אמא מסרה אותי לאימוץ בגיל קטן

[isoaq]

אמא מסרה אותי לאימוץ בגיל קטן

עכשיו איתרתי אותה בארץ ואני מאד מאד מאד רוצה להיות איתה בקשר
מכוון שגדלתי במשפחה מאמצת נוראית ממש הייתי בדיכאון שנים רבות ובכי וסבל
היום אני גר לבד אבל בודד לי מבחינה משפחתית ואין לי ראיון איך לגשת לזה
אני יודע שיש לה ילד גדול מממני ואישה וילדים , ואני לא יודע אם הם ירשו לי להתקרב למשפחה ככה באמצע החיים אני בן 35 .

אשמח לשמוע את דעתכם לטוב ולרע גם רגש וגם ללא . היא תושבת ת"א כ קילומטר ממני אבל היא ובנה לא יודעים .

 

[חייכנית2]

בדרך כלל

מקובל שחיבורים כאלה נעשים על ידי השירות למען הילד,לאחר פנייה אליהם. כמו בכל עניין אחר יש שמאד מרוצים,ויש שלא. אבל בכל אפן השירות נחשב לכתובת נכונה ,הם רכשו ניסיון בתיווך בין המאומצים למשפחותיהן הביולוגיות.
בכל מקרה- תמיד מדובר בתהליך הכנה,שבו בין השאר מועלות גם כל מיני אופציות תגובה של המשפחה הביולוגית ,ונפרשות דרכי התמודדות.
מדובר אכן בתהליך מבשיל ,לא עניין ל'בן רגע'. חשוב שתמצא לעצמך ליווי מתאים ,לא וירטואלי . הייתי ממליצה ראשית לפנות לשירות למען הילד ולא לפעול לגמרי לבד.בהצלחה!

 

[fatfat]

אתה איתרת אותה, אתה מאוד מאוד רוצה ליצור אתה קשר...

והיא? אין לדעת מה קורה אתה. יתכן שמהרגע שמסרה אותך לאימוץ היא לא הפסיקה לייחל שתפתח את תיק האימוץ ותרצה לפגוש אותך, אבל ייתכן שמאז מסירתך לאימוץ היא בנתה לעצמה חיים חדשים בהם אתה סוד. ואז אתה יכול לתאר לעצמ מה עשוי לקרות אם יום אחד תופיע. ויתכן גם שלא זה ולא זה... אלא שמסירתך לאימוץ היתה אקט כה כואב עבורה שעל מנת שהפצע לא ימשיך לדמם יום יום היא "נעלה" אותו עמוק עמוק בתוך לבה והופעתך תגרום לפתיחת הפצעים. לכן כפי שכתבה לך חייכנית הדרך הטובה והנכונה לעשות זאת היא באמצעות השרות למען הילד.

אבל יש משהו בדבריך שנגע ללבי ואליו אני רוצה להתייחס. כתבת שגדלת אצל הורים מאמצים אותם חווית כנוראים ושכיום אתה בודד מבחינה משפחתית. מכך אני מניחה שאתה מצפה שיווצר ביניכם סוג של קשר אם-בן ואולי שבנה ומשפחתו יהפכו לאחיך ומשפחתך. במציאות פעמים רבות זה לא קורה. הרבה פעמים קשה לגשר על פער כה גדול של שנים, במיוחד שלפעמים נילווים לכך רגשות כמו כאב, אכזבה, כעס ו/או כאב על הנטישה. בהחלט יש גם מצבים שכן נוצר סוג של קשר ולעיתים אפילו קרוב, אבל אתה צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שזה אכן יקרה אצלכם. לכן בשרות יוכלו לעזור לך לברר מה ציפיותך ולהגיע לתיאום ציפיות עם אלה של אמך הביולוגית.

בהצלחה ואשמח לשמוע איך נהגת בסוף.

 

[isoaq]

אז ככה - בדקתי

אין שינוי , היא אלמנה משנות ה 70 , היא גרה באותה דירה בדמי מפתח בבצירון
יש לה בן שהתאבד לפני המון שנים , ובן אחר מוצלח נשוי עם כמה ילדים ...
&nbsp
היא רוצה לפגוש אותי אבל החותנת לא מכניסה זרים ... (ניראה כאילו מנצלים אותה לשמור על הילדים ולא נותנים לה לצאת מהבית , היא קצת בדיכאון ,ולא יתנו לי לשמח אותה )
&nbsp
אני מאד מתחבר אלייה מכוון שהיא מעדות המזרח בניגוד לאשכנזים שגרתי איתם וסבלתי על השנים .... ידעתי שהדם שלי שונה !

