עוד צפויים לי, מפחדת מאוד מסוגיית המסגרת כי עכשיו בדיוק הסתיימה החל"ד שלי, אני עוד 3 חודשים מקסימום אשוב לעבודה מאילוצים כלכליים, וצריכה להתחיל לחפש לה מסגרת. ואובדת עצות: כיצד מחפשים מסגרת לקטנטנה יקרה כזאת? איך עוזבים אותה? ואיך מעביריפם לחדר משלה למיטה ה"גדולה"? לא יודעת איך להיפרד משלב העריסה ומהחל"ד.
ראשית האמהות היתה תערובת: שמירת הריון בכל התשיעי כולל אשפוז של שבוע, לידה טובה ודי מעצימה, ושבועיים ראשונים של בכי ורגשי אשמה קשים כי לא הצלחתי להניק. שבהם לא נהניתי כמעט מן האמהות, הייתי עסוקה בבכי ותחושה שאכזבתי קשות את שתינו ואת כל העולם.
ברגע שסוגיית ההנקה חלפה והחלטתי להיפרד לשלום מהחלום להניק, הכול התחיל להירגע והתמקדתי בלהכיר את בתי ואת צרכיה.
עד החיסון, שהכניס אותי לחרדות, והנה עוד מעט חיסון נוסף... אני מרגישה שהאמהות צופנת בחובה לא מעט דאגות וחרדות ועייפות, ובד בבד אושר טהור ומזוקק.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כיף לקרוא אותך כל שבוע מחדש '
כיף לקרוא אותך כל שבוע מחדש
28/05/2012 | 23:25
38
ענייני שבועות מרגשים ממש בשרשור, וגם אצלך.

לגבי החזרה לעבודה, זהו שלב מאוד לא פשוט מאחר וכרגע את לא בשלה לעשות זאת מבחינה נפשית, ולכן זה קשה שבעתיים. אולי תנסי לחכות עוד חודש עד שתחפשי מסגרת. כל מסגרת שתראי עכשיו לא תיראה לך כנראה, מאחר ואת פשוט עדין לא בשלב המנטאלי שאת מסוגלת לעזוב אותה (ויתכן ובגיל חצי שנה כן תהיי שם למרות שלא בטוח).

לגבי ההעברה לחדר משלה, מי אמר שחייבים להעביר? מדוע זה MUST? אם עדין לא מתאים לך, כנראה שלא מתאים. מה בן זוגך חושב על העניין?

מה שאת מתארת בשבועיים הראשונים שלך, זה כל כך קלאסי לבלבול, לעייפות, לאכזבה ולאשמה שכל כך הרבה אימהות חשות בתקופה הזו. יש המון ניפוץ של פנטזיה (במקרה שלך ההנקה), שכולל תהליך של אובדן ואבל על הפנטזיה (למשל, של האם המניקה ואצל רבות כל כך הלידה שדמיינתי וייחלתי לעצמי, התינוק הורדרד הרגוע והישן ועוד) עד השלמה וקבלה של המציאות שמאפשרת להירגע ולהתמקד, כפי שכתבת.

מזדהה שהאימהות היא מעין תצרף מורכב של דאגות, חרדות, עייפות כמו גם אושר טהור ומזוקק. תודה.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'עונה'
עונה
28/05/2012 | 21:44
1
75
טוב אז כאמא לילדי הראשון (נכון לעכשיו )
זכור לי השבועות הראשונים בשמחה ואושר לצד לחץ והיסטריה
אני זוכרת שלא הלכתי לבד איתו לשום מקום
לא לגינה
לא לטיפת חלב
לא לטיול בחוץ
פשוט פחדתי וגם התפדחתי להניק בחוץ.........
עד שאזרתי אומץ לצאת כאילו קטנטני הרגיש את הפחד ולא הפסיק לבכות
אבל אז אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת ולמחרת יצאנו לטיול שהיה כל כך כיף לשנינו.....ומאז אנחנו בחוץ המון

