קודם קול אמא

קודם קול אמא


אמא יקרה,

נעים להכיר


נרגשת מאוד להנחות פינה שתהיה מוקדשת לך. פינה שהיא פסק זמן עבורך. מקום רגע לנוח מהעשייה ולהיות בהוויה. מין מקום להתבונן בו רגע על איפה את בתוך כל האימהות הזו, מהן התחושות שלך לגבי כל מיני עניינים שעוברים עליך ברגע זה, איזה קולות עוברים לך בראש ובלב. מקום לבוא, לפתוח לשתף את רחשי ליבך ובו זמנית יש לך כאן גם הזדמנות פז לתמוך באמא אחרת.

מטרת הפינה הזו היא לדון בנושאים הקשורים למעבר לאימהות ולאימהות עצמה. בכל שבוע, כמו במעגלי האמהות לאחר לידה שאני מנחה, אניח נושא מסוים, שמי שהנושא ידבר אליה ויפגוש אותה, מוזמנת להתייחס אליו. במעגלי אמהות בחיים הלא וירטואלים ישנה המון תמיכה לכל אמא. אשמח מאוד אם נצליח ליצור כאן מעגל, כלומר, שמי שמתאים לה תתיחס גם לדברי האחרות, ושזה לא יהיה רק פינג פונג ביני, כמנחת הפינה, לבין מי שהגיבה לנושא הדיון.

מבחינתי, אשמח אם נצליח להכיר בכל התחושות שעולות. גם להיבטים הפחות ורודים הקשורים לאימהות, ויש הרבה כאלה.

אשמח ממש אם נצליח לענות זו לזו בצורה מכבדת ותומכת, גם אם הדברים של האמא האחרת פוגשים אותנו בחלק של עצמנו שלא מוכן לקבל את ההתנהגות / המחשבה / התחושה. כדי שימשיך להיות לנו נעים וכיפי לעטוף את עצמנו בתמיכה המדהימה שאנחנו יכולות לתת זו לזו.

אז מי אני? שמי בטי גורן, נשואה לירון, אמא של אורי, בת ה-3 כמעט וחצי, והגר בת השנה ושלושה חודשים, גרה בת"א. אני מנחת קבוצות של אמהות לאחר לידה (מעגלי אמהות), דולה ומדריכת הכנה ללידה. עם כל ילדה שנולדה, נולדה בי תשוקה מקצועית חדשה שהייתה קשורה למקצועות ההריון, הלידה וההורות. כשמונה חודשים לאחר שאורי נולדה, התחלתי להנחות מעגלי אמהות, גם מהצורך האישי שלי להקיף את עצמי באמהות ולעסוק בתקופה הכל כך משמעותית הזו. במשך הזמן, עד היום, מעגלי האמהות הפכו למעגלי אמהות לילד ראשון, לילד שני, לנשים בהריון ולאמהות דוברות אנגלית (שהן גם זרות או עולות בארץ). כחמש דקות לאחר שהגר נולדה, הסתכלתי על המיילדת והדולה שלי, והתעוררה בי תובנה מאוד עמוקה שבלידה הבאה שאנכח בה, ארצה להיות חלק מהמלוות והתומכות בלידה. וכך אכן היה נרשמתי ללימודי דולה ומדריכת הכנה ללידה כשהגר היתה בת 3 חודשים והבדיחה של הלימודים היתה שהמילה הראשונה של הגר הקטנטונת, שנכחה בכל ההרצאות, תהיה "פרינאום"


דבר אחרון לבינתיים: אני מגיעה מרקע השכלתי של תואר שני בייעוץ חינוכי והנחיית קבוצות.


* אז מי את? אשמח להכיר, ותבדקי עם עצמך כמובן איזה פרטים מתאים לך לשתף.
* בפינה זו אעלה נושאים שמעסיקים אמהות במעגלי האמהות, אבל אשמח גם לא רק "להנחית" עליך נושאים, אלא שממש תכתבי במה היית שמחה לעסוק. באיזה נושאים.


