זוגיות

revi141

New member
אני לא מצפה ממנה שתתמוך בי

אני פשוט אוהבת להיות כנה ופתוחה מתחילת הקשר , זה ברור לי שזה עדיין מוקדם מן הסתם אבל אלו שאלות שעולות מבחינתי. מה שחשוב לי זה במידה והקשר יכול לעבוד לפתח אותו ולראות לאן זה מתקדם במקביל למימוש האמהות . כנראה שימים יגידו לאן הקשר יתפתח ועם הפערים שיש בינינו זה יעבוד או לא
 

revi141

New member
זוגיות

אז ככה הכרתי מישהי ממש חמודה ואנחנו בקשר כמעט כחודש וחצי
אני בת 38,והיא צעירה ממני בכמה שנים , בארון ואני מחוצה לו, כבר בשלב הזה שרוצה להביא ילד לעולם .
אני מרגישה שיש בינינו פערים מהותיים במקום שאני והיא נמצאות בו.
מצד אחד ממש כיף לי איתה, יש חיבור טוב ורצון להמשכיות ומצד שני אני חושבת לעצמי לאן זה יוביל? איך זה יכול להתפתח עם זה שהיא בארון ולכן אי אפשר לבלות סופי שבוע ביחד כי היא חוזרת להורים אז בעייתי להיפגש למרות שבאמצע שבוע אנחנו מבלות ביחד, קשה לה עם זה שאני מדברת על כך שאני רוצה להביא ילד לעולם ואני צריכה מישהי שתתמוך בי ותהיה לצידי שם בתהליך הזה.
אני לא מצפה לכך בשלב הזה של המערכת היחסים בינינו כי זאת רק ההתחלה אבל כן חושבת הלאה על ההמשך.
אני קצת אובדת עצות ולא בטוחה לאן להמשיך מכאן
 
וואלה לא יודעת מה להגיד לך...


ישבתי כמה דקות טובות מנסה לכתוב לך תגובה והלכתי לאיבוד...
בקצרה גיל זה יכול להיות רק מספר. כי יש כאלה שמבוגרים לגילם ובגילאי 20 ומשהו כבר רוצים ובשלים לילד ויש כאלה בני 40 שממש לא בראש שלהם וילדותיים בעצמם.
שימי בצד את הארון שלה כי עם זה אפשר להתמודד.
השאלה היא באמת המעמד/מקום ההורות/השלב השונה בחיים שלכן.
אם אי אפשר לגשר על הפערים אז זה כנראה די אבוד נראה לי...
 

פועית

New member
היי

גם אני נמצאת באותו שלב בחיים כמוך, בו אני כבר רוצה ומוכנה להתחיל תהליך של הבאת ילד לעולם. לכן חשוב לי לשתף את זו שמולי ברצון הזה, לבדוק איך היא מגיבה לזה, ואם היא במקום אחר לגמרי ולא רואה את עצמה מקימה משפחה בעתיד הקרוב, אז לדעתי חבל על הזמן, ועדיף לחתוך את זה עכשיו מאשר למצוא את עצמך נפרדת ממישהי באמצע תהליך שהוא גם ככה מאוד קשה פיזית וריגשית.
אם הכמיהה שלך היא לילד, את צריכה ללכת על זה ולא לחכות יותר, כי בגילאים האלה הפקטור של הזמן משפיע מאוד ולא תרצי לפספס את זה. זוגיות תוכל להגיע גם בשלב יותר מאוחר.
עצם העובדה שהיא בארון היא גם בעייתית לדעתי, כי זו התמודדות מאוד לא פשוטה, ולעבור את שני התהליכים יחד נראה לי מצב קשה מאוד שלא ישאיר אתכן פנויות ריגשית לתמוך אחת בשנייה.
 

revi141

New member
בגלל זה חשובה לי כנות מתחילת הקשר

כן זה בהחלט בעייתי כל מה שהעלית ואמרת בדיוק מה שאני חושבת לעצמי.
כל כך קשה להכיר מישהי שהיא נמצאת באותו סטטוס, שרוצה את אותם הדברים שאת מחפשת וגם שתמצא חן בעיניך :)
 

