לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
4577145,771 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לתינוקות

נולד.ה לכם תינוק.ת חדש.ה? 
זה המקום בשבילכם!!
אנחנו כאן כדי לדבר על כל מה שמעניין הורים לתינוקות: 
חיתולים, משחות, הנקות, תמ"ל, שינה (או חוסר בשינה), גזים, טעימות, בכי, איך להיות הורים ולהישאר בני אדם... 
מקבלים באהבה ובלי ביקורת את כל השאלות וכל הקיטורים, ומנסים ביחד ללמוד מנסיון, להתמודד עם בעיות, להחליף חוויות וגם להשוויץ קצת בגוזלים שלנו ... 
 
מנהלת הפורום: פיצי ופיצית היא אמא לתאומים, יועצת שינה ומדריכת הורים לתאומים

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לתינוקות

נולד.ה לכם תינוק.ת חדש.ה? 
זה המקום בשבילכם!!
אנחנו כאן כדי לדבר על כל מה שמעניין הורים לתינוקות: 
חיתולים, משחות, הנקות, תמ"ל, שינה (או חוסר בשינה), גזים, טעימות, בכי, איך להיות הורים ולהישאר בני אדם... 
מקבלים באהבה ובלי ביקורת את כל השאלות וכל הקיטורים, ומנסים ביחד ללמוד מנסיון, להתמודד עם בעיות, להחליף חוויות וגם להשוויץ קצת בגוזלים שלנו ... 
 
מנהלת הפורום: פיצי ופיצית היא אמא לתאומים, יועצת שינה ומדריכת הורים לתאומים

לצפיה ב-'קודם קול אמא '
קודם קול אמא
<< ההודעה הנוכחית
07/05/2012 | 09:27
36
1466
אמא יקרה,  

נעים להכיר  

נרגשת מאוד להנחות פינה שתהיה מוקדשת לך. פינה שהיא פסק זמן עבורך. מקום רגע לנוח מהעשייה ולהיות בהוויה. מין מקום להתבונן בו רגע על איפה את בתוך כל האימהות הזו, מהן התחושות שלך לגבי כל מיני עניינים שעוברים עליך ברגע זה, איזה קולות עוברים לך בראש ובלב. מקום לבוא, לפתוח לשתף את רחשי ליבך ובו זמנית יש לך כאן גם הזדמנות פז לתמוך באמא אחרת.  

מטרת הפינה הזו היא לדון בנושאים הקשורים למעבר לאימהות ולאימהות עצמה. בכל שבוע, כמו במעגלי האמהות לאחר לידה שאני מנחה, אניח נושא מסוים, שמי שהנושא ידבר אליה ויפגוש אותה, מוזמנת להתייחס אליו. במעגלי אמהות בחיים הלא וירטואלים ישנה המון תמיכה לכל אמא. אשמח מאוד אם נצליח ליצור כאן מעגל, כלומר, שמי שמתאים לה תתיחס גם לדברי האחרות, ושזה לא יהיה רק פינג פונג ביני, כמנחת הפינה, לבין מי שהגיבה לנושא הדיון.  

מבחינתי, אשמח אם נצליח להכיר בכל התחושות שעולות. גם להיבטים הפחות ורודים הקשורים לאימהות, ויש הרבה כאלה.  

אשמח ממש אם נצליח לענות זו לזו בצורה מכבדת ותומכת, גם אם הדברים של האמא האחרת פוגשים אותנו בחלק של עצמנו שלא מוכן לקבל את ההתנהגות / המחשבה / התחושה. כדי שימשיך להיות לנו נעים וכיפי לעטוף את עצמנו בתמיכה המדהימה שאנחנו יכולות לתת זו לזו.  

אז מי אני? שמי בטי גורן, נשואה לירון, אמא של אורי, בת ה-3 כמעט וחצי, והגר בת השנה ושלושה חודשים, גרה בת"א. אני מנחת קבוצות של אמהות לאחר לידה (מעגלי אמהות), דולה ומדריכת הכנה ללידה. עם כל ילדה שנולדה, נולדה בי תשוקה מקצועית חדשה שהייתה קשורה למקצועות ההריון, הלידה וההורות. כשמונה חודשים לאחר שאורי נולדה, התחלתי להנחות מעגלי אמהות, גם מהצורך האישי שלי להקיף את עצמי באמהות ולעסוק בתקופה הכל כך משמעותית הזו. במשך הזמן, עד היום, מעגלי האמהות הפכו למעגלי אמהות לילד ראשון, לילד שני, לנשים בהריון ולאמהות דוברות אנגלית (שהן גם זרות או עולות בארץ). כחמש דקות לאחר שהגר נולדה, הסתכלתי על המיילדת והדולה שלי, והתעוררה בי תובנה מאוד עמוקה שבלידה הבאה שאנכח בה, ארצה להיות חלק מהמלוות והתומכות בלידה. וכך אכן היה  נרשמתי ללימודי דולה ומדריכת הכנה ללידה כשהגר היתה בת 3 חודשים והבדיחה של הלימודים היתה שהמילה הראשונה של הגר הקטנטונת, שנכחה בכל ההרצאות, תהיה "פרינאום"   

דבר אחרון לבינתיים: אני מגיעה מרקע השכלתי של תואר שני בייעוץ חינוכי והנחיית קבוצות.  


* אז מי את? אשמח להכיר, ותבדקי עם עצמך כמובן איזה פרטים מתאים לך לשתף.  
* בפינה זו אעלה נושאים שמעסיקים אמהות במעגלי האמהות, אבל אשמח גם לא רק "להנחית" עליך נושאים, אלא שממש תכתבי במה היית שמחה לעסוק. באיזה נושאים.  


* והנושא להיום מעצם הפינה החדשה: התחלות חדשות.