* והנושא להיום מעצם הפינה החדשה: התחלות חדשות.



כשאת קוראת את המונח "התחלה חדשה", מה עולה בך? איזה תחושות גוף? איזה רגשות/מחשבות? האם את יכולה להיזכר באיזושהי התחלה חדשה מהעבר? אם כן, במה נזכרת? ואיך חווית את אותה התחלה? ועכשיו אחרי ששהית (כתבת על..) באותה התחלה "חדשה-ישנה", ואת חושבת על ההתחלה החדשה של האימהות שלך. האם יש קשר בין אותן תחושות בין האירועים? מה עולה לך כשאת חושבת על ההתחלה החדשה באימהות? מראות? תחושות?

אז מצפה לקרוא איך את עם התחלות חדשות ואיפה הן פוגשות אותך.

נתראה בקרוב מאוד

בטי
 

MandM25

New member
התחלה חדשה שמרגשת אותי


ההתחלה החדשה שלי היא מעבר לדירה משלנו (אומנם בשכירות, אבל שלנו). אנחנו כבר שנה גרים אצל ההורים שלי, נשואים שנתתים עם תינוק בן 10 חודשים.

בהתחלה היה נפלא, לפני הלידה לא עבדתי והיה כיף לשרוץ על הספה של אבא ואמא ולבהות בטלויזיה שיש בה YES (לנו בדירה הראשונה לא הייתה טלויזיה), היה כיף לא לנקות, לא לבשל וככה היה גם כיף בחופשת לידה...

הכיף מתשיהו נגמר...
ואז כל מה שרציתי היה להגיע למנוחה ולנחלה
למקום שהוא רק שלנו
שאפשר לאהוב בו מבלי להתבייש, שאפשר לריב בו ולהתווכח בו מבלי להתבייש

ומצאנו!!! מצאנו התחלה חדשה ונפלאה
(עדיין לא חתמנו חוזה אבל נראה מבטיח מאד!)
אז ההתחלה החדשה שלי, שלנו תתחיל בעז"ה ב-30.6, עוד 55 ימים בדיוק!

מחכה בקוצר רוח להתחיל לקנות ריהוט חדש (מאיקאה ורק מה שחייבים כי למי יש כסף בכלל..
), מחכה כבר לישון מבלי שההורים שלי יהיו מעבר השני של הקיר, מחכה ללהיות משפחה!!!

ובקשר לציפיות מהלידה ומהאמהות הייתה בי התרגשות גדולה אבל מסיבה שאני לא מבינה התרגשתי אבל לא פחדתי, לידה ראשונה אבל חקרתי ולמדתי והרגשתי פשוט מוכנה.

הגעתי לאמהות עם המון בטחון והרגשה של "אני יודעת" וככה גם התנהלתי.. היה לי (ועדיין יש לי
) תינוק רגוע, חייכן, עירני אבל ישן מספיק ולילות שלמים...

מקווה שעניתי על השאלה
 
ברור שענית על השאלה


מתרגשת איתך וממש יכולה להרגיש בגוף שלי את ההתרגשות שלך, למרות שזה פורום וירטואלי ולא מפגש פנים מול פנים. נשמע שמיצית את הפוטנציאל שהיה גלום בחווית המגורים עם ההורים, ואת לגמרי בשלה להתחיל מחדש. התחלה שמסמלת גם את הפיכתכם למשפחה קטנה וגרעינית משל עצמכם.

והמכנה המשותף שאני מוצאת בין ההתחלה החדשה הצפויה עלינו לטובה ובין ההתחלה החדשה של האימהות היא הציפיה וההתרגשות וחוסר הפחד. וזה ממש "בסדר" לא לפחד כמו שזה גם ממש בסדר לפחד. הפחד, לא חייב להגיע בהכרח. לטעמי, יש קשר בין האופן שבו חווינו התחלות חדשות בעברנו לבין האופן שבו נחווה התחלה חדשה עתידית וצפויה. ואם דפוס ההתמודדות שלנו עם התחלות הוא התרגשות וציפיה,אפשר ממש לראות את זה ולהכיר בכך.