עכשיו שעברה יותר משנה אני רואה איך הקטנטן הזה גדל וכמעט הולך...
לא מאמינה איך הזמן לא עובר...פשוט טס ...עף...לא יאומן
איך הוא הכניס לנו הרבה חדש המון אהבה ושמחה
לצד עייפות

הדבר שהכי הפתיע אותי בראשית האימהות שהצלחתי להניק וזה בא לי כל כך טיבעי...לא שהייתי נגד אבל לא ממש חשבתי שזה יבוא ואמרתי לעצמי שאם לא הולך אחרי ניסיון ראשון שני אני מוותרת
לא אשכח שמיד אחרי הלידה הצמדתי את קטני וזה פשוט הלך....טבעי מרגש וכיף

ליאת



הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הי ליאת'
הי ליאת
28/05/2012 | 23:30
34
כמות האימהות שיכולות עכשיו להזדהות עם דבריך היא אדירה. איזה כיף שהבאת את הזיכרונות האלה, את חוסר הביטחון הזה שקיים בלצאת החוצה בפעמים הראשונות לכל מקום. את הפחד האדיר שקיים בפוטנציאל הבכי ואיך אתמודד ומה יהיה ומה יחשבו עלי ואיזו מין אמא אני אם התינוק שלי בוכה וכו' וכו',

ואיזה כיף שהפתיעה אותך הפתעה חיובית של הנקה שהגיעה בקלות. אשריך, נפלא.

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מזמינה גם אימהות טריות '
מזמינה גם אימהות טריות
28/05/2012 | 23:34
67
שחוות את הקשיים והמורכבויות ממש כרגע לענות.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'שאלה מצויינת'
שאלה מצויינת
28/05/2012 | 23:45
1
69
אני אמא לילדה ראשונה בת שנה וחודשיים (בדיוק היום  ) ועד היום לא באמת מעקלת זאת.  הרי זה שינוי כל כך עצום וכמו שהיא גודלת ומתפתחת כל הזמן כך גם אני.
בהתחלה כאמא היה לי מוזר לעשות את השינוי, מאשה עובדת, לומדת בעלת השפעה ואחריות הרגשתי שאני הופכת להיות לאדם שחייו סובבים סביב אדם אחר עם צרכים בסיסים ביותר. אהבתי את הילדה שלי בכל נפשי אבל השינוי הזה היה מאוד חזק.
הייתי נינוחה איתה כבר בהתחלה, ממש לא הייתי חרדה, נהנתי מכל רגע שהיא ישנה עלי, שהיא חייכה אלי, נלחמתי להניק אותה גם כשכבר רציתי לפרוש והלכתי עם מה שהרגיש לי נכון.
כשהיא הייתה בת 4 חודשים היו לנו המון בעיות שינה וכל הזמן ניסיתי למצוא פתרונות אצל אחרים. אף פתרון לא ממש עבר וזו היתה נקודה שהבנתי שאני צריכה ללכת עם הלב שלי, עם מה שמרגיש לי נכון, עם האינטואיציה שלי.
מאז ועד היום זה מה שאני משתדלת לעשות, אבל תמיד שמחה לשמוע גם הערה בונה מהיקרים לי.
בנוסף, שככל שהיא גדלה ומתפתחת כך רמת החרדה שלי עולה, ככה מרגישה צורך לשמור ולהגן ואולי לפעמים אף מתקשה לשחרר.
והדבר שהכי הפתיע אותי בראשית הדרך היא ההתאוששות המהירה שלי מהקיסרי וההבנה שאני כבר לא במרכז ויש פה ילדה שצריכה חום והתייחסות. אני, הילדה המפונקת שלא יכולה לשאת כאב ולו לרגע, צריכה להיות אמא וזה מה שעשיתי!!!

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'האימהות כל כך קשה לעיכול'
האימהות כל כך קשה לעיכול
30/05/2012 | 19:24
20
מזדהה לחלוטין.

