יום עצוב לקהילה

[noga ke]

יום עצוב לקהילה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4989953,00.html

 

[מחפשת את האומץ]

בהחלט עצוב, אבל...

גם אני וגם אבי לא בטוחים (אז אבא משער) שעמדת המדינה, ההתנגדות לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים, היא לגבי אימוץ ילדים מבחוץ, למשל מוסדות, ולא לגבי ילדים של שתי נשים למשל שאחת ילדה והשנייה רוצה לאמץ את ילדיה.
&nbsp
בנוסף אבא חושב שבג"ץ יכול להחליט שהוא איינו מקבל את עמדת המדינה בעניין וכן יאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ כל ילד שירצו ויוכלו לתת לו בית.

 

[מחפשת את האומץ]

ולתוהות-אבא עו"ד, פליליסט בעברו....

 

[2nd me]

ולמה זה טוב יותר?

1. אימוץ של הורה אחד את הילד של בן/בת הזוג שלו זו סוגיה אחרת לחלוטין, ושם דווקא נעשתה התקדמות (הגיע הזמן באמת שאמא א תוכל לקחת את יוסי לרופא כשיש לו חום, גם אם אמא ב בעבודה, מבלי להיכנס לבירוקרטיה ומאבקים של חסינות רפואית).

2. אימוץ "מבחוץ" זו הכוונה הפעם. אימוץ מבחוץ היא זכות לגיטימית של כל זוג הורים מהקהילה, במידה והם עומדים בקריטריונים ומתאימים להיות הורים. מה שהמדינה אומרת כרגע, זה שזוגות חד-מיניים לא מתאימים להיות הורים מאמצים - למעשה, הם מזלזלים בלגיטימציה של זוגות חד-מיניים להיות הורים בכלל.
למה?
הטיעון המרכזי, אם לנסח אותו במלים פשוטות, הוא שילדים מאומצים להורים גאים חשופים לבריונות ואי-קבלה של החברה.
הרי כל האבסורד הוא שהמדינה היא זו שאחראית על קביעת הצביון החברתי. אם המדינה תאסור אימוץ, היא מייצרת את הבריונות ואי-הקבלה של החברה. ברגע שהמדינה תכתיב מציאות חדשה הבריונות והחושך יעלמו בהדרגה.

לך ולאבא אני רוצה להדגיש שזה עצוב לא רק ברמה העקרונית (הרי הם מבטלים את הלגיטימציה של הקהילה הגאה להיות הורים), אלא גם ברמה הפרקטית - בייחוד לזוגות חד-מיניים של גברים. כביכול לסביות "יצאו בזול". ברגע שיש לי רחם ואני פוריה (אהה, נכון, גם זה פקטור...) אני יכולה להביא לעולם ילדה ובת הזוג שלי תוכל (עכשיו, סוף-סוף) לאמץ אותה.
אבל מה לגבי נשים עם בעיות פוריות? לא תמיד שתי האמהות רוצות להיות בהיריון.
ויותר חשוב - מה לגבי גברים? הדרך היחידה שלהם לממש הורות, במידה ואין להם בוכטות לשפוך על פונדקאות, היא לאמץ. ולמה לא?!
כי הילדים אולי יסבלו מאי-קבלה במסגרות חברתיות שונות בעתיד?
ומה לגבי ילדים מאומצים להורים סטרייטים? הכל אצלם נהדר?
- ומה אם הם מתגרשים?
- ומה אם אלה הורים חד-הוריים?
- ומה אם הם הורים עצמאיים שפושטים רגל?
- ומה אם הכל היה מעולה עד שמישהו חלה?
- ומה אם הכל בסדר, אבל הם מביאים ילדים משלהם פתאום ואוהבים אותם יותר?
- ומה אם מליון ואחת התרחשויות שיכולות עוד להיות...?

ויודעת מה? הנה שאלה חשובה יותר:
- ומה אם במקום שיאמצו אותם זוג הורים הומואים, הם ישארו במערכת? שם החיים שלהם יהיו טובים יותר...?

הקושי הנוסף שמדברים עליו הוא קושי אחד, אפשרי ולא הכרחי, מיני אינסוף קשיים אחרים שהילד יתמודד איתם.
לי הציקו כשהייתי ילדה כי אמא שלי מורה, ואבא שלי עובד בחברת חשמל. לילד אחר יציקו כי אבא שלו עובד בעיריה ואוסף זבל. לילדה שלישית יציקו כי אמא שלה רוסיה שכותבת עם שגיאות כתיב.
הפתרון הוא חינוך לסולידריות חברתית וקבלת השונה, גם באמצעות חקיקה מכבדת שיוצאת חוצץ נגד אפליה חברתית על רקע כל שהוא.
פתרון של מניעה הוא לא פתרון.

 

[מחפשת את האומץ]

לכן יכול להיות שבג"ץ לא יקבל את עמדת המדינה. חשוב לשמור על

אופטימיות. יקירתי

ויכול להיות שכן יום אחד נוכל לאמץ בחופשיות כל ילד.
אולי בג"ץ יורה למדינה אפילו לחוקק בעניין זה.
ולגבי כל מה שכתבת כאן על הצקות וכו'...
לא משנה כמה תחוקקי- ילדים זה עם רע. נקודה. חוויתי את זה על בשרי. חוק לא ישנה אופי של ילד. הוא בא עם זה מהבית. אם הוא בוחר להציק לך בגלל א' הוא יציק.

 

[2nd me]

זה בדיוק מה שאמרתי...

חוץ מהאמירה "ילדים זה עם רע". את זה לא אמרתי. ילדים הם לא עם, והם לא רעים. הם מושפעים מאוד מהחינוך מהבית.
ומאיפה החינוך, אם לא מהצביון שהמדינה קובעת? אנשים מושפעים מהמסרים שהם מקבלים. קוראים בעיתון (אם הם קוראים...), רואים בטלויזיה, שומעים בחדשות... התגובות על התכנים שעולים לסדר היום במדינה שלנו, הן אלה שהילדים שומעים, ואת התגובות האלה הם משמיעים ביום-יום.

ילד לא בוחר להציק. ילד בוחר לחקות את ההתנהגות של ההורים שלו, כי זה מה שהוא מכיר ויודע שצריך לעשות.

 

[מחפשת את האומץ]

ובהמשך למה שכבר נאמר כאן בפורום ונכתב בכתבה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4990365,00.html
חייבת לציין שאני דיי מסכימה עם מה שנאמר כאן.
במקום לצעוד ברחובות ולעשות מסיבות/להסתמך על הבטחות, חברי הקהילה צריכים להיכנס לפוליטיקה עצמה ולעשות את השינוי מבפנים.

 

[WDB]

מאוד עצוב.

כואב לדעת שהמדינה שלי מפלה בצורה כזאת. במקום לנסות ולהתקדם ביחס לזוגות חד מיניים, המדינה הלכה כמה צעדים אחורה, ונתנה להומופובים במה. מאוד מקווה שבג"ץ ישנה את ההחלטה.