וסתם טיפ לא קשור - לגבי הריהוט, אפשר למצוא ספות נפלאות ובמצב נהדר באתרי יד 2 למינהם. לפעמים, אנשים מוכרים בשל עזיבה את הארץ, מעבר לדירה שזה לא מתאים וכדומה, אבל זה דורש הרבה התעסקות.

ולגבי התינוק שלך, שמחה ממש עבורך.

תודה שפתחת לנו את הפינה עם פוסט נפלא,
בטי
 

פרי 2012

New member
מזל טוב

כמה כייף לקרוא!!! ממש ניתן להרגיש את ההתלהבות שלך דרך המילים
אני מאחלת לכם בית מלא באהבה קבלה וכייף :)
תהנו!!!!
 
מנסה לענות....

אז אני אמא של צופי בן 1.2 מלאך אמיתי!!!

בתקופה האחרונה שיתפתי את חברות הפורום הנכבד שהיו לי לעזר רב בבעיות האישיות שיש לי עם בן זוגי בעקבות ה"משבר" של הילד הראשון
בן זוגי החליט להתגרש ממני במפתיע אחרי שהיה לו קשה מאוד התחושה כי החופש נגמר לו...
ועם זה אני מתמודדת כבר חצי שנה...
עם משפטים ועו"ד ופסיכולוג אישי (מדהים) שמלווה אותי בכל התהליך

השבוע הוצאתי לו צו הרחקה מהבית ל 30 יום....
ופתאום הבן אדם התהפך שוב......
הוא עיכל את ה"לבד" וקשה לו מאוד להיות רחוק ממני ומצופי שלנו
הוא פתאום שולח פרחים ומראה נכונות להיות אבא ובעל כפי שחשבתי שיהיה!

אז התחלה מחדש שלי היא עכשיו... האם לתת פתח ולתת לו אפשרות לנסות שלום בית אחרי כל מה שעברנו ?!?
או אולי להתחיל בדרך עצמאית וחדשה כגרושה עם ילד...
אני מאוד מבולבלת ועייפה מכל התהליך הזה....

התחלה חדשה שזכורה לי מהעבר היא הלידה של צופי...
אני ובעלי מאוד רצינו להיכנס להיריון וכשנכנסו כמובן היו את כל החששות מהלידה בעיקר!!
בלידה הוא ממש תמך בי והיה לי לדולה אישית וילדתי כפי שיחלתי לעצמי-
לידה טבעית לחלוטין ללא אפידורל או כל משכך כאבים (למרות שהייתי בצירים 12 שעות)
בהתחלה כשצופי בא הבייתה היה לי קושי מאוד גדול ללמוד אותו ולהבין מה הוא זקוק (היו לנו בעיות של לשון קשורה ושל ריפלוקס סמוי שלא עלינו עליהם בזמן)
אבל ככל שהזמן עבר והידיעה כי זה רק אני והוא (כי בעלי היה אווט לגמרי)
התחיל האושר האמיתי הגידול של הקטן שלי!!1
אין מאושרת וגאה ממני על מי שהוא הפך להיות ועל היצור המדהים הזה
וכל יום אני מודה לאל על המתנה המדהימה שהוא נתן לי!!!

(מקווה שעניתי כמו שצריך ותודה לכל מי שקראה עד כאן)
 
תודה לך על השיתוף - אמא של צופיייי

וואוו - נשמע שעוברת עליך תקופה כל כך קשה. שולחת לך חיבוק גדול ועוטף. מה עוזר לך ברגעים הקשים? שמחה בשבילך שאת נתמכת בפסיכולוג ובעו"ד. זה כל כך חשוב לקבל תמיכה במקום שאת גם לאחר לידה ומסתגלת לאימהות וגם ממה שאני מבינה קיבלת את כל המהלך הזה בהפתעה. מאוד לא פשוט.