מרגיש לי שעשית מעין סיכום קצר של האימהות שלך בשנה וחודשיים האחרונים. מקסים. תודה על השיתוף והתובנות.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אני מסתכלת על עצמי. שנה ושבע אחורה'
אני מסתכלת על עצמי. שנה ושבע אחורה
29/05/2012 | 01:34
1
130
אימא שרק נולדה. הייתי טכנית. מכנית. עשיתי הכל, במין דחף כזה שאני צריכה. ידעתי בדיוק לפני איך אני רוצה שדברים יראו. הכל כמובן השתנה, אבל השתנה לטובה. כלומר היא ישנה איתי במקום במיטה למשל. שחררתי והבנתי תוך יומיים שאני הולכת לעשות רק מה שטוב לנו. ולא מה שצריך. ולא עניין אותי שום דבר אחר חוץ מזה. כלום. והטכניות הפכה תוך ימים מועטים לרכות, חמלה ועדינות. חזרתי להיות אנושית. היום מאוד דומה לפעם. הצלחתי לפנות קצת מקום בעצמי לעוד דברים. נאמר 20%. אבל שום דבר לא באמת מעניין כמו פעם.
אני חושבת שהייתי חוזרת לאותה תקופה ובדומה למה שהייתי אומרת לעצמי אם הייתי היום שנים קדימה, הייתי אומרת לעצמי - תעשי בדיוק! את מה שאת עושה. אל תזוזי ימינה ושמאלה. אבל תזכרי לחייך קצת ולהנות

טפו טפו. וחמסה וכל זה
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מטכניות ומכניות לרכות חמלה ועדינות'
מטכניות ומכניות לרכות חמלה ועדינות
30/05/2012 | 19:27
16
מרגשת.

אני משערת שהטכניות של ההתחלה היתה פשוט קשורה למצב המלחיץ של חוסר הודאות ולזה שלא יודעים בדיוק מה לעשות ואיך לתפעל.

עם הזמן, הניסיון והידיעה הפנימית, חזרה הגמישות, הגיעו הרוך והחמלה האימהיים כל כך.

ואם זה משנה משהו, גרמת לי לחייך ולהנות
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'הפער בין התפישה השכלתנית לתפישה הרגשית מוכר ו'
הפער בין התפישה השכלתנית לתפישה הרגשית מוכר ו
29/05/2012 | 12:59
4
123
וידוע. אבל אף פעם לא חוויתי אותו באופן כל כך טוטאלי כמו יום לפני הלידה ויום לאחריה.
כשאומרים שהחיים משתנים לחלוטין, שהלב מתרחב עד אינקץ, שהמצפון מצמיח שלוחה חדשה וכבדה – את חושבת לעצמך: בסדר, ברור, נולד לך ילד.
אבל את לא באמת מבינה את הרובד הרגשי של ה"מהפך" (הטוב) הזה עד שהעולל מונח לך בידיים. רק אז את מבינה שהעולם כפי שהכרת אותו חדל מלהיות עבורך, וכעת נכנסת לעולם חדש, אחר, שבו כל ההוויה היא אחרת, עם כללים אחרים ומערכת רגשית אחרת.

ואז את מתחילה להלך ברחובות הלא מוכרים של העולם הזה, לפעמים באור ולפעמים בחשיכה, ומנסה ללמוד אותם כמה מהר שאפשר כי אין לך את הלוקסוס שהיה לך בעבר לשבת ולבהות ולהתפלסף על העולם. את צריכה להבין מהר, לקבל החלטות מהר, לפעול מהר – כי יש יצור חי ואנושי שזקוק לך באופן בלעדי על מנת לשרוד. את אחראית באופן מוחלט להישרדות שלו. את.

לפעמים את מרגישה במסלול מכשולים ובמלחמת הישרדות שלך עצמך. כן, לילות ללא שינה ובכי שלא נגמר יעשו לך את זה. בדחילו ורחימו את מנסה לפלס דרכך מפינה לפינה, מתחנה לתחנה. משתדלת שלא ליפול לתוך בורות בדרך ולדלג בשלום מעל משוכות שצצות כאילו משום מקום מבלי לתת לך התראה מוקדמת. כשאת נופלת – הו, הו, העולם חרב עלייך. כשאת מדלגת בקלילות מעל משוכה יש את תחושת ההישג ולפעמים אפילו הנצחון. טוב, קודם כל תחושת ההקלה העצומה, ואז הפרגון העצמי על הנצחון.

