חצי שנה כבר

חצי שנה כבר

לא עשיתי כלום. רק התבוננתי.
כבר לא בכיתי, לא צעקתי, לא נלחמתי, לא הסברתי.
לא חשבתי, לא שקלתי
לא נאחזתי לא הרפיתי.
חצי שנה הייתי בשקט
חצי שנה רק התבוננתי.
ואז הלכתי.
 
למה חצי שנה

היית בשקט?
שקט צועק יותר לפעמים...
דיברנו על זה כאן פעם
אני מעדיפה קצת שקט
וקצת מילים
ומעשים וכוונה.
 
מסיבה פשוטה

לאחר שתיקנתי את כל, או לפחות רוב, מה שהיה תלוי בי, כלומר טעויות שונות חמורות שעשיתי בקשר ולא אפרט יותר בנושא, המתנתי עוד כחצי שנה. ורק התבוננתי. יחסית כן. כמובן שעדיין היו ויכוחים ותקשורות. חיכיתי לראות אם הצד השני משתנה בהתאם והמצב משתפר. כשזה לא קרה הבנתי שהמצב יותר לא ישתנה, ואז עזבתי.
 
את לא חייבת לפרט

הצד השני יודע שאת זאת את?
אולי עבר תהליך ועדיין?
עזבת?
היית שם לפני?
לא בטוחה שהכל הבנתי.
מקוה שאת לא טועה .
לשיקולך.
תודה על ציטוט בבוקר.
לילה טוב.


לפעמים אדם משתנה צריך רק לרצות לראות
לפעמים גם לא וזה שינוי קטן אך מבורך.
בזה אני מאמינה.
 
איך תיקנת ?

את יכולה להסביר בגבול אפשר שאת מחליטה אליו?
הייתן זוג
היא יודעת שנסית לתקן
סוג של סליחה כוונתך?
זה לא קצת להתעסק ברוחות?
זה לא היה מאוד כואב לך עם זה היה הפוך?
נהנת לקרוא אותך זה לא שייך...
תודה .
מקוה שמצאי לאור לתת אור למה שכתבת כי שמדובר ברגש ובאנשים לא זורקים משהו והולכים.
לא?

לילה טוב.
 
בוקר טוב

מתכוונת לומר
זה מחזק
מנקה מצפון
עם מישהי כותבת בלי שם
תמיד יהיה ספק אלא עם כן זה קורה במציאות לא
יש סוג של תקשורת?
אני לא ממש מבינה כבר בזה.
תודה..
 
צר לי לשמוע..

אך יחד עם זאת מהמעט שכתבת נראה שהחלטת נכון לך. שאת מצליחה לראות את שקורה בקשר מבעד למשאלות ולרצונות. את הדברים בעצמם כפי שהם. את הרצונות שלך כפי שהם ואת מה שאת מוכנה ולא מוכנה להסתפק בו.
כשלא רואים את זה אז אפשר אחרי הרבה זמן כבר להיות שקועים עמוק בתוך משהו שכבר קשה לצאת ממנו גם אם לא טוב...
מאחלת לך ש'תחלימי' היטב מפרידה זו
 
היי שוחה כיף לשמוע ממך

כברהחלמתי נראה לי, תודה. בחרתי בפורמט שירי קצת אמנותי כי לא הכל פה מדוייק ואמיתי ממש, הרבה גם בסימבולים ומעורבב.... בכל אופן מבחינתי היו לי הרבה טעויות בקשר. נפרדנו ואז חזרתי ותיקנתי את מה שבירור היה הצד שלי. לא אוכל לפרט פה אבל לדוגמה, רק דוגמה: נני ח שהייתי ליברלית מדי ונתתי לה יותר מדי חופש. ואז נפגעתי. אז תיקנתי ושמתי גבולות. וכך בעוד עניינים. כשעדיין לא עבד עזבתי בידיעה שעשיתי כל מה שיכולתי. והשאר לא שלי. או שלה או של היקום.... בדיעבד לדעתי גם לא הייתי מספיק מאוהבת אם כי מאד אהבתי.
 
להיות מאוהבת זה חולף...

גם כשזה קיים בהתחלה אני לא יודעת כמה 'דלק' זה נותן לאח"כ... נראה לי חשוב שהקשר יהייה טוב. תקשורת. יכולת לענות האחת לצרכי השנייה רגשית וגם קונקרטית... כמובן תוך הסתפקות בחלקי.. כי אין מושלם..
לצערי אני כעת בתסבוכת הלא טובה הזו שקשה לצאת ממנה... כותבת לך כמובן גם מהרהורי ליבי...
 
לשוחה ואפשרות

צודקת שוחה בגדול.
ולאפשרות סליחה היא בכתיבה או לא רק?
בכתיבה עם שם?
אפשר להבין ?
את לא חייבת.

רק טוב

תודה
 
למעלה