הפוסט שלך זרק אותי להמון מקומות. אחד מהם הוא דווקא התמקדות באבא ובמה שעובר עליו לאחר הלידה. אני מקווה שאני לא מרגיזה אותך בכך שאני רגע רואה גם אותו כמו גם המון אבות אחרים לאחר הלידה. אבות רבים לאחר הלידה מרגישים נזנחים, לא מטופלים, מתקשים להתקשר לתינוק (לוקח להם הרבה יותר זמן) ושהנשים שלהם חמקו להם לטובת איזה מאהב קטן וצווחן שקשה להם לקלוט שהוא גם שלהם.

אני שומעת את הבלבול שלך. מעבר לכך שאת בטוח עוסקת בכך בטיפול הפסיכולוגי, אשמח להמליץ לך על שיטה שהמון פעמים עובדת לי ולנשים שאני מלווה במפגשי "תרפיה מוכוונת לידה" והיא הקשבה לתחושות גוף תוך התמקדות. למה הכוונה? קחי לך כמה דקות שקטות. נסי להרפות את כל הגוף (תחילה את הראש, לאחר מכן, את הכתפיים, הבטן והרגליים - אפשר גם להוריד היום את ההכוונות האלה באינטרנט). דמייני את שני המצבים בראשך: מצב אחד ובו את מנסה אפשרות לשלום בית. שימי לב לתחושות הגוף שלך, האם כשאת מדמיינת את המצב הזה, יש מתח וכיווץ בכל מיני איברים בגוף או דווקא שחרור ומשהו בתוכך נרפה. לאחר מכן, דמייני את התסריט השני ובו את יוצאת לדרך ובה את גרושה פלוס ילד. מה תחושות הגוף שלך במקרה הזה? אם תעשי את התרגיל הזה, ואם מתאים לך, אז שתפי אותנו. תחושות הגוף הרבה פעמים יכולות לתת אינפורמציה טרום המילים והמחשבות, ממקומות מאוד עמוקים בתוכנו.

שמחה מאוד בשבילך על לידה כל כך נהדרת ועל תמיכה כל כך מופלאה מבעלך ועל הילד המקסים שלך. וזה מדהים בעיני שאת מסוגלת להסתכל על האמהות שלך בכזה אושר גדול, על אף כל הקשיים שעוברים עליך.

וענית מעל ומעבר למה שצריך... ואמהות יקרות - אין צריך או לא צריך. יש פה רק הזמנה להתבונן בדברים שעוברים עליכן, ולכן אין פה תשובה נכונה ולא נכונה. אנחנו רק פוגשות את מה שקיים.
 

mcFLAME

New member
ואו מתוקה

אני זוכרת שכתבת הודעה.
מקווה שיסתדר לכם.
אבל לא הייתי חוזרת ללא טיפול זוגי יעיל.
 

ynlove

New member
כיף לקרוא אותך את תמיד מלאת שמחה ותקווה

גם כשהחיים שלך לא מתנהלים כצפוי.
 

Tamch

New member
את מרגשת, אמיצה ואני מאחלת לך בהצלחה

בכל דרך שתבחרי.. מה שכן, כמו שכתבו מעליי- לא הייתי מנסה לחזור לזוגיות כזו ללא טיפול זוגי..
 

sagilgul

New member
אפשר לספר לך סיפור קטן ?

יש לי חברה שבעלה החליט להתגרש ממנה כשהיא הייתה בהריון - היא עברה הפלה יזומה כי לא רצתה לגדל ילד לבד, וכמובן חזרה אל ההורים וכו' וכו' - לא אלאה אותך בתקופה המזעזעת שהיא עברה בגללו.

