שאלת חיי

1961cohen

New member
שאלת חיי../images/Emo35.gif

לנאוה שלום שמחה שאת קיימת ,וגם החינוך הבייתי יש לי בן 12 אשר עבר התמוטטות נפשית,הוא מטופל תרופתית,ואט אט חוזר לעצמו,אך את כיתה ו' הוא כבר מפסיד,למרות שיש לו השלמת חומר דרך טללים,עם מורה פרטית אחת לשבוע ,המתמקדת בחשבון,ובתוספת באינטרנט משלים חומר נוסף במקצועות שונים, קצינת ביקור סדיר לוחצת עליי ועל הפסיכיאטרית המטפלת ,להחליט החלטה חשובה מאוד מה ההמשך לשנה הבאה,אני נחושה בדעתי שלא להכניסו לבתי ספר קונבנציונאליים לילדים עם בעיות ריגשיות,ולו רק מהסיבה שאיני מעוניינת להכניסו לחברה חולה,להפך,הוא בקשר עם ילדי הכיתה הנבחרים על ידיו,מבקר בביתם,והם בביתנו,מפנה את עיניי אך ורק לחברה בריאה ,ואם במשרד החינוך אין תשובה לילדים הרגישים ,ובכלל לצורת חינוך המגיע מאהבה ,ולא מתוך אי שביעות רצונם של המורים המלמדים את ילדינו ,ומעבירים להם בבומרנג את תיסכולהם,צעקותיהם,וגודש הילדים בכל כיתה,מבקשת לשאול אותך, מה עליי לעשות אני בפני ישיבה מאוד חשובה לגבי עתיד בני ,ומעוניינת ,להחזירו לחיים מתפקדים,בריאים,ואיכותיים,בקצב שלו,וללא לחצים,מה עליי להכין לקראת וועדה כזאת,בכדי לזכות בחינוך בייתי אשמח באם תשלחי תשובתך לאימייל שלי
 
קודם כל, בורכה הבאה ../images/Emo24.gif

לפני שאני שולחת לך תשובה אישית במייל, חשוב לי לומר לך כאן על גבי הפורום שאם היו לי התלבטויות על העול הנוסף (הלא ממש קל ופשוט) שלקחתי על עצמי כשהסכמתי לנהל את הפורום הזה, הרי מתן מענה לך ולאחרים שמגיעים לכאן מסירים מליבי כל ספק! אני יודעת בדיוק מה עובר עליך. את מוזמנת לקרוא את הסיפור האישי שלנו כאן. אין לי מושג למה בנך התמוטט, אבל בין השיטין אני רואה קשר לחוויות בי"ס. התשובה החד משמעית שלי לשאלתך: השאירי את הילד בחינוך ביתי!! ואם שואלים אותך:למה? את יכולה לומר: כי אין לכם ידע, יכולת או רצון לחנך את הילד שלי. ואם יעיזו לחלוק עליך הדגישי: לא הצלחתם עד שהתמוטט, למה אתם חושבים שמשהו השתנה? יותר מזה, מעטים יודעים שאני רוצה כבר שנה וחצי להקים אירגון לחינוך ביתי שיפעל בשם ההורים, למען הילדים, גם מול משרד החינוך, וגם כגוף מחבר ותומך. מטרות אפשריות לאירגון שכזה: 1. לפעול בשם ההורים והילדים להנהגת נוהלים הגיוניים שיש בהם משום כבוד להורים ולילד, ושמאפשרים להורים לעסוק במה שחשוב (הילדים) המקום לבזבז משאבים של זמן כסף וכוחות לביורוקרטיות מיותרות. למשל: אפשרות לרשום את הילד לחינוך ביתי ברשות המקומית, ממש כמו שאנחנו רושמים ילד לחינוך ממלכתי או לחינוך במוסד דתי או אפילו לחינוך במוסד פתוח או דמוקרטי (מוכר שאינו רשמי). משמעות קלות הרישום = מתן חופש בחירה אמיתי להורים. 2. לתת להורים כתובת תומכת לשפוך את הלב, ולקבל ייעוץ בדבר דרכם קדימה 3. לייצג את ההורים מול המערכת או לפחות להצטרף אליהם ולעמוד לצידם. ועדות, קב"סים ומצבים אחרים, תופסים את ההורים במצב של פגיעות רגשית. מציאות של אדם שעומד לצידם עם ניסיון והיכרות עם המערכת תומכת מאוד. 4. להוות כתובת להעברת כספי החינוך הממשלתיים של אותם ילדים שעוזבים את המערכת (כספים שהיום אינם מועברים לטובת הילד) ולנצלם כדי לפתח תשובות מתאימות לצורכי ילדי החינוך הביתי. 5. לפעול ליצירת מקומות מפגש בשעות הבוקר, לפעול להכנת חומרי לימוד מתאימים למי שלומדים בעצמם בבית ועוד... 6. להוות גורם שמסייע למשפחות בחינוך ביתי לפגוש משפחות אחרות מתאימות. בטח יש עוד דברים. העלת את סיבת הסיבות להקמת אירגון כזה. אגב, להקמת עמותה יש צורך במינימום של 7 חברים בעיה: להקים עמותה, ולהפעיל אותה, עולה כסף. אני זורקת כאן כפפה לחברי הפורום. מה דעתכם?
 

