שלום פורום יקר....

שגית88

New member
שלום פורום יקר....


התגעגעתי....

אז באתי.... אבל להתייעצות ולקבלת הכוונה.

אני אמא של רון (14) וטל (10).
שני ילדים מדהימים עם אינטילגנציה ריגשית מאוווווווד גבוהה.
מי שזוכר אותי יודע שהאימוץ אצלנו תמיד היה גלוי.
ועל כל שאלה שלהם עניתי ומעולם לא השארתי נושא פתוח ללא מענה.

ובכל זאת...אני פה בקשר לטל....
לטל יש חזות סינית, ובמדינת ישראל כמו במדינת ישראל, השונה גרוע יותר מכל מגרעה :(
ולא פעם צחקו עליה בבית הספר ואפילו ילד אחד אמר לה שתאכל חרקים...
בבית הספר הזה הנושא לא טופל והעברתי אותה משם.
היא מאוד רגישה להערות על המראה שלה.
ולפני שבוע ילדה זרקה לה שאני לא אמא שלה, כי לא ילדתי אותה.
היא באה מייד לספר לי, שאלתי אותה אם זה הפתיע אותה....כי תמיד סיפרתי שהבטן של אמא הייתה חולה ולא יכלתי ללדת.
היא אמרה שזה לא הפתיע אותה אבל היו לה מיליון שאלות על למה היא לא דומה לי (ואני אומרת...למה אני לא דומה לה...). עניתי על הכל וחשבתי שזהו בינתיים...
ואז אתמול היא הייתה שונה...היפר כזאת ... ששאלתי מה קרה היא התחילה לדבר על הביולוגים שלה ועל זה שהיא רוצה לנסוע לשם לראות מי ילדה אותה ולמה היא נטשה אותה.
גם אתמול עניתי והסברתי אבל הבנתי שאנחנו צריכות מעבר.

אני מחפשת מטפל/ת שיתנו לי הכוונה להמשך טוב יותר....כי נגמרו לי הכלים...
ככה אני מרגישה לפחות.
והיא רק בת 10.....

מה דעתכם?
אשמח לשמוע כל דעה והמלצה לטיפול..

תודה

שגית
 
היי שגית

את מוזמנת לקבוצת הפייסבוק הורים מאמצים למתבגרים,גם לבתי יש חזות אסיאתית והיא מתמודדת עם הערות,ויש אם לילדה בגילה של טל בעלת אותו מראה,שתוכל לעזור לך מנסיונה.
 

KallaGLP

New member
היי שגית,

אכן תופעה מצערת, שאופיינית, לצערי, לאנשים באשר הם. היא בהחלט קיימת, לא פחות, גם בארה"ב. למזלי ילדיי לא נתקלו בה באופן אישי, אך חברה לבנה של בתי, שלומדת בבית ספר עם מעל 90% סינים והודים, סיפרה שאמרו לה לא פעם שהציונים שלה נמוכים כי היא לבנה בלונדינית (היה לה שער חום בהיר, אפילו לא באמת בלונדיני) ולכן פחות חכמה, ושמעתי על עוד מקרים לא מעטים של גזענות של לבנים כלפי גזעים אחרים ולהפך, ובפרט נגד יהודים, כולל בבתי ספר ומצד מורים ולא רק ילדים. לא יודעת ספציפית על אימוץ כי לא מכירה ילדים מאומצים או הורים שאימצו פה, אך הערות על מראה או מוצא כזה או אחר בהחלט קראתי ושמעתי על לא מעט.
אגב, הילדים שלי כל כך התרגלו לכך שהרוב הגדול של הילדים מסביב, ובפרט חבריהם הטובים, בעיר שבה אנו מתגוררים באזור עמק הסיליקון הם סינים (או לפחות הודים), שכשהבאנו אותם לראות לראשונה את הבית שרכשנו במדינת וושינגטון (שאליה נעבור בקרוב) הדבר הראשון שבתי (ה"רוסיה" הבלונדינית) אמרה הוא שלא מוצא חן בעיניה שיש יותר מדי לבנים ואיפה כל הסינים
. שאלתי אותה אם הסתכלה בראי לאחרונה, והסברתי שגם שם יש גזעים שונים והיא בטח עוד תפגוש שם גם סינים, אך הרוב (מה לעשות) לבנים כמוה ולכן רואים אותם יותר. אגב, אני יכולה להבין אותה כי הילדים הסינים פה היו ממש מקסימים וגם חברים ממש טובים, שיהיה לה מאוד קשה להיפרד מהם.
ובקשר לזה שטל רוצה לנסוע, אני חושבת שבהחלט אפשר לדבר בהבנה ובחיוב על האפשרות הזו מתישהו בעתיד, אך לא בזמן הקרוב. היא עדיין צעירה מכדי להתמודד עם מצבים שבהם היא לא תמצא את הביולוגים או שלא ירצו לפגוש אותה או שתגלה עליהם פרטים קשים. אולי אפשר להסביר לה בעדינות שאפשר יהיה לעשות זאת כשתהיה יותר בוגרת. אני בהחלט חושבת שבמקרה הזה טוב למצוא איש מקצוע טוב שיוכל לעזור לך ולה להתמודד עם החוויות והרגשות שלה בהקשר זה ולסייע במציאת הדרך הנכונה להסביר לה שאף על פי שהרצון שלה מובן וטבעי ולגיטימי, יש צורך להמתין כדי שתוכל לממשו.
 
למעלה