ולפתע, ברגע של חסד בו הצוציק(ית במקרה שלי) ישן ואת התיישבת כי לעזאזל הכביסות והבישולים וערימת הניירת לסדר, את יושבת! לפתע, את מצליחה לחשוב על נושאים אחרים משגרת היום יום, וקולטת שהבכי קצת ירד, שהשינה קצת התארכה, שהוא התחיל לתקשר, ושאת עושה זאת. כן, את כנראה איכשהו מצליחה לטפל בבן אדם הקטן וחסר האונים הזה שזקוק כל כולו לטיפול המסור והחומל שלך – למרות החששות, למרות חוסר הבטחון כי עד היום לא טיפלת באיש מלבדך, למרות התמיהה איך תתחברי "לדבר הזה" כשבעבר לא היית מאלו שנמשכות לתינוקות של אחרים.
וכן, זו את שעושה גו-גו-גע-גע, ואת שמשתכרת מריח הקקי, שנמסה מכל תנועת יד תינוקית וכל "פוק" וגרפס שהעולל פולט, שהשיחות שלך נסובות סביב ענייני תינוקות ושהעולם שלך אכן השתנה לחלוטין והביא עימו מצפון "מחודש" ולהבדיל גם לב שהתרחב עד אינקץ.

אני לא מרגישה כאילו אני היום (או שהחוויה שלי) "שונה" מתחילת הדרך לפני 7.5 חודשים. אני מרגישה שיש כאן רצף של אירועים שיוצרים ובונים מולי את העולם החדש שבו אני חיה היום. כמו כדור שלג המתגלגל ואוסף אל עצמו עוד ועוד שכבות של שלג, כך עולמי החדש כאם הולך ונבנה, אוסף חוויות, צובר שכבות ומעמיק רבדים וכל יום טומן בחובו את הפוטנציאל להמשך הבניה של העולם החדש הזה שלי.

אני כן יכולה לומר שהופתעתי מעוצמת הרוך ועומק הנתינה חסרת האגו שגיליתי קיימים בי. את הידיעה שבמידת הצורך אתן את חיי עבורה. באופן הכי ברור וטבעי ופשוט.

וכן, הופתעתי עד כמה הלב מסוגל להתרחב.



הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כמה יפה כתבת, ממש ריגשת אותי '
כמה יפה כתבת, ממש ריגשת אותי
29/05/2012 | 20:42
1
10
לצפיה ב-''
29/05/2012 | 21:49
5
לצפיה ב-'מתחשק לי לצטט אותך במפגש של מעגל האמהות '
מתחשק לי לצטט אותך במפגש של מעגל האמהות
30/05/2012 | 19:34
1
40
שאני מנחה מחר, וגם בקבוצת הפייסבוק שלי, אפשר?

את כותבת נפלא וכל כך קל להזדהות עם הדימוי הזה של האימהות כעולם חדש, עם רחובות חדשים וחוקים חדשים, ומסלולים ומכשולים והישרדות. אני ממש מרגישה כמו אמא טריה גיבורה בתוך משחק פלייסטיישן שנקרא "אימהות למתחילות" או משהו כזה (בעצם, אימהות היא תמיד למתחילות, גם בפעם השנייה והשלישית זו כל פעם אימהות אחרת).

תודה על כתיבה מופלאה ושיתוף עולמך. מצפה להמשיך לקרוא אותך גם בפינות הבאות.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-' בכייף. תודה!'
בכייף. תודה!
30/05/2012 | 22:28
5
לצפיה ב-'אני עדיין בהתחלה'
אני עדיין בהתחלה
29/05/2012 | 13:36
3
85
הגורון בן שלושה חודשים וטיפה.
מאוד חיכיתי לזה וזה לא הלך בקלות.
יכולה להגיד שלמרות כל הקשיים (והיו המון בדרך), היה שווה הכל!