יונת ש.

New member
עכשיו את מדברת! (ארגון ופעילות)

קצת תגובות לגבי הפעילויות שהצעת: 1. פעילות לשינוי הנהלים של משרד החינוך למתן אישורים: יש לך רעיונות איך לעשות את זה? ובלי להגיד "קודם נקים ארגון ואז נדבר על זה"!
בואי נניח שאנחנו הארגון ושמדברים על זה כאן עכשיו. 2. תמיכה וייעוץ למשפחות חדשות (וגם פחות חדשות): תשמעי, נאוה, אנשים רבים עושים את זה כל הזמן. בעיקר רני וחדוה כשר, אבל לא רק. מה שנראה לי שכדאי לעשות בנושא הזה הוא לרכז טלפונים של אנשים שמוכנים לתת תמיכה כזאת, ולדאוג שמשפחות חדשות ידעו שהם יכולות לפנות אליהם. אני מוכנה לרכז את פרטי התומכים, ויש לי כמה רעיונות איך אפשר להגיע לחדשים. נראה לי שאחת הבעיות כאן זה שכשיש בעיות באמת קשות אז להרבה אנשים אין אפילו אומץ להרים טלפון. לכן חשבתי פעם שיכול להיות כדאי לעשות מעין חונכות: משפחה ותיקה תאמץ משפחה חדשה, תענה להם על שאלות, תקשר אותם, אולי תארח אותם לפעמים, וגם תדאג להתקשר אם הם לא עושים זאת בעצמם. העניין הוא שבשביל שדבר כזה יעבוד חייב להיות מישהו שמרכז את החונכים ו"חונך" אותם, מברר מה קורה עם כל משפחה וכו'. זה עבודה. 3. ללוות את ההורים מול המערכת: יש לך רעיון מי יכול לעשות דבר כזה ואיך זה יתארגן? 4. להוות כתובת להעברת כספי החינוך הממשלתיים של אותם ילדים שעוזבים את המערכת: נראה לי שעדיין מוקדם מאוד לדבר על זה. 5. לפעול ליצירת מקומות מפגש, חומרי לימוד: ארגון מפגשים זה דבר שהגיוני לעשות ברמה המקומית, כפי שקורה כבר היום. חומרי לימוד נוצרים וימשיכו להווצר לפי דרישות השוק. 6. להוות גורם שמסייע למשפחות בחינוך ביתי לפגוש משפחות אחרות מתאימות. זה הרעיון של הרשימה הלבנה.
כפי שאת יודעת, לדעתי את רוב הפעילויות אפשר לעשות גם בלי להקים עמותה. פשוט צריך להזיז את הישבן ולהתחיל לעשות. הנה עוד שני דברים שנראה לי שכדאי לעשות: 7. להכין פלייר על חינוך ביתי. הכוונה לדף מקופל שיש בו גם קצת מידע וגם הפניות למידע נוסף: אתרים, טלפונים, קבוצות, ספרים. משהו שיהיה אפשר לתת למי שמתעניין. משהו שקב"סים יוכלו לתת למשפחות שהם נשלחים לבקר. יש לי רעיונות לתוכן, ואני די בטוחה שאוכל להשיג הדפסה בחינם. מישהו מתנדב לעצב ולדאוג לגימור התוכן? 8. לרכז את החומר המשפטי והבירוקרטי. הכוונה גם לפסקי דין וחוקים רלוונטיים וגם לתכתובות של משפחות עם משרד החינוך. אני אשמח לקשר את מי שיתנדב לטפל בנושא עם משפחות שהיו בקשר עם משרד החינוך. אז מישהו מרים אחת מהכפפות? אולי רק אצבע?
 
