לא מומלץ לבנות בארון?

Magical01

New member
לא מומלץ לבנות בארון?

שלום לכן.. מה שלומכן? טוב אז ככה - התמימות הזו שהייתה לי שהחלק הקשה יהיה לפתוח את הפה ולספר למשפחה שאני לסבית, זו טעות. החלק הקשה זה לעשות את זה כל יום מחדש. לא רק לאנשים אחרים (שלזה עוד לא הגעתי) החלק הקשה זה לזכות לחוסר תמיכה. חוסר הבנה. התעלמות כליל מהנושא. מנסים לחזור להיות חברה טובה של אמא, של האחים.. רק חלילה לא להזכיר יותר את הנושא. לא לדבר, לרמוז, או בכלל שיחשדו. ממש מכניסים אותי חזרה לארון, בלי מילים.. נכון, הם רק התחילו תהליך שלקח לי שנים לקבל. הזמן יעשה את שלו.. קשה להם, לא פשוט להם אבל למה כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לעבור את זה? להסתיר? להדחיק? להתעלם, אולי זה יעלם.. לכפות על עצמי להיות עם גברים, כדי שלא ידאגו או ידברו ויחשבו שאני "בסדר, אני כמו כולם"? למה צריך לעבור מעין הלקאה עצמית? הרי הבעיה גם בי. הפחד מלהחשף מלפני שנים.. הדברים שעשיתי ולא עשיתי גם כשלא רציתי. העיקר לרצות. השלב הזה של "לנסות לתקן את עצמי". ההפתעה (והחוסר הפתעה) בזה שזה פשוט לא עבד.. למה בשנת 2017, עדיין צריך 'להלחם' על אהבה בכוח? בלנסות לשכנע? לנסות להסביר? אהבה זה רגש מקסים. מדהים. משיכה ותשוקה זה פשוט נפלא. למה להסתיר? אז נכון, הרגשות הללו שלי מופנות לאישה ולא לגבר (השם ישמור) אבל מה אני יכולה לעשות, אם זה מה שעושה אותי מאושרת? זה לא העיקר בחיים האלה?
 

2nd me

New member
לעשות בדיוק את זה, מה זאת אומרת?

לצאת מהארון זה קשה, כי אחרי הבום הראשוני, יש גלים-גלים של תהליך שכולם מתחילים לעבור אחרייך. את חושבת שלך היה קשה. עכשיו תורם...
&nbsp
אבל את יודעת משהו?
האושר שלך שווה את זה.
זה יקח חודש, חודשיים, חצי שנה, עשר שנים - לא משנה...!
ככל שמתחילים את התהליך הזה מאוחר יותר, נדמה לי שככה יותר קשה לעבור אותו. אם היית מחכה עוד שנתיים ושלוש נדמה לי שהכל היה דביק יותר, סמיך יותר, בוצי.
עכשיו, את יודעת מה חשוב?
עכשיו מותר לך הכל. מותר לך אישה. מותר לך לא לשקר. מותר לך לא להסתיר. אם הם יבקשו שתסתירי - זה עניין שלך מולם וזו כבר תהיה בחירה שלך, ולא אילוצים. עכשיו, אחרי שהם יודעים, וממך זה יצא, זה כבר התהליך שלהם לעבור. נכון, הוא משפיע עלייך, אבל את ממשיכה להתקדם.
&nbsp
מותר לך, בשנת 2017, לזכות באהבה ולאהוב. מותר לך לממש את האושר שלך. גם אם הוא עם (השם ישמור) אישה, ולא גבר.
הגיע הזמן שההורים שלך יתחילו לעכל את הבשורה, ועם הזמן הם ילמדו (את תלמדי אותם) שאת יכולה להיות שמחה ומאושרת, ושאפילו אם תרצי - תוכלי להקים משפחה בריאה וטובה, ושיהיו להם נכדים.
&nbsp
התחלת להתקדם לשם, ועם כמה שזה קשה - זה מה שנכון לעשות.
אני שוב מזכירה לך שיש מקום בהחלט להציע עזרה מקצועית. להפנות את ההורים לפסיכולוג או לארגוני תמיכה כמו תהל"ה. בלי שתדעי הם יתקשרו לברר, כי עם כמה שנדמה לך שהם מדחיקים וכועסים ומאוכזבים ולא יודעת מה עוד - את הכי חשובה להם בעולם.
 

סיוקו

New member
דעו לכן

שאתן משנות את העולם לטובה בדיוק כמו אנשים עם חזון וחלומות
&nbsp
אני שואפת להיות כמוכן ואני לא בארון
 
:)

שלום

אז ככה...
לא חייבים כלום
לא חייבים להלחם
לא חייבים להסביר
ברגע שתהיי שלמה עם עצמך
ובלי מלחמות פנימיות
תראי שגם בחוץ כולם יקבלו
זה נכון לגבי כל דבר
(אני לא מדברת מנסיון ספציפי ביציאה מהארון, אבל דברים אחרים שברגע שאני השלמתי איתם פתאום כל הסביבה קיבלה)

אז ממליצה לך להתמקד בעצמך, בלקבל את עצמך כמו שאת
ותראי שלאט לאט הכל ישתנה ויפסיקו המלחמות וההסברים.

בהצלחה
 
למעלה