כשאת קוראת את המונח "התחלה חדשה", מה עולה בך? איזה תחושות גוף? איזה רגשות/מחשבות? האם את יכולה להיזכר באיזושהי התחלה חדשה מהעבר? אם כן, במה נזכרת? ואיך חווית את אותה התחלה? ועכשיו אחרי ששהית (כתבת על..) באותה התחלה "חדשה-ישנה", ואת חושבת על ההתחלה החדשה של האימהות שלך. האם יש קשר בין אותן תחושות בין האירועים? מה עולה לך כשאת חושבת על ההתחלה החדשה באימהות? מראות? תחושות?  

אז מצפה לקרוא איך את עם התחלות חדשות ואיפה הן פוגשות אותך.  

נתראה בקרוב מאוד
בטי
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'התחלה חדשה שמרגשת אותי '
התחלה חדשה שמרגשת אותי
07/05/2012 | 11:33
3
650
ההתחלה החדשה שלי היא מעבר לדירה משלנו (אומנם בשכירות, אבל שלנו). אנחנו כבר שנה גרים אצל ההורים שלי, נשואים שנתתים עם תינוק בן 10 חודשים.

בהתחלה היה נפלא, לפני הלידה לא עבדתי והיה כיף לשרוץ על הספה של אבא ואמא ולבהות בטלויזיה שיש בה YES (לנו בדירה הראשונה לא הייתה טלויזיה), היה כיף לא לנקות, לא לבשל וככה היה גם כיף בחופשת לידה...

הכיף מתשיהו נגמר...
ואז כל מה שרציתי היה להגיע למנוחה ולנחלה
למקום שהוא רק שלנו
שאפשר לאהוב בו מבלי להתבייש, שאפשר לריב בו ולהתווכח בו מבלי להתבייש

ומצאנו!!! מצאנו התחלה חדשה ונפלאה
(עדיין לא חתמנו חוזה אבל נראה מבטיח מאד!)
אז ההתחלה החדשה שלי, שלנו תתחיל בעז"ה ב-30.6, עוד 55 ימים בדיוק!

מחכה בקוצר רוח להתחיל לקנות ריהוט חדש (מאיקאה ורק מה שחייבים כי למי יש כסף בכלל.. ), מחכה כבר לישון מבלי שההורים שלי יהיו מעבר השני של הקיר, מחכה ללהיות משפחה!!!

ובקשר לציפיות מהלידה ומהאמהות הייתה בי התרגשות גדולה אבל מסיבה שאני לא מבינה התרגשתי אבל לא פחדתי, לידה ראשונה אבל חקרתי ולמדתי והרגשתי פשוט מוכנה.

הגעתי לאמהות עם המון בטחון והרגשה של "אני יודעת" וככה גם התנהלתי.. היה לי (ועדיין יש לי ) תינוק רגוע, חייכן, עירני אבל ישן מספיק ולילות שלמים...

מקווה שעניתי על השאלה
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'ברור שענית על השאלה '
ברור שענית על השאלה
07/05/2012 | 13:14
1
291
מתרגשת איתך וממש יכולה להרגיש בגוף שלי את ההתרגשות שלך, למרות שזה פורום וירטואלי ולא מפגש פנים מול פנים. נשמע שמיצית את הפוטנציאל שהיה גלום בחווית המגורים עם ההורים, ואת לגמרי בשלה להתחיל מחדש. התחלה שמסמלת גם את הפיכתכם למשפחה קטנה וגרעינית משל עצמכם.

והמכנה המשותף שאני מוצאת בין ההתחלה החדשה הצפויה עלינו לטובה ובין ההתחלה החדשה של האימהות היא הציפיה וההתרגשות וחוסר הפחד. וזה ממש "בסדר" לא לפחד כמו שזה גם ממש בסדר לפחד. הפחד, לא חייב להגיע בהכרח. לטעמי, יש קשר בין האופן שבו חווינו התחלות חדשות בעברנו לבין האופן שבו נחווה התחלה חדשה עתידית וצפויה. ואם דפוס ההתמודדות שלנו עם התחלות הוא התרגשות וציפיה,אפשר ממש לראות את זה ולהכיר בכך.

וסתם טיפ לא קשור - לגבי הריהוט, אפשר למצוא ספות נפלאות ובמצב נהדר באתרי יד 2 למינהם. לפעמים, אנשים מוכרים בשל עזיבה את הארץ, מעבר לדירה שזה לא מתאים וכדומה, אבל זה דורש הרבה התעסקות.

ולגבי התינוק שלך, שמחה ממש עבורך.

תודה שפתחת לנו את הפינה עם פוסט נפלא,
בטי
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
07/05/2012 | 13:36
48
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
07/05/2012 | 23:29
44
כמה כייף לקרוא!!! ממש ניתן להרגיש את ההתלהבות שלך דרך המילים
אני מאחלת לכם בית מלא באהבה קבלה וכייף (:
תהנו!!!!
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'מנסה לענות....'
מנסה לענות....
07/05/2012 | 11:57
15
632
אז אני אמא של צופי בן 1.2 מלאך אמיתי!!!

בתקופה האחרונה שיתפתי את חברות הפורום הנכבד שהיו לי לעזר רב בבעיות האישיות שיש לי עם בן זוגי בעקבות ה"משבר" של הילד הראשון
בן זוגי החליט להתגרש ממני במפתיע אחרי שהיה לו קשה מאוד התחושה כי החופש נגמר לו...
ועם זה אני מתמודדת כבר חצי שנה...
עם משפטים ועו"ד ופסיכולוג אישי (מדהים) שמלווה אותי בכל התהליך

השבוע הוצאתי לו צו הרחקה מהבית ל 30 יום....
ופתאום הבן אדם התהפך שוב......
הוא עיכל את ה"לבד" וקשה לו מאוד להיות רחוק ממני ומצופי שלנו
הוא פתאום שולח פרחים ומראה נכונות להיות אבא ובעל כפי שחשבתי שיהיה!