יונת, העברנו לכאן את הויכוח הנצחי?

את חושבת שהעשייה של אנשים פרטיים מספיקה, אני חושבת שיש הבדל גדול מאוד בין אירגון לבין עשייה פרטית גם עבור משרד החינוך, גם עבור המשפחות, וגם עבור האוכלוסיה הכללית שבתוכה אנחנו חיים. 1. פעילות לשינוי הנהלים של משרד החינוך למתן אישורים: כן. כל הזמן היו רעיונות, לא היה קהל
. ממנים ועדה שתרכז ותפעל בנושא. 1. הגדרת מטרות כוללת (כולל הקטע הכספי) עם ראיה לרחוק, אפילו רחוק מאוד... 2. נציגים קבועים, שהוצאותיהם יכוסו ע"י האירגון יישבו עם נציגי משרד החינוך וידונו בעניין. איך נביא את משרד החינוך לשבת?
זו משימה ראשונה!! אני חושבת שזה פחות קשה ממה שזה נראה. יש הבדל מהותי בין אנשים פרטיים שאומרים: "זה מה שאני רוצה" לבין אירגון מסודר שאומר: אנחנו אוכלוסיה שאלו צרכיה. 3. לפעול בכנסת לשינוי החוק, בסעיפים בהם זה עניין של חוק ולא של נהלים (את מבחינה ביניהם יותר טוב ממני...
) 2. תמיכה וייעוץ למשפחות חדשות (וגם פחות חדשות): יש הבדל מהותי בין פנייה לבקשת עזרה מאדם פרטי, לבין פנייה לאירגון. לאנשים "לא נעים להטריד" אנשים פרטיים, הם נעצרים מהר יותר מתגובות של: "את יכולה להתקשר בעוד שעה?" וקשה להם יותר לבקש: את יכולה לבוא איתי לפגישה...? בלי לפגוע בפעילות של רני וחדוה (למה תמיד שולפים רק אותם?) ושל אחרים, מדובר באנשים עם דעה מאוד מוגדרת, ודרך חיים מאוד ייחודית. את יודעת יפה מאוד, שכאשר אני פניתי וביקשתי תמיכה בפנייתי לבקשת אישור לחינוך ביתי, כולם התנפלו עלי שאסור לדבר עם המערכת, וצריך להיעלם וכדומה. התוצאה היתה: פניתי מאוחר יותר, ולכן נשפו לי חזק בעורפי - עד קבלת האישור המיוחל. את גם יודעת, שכל פעם שהעליתי את נושא האירגון, קטפו את ראשי על "המילה הגסה" אירגון מאפשר גישה כללית מתונה יותר, כוללנית יותר שמאפשרת לכל פונה לקבל את התמיכה המתאימה לו/ה. (והצרכים במשפחות השונות שונים מאוד!!) האירגון יפעל, כמובן, גם לטובת רווחתם של האנרכיסטים
, למרות שמן הסתם אני מאמינה בהקמת אירגון שמעודד לפעילות על פי חוק, ולא לאנרכיה אבל זו כבר התפיסה האישית שלי. 3. ללוות את ההורים מול המערכת: זה החלק הקל. אני יכולה לעשות זאת, ואני מכירה עוד אחת שתשמח. הרעיון הוא: שוכרים אנשים שזהו תפקידם בכל אחד מהמחוזות אדם או שניים (או חמישה אם צריך
