פינת המוזה

[Magical01]

למה?

אם באמת מעניין אותך לדעת, תפני אליי דרך אחד הכינויים שלך בפורום ולא ממשתמש אורחים בכל פוסט. ממה את מפחדת?

 

[אהבה שווה חיים]

וואו כתבת מושלם
מתה להרגיש את זה שוב איתה
&nbsp

 

[מחפשת את האומץ]

אכן מושלם, סוחף ומשגע!

מבטא פשוט את הפנטזיות שלי לגבי
משהי.

 

[DOCTOR W H O]

היי כולן רציתי שתקראו משהו

היה קשה לי להרדם והרבה זמן לא פרסמתי פוסט אישי אז אני אשמח אם תקראו.
מחפשת את האומץ אם זה אסור לפרסם ככה את רשאית למחוק.

http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/momins

 

[Magical01]

"למה דווקא אני?"

בת 12. גיל כל כך מוקדם ומבלבל להבין שאת נמשכת לחברה שלך. את מקנאה לה. את רוצה להיות רק איתה. 'מנפנפת' את כל הבנים שמעזים לגשת, ומרגישה בנוח להמשיך להתעלם ממי שלא. עיוורת. רואה רק אותן. מתחילה עם גברים, כדי להעביר לעצמי את התחושה 'האסורה'. מהר מאוד זה נגמר, ותמיד אני מאשימה אותם. גם בגיל 14, 16, 18 ו22 הם תמיד ה'אשמים'. בגיל 24 אני חוטפת כאפה ורק מעצמי. מגיע לי להיות מאושרת. מאושרת באמת. דיי להתחבא.. כמה אני יכולה לתת לגבר 'לאנוס' אותי מבחירה (שלי ורק שלי) כדי שיראו שיש לי חבר רציני לשנתיים האחרונות? דיי להכנס לארון החשוך הזה כל יום מחדש נכון זה קשה כל יום, אבל זו האמת שלי. אני אוהבת נשים, נמשכת אליהן, כמהה.. לא מעוניינת להתקרב לשום גבר בשביל לרצות אף אחד אחר. אז ב-9.1.17 בדיוק לפני חמישה חודשים עשיתי את זה. סיפרתי (כמעט) לכל המשפחה שאני לסבית. יש לי עוד המון עבודה, כל יום, מחדש.... הדרך לא פשוטה, אבל היא אפשרית! הארון מחניק. מעיק. הוציא לי את החשק לחיות המון שנים. לקח לי 50% מהחיים שלי להודות בזה, ופשוט להרשות לעצמי להיות מאושרת. להבין שגם לי מגיע!! וגם לך מגיע! זה קשה, אבל אפשרי זה מפחיד, אבל זה עובר מבטיחה!! ?

 

[Dont Know Whyi]

כל הכבוד על הנאמנות העצמית

זה מאוד לא הוגן לעשות לעצמך משהו שלא נעים לך, במיוחד אם זה משהו שרק את מתייסרת ממנו ואין סיבה אמיתית. בהצלחה ומקווה שתהיי מאושרת, כי מגיע לך (ולכולנו).

 

[מחפשת את האומץ]

מסכימה עם זו שמעלי. מאוד והכי חשוב להיות נאמנים לעצמנו, ללב

שלנו. כאן דיברת על רומנטיקה, אהבה, זוגיות, צרכים ועוד הרבה דברים. אבל צריך להיות נאמנים לעצמנו בכל תחומי החיים.

 

[מחפשת את האומץ]

פינת המוזה

ברוכות הבאות לפינת המוזה!

אוהבות לכתוב, לשיר, לצלם, יש לכן בלוג שאתן מפרסמות בו?
רוצות לשתף? זה המקום!

 

[2nd me]

אכילה מודעת

ישבנו אצלך במרפסת שהיא גם סלון. היה ריח של קטורת, וגם ריח של קור ירושלמי. וגם ריח שלך, ואולי גם שלי. לא יודעת, אני לא מריחה אותי.
ישבנו בשקט, ידיים מחזיקות בידיים מחזיקות בידיים... מגע של התחלה. לפני שהכל מסתבך ואחרי האופוריה שמתפזרת בגלים מהמרכז של המיטה בכל הבית באדוות קטנות. השיער שלך הכתום מתערבב לי בראש עם הקול שלך וקרני השמש השקרניות שחודרות מבעד לשמשת החלון.

