השאלה המשמעותית היא בן כמה התינוק.
יש הבדל בין תינוק בחודשים הראשונים לחייו לבין תינוק בן כמה חודשים עד שנה ולבין פעוט בן שנה ומעלה.
אם אתם מאמצים תינוק ממש קטן מהארץ - לדעתי זה דומה יותר ללידה ומאפשר הרבה יותר גמישות. זה כבר תלוי מאוד בדינמיקה של המשפחה הספציפית: יש משפחות הזקוקות לשקט שלהן כדי להתרגל ולהתחבר לתינוק ולהיכנס למסלול החדש, יש משפחות המרוויחות מכך שהן מכניסות למעגל אדם או שניים קרובים, כמו סבתא או חבר/ה קרוב/ה כדי לקבל עזרה ותמיכה, ויש כאלה שאין להן בעיה שיבקרו אותן קרובים וחברים כדי להרגיש שלמרות השינוי המהותי בחיים, הן לא מתנתקות מהעולם ומהאנשים המוכרים. כמובן שבתוך כל זה חשוב מאוד שאתם תהיו בשליטה ותקבעו באופן חד משמעי את האנשים ואת שעות הביקורים המתאימים והנוחים לכם, ושלא תשכחו להשאיר מספיק זמן גם למשפחה הגרעינית, לבונדינג עם התינוק, למנוחה ושקט וכו'.
מה שאני מנסה להגיד הוא שלא חייבים ללכת לקיצוניות של להסתגר לבד עם התינוק 100% מהזמן וכל אחד יכול למצוא לעצמו את המינון המתאים לו של זמן לבד וזמן משפחה/חברים. גם לא חייבים להחליט מראש. אחרי האימוץ בפועל תהיו חכמים יותר ותראו בעצמכם אם מתאים לכם להיות לבד לגמרי או עדיף לכם לנהל אינטראקציה במינון כזה או אחר עם אנשים אחרים.
באשר לילד גדול יותר קיבלתם כבר עצות, אבל שוב - לא הייתי הולכת לקיצוניות. נכון, צריכים להיות רגישים וזהירים, אך אפשר להחליט על סמך התנהגות הילד והדינמיקה המתפתחת ביניכם את מי אתם מכניסים לחייכם, אם בכלל, ובאיזה מינון.
אני באופן אישי מעולם לא התחברתי להסתגרות מוחלטת. גם כשנולדו ילדיי וגם כשאימצתי (ילדה בגיל שנה) - לא העליתי בדעתי להתנתק מאנשים הקרובים לי. זכיתי לביקורים מהסבים ומחברים, אמנם הגבלתי את הזמנים כך שיישאר לנו גם הרבה זמן לבד, אבל לא התאים לי לא לראות אנשים בכלל. לא הייתי זקוקה לעזרה פיזית דווקא (הסתדרתי), אבל מבחינת מצב רוח זה עזר לי מאוד ומנע דכדוך, שעלול להשתלט אחרי אימוץ בדיוק כמו אחרי לידה. זה לא פגע בשום צורה בבונדינג עם הילדים, להפך זה עזר כי זה גרם לי להרגיש בן אדם, שאני עדיין חלק מהעולם הזה ושאני מוקפת באנשים שאכפת להם ממני, ממשפחתי ומהתוספת הטרייה אליה, והיטיב עם מצבי הנפשי, ורווחה נפשית של האם בפרט וההורים בכלל חשובה ביותר כי כך הם פנויים רגשית לפתח קשר טוב ובריא עם הילד החדש. בקיצור, גם כאן בסופו של דבר זה במידה רבה אינדיבידואלי וחשוב לברר עם עצמכם מה מיטיב יותר אתכם ועם הילד, ולפעול בהתאם.