) אלו אנשים שמכירים את המערכת, יש להם קשרים עם הנוגעים בדבר, הם יודעים לעקוף סמכויות כשצריך, ולפתור בצורה יצירתית כל בעיה. אנשים אלו יעבדו כל אחד במחוזו, תוך שיתוף פעולה מלא והחלפת מידע ביניהם, ויפעלו יחד מול המערכת הארצית לצורך קידום עניינים מורכבים יותר. 4. להוות כתובת להעברת כספי החינוך הממשלתיים של אותם ילדים שעוזבים את המערכת: קשור לעניין נוהלים וחוקים, אבל... האירגון יכול להווה עבור מערכת החינוך מעין מוסד חינוכי, או מעין "רשות מקומית" זה פותר חלקית את עניין מימון האירגון, ומאפשר לתת למשפחות שירותים זולים יותר, ומאפשר הקטנת את דמי החבר השנתיים למינימום. דרך הקצאת הכספים תיקבע מן הסתם ע"י האירגון בהתאם לצרכים משתנים של חבריו. זה נותן למשרד החינוך וגם למשפחות גוף שידאג לנושא הביטוח של הילדים, ולמעקב שירותי בריאות - חיסונים (כן, יש כאלו שזה חשוב להם). שני נושאים אלו, יכולים להיות ממומנים ע"י האירגון מכספי מערכת החינוך. 5. לפעול ליצירת מקומות מפגש, חומרי לימוד: שוב, התארגנויות פרטיות זה נחמד, אבל אפשר להגיע לאפשרויות טובות יותר כשיש "אבא" (טוב, או "אימא" לפמיניסטים) לקבוצה. התארגנויות מסודרות יותר, משחררות את האנשים מהצורך להיות קבוצה חברתית. כרגע, בגלל שאלו התארגנויות פרטיות, יש בעיה אם את לא סובלת את בעלת הבית. לגבי חומרי לימוד - יש מי שצריכים משהו מסודר, וכיון שאנחנו עדיין קבוצה קטנה, שלא כל חבריה משתמשים בחומרים מסודרים, יש לנו אינטרס שאין לחברות שעוסקות במאות אלפי פריטים. וחומרי לימוד זה גם חוברת שמלמדת את ההורים איך להשתמש בעולם כדי שהילד ילמד בלי ללמוד. 6. להוות גורם שמסייע למשפחות בחינוך ביתי לפגוש משפחות אחרות מתאימות. שוב, הרשימה הלבנה אצלך. ורק את והמקורבים אליך יכולים לגשת אליה. אני רוצה חוברת עם אפשרות גישה למי שאני רוצה... או אתר סגור לחברי האירגון שמכיל בתוכו רשימה שכזאת. את בעצמך אמרת לי שאין לך מושג עד כמה הרשימה מעודכנת, ושאי אפשר ליצור קשר עם כולם לצורך למשל, הדיון שאנחנו מנהלים כאן כרגע. אז הרשימה הלבנה חשובה, וכשיווצר אירגון היא תהווה קהל יעד ראשון לגיוס חברים. חשוב לקחת אותה, וגם את הרשימה הצהובה צעד אחד קדימה. 