"אכילה מודעת," את מתחילה לספר לי. אני נוגסת בדיוק בעוגייה מתפוררת עם טעם מתוק. הביס עוזר לי להתאפק, ואני סוף סוף מרגישה הצלחה אמתית, כשאני מתרחקת לכמה רגעים משפתייך להתעסק בטעם אחר.
"אני לא רוצה לדעת." את תופסת את המבט שלי וצוחקת עליי, קצת מופתעת, נדמה לי. "באמת. את תהרסי לי את הקונספט של אוכל, שאני דווקא אוהבת מאוד."
את מבינה שיש צורך באסטרטגיה חדשה. את מתמקמת מחדש, מניחה ראשך על גבי ומחייכת מבלי להביט בי. פתאום אני מבחינה ביד שלי עוטפת אותך מעצמה, ככה בלי רשות. אני תוהה מה היא עושה ולמה. הראש כועס עליה כמו שכועסים על ילדים בני חמש: "מה אמרנו? שלא נוגעים כל כך הרבה? הא? תניחי לה!"

את מספרת לי סיפור על הודו, על מנזר טיבטי ועל תקופה רוחנית ומאוד ממלאת שלך. הסיפור גולש למדרשה ואת גולשת איתו ומספרת שגם שם היית תקופה, מוסיפה עוד קצת אקספוזיציה לסיפורי אלף לילה ולילה שאת מספרת לי כל יום בזמן שאת מהפנטת ומכשפת אותי, טווה סביבי קורי עכביש דביקים ושקופים ולוחשת לי בשקט "תני לעצמך ליפול... זה מותר..." הפרטים שלך ממלאים אותי, ואני מרגישה שאני כבר מזמן אבודה בין העלילות שלך. מהזווית שלי (עשרה סנטימטרים מעלייך) נדמה שאת כבר גרת בכל הבתים, ביקרת בכל המקומות, ניסית את כל הדברים, וחווית את כל הרגעים המיוחדים שיש לזמן בעולם להציע. חיית כל כך הרבה חיים. עושר כזה לא הכרתי אף פעם.

את מקשקשת בקול הרגוע והמסקרן שלך, ואני מנסה להקשיב, באמת, אבל רץ לי בראש משפט שאמרת לי לפני שבועיים - שפעם היית פרפר, בגלגול הקודם. אני תוהה איך בדיוק גלגול קודם, אם הרי כל שבוע את מתגלגלת מחדש. בכל שבוע אני מגלה עוד צבע, עוד גוון, עוד מטר בעומק, עוד טעם של חמוץ-מתוק שהוא קצת חדש ואחר, ומסביר לי עוד קמצוץ מהריח שלך שאני לא מבינה עד הסוף. (לא. זה לא תפוח כמו שאת חושבת.)

"במקום לאכול כמו שאנחנו אוכלים, בתרבות של החינוך המערבי," אה, הגעת לעיקר שלך. השפתיים שלך זזות בקושי, הקול שלך חלש ומתנגן. הגומה שלך מתביישת ממני, ומידיי פעם מתחפרת בפנים שלך ומיד מסתווה חזרה. מתחשבת, כדי שאני לא אטבע בך. שוב היד שלי החוצפנית מתערבת בלי רשות ומלטפת לך את האוזן. מהפחד שאכעס עליה אחר כך, היד שלי רועדת עלייך בעדינות. רגע לפני שאני משתלטת עליה ככה מבלי שתבחיני בכלל, מחזירה אותה למקומה ומאיימת בעונש, היא סוחטת עוד רגע אחרון ומסיטה קווצת שיער מפנייך. יד עקשנית כל כך יש לי...

"באכילה מודעת..." את ממשיכה בקצב האטי והממכר שלך. קרן שמש מתחברת לך לנמשים על הפנים והם זוהרים לי בעיניים, מזמינים ומהפנטים. פתאום את נראית כמו ממרח לוטוס.

"לוקחים ביס..." ועוגה. וגלידה. וקצפת.