אז התחלה מחדש שלי היא עכשיו... האם לתת פתח ולתת לו אפשרות לנסות שלום בית אחרי כל מה שעברנו ?!?
או אולי להתחיל בדרך עצמאית וחדשה כגרושה עם ילד...
אני מאוד מבולבלת ועייפה מכל התהליך הזה....

התחלה חדשה שזכורה לי מהעבר היא הלידה של צופי...
אני ובעלי מאוד רצינו להיכנס להיריון וכשנכנסו כמובן היו את כל החששות מהלידה בעיקר!!
בלידה הוא ממש תמך בי והיה לי לדולה אישית וילדתי כפי שיחלתי לעצמי-
לידה טבעית לחלוטין ללא אפידורל או כל משכך כאבים (למרות שהייתי בצירים 12 שעות)
בהתחלה כשצופי בא הבייתה היה לי קושי מאוד גדול ללמוד אותו ולהבין מה הוא זקוק (היו לנו בעיות של לשון קשורה ושל ריפלוקס סמוי שלא עלינו עליהם בזמן)
אבל ככל שהזמן עבר והידיעה כי זה רק אני והוא (כי בעלי היה אווט לגמרי)
התחיל האושר האמיתי הגידול של הקטן שלי!!1
אין מאושרת וגאה ממני על מי שהוא הפך להיות ועל היצור המדהים הזה
וכל יום אני מודה לאל על המתנה המדהימה שהוא נתן לי!!!

(מקווה שעניתי כמו שצריך ותודה לכל מי שקראה עד כאן)
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה לך על השיתוף - אמא של צופיייי'
תודה לך על השיתוף - אמא של צופיייי
07/05/2012 | 13:50
339
וואוו - נשמע שעוברת עליך תקופה כל כך קשה. שולחת לך חיבוק גדול ועוטף. מה עוזר לך ברגעים הקשים? שמחה בשבילך שאת נתמכת בפסיכולוג ובעו"ד. זה כל כך חשוב לקבל תמיכה במקום שאת גם לאחר לידה ומסתגלת לאימהות וגם ממה שאני מבינה קיבלת את כל המהלך הזה בהפתעה. מאוד לא פשוט.  

הפוסט שלך זרק אותי להמון מקומות. אחד מהם הוא דווקא התמקדות באבא ובמה שעובר עליו לאחר הלידה. אני מקווה שאני לא מרגיזה אותך בכך שאני רגע רואה גם אותו כמו גם המון אבות אחרים לאחר הלידה. אבות רבים לאחר הלידה מרגישים נזנחים, לא מטופלים, מתקשים להתקשר לתינוק (לוקח להם הרבה יותר זמן) ושהנשים שלהם חמקו להם לטובת איזה מאהב קטן וצווחן שקשה להם לקלוט שהוא גם שלהם.

אני שומעת את הבלבול שלך. מעבר לכך שאת בטוח עוסקת בכך בטיפול הפסיכולוגי, אשמח להמליץ לך על שיטה שהמון פעמים עובדת לי ולנשים שאני מלווה במפגשי "תרפיה מוכוונת לידה" והיא הקשבה לתחושות גוף תוך התמקדות. למה הכוונה? קחי לך כמה דקות שקטות. נסי להרפות את כל הגוף (תחילה את הראש, לאחר מכן, את הכתפיים, הבטן והרגליים - אפשר גם להוריד היום את ההכוונות האלה באינטרנט). דמייני את שני המצבים בראשך: מצב אחד ובו את מנסה אפשרות לשלום בית. שימי לב לתחושות הגוף שלך, האם כשאת מדמיינת את המצב הזה, יש מתח וכיווץ בכל מיני איברים בגוף או דווקא שחרור ומשהו בתוכך נרפה. לאחר מכן, דמייני את התסריט השני ובו את יוצאת לדרך ובה את גרושה פלוס ילד. מה תחושות הגוף שלך במקרה הזה? אם תעשי את התרגיל הזה, ואם מתאים לך, אז שתפי אותנו. תחושות הגוף הרבה פעמים יכולות לתת אינפורמציה טרום המילים והמחשבות, ממקומות מאוד עמוקים בתוכנו.

שמחה מאוד בשבילך על לידה כל כך נהדרת ועל תמיכה כל כך מופלאה מבעלך ועל הילד המקסים שלך. וזה מדהים בעיני שאת מסוגלת להסתכל על האמהות שלך בכזה אושר גדול, על אף כל הקשיים שעוברים עליך.

וענית מעל ומעבר למה שצריך... ואמהות יקרות - אין צריך או לא צריך. יש פה רק הזמנה להתבונן בדברים שעוברים עליכן, ולכן אין פה תשובה נכונה ולא נכונה. אנחנו רק פוגשות את מה שקיים.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'ואו מתוקה'
ואו מתוקה
07/05/2012 | 19:00
196
אני זוכרת שכתבת הודעה.
מקווה שיסתדר לכם.
אבל לא הייתי חוזרת ללא טיפול זוגי יעיל.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כיף לקרוא אותך את תמיד מלאת שמחה ותקווה'
כיף לקרוא אותך את תמיד מלאת שמחה ותקווה
07/05/2012 | 23:07
105
גם כשהחיים שלך לא מתנהלים כצפוי.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'את מרגשת, אמיצה ואני מאחלת לך בהצלחה'
את מרגשת, אמיצה ואני מאחלת לך בהצלחה
08/05/2012 | 06:49
93
בכל דרך שתבחרי.. מה שכן, כמו שכתבו מעליי- לא הייתי מנסה לחזור לזוגיות כזו ללא טיפול זוגי..
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אפשר לספר לך סיפור קטן ?'
אפשר לספר לך סיפור קטן ?
08/05/2012 | 07:39
8
407

יש לי חברה שבעלה החליט להתגרש ממנה כשהיא הייתה בהריון - היא עברה הפלה יזומה כי לא רצתה לגדל ילד לבד, וכמובן חזרה אל ההורים וכו' וכו' - לא אלאה אותך בתקופה המזעזעת שהיא עברה בגללו.