7. להכין פלייר על חינוך ביתי. העיצוב זו לא הבעיה... ומבחינת תוכן, אנשים חושדים בפלייר בלי "אבא", רוצים כתובת "למי זה שייך..." מי יממן אם אין אירגון? עדיין צריך לקנות נייר, לשלוח בדואר מעשית, צריך הרבה... אני אישית, לא מוכנה לממן ממה שאין לי. אני אישית גם לא מוכנה לממן טלפונים לאנשים - אין לי מספיק למחיה!! יהיה כסף - יהיה פלייר, יהיו טלפונים, ויהיה גם פירסום נוסף. זה לא מפריע להמשיך לחפש תרומות. להפך, הן גם תוכרנה לצורך ניכוי מס של התורם. אני חושבת שהזמן שאדם נותן זה הרבה! ושזה לא נכון לצפות שקומץ אנשים ישאו בעול של כולם. 8. לרכז את החומר המשפטי והבירוקרטי. מה? את לא רוצה לעשות את זה? חחחחח
כל אירגון צריך עו"ד. נמצא מישהו שהעניין קרוב לליבו/ה (רצוי מאיזור ירושלים, או לפחות תל אביב) ושמוכן להרתם תמורת תשלום סמלי (עד שיהיו תקציבים). נצמיד לאותו עו"ד אדם או מספר אנשים שיפעלו בנושא. למה חשוב אירגון? כי אירגון מאפשר עשייה רחבה יותר. כי אוכלוסיית משפחות החינוך הביתי גדילה במהירות ועשייה פרטית כבר לא מספיקה. כי מעגל המשפחות המחנכות בבית מכיל בתוכו אנשים "רגילים" / "נורמליים" / "מן היישוב" וחלק מהם צריכים משהו מסודר יותר. כי משרד החינוך ייתייחס לאירגון יותר ברצינות מאשר לפרטים כי לאנשים נוח יותר לפנות למשרד ולבלבל לפקידה או למנהל את המוח, ממה שנוח להם להטריד את האימא בחינוך ביתי שבטח עסוקה עכשיו עם הילדים כי לאנשים נוח לדרוש את העזרה הדרושה להם ממוסד שנמצא שם למטרה זו, וגם ברור יותר לאנשים שיש לשלם עבור שירות שניתן להם ע"י מוסד שמשלם משכורת למי שעונה להם ותומך בהם. והם ישלמו אפילו על חוברת זכויות וחובות בחינוך הביתי, אירגון יכול להיות כתובת רשמית מוכרת שלכל אזרח יש גישה אליה. יש היום בארץ המון משפחות בחינוך ביתי, מסיבות כאלו ואחרות, שלא שמעו על "באופן טבעי" ושאינן גולשות באינטנט, ובכלל, הם חושבים שהם יחידים, כי מעולם לא פגשו.... אירגון שעובד כמו שצריך, ידאג שכל מחלקות הרווחה, כל פסיכולוג, כל תחנות לבריאות המשפחה, כל מחלקת חינוך של הרשות המקומית, וכל... כל מקום אחר שאת רואה בו כתובת שיכולה להפנות, יידע, ויוכל לתת דף מידע, או "כרטיס ביקור" או אפילו סתם מספר טלפון של האירגון, לכל משפחה פוטנציאלית. בחוויה האישית שלי, אני יכולה לספר לך, שהמון אנשים פתחו עיניים כששמעו שאנחנו בחינוך ביתי ואמרו:
וווואאאאאווו, פעם ראשונה שאני פוגשת פנים אל פנים, ראיתי איזו כתבה.... חשבתי שרק התמהונים האלו, בגליל... עושים את זה... השאלה היא האם אנחנו רוצים להתחיל לרשום את הילדים לשנה"ל הבאה לחינוך ביתי ולגמור עם זה? או שימשיכו לשגע עוד הרבה משפחות עם בקשות ודרישות ורעיונות כמו מבחני ידע? מה את אומרת?
בטח שכחתי עוד כמה דברים...
 