 

[חייכנית2]

רב הנסתר

על הגלוי. איך אתה יודע את הפרטים הללו? ואיך אתה יודע שהיא רוצה לפגוש אותך?
ועל הניצול מצד החותנת? ועל המצב ה'קצת דכאוני'?
אני חשה שיכולת היעוץ מ'הצד השני של המחשב' ממש מוגבלת ,וכי כדאי לך לפנות לשירות למען הילד .כעיקרון אם שניים בוגרים באמת רוצים להיפגש- יש להם מוטיבציה לגבור על מכשולים. ואם יש בכל זאת קושי- השירות ,אם ייכנס לתמונה יוכל לעזור.

 

[isoaq]

בדקתי את זה במשך 7 שנים לסירוגין -דילגתי על השירות למען הילד

אני רוצה לשמוע דיעות של אנשים ... בדרך כלל דעות עו"ס משוחדות ....

 

[חייכנית2]

הבהרה...

ממה שכתבת לי נשמע שאתה חושב שאני עובדת סוציאלית?
אני בכלל לא...
ולגבי העוסי"ות בשירות- עזרו לרבים בתהליך העדין של פתיחת תיק אימוץ.ופגישה עם המשפחה.

 

[KallaGLP]

צר לי על החוויות הקשות שעברת.

כמו שנאמר, הדרך הנכונה היא לפנות דרך השירות למען הילד. למען האמת, הסיפור שאתה מספר קצת מוזר ולא ברור איך הגעת לתובנות שהגעת אליהן. לאור מה שסיפרת, לא ברור אם אתה ו/או אמך הביולוגית מצוידים בכלים להתמודד עם פגישה, על השלכותיה האפשריות, ללא תיווך והכנה מתאימים, וגם לא ברור מה מידת הרצון או היכולת של אמך להשתתף במפגש שכזה.

 

[isoaq]

ניפגשנו לפני שנה וחצי ודיברנו פעם אחת

אני לא בן 18 ... ומשפחה לא תומכת ...
&nbsp
אני מבודד ושניכפתה עלי ...

 

[KallaGLP]

לא הבנתי. אם כבר נפגשתם ודיברתם, אז מה השאלה?

 

[isoaq]

יש לך בעיה קוגנטיבית ?

מה השאלה ? את מפגרת ?
אני רוצה אמא .
&nbsp
לא ניראה דאת קוראת את התגובות שלי , אני מספר שבן שלה ואישתו מתנגדים ומבודדים אותה ...
&nbsp
אני מגיד שאני מדבר לקיר ....יש פה סתומות ברמות קשות .... אני בא עם סיפור קשה ונוגע ללב ומקבל תשובות שלא קשורות לפורום ... אם זה הרמה אני בחוץ

 

[KallaGLP]

האמת, עם כל הרחמים והאמפתיה למצבך,

אני מתחילה להבין את ההתנגדות של הבן ואשתו. מה שבטוח, הפורום הזה הוא לא הכתובת בשבילך, אין לנו שום דרך לעזור לך לסדר מערכת יחסים עם אמך הביולוגית, לא ממש ברור מה אתה מצפה מאיתנו ותגובתך האלימה והגסה לא מוסיפה לך כבוד.

 

[חייכנית2]

גם אני ממש לא אוהבת את דרכי הביטוי שלך

שבועטות במי שטורח להתייחס ולחשוב עבורך.

בכל זאת- לתשומת הלב
לרצות אמא ו[ציטוט מדבריך] להפנות את המשאלה למי שלא גידלה אותך - יכול להיות מאד בעייתי.
שניכם מעולמות אחרים ,למרות הקשר הביולוגי.
אתה עלול למצוא שתלית בה תקוות שהן יותר פנטזיוניות מאשר ריאליות.
גם כדי לבחון את העניין הזה טוב וראוי התהליך בשירות למען הילד.