"ואז מניחים את המזלג בחזרה בצלחת." הלשון שלי מטיילת רעבתנית בתוך הכלוב, לכודה בתוך השפתיים שלי שרק הולכות ומאדימות כמו אלה של שלגיה באגדות. את פרפר ואת ארוכה ואת יפה ואת אישה ואת עכביש ואת מכשפה וקוסמת ואת ממרח לוטוס ועוגה וגלידה וקצפת ואת נראית לי כל כך טעימה והריח שלך פתאום דומה לריח של לחם שיצא מהתנור. כן - זה הריח... אני חושבת שהבנתי מה מיוחד בו.

פתאום אני רואה את המבט שלך מנסה ללכוד את שלי, ושומעת שקט חזק ורועם. אוי, את מחפשת תגובה. אני ממהרת לענות, שלא תחשבי שאת מבזבזת זמן: "אהא, מניחים את המזלג, כן..."

"ואם כשמסיימים לבלוע רוצים עוד ביס," כשאת אומרת ביס הגומה שלך מציצה עליי, וסימני החיוך מסביב לשפתיים שלך נראים כמו כיסים של אושר מתוק ושלם. אני כמעט לא יכולה להתאפק יותר. את כל כך מיוחדת שהגוף שלי לא מקשיב, ואני באמת רעבה ואת באמת בצבע של לוטוס, במיוחד בשמש. ועוד עם הריח של הקפה שממתין ליידנו על השולחן.

"רק אז מרימים את המזלג ולוקחים עוד אחד." אני כל כך מודעת למנח שלך, למנח שלי, ולמפגש בין כל האיברים שלנו. אני כל כך מודעת לריח שלך, להרגשה שלי, לפרפרים ולשאריות של הקטורת. אני מודעת לשמש ולקור ולזה שאת לא לובשת חזיה. אני מודעת למתח שלי בכל הגוף ולפער בין הרצון לטרוף אותך והרצון להוכיח לך שאני מקשיבה.

"תנסי רגע. הטעם יהיה אחר." אני מחייכת, ושולחת יד בעונש למשות עוד עוגיה מהקופסה. נותנת ביס קטן, מלקקת עם הלשון ארבעה פירורים שנעצרו לעמוד על השפה התחתונה שלי, ומניחה את העוגיה על השולחן.

אם רק היית יודעת כמה האכילה שלי מודעת, וכמה המתנה יש לי בין ביס לביס...

 

[מחפשת את האומץ]

וואוו!

מקסים! אני רשאית לקדם?

 

[DOCTOR W H O]

היי בנות שאלה בקשר לאהבה

היי יקרות שלי אני רוצה לשמוע את דעתכן על משהו.
אני לא שואלת בפורום גאווה שאני גם התחלתי לכתוב שם כי אני מאמינה שרוב הגברים שם לא יתנו לי את התשובה שאני מחפשת.
אולי הסיבה שהתחלתי יותר להתעניין בנשים בזמן האחרון (תהיו רגועות תמיד התענינתי בכן המין הנשי אבל גם במין הגברי בנוסף) הוא שאני מאמינה שאתן יותר עם דעות כשלי מאשר גברים בין אם הומואים או סטרייטים.
אני כותבת ספרות פנטסיונית על אבירים וכדומה והתחלתי לכתוב בתוכה ספרות גאה. אני מתארת עכשיו בפרק האחרון שכתבתי על אהבה בין גבר לגבר. לא אשקר יש קטעי מין אבל זאת לא המטרה שלי. אני רוצה לפרסם את הסיפור מתי שהוא וחוששת שלא יתקבל על ידי הסטרייטים מבחינת קריאה על הומאוים ולסביות, ולא יתקבל על ידי הקהילה הגאה כי זה מתאר אהבה טהורה כמו בספרי אגדות ופחות מתיחס לשאטח בום וגמרנו נעבור לאוביקט הבא.
מה שמאכזב אותי שגיליתי שכך גם קורה בקהילה הגאה הנשית. נכון יש בנות זוגות וכדומה אבל זה די נדיר ודבר ראשון זה המין והמראה. אהבה טהורה כמו בספרי אגדות שאחת מוכנה למות למען השניה ולהקריב את חייה לא קיימת פה בעולם. בסיפור קל לתאר קוסמת מצילה את אהובתה הפייה סתם דוגמא ונהרגת למענה אבל פה לא תראו זאת. זה עוד אחד מהדברים שמונע ממני לחפש קשר עם אישה כי אני יודעת שדבר ראשון זה להכנס לתחתונים ורק אחר כך נדבר על אהבה. והצרה שכמעט אני נסחפתי לזה. אז לא עוד.
מצטערת אם אני משגעת אותכן אני פשוט מחפשת חוות דעת. האם באמת קיימת אהבה טהורה של נפש ונפש בלי מין בין אישה לאישה (שוב אין לי בעיה עם מין רק בזמן הנכון), והאם הייתן קוראות ספרות גאה שכזאת שמתארת אהבה פנטסיונית סטייל סיפורי אגדות?
אשמח לתשובות, תודה למגיבות.