יונת ש.

New member
דווקא ניסיתי להמנע מהויכוח

ולהתרכז בתכל'ס... אני אנסה שוב: נראה לי ששתינו מסכימות שיש דברים שכדאי שיעשו. נראה לי גם שתסכימי איתי (?) שהעובדה שעדיין אין עמותה רשומה היא לא תירוץ לשבת בחיבוק ידיים. אז בואי נתקדם מכאן, טוב? מקסימום תלכי אחר-כך עם כמה חברים ותרשמו עמותה, זה באמת לא כזה סיפור גדול. נחזור לתכל'ס: 1. פעילות לשינוי הנהלים של משרד החינוך למתן אישורים: עזבי ועדות ומימונים, כי זה סיפור כבד שלא יקרה בקרוב. בואי נניח שאת ואני ומי שעוד רוצה להשתתף בדיון הוא הועדה. בואי נניח שעכשיו אנחנו בישיבה, ואת היו"ר. איך את פותחת את הישיבה? מה את מציעה? מה את מצפה לשמוע משאר המשתתפים? לגבי איך להביא את משרד החינוך לדבר איתנו: אם פניה ישירה לא תעבוד, אפשר דרך בית משפט. כאן אני רואה שתי אפשרויות: להגיש תביעה לבג"ץ נגד הנהלים, או לחכות שמשרד החינוך יתבע מישהו על אי-עמידה בנהלים. אבל כמובן שאני מעדיפה את הדרך הישירה. 2. תמיכה וייעוץ למשפחות חדשות (וגם פחות חדשות): כתבת ש"יש הבדל מהותי בין פנייה לבקשת עזרה מאדם פרטי, לבין פנייה לאירגון." אבל גם ארגון כזה יהיה מורכב מאנשים פרטיים, שיקדישו מזמנם הפרטי ויעזרו באופן אישי. ארגון לא יוצר אנשים יש מאין, הוא רק יכול לארגן את אלה שכבר קיימים. אדם שיתקשר לקבל ייעוץ מהארגון יופנה לדבר עם נאוה או יונת או חגית או ענת. בסופו של דבר הוא יקבל את העזרה מאנשים פרטיים. כתבת גם: " את יודעת יפה מאוד, שכאשר אני פניתי וביקשתי תמיכה בפנייתי לבקשת אישור לחינוך ביתי, כולם התנפלו עלי שאסור לדבר עם המערכת, וצריך להיעלם וכדומה." לא התנפלו, אלא הציעו. (וגם לא אמרו שאסור לדבר עם המערכת, אלא שלא כדאי לבקש את אישורה – זה שונה.) עד היום זו הדרך שהוכיחה את עצמה הכי טוב, וגם משפחות שקיבלו אישורים בעבר עברו אחרי כמה שנים לדרך הזאת. אולי עכשיו זה יהיה שונה, אני באמת לא יודעת. ביקשת עצה, ואנשים נתנו לך את העצה הטובה ביותר שהם מכירים. יתכן שאם היית מבקשת עזרה בניסוח הבקשה, היו שולחים לך גם ניסוחים (נדמה לי אפילו שצפריר כתב משהו כזה פעם). 3. ללוות את ההורים מול המערכת: כתשובה לזה, כתבת: "שוכרים אנשים שזהו תפקידם" מי שוכר? הארגון? מאיפה יש לו כסף לזה? ממשרד החינוך המתקצץ? ממשפחות החינוך הביתי התפרניות? אם זה יהיה תלוי במימון אז זה אומר שזה לא יקרה עכשיו או מחר. זה אומר שכרגע זה רק דיבורים ועדיין לא מעשים. 4. להוות כתובת להעברת כספי החינוך הממשלתיים של אותם ילדים שעוזבים את המערכת: על זה כתבת: "האירגון יכול להווה עבור מערכת החינוך מעין מוסד חינוכי" מוסד חינוכי צריך לעמוד בתנאים רבים ומחמירים. בין השאר, הוא אחראי על הלומדים בו. ארגון לחינוך ביתי לא רק שלא יכול לקבל אחריות כזאת על הלומדים בחינוך ביתי מבחינה מעשית, אלא שזה אף סותר את כל הרעיון בחינוך ביתי: השארת האחריות לחינוך בידי המשפחה. 