כמה חודשים אחרי הגירושין נפל לו האסימון והוא התחיל לחזר במרץ, שוב ! אחרי שנה שלמה היא הסכימה, הם התחתנו שוב, והיום יש להם 3 ילדים נפלאים. מה שבטוח שהוא הפנים לחלוטין מה זה אשה ומשפחה, ואין זכר לתקופה הזוועתית שהוא העביר אותה.

אז רק שתדעי, שלפעמים אפשר לתת צ'אנס לאנשים יקרים שעושים טעויות פתאליות, זה יכול להצליח. תחשבי עד כמה האבא של הילד שלך חשוב לך, ומשם תמשיכי...

בהצלחה.
 

sagilgul

New member
מה, לא ?

את יכולה להסביר מה לא היה נשמע בסיפור שלי ?
 

mitmit11

New member
התכוונת לטוב כי יש happy end

אבל היא נאלצה לעבור הפלה ותקופה מאוד קשה. זה העוקץ שם.

אני איתך - נסתכל על הסוף הטוב, אופטימי יותר


ולאמא של צופי - את מדהימה אותי כל פעם מחדש עם כוחות הנפש שלך וההתמודדות האמיצה במצב הלא פשוט בו את נמצאת. אנחנו תמיד פה בשבילך לכל "התפרקות" או עצה שתצטרכי
 

ליאור53

New member
לי זה נשמע נורא..

היא עברה הפלה בגללו (למרות שזו היתה החלטה שלה) שסביר להניח שלעולם לא תשכח..
היא חזרה אליו ויש להם משפחה, אבל קשה לי מאוד להאמין שהיא אוהבת אותו בלב שלם ולא נוטרת טינה.
נשמע לי לא אנושי שזה לא יהיה כך. אני לא הייתי סולחת על דבר כזה, אפילו אם הייתי ממשיכה עם אותו אדם.
ואם זה אכן כך, אין פה שום HAPPY END מבחינתי.
אם זה לא כך - מה אני יכולה לומר, לא נשמע לי הגיוני שהיא סולחת בלב שלם.
 

sagilgul

New member
המציאות חזקה מכל דמיון

גם אני לא חושבת שהייתי יכולה לסלוח על זוועה שכזאת, אבל את אף פעם לא יכולה לדעת מה מתרחש בין בני זוג - הזוג המדובר היו ביחד 7 שנים לפני שהתחתנו - אהבה מדהימה כמו שאף פעם לא פגשתי לפני כן. ולכן, כשהתהפך לו השכל שתינו היינו בשוק ולא הבנו מה ניסגר עם הבן אדם ! זה היה הזוי !

את לא יכולה לדעת מה עבר לה בראש כשהיא חזרה אליו - היא אהבה אותו אהבת אמת והוא אותה, הוא התחנן על ברכיו כדי שהיא תסלח לו.

ואם את לא חושבת שזה הגיוני - אז משפחה מאושרת ויציבה עם 3 ילדים בריאים זאת ההוכחה שאפשר לנצח כנראה הכל, תלוי כמה רוצים.
 

ליאור53

New member
זהו ש..

משפחה מאושרת ויציבה עם 3 ילדים בריאים זו לא בהכרח הוכחה שאפשר לנצח הכל, זו הוכחה שאפשר לחיות עם הכל..
ואושר? זה משהו שלא את ולא אני יכולות לדעת אם קיים בבתים של אחרים.. אנחנו רואים רק את החזות החיצונית.
 
למה ככה?

עד שהיא באמת משתדלת לכתוב משהו נחמד......

סיגלגול, גם אני מכירה זוג שנפרדו שנה אחרי הנישואים ועכשיו הם נשואים (שוב) באושר עם ארבעה ילדים.
כנראה שבאמת אנשים זקוקים להלם הזה כדי להתעשת.....
 
איזה מקסימות כולכן

שאתן כאלה תומכות. איך את עכשיו אמא של צופיי עם כל התגובות? השמיעי קול... (רק אם מתחשק לך כמובן, בלי לחץ)
 
למעלה