כמה חודשים אחרי הגירושין נפל לו האסימון והוא התחיל לחזר במרץ, שוב ! אחרי שנה שלמה היא הסכימה, הם התחתנו שוב, והיום יש להם 3 ילדים נפלאים. מה שבטוח שהוא הפנים לחלוטין מה זה אשה ומשפחה, ואין זכר לתקופה הזוועתית שהוא העביר אותה.

אז רק שתדעי, שלפעמים אפשר לתת צ'אנס לאנשים יקרים שעושים טעויות פתאליות, זה יכול להצליח. תחשבי עד כמה האבא של הילד שלך חשוב לך, ומשם תמשיכי...

בהצלחה.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'זו אמורה להיות דוגמא חיובית? '
זו אמורה להיות דוגמא חיובית?
08/05/2012 | 08:38
6
112
לצפיה ב-' מה, לא ? '
מה, לא ?
08/05/2012 | 08:41
4
314

את יכולה להסביר מה לא היה נשמע בסיפור שלי ?
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'התכוונת לטוב כי יש happy end'
התכוונת לטוב כי יש happy end
08/05/2012 | 08:53
266
אבל היא נאלצה לעבור הפלה ותקופה מאוד קשה. זה העוקץ שם.

אני איתך - נסתכל על הסוף הטוב, אופטימי יותר

ולאמא של צופי - את מדהימה אותי כל פעם מחדש עם כוחות הנפש שלך וההתמודדות האמיצה במצב הלא פשוט בו את נמצאת. אנחנו תמיד פה בשבילך לכל "התפרקות" או עצה שתצטרכי
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'לי זה נשמע נורא..'
לי זה נשמע נורא..
08/05/2012 | 11:21
2
214
היא עברה הפלה בגללו (למרות שזו היתה החלטה שלה) שסביר להניח שלעולם לא תשכח..
היא חזרה אליו ויש להם משפחה, אבל קשה לי מאוד להאמין שהיא אוהבת אותו בלב שלם ולא נוטרת טינה.
נשמע לי לא אנושי שזה לא יהיה כך. אני לא הייתי סולחת על דבר כזה, אפילו אם הייתי ממשיכה עם אותו אדם.
ואם זה אכן כך, אין פה שום HAPPY END מבחינתי.
אם זה לא כך - מה אני יכולה לומר, לא נשמע לי הגיוני שהיא סולחת בלב שלם.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-' המציאות חזקה מכל דמיון '
המציאות חזקה מכל דמיון
08/05/2012 | 11:36
1
183

גם אני לא חושבת שהייתי יכולה לסלוח על זוועה שכזאת, אבל את אף פעם לא יכולה לדעת מה מתרחש בין בני זוג - הזוג המדובר היו ביחד 7 שנים לפני שהתחתנו - אהבה מדהימה כמו שאף פעם לא פגשתי לפני כן. ולכן, כשהתהפך לו השכל שתינו היינו בשוק ולא הבנו מה ניסגר עם הבן אדם ! זה היה הזוי !

את לא יכולה לדעת מה עבר לה בראש כשהיא חזרה אליו - היא אהבה אותו אהבת אמת והוא אותה, הוא התחנן על ברכיו כדי שהיא תסלח לו.

ואם את לא חושבת שזה הגיוני - אז משפחה מאושרת ויציבה עם 3 ילדים בריאים זאת ההוכחה שאפשר לנצח כנראה הכל, תלוי כמה רוצים.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'זהו ש..'
זהו ש..
08/05/2012 | 13:36
99
משפחה מאושרת ויציבה עם 3 ילדים בריאים זו לא בהכרח הוכחה שאפשר לנצח הכל, זו הוכחה שאפשר לחיות עם הכל..
ואושר? זה משהו שלא את ולא אני יכולות לדעת אם קיים בבתים של אחרים.. אנחנו רואים רק את החזות החיצונית.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'למה ככה?'
למה ככה?
08/05/2012 | 15:18
112
עד שהיא באמת משתדלת לכתוב משהו נחמד......

סיגלגול, גם אני מכירה זוג שנפרדו שנה אחרי הנישואים ועכשיו הם נשואים (שוב) באושר עם ארבעה ילדים.
כנראה שבאמת אנשים זקוקים להלם הזה כדי להתעשת.....
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'אחלה סיפור (למעט ההפלה כמובן)!'
אחלה סיפור (למעט ההפלה כמובן)!
08/05/2012 | 22:49
58
כל הכבוד לזוג הזה!
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'איזה מקסימות כולכן'
איזה מקסימות כולכן
08/05/2012 | 09:18
1
160
שאתן כאלה תומכות. איך את עכשיו אמא של צופיי עם כל התגובות? השמיעי קול... (רק אם מתחשק לך כמובן, בלי לחץ)
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'ואוו לא ציפיתי לכל התגובות החמות'
ואוו לא ציפיתי לכל התגובות החמות
08/05/2012 | 12:27
198
תודה רבה לכולכן!!!

אני כפי שאמרתן אני יודעת שאני לא הולכת ל"וותר" כל כך במהירות על הנישואים ועל אבא של צופי
אבל עדיין עברתי באמת חוויות מאוד קשות איתו (באמת על סף ההתעללות) שגורמות לי להטיל בספק את האמון שלי בו
ולכן כמובן ללא טיפול טוב וללא רצון שלי הוא לא חוזר הבייתה..
ולאט לאט בצדי תינוק ננסה שוב לחזור...

לשאלות שלך בטי- ראשית את כלל לא מעצבנת אותי ואני אשמח לשתף ולשמוע את דעתכן...
המשבר של הילד הראשון באמת שבר את בעלי ובמקום לתמוך הוא פשוט החליט לברוח- להיות כל הזמן בעבודה ועם חברים וזה שבר אותי!
לא היייתה לי עזרה כלל מההורים
והרצון שלו לטוס כל הזמן כל כך מוטט אותי שזה גרם לנקודת שבירה ביננו...
ובעיצת העו"ד המאוד לא נעימה שלו הוא עשה דברים שהוא ממש מתחרט עליהם...
אבל עכשיו השאלה שנותרה פתוחה היא האם אני יכולה באמת לסמוך עליו והאם ניתן לגשר על התהום שנפתח

אנחנו מנסים לחפש יועצת זוגית באמת טובה באיזור ירושלים אז אם אתן מכירות אני אשמח...