מאוד קשה לתאר את העוצמות של האהבה אליו
זה מה שמדהים אותי ומפתיע אותי כל פעם מחדש. איך זה רק הולך וגובר מיום ליום.
אני יכולה לשבת שעות ולבהות בו ישן, אני נמסה מכל חיוך שלו, מהסיפורים שהוא מברבר ומתרגשת מדברים שהוא עושה לראשונה.

אולי בגלל שהוא גור מושלם מאוד קל לי איתו.
ואולי בגלל שאנחנו עושים את הדברים נכון, הוא כזה.
הוא ילד טוב עם אופי נוח, ובנתיים (טפו טפו טפו מלח מים שום בצל) אין שום בעיות והוא מאוד מתקדם לגילו.
ואולי יכול להיות שזה בגלל שזו הורות מאוחרת ואנחנו הורים בשלים יותר.
בשורה התחתונה התחושה היא שזה בדיוק איך שזה צריך להיות.


הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תענוג'
תענוג
30/05/2012 | 19:39
2
19
שמחה כל כך בשבילך. דניאל שטרן, פסיכולוג וחוקר אימהות, מתאר את השלב שאת חווה כרגע כשלב טוטאלי באימהות. התאהבות טוטאלית, עניין טוטאלי בתינוק וחוסר עניין בדברים אחרים שאינם קשורים אליו, מאחלת לך המשך הנאה וזרימה מהאימהות. שמחתי לקרוא שמהמשבר והקשיים שחווית בעבר יצא דבר כל כך נהדר.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אני לא טואלית'
אני לא טואלית
30/05/2012 | 20:58
1
31
אני דווקא עושה דברים נוספים, לא זנחתי את התחביבים, אני הולכת לקורסים, ועסוקה מרצון בפרוייקטים נוספים.
נהנית מכל רגע עם הקטן :)


הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-''
30/05/2012 | 21:21
2
לצפיה ב-'אני עדיין בראשית האמהות'
אני עדיין בראשית האמהות
29/05/2012 | 17:45
2
69
אני אמא לגוזל בכור בן חמישה שבועות. אני מרגישה שונה מאיך שחשבתי שארגיש לפני שילדתי. מצד אחד, אני ממש גאה בעצמי ומתפקדת יותר טוב ממה שישבתי. אני מרגישה בטוחה בעצמי רוב הזמן, אני יודעת איך לטפל בו ומרגישה שיודעת מה הוא צריך, ההנקה משתפרת, אני לא מתה מעייפות ואני אפילו מספיקה לעשות כלים/כביסה/אוכל. ואני גם ממש מאוהבת בגוזל. חשבתי שיקח לי זמן להתרגל אליו וממש לאהוב אותו, אבל התאהבתי בו ממש ברגע שהוא יצא מהבטן.

מצד שני, יש רגעים אחרים שקשים לי, ואני תופסת את עצמי מרחמת עלי. שפתאום יש לילה שאני נורא עייפה והקטנצ'יק לא נרדם, או שיש לי איזה קושי בהנקה, או שאני מכינה לעצמי אוכל ולא מצליחה לאכול, כי גוזלי בדיוק התעורר. במצבים כאלה אני פתאום כבר לא מרגישה כמו אמא מצטיינת, אלא כמו ילדה שצריכה שמישהו יטפל בה.

מעניין איך אני ארגיש לגבי התקופה בזו בדיעבד, כשגוזלי יהיה כבר בן כמה חודשים, או שנים.

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
30/05/2012 | 19:47
1
20
את עדין בתקופת משכב הלידה, או הפוסט-פארטום, את זוכרת את זה? מצליחה לנוח לעיתים? שואלת את זה כי אני רואה שאת כותבת על הכלים/כביסה/אוכל.

לגבי הרגעים הקשים, והעובדה שאת מרגישה כמו ילדה שמישהו צריך לטפל בה - על פי החוכמה של החברות המסורתיות בעולם כולו - את רק נולדת כאמא. ואכן צריך לטפל בך. עברת לידה רק לפני 5 שבועות, גופך צריך להתאושש, נפשך צריכה להתאושש, להתחזק. כל שעליך לעשות באופן אידיאלי הוא להניק ולישון כשהתינוק שלך ישן. כל השאר (אוכל, כביסה וכל מטלות הבית) אמור להיות מטופל על ידי שאר חברי המשפחה והקהילה.

