האהבה היא כואבת

האהבה היא כואבת

כל אהבה. את מתאהבת מעל ראשך במי שחשבת שיהיה הגבר של חייך - והוא חלילה בוגד. את דלוקה על מישהיא אש - והיא הולכת עם איזה יצור עקום ומעדיפה אותו עליך, רק כי היא סטרייטית. להבדיל את מביאה ילד, שיא האהבה הטהורה, וחייך הופכים לרצף של דאגות שלא ידעת שיש בכלל בעולם. אם הציפורן הקטנה שלו כואבת, לך יכאב כל הלב.
אבל החוכמה היא, לדעתי, לדאוג לכך שהאהבות האלו, שליבנו כנראה יכאב בגללן - תהיינה שוות את זה. שזה לא יהיה על על סתם, מיותר ומזיק. שאם כבר הולך לכאוב לי, שאהיה שלמה עם זה לגמרי, שאדע שזה בגלל שבחרתי לחיות את החיים במלואם, ולא כי הסתובב לי השכל רגעית. אולי קצת פשטני, האמיתות הגדולות לרוב לא מסובכות.
 
חחח כן בהתחלה כתבתי סתם גיל כדי שלא

יזהו אותי, אח"כ לא הצלחתי לשנות. זה בערך הגיל. בערך. ולא שלמה איתו בכלל. רוצה להיות בת עשרים. ואם אפשר לנצח.
 
האמת שגם מסכימה איתך
ולגבי הגיל - אין יותר סקסית ומושכת

בעייני מאשר אישה בגילך.

פשוט מטריפות ומחרמנות אותי בנות הגיל הזה.
 
מניסיון אישי שלי אז...

כש'מסתובב לי השכל רגעית' יש לכך משמעות. זה לא סתם... אף פעם לא סתם... משהו היה אצלה אצלו בסיטואציה שהדליק אצלי משהו שהעיר אצלי דברים... יש לזה משמעות. זה לא אומר שמחר בבוקר ארוץ אחרי אותה אחת ש'הסתובב לי השכל' בגללה.. מבלי לחשוב.. מבלי לנסות ולהבין מה קורה ומה אני רוצה ובוחרת.. אבל דווקא ההתלקחויות האלה ה'שגעון' הם שאומרים לנו על עצמנו דברים חשובים בעיניי ששווה לברר...
 
למעלה