נקודה טובה שיצאה לי מהסיבוך הזה הוא שנזכרתי סוף כל סוף להסתכל על עצמי ועל הרצונות שלי
והתחלתי לבחון שוב מי אני (לא כאמא), מה אני רוצה לעשות בחיים שלי (ללא קשר למשפחה)
והתחלתי להשתעשע ברעיון לחזור שוב ללימודים שלי... (סיימתי תואר שני ולא עשיתי איתו  כלום.. אני עובדת כמזכירה זוטרה בארגון גדול...)

אני יודעת שאם כן נחזור אז בטוח שנחזור למקום טוב יותר שרק יעצים את שנינו
אבל הדרך לשם היא ארוכה וסבוכה...
רק הזמן יוכל להגיד אם נצליח בה

תודה רבה לכולכן על המילים החמות והתמיכה
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'התחלות חדשות'
התחלות חדשות
07/05/2012 | 12:22
1
454
התחלות חדשות תמיד הפחידו אותי. אני אדם רגיש מאוד וכל מפגש עם חדש ולא מוכר הוא התמודדות בשבילי. אחרי הלידה הראשונה היה לי קשה מאוד להסתגל למרות שחיכיתי לו כל כך... הכל היה קשה, אפילו המגע שלו בגוף שלי. הוא בכה הרבה ואני הרגשתי כל כך לבד למרות שבעלי המקסים תמיד איתי. כשסוף סוף הדברים התחילו להסתדר וההליכה לעבודה הפסיקה להיות כזו מאיימת וכבר הייתי מוכנה לצלול שוב לעניינים ולקחת חלק בכל מני דברים שנעשו בעבודה הריתי שוב בהפתעה גמורה.
הייתי ממש בשוק ואפילו קצת באבל אבל היום המתנה הקטנה שלי כבר בן 8 חודשים ולא יכולתי לייחל לילד יותר מופלא ממנו. ואם כבר, היום הגדול שלי חוגג שנתיים וכל פעם שאני מסתכלת עליו הלב שלי מחסיר פעימה כי אני מאוהבת בו עד כלות הנשמה.
ההתחלה החדשה שהייתה לי לאחרונה היא החזרה לעבודה אחרי תום חופשת הלידה, שמחתי מאוד לחזור. אני מרפאה בעיסוק התפתחותית במקצועי ומרגישה שהילדים העשירו אותי ונותנים לי כח לתת למטופלים שלי ולהורים שלהם.
אבל דווקא הטיפול בילדים שגילם קרוב לגיל של בני הבכור הוא מאוד מבלבל בשבילי, אני מצפה מעצמי לדעת הכל ולשלוט בשלבים ההתפתחותיים ולדעת בדיוק מה מצופה אבל מוצאת שזה ממש לא ככה. עם הבן שלי אני לא מסתכלת בספרים ופשוט משחקת איתו. בהתחלה זה הפחיד אותי אבל לאט לאט ובזכות ההדרכה במקום העבודה אני לומדת מהילדים וגם מהבן שלי ואפילו מחברות שאין להם שום רקע טיפולי.
אני מוצאת שההורות גרמה לי להיות הרבה יותר צנועה ומכבדת כלפי ההורים והילדים...
אולי קצת לא קשור אבל זה מה שיצא
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כתבת כל כך מקסים וקשור '
כתבת כל כך מקסים וקשור
07/05/2012 | 14:15
158
הכל כמובן קשור כי זה מה שיצא ממך.

זה ממש מעניין שקשרת בין התחלות שונות בחיים לבין ההתחלה של האימהות. ברידג'ס, שהוא יועץ וחוקר מעברים, מדבר על כך שהאופן שבו אנו מגיעים למעבר חדש אינו בהכרח קשור לתוכן של אותו מעבר (למשל, אימהות, עבודה חדשה) אלא לאופן שבו למדנו להתמודד עם מעברים נושנים ומה שהם מביאים.

שמחה כל כך על השיתוף הזה. מהניסיון שלי ממפגש עם אמהות טריות, כל כך הרבה אמהות יוכלו להתחבר למה שאת כותבת שיש בזה ממש פוטנציאל מרפא. למשל, להכיר בכך שקשה לי שהוא כל היום וכל הלילה עלי. שהמגע שלו כבר מעייף אותי . למשל, להתעייף ממש מהבכי הבלתי פוסק. ולא תמיד לדעת למה הוא בוכה, ואיך נענים לבכי הזה. ומה לעשות.

השוק והאבל שחווית עם הגעתו המפתיעה של הילד השני הם גם השלב הראשון בכניסה למעבר (להורות ל-2 במקרה הזה). וגם על כך מדבר ברידג'ס. אז באופן פרדוקסלי, השלב הראשון במעבר הוא דווקא הסיום. מתן המקום לפרידה, לאובדן של החיים הקודמים שלי שלעולם לא יחזרו להיות מה שיהיו.

המשפט הזה שלך ממש ריגש אותי: "אני מוצאת שההורות גרמה לי להיות הרבה יותר צנועה ומכבדת כלפי ההורים והילדים..."

תראי עד כמה החוויה שלך של ההורות פיתחה אותך כאשת מקצוע הרבה יותר טובה שמשתדלת לראות את הכוונה הטובה של ההורים שמולה.

