קראתי קצת וחשבתי הרבה...

2nd me

New member
קראתי קצת וחשבתי הרבה...

האם מלכתחילה מוסרי לבקש מנשים להיות פונדקאיות עבור הורים פוטנציאלים שאינם מצליחים להיכנס להריון?

כל מי שאינו זכאי לפונדקאות בארץ, פונה גם ככה לקבל שירותי פונדקאות בחו"ל. כאישה זה מטריד אותי. מה, הרחם של נשים היא להשכרה? ומי תסכים? במדינות עולם שלישי ידוע לי שיש ניצול וסחר בנשים, סחר בביציות, וסחר ברחמים. ידוע לי שיש אנשים שמתפקדים כסרסורים של נשים עניות. שזו הדרך שלהן להרוויח כסף. לממן ולגדל את הילדים שלהן, או אפילו את עצמן.

המחשבה הראשונה שלי הייתה - אז עדיף שתהיה פונדקאות בישראל, כי כאן הפיקוח יהיה גבוה יותר, ואם כבר פונדקאות - אז עדיף כאן ולא רחוק.
ואז חשבתי עוד קצת... רגע, אם זה פסול מהיסוד בעיניי, אז האם בכלל נכון להביא את זה לכאן בתירוץ של "הרע במיעוטו"?
חשבתי על עצמי. על זה שאני מקווה יום אחד להיות פונדקאית עבור זוג חברים. על אחיות שרוצות לתת יד (רחם...) לאחים שלהן. על מקרים פרטניים שלא נשמעים לי כמו ניצול.

פניתי לקרוא את החוק במתכונת הישנה ובמתכונת החדשה וגיליתי רשת בטחון צפופה ביותר שמטרתה בראש ובראשונה להגן על הפונדקאית. זה הרגיע אותי. אולי נשים פונדקאיות בארץ לא יכולות להיות מנוצלות, ובטח שלא באותה הקלות שמיוחסת לפונדקאות במדינות זרות בעולם.

אם זה לא מספיק, חיפשתי פונדקאיות, וגיליתי רשימת פוסטים של נשים פונדקאיות ישראליות שבחרו להשמיע קול בעקבות המחאות וקריאות הנגד שאוחזות בדגל הניצול. האמת? הרגיע אותי לקרוא ולהקשיב לעוד ועוד נשים שמספרות על הבחירה שלהן, המניעים לה, ובמה היא היתה כרוכה. זה כבר לא נראה או מרגיש כמו ניצול, ואלה לא נשמעים כמו שכנועים עצמיים.
מוזמנות לקרוא פוסט נהדר של פונדקאית בשם הדר אור, למדתי מהפוסט הרבה.

החוק המקורי איפשר לזוגות נשואים (גבר ואישה) להיעזר בשירותי פונדקאות בארץ. הצעת החוק החדשה שעברה ללא הסתייגויות מאפשרת גם לנשים רווקות שאינן מצליחות להיכנס להריון בעצמן להיעזר בשירותי פונדקאות. רק נשים רווקות (וזוגות גבר-אישה נשואים). מוזמנות לקרוא עוד באתר הכנסת

אז מבחינתי פונדקאות היא לגיטימית. בחוק החדש - מי מופלה?
א. נשים לסביות בזוגיות שאינן מצליחות להיכנס להריון (אבל היי, מה הסיכוי ששתי נשים רוצות ילדים ולא יכולות להיכנס להיריון ושתיהן בדיוק ביחד?)
ב. נשים לסביות בזוגיות שרוצות ילדים שלהן, ולא רוצות לשאת אותן ברחם (שוב, מדובר באחוזים מועטים ביותר. כאן שווה לציין שזוג לסביות לא יכולות להיות פונדקאיות אחת של השניה, כי זה אומר שהן כשירות להיכנס להריון כל אחת, אז אין צורך ב"ערבוב")
ג. זוגות מיעוטים שלא בני אותה הדת (זוגיות בין יהודים/נוצרים/מוסלמים) כשהאישה מתקשה להיכנס להריון
ד. גברים רווקים שמעוניינים לממש הורות ללא הורות משותפת עם אישה אחרת
ה. זוגות גברים הומוסקסואלים שמעוניינים לממש הורות ללא הורות משותפת

משמח אותי שהתאגדנו להרים קול צעקה על העוולה וחוסר השוויון. אבל בו בזמן מטריד אותי ומעציב אותי יותר שההפגנה המתוכננת ביום ראשון בכיכר רבין "דורסת" את צעדת המחאה של הקהילה הטרנס* בעקבות נסיון הרצח המזעזע של צעירה טרנסית בדרום תל אביב.

לדעתי, לפני הזכות להיות הורים, עלינו לדרוש את הזכות שלנו לחיות בשלום ובבטחון. זה נכון שטרנס* (בעיקר טרנסיות) סופגות את רוב האש מהחברה. זה נכון שלהן הכי קשה...
אבל להטבופוביה היא הצרה של כולנו וכולנו שותפות לה. גם להומואים ולסביות לא קל לצאת מהארון בבית הספר, בצבא, בעבודה. גם אנחנו נתקלות בשאלות שחודרות לפרטיות שלנו. גם אנחנו סובלות מגינויים בוטים - לעתים ישירים ולעתים עקיפים.
אני מאמינה שריכוז המאמצים בראשון בערב צריך להיות סביב צעדת המחאה הטרנסית. קוראת לכן להצטרף
 
כתבת נפלא


 
למעלה