אז נכון, רובנו כבר לא שם. אבל אני מקווה שמתוך זה, תצליחי לגייס קצת חמלה לעצמך. להבין כי רק ילדת. כי זה הכי טבעי בעולם (וגם מבוסס פיזיולוגית הורמונלית) להיות בטלטלה רגשית של אהבה-שנאה, כעסים, קשיים שונים, דכדוך.

וגם מאוד מתחשק לי ללחוש לך סוד - שאין אימהות מצטיינות. יש רק אימהות בעלות כוונה הכי טובה שהן יכולות. ואלה רובנו אם לא כולנו.

מאחלת לך המון בהצלחה בהמשך, ומקווה להמשיך לקרוא אותך בפינה,
בטי
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
31/05/2012 | 08:57
3
עשה לי טוב לקרוא.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'שמיים וארץ'
שמיים וארץ
29/05/2012 | 20:37
1
61
איך שהייתי בהתחלה ואיך אני עכשיו, אחרי שנה של טירונות הורית
איך הייתי מפוחדת בהתחלה, לא ידעתי מה לעשות, איך לעשות, למה, כמה ומתי. בעלי הסתגל בהתחלה הרבה יותר טוב ממני.
מבחינתי הלילה אחרי ברית היה סוף העולם
היום.. שנה אחרי. אני מרגיששה איך התבגרתי מכל הבחינות. יש לי הרבה יותר סובלנות, יש לי הרבה יותר הבנה, אני סומכת על הגוף שלי ועל האינסטינקטים שלי בעיניים עצומות.
וגם ביום-יום הפכתי להיות הרבה יותר מקבלת שונות של אנשים אחרים, יותר מעריכה את עצמי, יותר משקיעה בעצמי.
הקיצר, הריון ולידה והשנה הזאת הפכו אותי לאשה ובגדול.
וגם גיליתי עוד צדדים נפלאים בבעלי המקסים.
בקיצור, הרבה שינויים גדולים וטובים
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'איזה מסר מעודד'
איזה מסר מעודד
30/05/2012 | 19:50
17
זה עבור אימהות טריות לקרוא אותך.

לראות איפה הן עכשיו (בפחדים, בחוסר הניסיון בקשיים) ולאן יש להן פוטנציאל להגיע.

ואיזה אופטימיות בכלל זה לקרוא אותך. שמחה מאוד בשבילך, בלה טיגריס יקרה.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אחחח חייבת לענות'
אחחח חייבת לענות
29/05/2012 | 23:48
1
95
המקלדת רושמת מאליה..
זאת בתי הרביעית . וכל החששות והפחדים שהיו מנת חלקי לאורך כל ההריון ..( כן.. יותר מהלידה הראשונה... ככל שיודעים יותר דואגים יותר..) וגם לידה הכי כואבת ללא אפידורל..( כי לא הספקתי..)
אין לתאר את התחושה שלי כלפיה. כאילו ילדה ראשונה.
מתרגשת מכל דבר קטן שעושה. מסניפה אותה.
החיים שלי. הנשמה שלי. פעימות הלב שלי.



הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'צמרמורת של התרגשות'
צמרמורת של התרגשות
30/05/2012 | 19:52
37
אוחזת בי.

יכולה להרגיש את האהבה שלך כלפי התינוקת שלך בתוך הגוף שלי.

וזה כל כך מרגש שזה בפעם הרביעית!!! תודה על השיתוף.

לוקחת ממך את התובנה שבכל פעם אנחנו נולדות מחדש כאימהות. גם אם בפעם הרביעית.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'נתראה בשבוע הבא, יקרות'
נתראה בשבוע הבא, יקרות
30/05/2012 | 19:53
31
הייתן נפלאות ומרגשות כרגיל.

מאחלת לילה קל ושקט לכולנו,
בטי
הורים לתינוקות >>

הודעות אחרונות

09:11 | 13.02.20 RakSheela9
13:50 | 04.02.20 לורן יעקובי
11:30 | 26.01.20 יהודית כהן10
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