ומזל טוב - אמא בת 2 ואמא ל-2



הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'התחלה חדשה'
התחלה חדשה
07/05/2012 | 15:58
2
438
אני לא יודעת למה, אבל הנושא הזה זורק אותי למקום של חברות טובות מהעבר שלי... נושא של התחלה וגם סיום.
היו לי כמה מעגלים של חברות, מעגל אחד הכי חשוב מהאוניברסיטה, שם ביליתי שנים יפות מחיי. שם הכרתי חברה טובה מאוד שיחד עשינו תואר, ומאוד התקרבנו. התיידדתי גם עם בעלה, היא ילדה ילד מקסים והכול היה כיף. אני הייתי אז רווקה ונהגנו לבלות המון יחד גם עם בעלה והילד וגם שתינו לבד או עם חברות נוספות. השנים עברו והחברות שלנו רק התחזקה, הרגשתי שמחה ואסירת תודה על ההבנה שלה אותי ולהפך, ונפגשנו פעם בשבוע למרות המרחק הפיזי שגרנו בערים אחרות. כשהתחתנתי הם היו העדים שלנו בחתונה והכול המשיך יפה.
כאשר נתקלנו בבעיית בריאות ולא הצלחנו להרות, החברה עברה לגור בארה"ב עם משפחתה. המשכנו להיות בקשר הדוק אבל היא לא הבינה את מה שעובר עלי, ניסיתי לשתף אבל ללא הצלחה. בשלב כלשהו הגעתי למצב שהתרחקתי (זמנית) מחברות וקרובות בהריון ועם ילדים והייתי בתחושה שנותרתי מאחור, ועמוק בטיפולים. ודווקא בזמן עוד טיפול שלא הצליח היא התקשרה מחו"ל וכשבישרתי לה בדמעות על הכישלון, היא בישרה לי באדישות וכמובן מאליו שהיא בחודש הריון מתקדם. אני נאלמתי דום ולא היה לי כל כך מה לומר, לנוכח חוסר הרגישות והתחושה שהנה אנו הולכות ומתרחקות עוד יותר... היא כבר עם ילד שני בבטן ואני מנסה לספר לה על מה שעובר עלי והיא כאילו לא שומעת...
אחרי שבכיתי כמה ימים גם על הטיפול שלי שלא הצליח וגם על הצורה היבשה והקרה שבה היא הודיעה לי על ההריון שלה, כתבתי לה שאני לוקחת כמה זמן לעצמי כדי להתאושש ולא אכתוב לה זמן מה. לא יכולתי להתמודד עם הליווי שלה כאמא לתינוק נוסף, במצבי דאז, והעדפתי להתרחק זמנית. גם בעלי, שכעס על חוסר ההבנה שלה, עודד אותי לתפוס ממנה קצת מרחק.

כעת, כאשר תודה לאל אני חובקת בת, כתבתי לה ושאלתי מה שלומה ואיפה היא נמצאת כעת, ניסיתי לחדש קשר והיא כתבה לי ביובש וברשמיות שאיננה מעוניינת בשום קשר אתי יותר.

איך זה קשור להתחלות חדשות?
אולי להתחלה החדשה שלי כאמא חדשה שפוגשת חברות חדשות, אמהות, ומתגעגעת לחברה ההיא שממש אהבתי אבל צריכה להתחיל מחדש... עם מעגל של חברות חדשות. כן, יש לי חברות נוספות כמובן, אבל לא חברת נפש כמו שהיא הייתה לי (ואולי רק היה נדמה לי?). אני מקווה שתהיה לי התחלה חדשה עם חברה טובה חדשה.
ולה אני מאחלת רק טוב, ועם זאת אני מרגישה שנפגעתי, שהיא "נטשה" אותי בעת צרה.

הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'חברות וסנכרון בחיים'
חברות וסנכרון בחיים
08/05/2012 | 09:39
157
קודם כל, קראתי בשקיקה. כתבת מקסים. הפוסט שלך הזכיר לי את נושא החברות שעולה כמעט כל פעם מחדש במעגלי האמהות לאחר לידה. מה שבדרך כלל אמהות מספרות עליו, זו תחושת הבדידות והלבד שהן חוות, שחברות שנמצאות בשלב שהוא טרום האימהות לא מצליחות להבין מה עובר עליהן כרגע, או חברות שמזמן כבר הפכו אמהות, גם כבר נמצאות בשלב אחר בחיים וקשה להן להתחבר לקשיים הראשוניים של תקופת ההסתגלות לאימהות. ולכן מעגל האמהות בו כל הנשים נמצאות בתקופה מאוד דומה בחיים מהווה משענת כזו מדהימה.

טיפולי פוריות הם תקופה כל כך רגישה מבחינה רגשית, הורמונלית, ואישה שלא עוברת את זה, קשה לה מאוד להבין עד כמה יש להיות רגישה לאישה שמולה. ואני קוראת את העלבון והפגיעות שהרגשת מזה שחשת שחברתך הפגינה חוסר רגישות מאוד מאוד גדול.

השאלה היא אם יש לך היום בדיעבד אפשרות לראות את הכוונה הטובה שעמדה מאחורי הכוונה של חברתך לשתף אותך בכך שנכנסה להריון. למשל, אולי שקלה זאת וחשבה שזה יהיה ממש לא הגיוני להסתיר ממך את המידע הזה, הכל כך משמעותי שעובר עליה כרגע. אולי היתה כל כך נרגשת מכך שהיא בהריון, שהייתה בשלב הזה שבו חייבים לספר לכל העולם את הבשורה, ופשוט לא יכלה להתאפק.

נראה שכפי שאת נפגעת ממנה ותפסת כמה צעדים אחורה וכתבת לה בכנות שאת לא מסוגלת כרגע להמשיך איתה בקשר, היא מאוד נפגעה מהמכתב ולא רצתה להמשיך בקשר כאשר ניסית לחזור לאותה חברות מופלאה.