מהמאדים

New member
מסכימה עם עוברת אורח

הי,
כנות וישירות הם ללא ספק הדברים החשובים ביותר כשיוצרים קשר אמיתי. ויחד עם זה, משמעותם היא בהחלט לא קביעת יעדים מראש. זו לא אוניברסיטה או מקום עבודה. זו מערכת זוגית, מערכת שזקוקה לזמן, סבלנות, הקשבה, ויכולת הכלה בכדי להבנות, בכדי ליצור אמון וקרבה ועומק. זה בסדר לומר בגדול לאן את חותרת, אבל אם את רוצה זוגיות בריאה, אז זה לא יכול להיות הנושא המרכזי בשלב כל כך מוקדם של הקשר. הייתי שמה את הדברען על השולחן, מספרת לה שאת הולכת על זה ללא קשר אליה ומבהירה לה שבעתיד זה יכול להשפיע על הפניות שלך בשלבים מסוימים. יחד עם זאת, זה תהליך ארוך (עד שמקבלים את האישורים מהמערכת, עד שמוצאים את התורם המתאים..) - זה ענין של מספר חודשים בכל מקרה לפני שנכנסים לזה פיסית. בינתיים תתרכזי בקשר כפי שהוא. ואם הוא יעשה לך טוב, אולי יהיה שווה בכל זאת לשקול ולהמתין קצת, כדי שגם היא תוכל לתהות לאן היא רוצה לקחת את הקשר.
תרבות האינסטנט היא בעוכרי כולנו..
 
בגיל 38 אין לך יותר מידיי זמן לבזבז

אני חושבת שציינת דברים חשובים כן צריכים לברר את הדבר המהותי הזה בתחילת הקשר, לה יש זמן היא עוד צריכה לעשות תהליך עם עצמה בזמן שאת עלולה לאבד את הרכבת ויש מצב גדול שתצטערי על כך. אני חושבת שאת זקוקה להרבה יותר ממה שהיא יכולה לתת לך. היא מציעה לך זוגיות חלקית ביותר, שלא כוללת ילד, ''קשה לה עם זה שאני מדברת על כך שאני רוצה להביא ילד לעולם ואני צריכה משהי שתמוך בי''... אם תדחי את זה ותקשרי אליה זה יהפוך את הפרידה הבלתי נמנעת להרבה יותר קשה. ואם תמשכי את זה את עלולה למצא את עצמך מאבדת את אחד הדברים הכי משמעותיים שיהיו לך בחיים. ובעתיד אולי היא לא תשאר איתך... אז תצאי קרחת מכאן ומכאן.
אל תוותרי על החלומות שלך. ביחד או לחוד. לא תמיד זוגיות נמשכת ואם את לוקחת על עצמך אחריות כזאת תקחי בחשבון שתשארי במערכת לבד. אולי תחשבי על הבאת ילד משותף עם הומו עם משמורת משותפת, את לא חייבת לאהוב את הבן אדם או לחיות איתו מספיק שיהיו לו תכונות טובות. ותהיה לך את התמיכה הנדרשת. הן כלכלית וגם יהיה שותף פיזי לגידול הילד, תתחלקו במשמרות... בהצלחה בכל מה שתבחרי
 
נשמע בעייתי מאד.

פער הגילאים פחות מטריד מהפער במקום האחר שאתן נמצאות בו.
אני לא בעד להלחיץ על הדייטים הראשוניים עם ענייני משפחה וילדים, אבל כן ברגע שזה מרגיש רציני, להעלות נושאים כלליים על שאיפות עתידיות כדי לראות בכלל שאתן על אותו עמוד בספר ולא בזבזות אחת לשנייה את הזמן.

מעבר לזה, איך אפשר להתקדם עם מישהי לזוגיות רצינית עם כוונות למשפחה כשהיא עדיין בארון ואת לא מצליחה לבלות איתה סופ"ש?

אני יודעת שזה לא נשמע רומנטי, אבל חבל על המפח נפש.
 
למעלה