5. לפעול ליצירת מקומות מפגש, חומרי לימוד: כתבת: "אפשר להגיע לאפשרויות טובות יותר כשיש "אבא" (טוב, או "אימא" לפמיניסטים) לקבוצה." כשאנחנו עושים איזושהי פעילות משותפת במקום שדורש תשלום, אנחנו מציינים שאנחנו קבוצה ומקבלים בשביל זה הנחה. בשביל זה לא צריך רישומים וישיבות. את יכולה לתת דוגמא לאפשרויות שנפתחות בזכות הרישום כעמותה? כתבת גם: "לגבי חומרי לימוד - יש מי שצריכים משהו מסודר" יש המון דברים מסודרים! בספריה, בחנויות ספרי לימוד, באינטרנט, בלומדות, בחוגים ותוכניות לנוער שוחר כל מיני דברים, במתנ"סים, וגם בהתארגנויות מקומיות או אצל מורים פרטיים (לאו דווקא תמורת כסף). אני תוהה מה ארגון לחינוך ביתי יוכל לעשות בתחום הזה. הוא הרי לא יתחרה במט"ח. ואם יהיה שוק לחומרי לימוד, סביר שיצוצו חברות שימלאו אותו. (למעשה כבר צצות.) וכתבת עוד: "וחומרי לימוד זה גם חוברת שמלמדת את ההורים איך להשתמש בעולם כדי שהילד ילמד בלי ללמוד." בזה אני מסכימה איתך מאוד! ובימים אלה אני שוקדת על תרגום ספר בדיוק על זה! (יחד עם צוות מתנדבים) 6. להוות גורם שמסייע למשפחות בחינוך ביתי לפגוש משפחות אחרות מתאימות. לגבי זה כתבת: "שוב, הרשימה הלבנה אצלך. ורק את והמקורבים אליך יכולים לגשת אליה." ממש לא! כל אחד מוזמן להעביר מסרים למשפחות ברשימה. בינתיים המסר שרוב הפונים מבקשים להעביר הוא "אני גר ב-X ומחפש משפחות חינוך ביתי באזור". אבל כמובן שאפשר להעביר גם מסרים אחרים, וכבר עשיתי זאת בעבר. מה שאני לא עושה זה לחשוף את המשפחות ברשימה – זו ההתחייבות שלי כלפיהן. 7. להכין פלייר על חינוך ביתי. כתבת ש"אנשים חושדים בפלייר בלי אבא". בתכל'ס מי שיכתוב את הפלייר יהיה "האבא" שלו. אני מאמינה שאם התוכן שלו יהיה לעניין, זה לא ישנה אם יהיה חתום עליו איזשהו ארגון בלתי ידוע או לא. לגבי הדפסה ונייר, כפי שאמרתי, את זה אני די בטוחה שיהיה לי קל להשיג בחינם. לשלוח בדואר לא נראה לי שצריך, אלא לשים בכמה נקודות מרכזיות שיוכלו לחלק. ספציפית חשבתי שזה משהו שכדאי שיהיה אצל קב"סים, ואולי את תוכלי לעזור בזה? בכל מקרה, אם כן נחשוב שכדאי לשלוח בדואר, אז גם לזה יש לי איך להשיג מימון ותפעול. ככה שספציפית לגבי הפלייר, אין סיבה לחכות למימון. אפשר לעשות את זה כבר עכשיו! יש מתנדבים? כתבת: "אירגון שעובד כמו שצריך, ידאג שכל מחלקות הרווחה, כל פסיכולוג, כל תחנות לבריאות המשפחה, כל מחלקת חינוך של הרשות המקומית, וכל... כל מקום אחר שאת רואה בו כתובת שיכולה להפנות, יידע, ויוכל לתת דף מידע, או "כרטיס ביקור" או אפילו סתם מספר טלפון של האירגון, לכל משפחה פוטנציאלית." הלוואי! אני מחר מדפיסה לך כרטיסי ביקור אם יש לך מושג איך לדאוג שאנשים כאלה יחלקו אותם. בתכל'ס אני לא יודעת איך להגיע לאנשים שלא מגיעים אלי. וזה לא שלא נעשה דבר בעניין... כתבת: "זה לא נכון לצפות שקומץ אנשים ישאו בעול של כולם" אמן! אז מי מתנדב לעזור?
 