מאוד התרגשתי לקרוא את סוף הפוסט שלך ואת הקישור שעשית בין סיום חברות הנפש שאולי גם מסמלת סיום תקופה בחיים (תקופת הקושי להיכנס להריון) לבין התקופה החדשה ובה את מנסה ליצור חברויות חדשות עם נשים שיותר מסונכרנות אליך בתקופה בחיים. מאחלת לך המון בהצלחה להעמקת הקשרים הנוכחיים.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כנראה שאני חובבת התחלות חדשות'
כנראה שאני חובבת התחלות חדשות
07/05/2012 | 22:37
2
226
אני מכורה לשינויים, אוהבת את הריגוש ואת הלא נודע שבהתחלה חדשה. רוב הדברים שעשיתי בחיים נבעו מהצורך הזה בשינויים ובריגוש של של התחלה. החלפה של עבודות, חתונה וגם ההריון. ככל שאני מתבגרת (אני בת 29 כמעט) אני צוברת יותר ביטחון עצמי ולומדת להכנס לתוך ה"משהו החדש" בביטחון ובגב זקוף וזה עושה את ההתחלה הרבה יותר כיפית. אני יכולה להזכר בכמה התחלות חדשות מהעבר, החשובה שבהן היא איך הכרתי את בעלי. נפרדתי ממישהו אחרי יותר מ3 שנים ורציתי לאכול את העולם, להשלים חסכים, להתחיל עם גברים...רצה הגורל והגבר הראשון שהתחלתי איתו, כדי ל"השלים חסכים" הוא היום בעלי. כך שבעצם הוא היה ההתחלה החדשה שלי אחרי שסגרתי פרק מאוד משמעותי בחיי.
ההתחלה של האימהות? מצחיק...אני עדיין מחכה שהיא תגיע. בכל ערב שאני מרדימה את הנסיכה בת ה5.5 חודשים שלי והיא שוכבת עליי בכזאת שלווה עוברות לי אותן מחשבות בראש. אני לא מעכלת שאני אמא שלה, שאני הנחמה שלה, שאני המשענת הזאת שמניחים עליה את הראש והכל נראה בטוח ורגוע.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'כמה כיף לקרוא אותך'
כמה כיף לקרוא אותך
08/05/2012 | 14:10
1
54
קראתי עם חיוך. זו ממש תובנה מקסימה פתאום לראות את הקשר בין התחלות שונות בחייך, נכון?

ולגבי האימהות, חכי לגן, ובו שיקראו לך אמא של הנסיכה, יתכן ויהיה לך איזה רגע שלא תביני שמתכוונים אליך.

לוקח המון זמן לדעתי לעכל את זה שאנחנו אימהות. צריך לעשות פעם מחקר ולגלות באיזה שלב נופל האסימון. ברור שזה משתנה מאישה לאישה, אבל זה ממש מרתק, לא?
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה היא כבר בגן'
תודה היא כבר בגן
08/05/2012 | 22:13
25
בסה"כ 3 שבועות אבל זה נראה המון! אבל את צודקת כי כשהגננת שמרה את הטלפון שלי בזיכרון של הפלאפון שלה תחת "אמא של רז" זה היה מאוד מוזר גם כשמתקשרים מקופ"ח או משהו כזה ושואלים "זאת אמא של רז?" הדבר הראשון שעולה לי בראש זה :"לא זאת טעות..." אני כל הזמן צוחקת ששואלים אותי איך זה להיות אמא? או שאני עונה שזה הבייביסיטר הכי ארוך בחיים שלי או שאני עונה שאנחנו מחכים שההורים שלה יבואו לקחת אותה
אולי כשאני אשמע ממנה את המילה "אמא" לראשונה יפול לי האסימון.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'לא יכולתי שלא להגיב אחרי כל'
לא יכולתי שלא להגיב אחרי כל
08/05/2012 | 15:40
133
הדברים הממש מרגשים שקראתי כאן....
כשיהונתן נולד השתניתי לגמרי
למדתי להירגע ולקחת אויר כשצריך
למדתי פשוט להעריך את הילד המקסים שלי ואת הבעל המושלם שלי בכל רגעים של משבר, אם פתאום הבנק לוחץ, אם לא ישנתי מליון שעות, אם הנסיך שלי היה חולה ולא היה לי שניה אפילו לעשות פיפי...  
בתור בחורה שהיתה רגילה להיות עם "טמפרמנט סוער" פשוט נרגעתי אפילו כל מי שמכיר אותי שם לזה לב....
אז המינוס לוחץ, הבעל בעבודה ואין עם מי לדבר , והילד צורח שארים אותו?? נכון בא לי לצרוח עם עצמי עד שאתעלף, מכל הלחץ הזה אבל למדתי להירגע,  
יש ימים ממש קשים ביחוד עכשיו לקראתי גיל שנתיים הוא למד לצרוח ממש חזק כשלא מקבל משהו..
כיום ממרומי גילו שנה ו-8 חודשים כשהו ישן אני מסתכלת עליו, מריחה אותו, ומחבקת מתוך שינה, אני יודעת שתיכף הוא יתעורר, וירצה "את זה" ו"בחוץ" ו "לשתות" וצרחות....
אז אני ארגיע אותו ויצחיק אותו ולמרות שיבוא לי לכעוס ולהתעצבן, אני אזכר בנשיקה שנתתי לו מתוך שינה, כשהוא לא הרגיש, ובחיבוק שהוא נתן לי אתמול מכל הלב...
ואני אסתכל איך הוא רץ בבית, עולה על בימבות אומר "אן אן" ואזכר ביצור הקטן חסר הישע שהבאתי הביתה לפני שנה ו-8 חודשים
ואז הוא יראה אותי מזילה דמעה של התרגשות הוא יחשוב שקיבלתי מכה מהרצפה אז כואב לי, והוא יבוא וירביץ לרצפה כי היא עשתה לאמא כואב.....
ואז אני אחבק אותו, הפעם הוא יתנגד ויברח, לא נורא בלילה אני אחבק אותו יותר הרבה....