 

[ילדה יפה29]

זוגיות תהיה אותו דבר בכל מקום

אני חושבת שזה בכלל לא משנה אם הזוגיות היא חד מינית או דו מינית
האנשים הם אלו שמשנים בסיפור
ויש גם סיפורי אהבה שונים
אני חויתי התאהבות בלי לדעת שזה זה ובלי לדעת שקיימת בכלל מיניות בין שתי נשים
אהבתי אותה בגלל השיחות המענינות שהיו לנו והחשיפה העמוקה בנפש אחת של השניה
לקח לי זמן להבין שאני חווה משיכה בגוף ולקח עוד יותר זמן ליישם את זה
אז אני חויתי אהבה עמוקה בנפש ורק אחכ משיכה .
מקווה שהועלתי

 

[DOCTOR W H O]

בדיוק את זה רציתי לשמוע! זה נדיר מבחינתי מה שאת מספרת אבל אני שמהח לשמוע שבאיזה שהוא מקום זה כן קיים

 

[DOCTOR W H O]

כל הכבוד!

הכינוי שלך יחד עם מה שכתבת כבש לי את הלב! אשמח להכיר

 

[CuzImSleepy]

ממש התחברתי...

התחברתי למה שכתבת בסוף הפוסט שלך.
אני חושבת שגם אני מאוד קטנה בראש, כמו ילדה כזו.
אני חושבת שמין זה לא העיקר, הדבר הכי יפה לדעתי זה קודם כל זוגיות ותמיכה.
אני לא חושבת שלזוגיות ותמיכה יש מין בכלל.
נכון שחשוב להימשך לבן/בת הזוג שלך אבל הכתף והיחס זה מה שמוביל מערכת יחסים. לפעמים אנשים מפחדים להיכנס למערכת יחסים אולי בגלל זה הם מדלגים עליה וישר קופצים למיטה? אני לא יודעת...
אני רק בטוחה שזה חבל.
גם לי לפעמים יש חלומות נבואיים...אני מניחה שאנחנו פשוט מיוחדות
אפשר להגיד קריאת שמע שעל המיטה לי זה היה עוזר.

 

[DOCTOR W H O]

תודה!

איזה כיף לשמוע עשית לי את הבוקר!
אני חושבת שאת צודקת, אנשים מפחדים מכל התסבוכת הרגשית וחושבים שאם קופצים ישר למיטה זה מדלג על השלב הזה. אני חושבת זה יותר מסבך דווקא.
אני לא יודעת איך זה אצל נשים כי מעולם לא היתה לי מערכת יחסים עם אישה, אבל גברים פחות סובלניים בקטע הזה אני משערת. הם חושבים עם הראש למטה. רק אח שלי הוא נדיר. הוא הגבר המושלם! (כן אני מחפשת גיסה).
איזה חלומות נבואיים היו לך? מעניין אותי מאוד!
אני לצערי חזיתי את המוות של אבא שלי. כמובן בזמנו לא הבנתי מה זה למרות שדי חשתי.
חלמתי גם את הקליפ של אמיר פיי גוטמן עוד כשהוא היה בהיי פייב.

 

[CuzImSleepy]

אממ..

גם לי אף פעם לא הייתה מערכת יחסים עם אישה...כל הדייטים שהיו לי נועדו לכישלון כי לא הייתי מוכנה לזה ממש.
סתם חוזה סיטואציות ומצבים לפעמים גם מקומות.
אבל זה היה ממש מזמן היום אני פחות חוזה בחלומות

 

[מחפשת את האומץ]

מצטערת שרק עכשיו התפניתי לקרוא אותך...
בכל מקרה, כתוב נוגע, ברור ויפה.

כל אחד יכול למצוא בפוסט הזה משהו להתחבר אליו.
אגב, אני גדלתי במשפחה שמעדיפים רפואה אלטרנטיבית וכמה שפחות תרופות.