יהונתן זה הילד שממש כל חיוך שלו "מרים" אותי מכל קושי ומכל עצב שאהיה בו, ברור שלגדל ילד זה לא קל, ולפעמים הוא יכול ממש להוציא מהכלים, אבל אני מסתכלת על כל דבר שהוא עושה, כל מילה שאומר, כל צעד וכל אבן דרך בחיים שלו, וזה פשוט כיף לי ונותן לי כח להמשיך ולחזור לקשיי היומיום, הם קשים, אבל יהונתן עושה הכל ליותר יפה ושמח....

זו ההתחלה החדשה שלי, היא היתה לא קלה בכלל, אבל כיף לי להסתכל על התוצאה של שנה ו-8 חודשים בבית עם האוצר שלי....
אה- וכמובן תודה גם לבעל התומך אתה חלק נכבד מכל זה...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'ברכות לפינה החדשה '
ברכות לפינה החדשה
08/05/2012 | 16:24
1
88
היה מרתק לקרוא
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה רבה לך על האפשרות לתמוך באמהות '
תודה רבה לך על האפשרות לתמוך באמהות
09/05/2012 | 21:28
23
גם באופן הזה. היה לי מדהים לכתוב את הפינה ולקרוא את כל הסיפורים המרגשים.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'התחלה בשבילי...'
התחלה בשבילי...
08/05/2012 | 20:29
4
76
מלווה בהמון פחד ומה יגידו או יחשבו על זה... בעיקר הפחד לספר להורים... לאכזב אותם... אני מאוד קשורה להורים שלי בעיקר לאבא שלי ואני בת בכורה...
ההתחלות שהכי זכורות שלי הן כאמא לאחת וכאמא לשתיים...
קודם כל פחדתי מעצם הרעיון של ההריון... אף חברה מסביבי לא הייתה בהריון, הבת שלי תהפוך את הורי והורי בעלי לסבים וסבתות בפעם הראשונה... ואולי התפקיד החדש לא מתאים להם??? פחדתי גם כמובן מהשינוי החיצוני ואולי בעלי לא יאהב את איך שאני נראית, כמה אעלה במשקל, איך תהיה הלידה, איך התינוקת תהיה...
קיבלתי תינוקת מהממת (שהיום בת 4 וחצי) אבל צרחנית, לא רגועה, לא מצליחה לינוק והדבר שהכי רציתי בעולם ועליו חלמתי כל ההריון היה הנקה, אז החלתי שאני נלחמת על זה... נתתי עם המון ייסורי מצפון תמ"ל אבל שאבתי כל 3 שעות סביב השעון. בקושי ישנתי, בקושי אכלתי, למרות שבחודש הראשון גרנו אצל ההורים שלי רוב היום הייתי לבד (כי שניהם עובדים) והרגשתי מאוד בודדה. גם כשחזרנו לדירה שלנו הרגשתי לבד אבל הכרתי בנות במעגלי אמהות בטיפת חלב (קורס עיסוי תינוקות וליווי התפתחותי) ואנחנו עדיין בקשר (לא קרוב כמו פעם...).
כשגיליתי על ההריון השני שוב אותן חששות עלו... בנוסף לרגשות האשם על איך אפשר לאהוב שתיים? ואיך אקח מיהלי את תשומת הלב? ואיך יהלי תתנהג עם אחותה הקטנה? ואיך אסתדר עם שתיים כשבעלי עובד במשמרות ולמרות שההורים שלי גרים קרוב אלינו הם עדיין עובדים ולא כל כך יכולים לעזור... ושוב החשש לספר להורים וגם להלחיץ את אחותי שהייתה נשואה אבל עדיין לא ילדה...
בסוף הריון של 38 שבועות ילדתי את אוריה (אוריוש) שהיום בת שנה וחצי, ילדה הרבה יותר רגועה, חייכנית. ואחותה הגדולה פתאום התגלתה כאחות לתפארת ההתחלה התחילה ממש חלק! (אולי גם זה שהגננת שלה ילדה 6 שבועות לפני עזרה לה להבין ולקבל את הלידה אחרת). גם את אוריה לא הצלחתי להניק בהתחלה, (כבר בהריון הכנתי את עצמי לזה וידעתי מה אני הולכת לעשות) אבל גם לא יצא לי חלב בשאיבה והייתי מתוסכלת כי עם יהלי נלחמתי ופה אני מוותרת... בסוף, לא הייתה לי ברירה והשלמתי עם זה למרות שהיה לי מאוד קשה...
יש עוד כמה התחלות עם סוף לא משהו...
בשורה תחתונה, אני מאוד חוששת מהתחלות חדשות והסוף שלהן משפיע מאוד על תחושת המסוגלות שלי ועל הביטחון העצמי שלי...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'ומה עוזר לך להתמודד בתקופות של התחלות חדשות?'
ומה עוזר לך להתמודד בתקופות של התחלות חדשות?
09/05/2012 | 21:43
3
22
את יכולה לנסות להיזכר? זה מידע ממש חשוב ששווה להיזכר בו לפני ההתחלה החדשה.

תודה על השיתוף המקסים.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'תודה ובעיניים דומעות עונה...'
תודה ובעיניים דומעות עונה...
11/05/2012 | 11:36
2
9
הידיעה, שלא משנה מה יהיה תמיד הוריי ובעלי יתמכו בי, גם אם אפול ואתרסק ולא אצליח, יש לי רשת ביטחון שתעזור לי לקום ולחזור למסלול...
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-'`איזה יופי של תובנה '
`איזה יופי של תובנה
11/05/2012 | 13:26
1
9
שיכולה לחזק אותך לקראת כל התחלה חדשה.
הורים לתינוקות >>
לצפיה ב-' שבת שלום'
שבת שלום
11/05/2012 | 18:02
7

הודעות אחרונות

09:11 | 13.02.20 RakSheela9
13:50 | 04.02.20 לורן יעקובי
11:30 | 26.01.20 יהודית כהן10
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311
15:08 | 17.01.20 דניאלה1311

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