אנחנו מסכימות על הצורך לעשות דברים

אנחנו לא מסכימות על הסדר. יש כאן הבדל עקרוני בהבנה שלנו. אתחיל קודם כל בהבהרה אישית: את שמה בספק את החוויה שלי ואין לך על בסיס מה. החוויה שלי היא בדיוק זה - החוויה שלי. במצב קשה מאוד שנוצר, היה לי קשה מאוד עם ההתמודדויות בבית (יהונתן במצב קשה מאוד, לחצים מכל הכיוונים, צעדים ראשונים במצב לא מוכר ועבודה - תחילת שנה, + בניסיון לקבל עזרה ליהונתן דיווחו עלי: משפחה עם ילד בסיכון) הייתי צריכה לפנות למערכת לקבלת אישור - לא שאלתי אם כדאי... עכשיו, במקום שיהיה העולם העוין של הרשויות מצד אחד, ותמיכה גורפת מצד שני, מצאתי את עצמי מול שתי חזיתות: אלו ביקרו אותי על שאני משאירה את הילד בבית ואלו על שאני מדברת עם מטרד החינוך. אפילו יעצו לי לעבור דירה לישוב אחר, בלי להעביר כתובת - "תיעלמי" אמרו לי צ. אמר לי כחודש לאחר שקיבלתי את ההחלטה להשאיר את יהונתן בבית: "הורות זה עניין לשניים, אני לא מבין איך עושים הורות לבד. אני עוד יותר לא מבין איך עושים חינוך ביתי לבד" (ציטוט לא מדוייק) ואני עוד הייתי לגמרי בערפל, עם כל המאבקים לפני... הייתי צריכה אירגון שיש לו מטרות ברורות לעזור לאנשים בדרכם. הייתי צריכה עזרה ממישהו שמבין עם מה אני מתמודדת. הייתי צריכה גב שיעזור לי לקבל את האישור מהר. הייתי צריכה גב שידבר בשבילי עם המערכת הייתי מול המערכת כמו אדם בלי עור. למזלי, מצאתי בתוך המשרד אנשים שהיו לי לתמיכה. אחת מהן, עדיין מלווה אותי למרות שרשמית, אני מחוץ לטווח שלה. וכשאני נשברת, אני מדברת איתה, ולא עם האנשים הפרטיים. וזה מעורר בי שאלות גדולות לגבי הצרכים, והמענה שזמין לי ולאחרים. אנשים פרטיים, למרות שיעבדו עם ובתוך אירגון, אין להם את הכוח שיש לאירגון. והאירגון יתחיל לאט, עם מעט אנשים שרוצים וצריכים. והוא יגדל ויתרחב. זה מעשי - לחתום הסכם עם משרד החינוך זה מעשי לקבל תקציבים זה מעשי לקבל שירותים באמצעות בתי הספר, זה מעשי שילדינו יהיו מבוטחים זה מעשי שמשפחות שרוצות חיסונים לא יצטרכו לחפש היכן ומתי לתת אותם זה מעשי שתהיה להורים כתובת אחת שתוכל לתת להם הרבה אופציות, כאלו שמתאימות להם, ואולי לא לך. לא משנה כמה תרקעי ברגליים, את לא תשני את העובדה שאנשי החינוך הביתי הם "תמהונים" בעיני הציבור - הגיע הזמן לשנות את זה. "מה? ונותנים לך?" "טוב, את יכולה כי את יודעת המון אבל אני לא יודעת כלום - אולי אני יכולה כיתה א'" קיום אירגון לחינוך ביתי, הפיכת החינוך הביתי לאופציה פתוחה העברת מימון לטובת החינוך הביתי כל אלו דברים שאירגון ישיג קל יותר ומהר יותר מאשר אנשים פרטיים. ברמה מסוימת אני מדברת עם משרד החינוך כבר הרבה זמן. צר לי, ההתארגנות הפרטית אינה נותנת מענה על הכל, ובטח לא לכולם. היא עשתה עבודה נהדרת עד כה. כתבת: "עד היום זו הדרך שהוכיחה את עצמה הכי טוב, וגם משפחות שקיבלו אישורים בעבר עברו אחרי כמה שנים לדרך הזאת." יש עכשיו פתח ליותר מזה. עכשיו צריך לקחת את הכל מדרגה נוספת. והמדרגה היא: התארגנות רשמית. בשיחה שהיתה לי היום, גיששתי על נושא האירגון ואמרתי: נאמר שהגענו להסכם האירגון ומשרד החינוך. מה קורה עם משפחות שיאמרו: אני עושה חינוך ביתי, והאירגון לא מייצג אותי. מה קורה אז? שאלתי. קיבלתי את התשובה הזאת: הן עדיין תוכלנה לעשות חינוך ביתי, אבל הן, למשל, לא תקבלנה תקציבים. למה? הקשיתי כי משרד החינוך צריך פיקוח על 'לאן הלך הכסף' ואם הכסף ניתן למשפחה - אין מי שיפקח על ההוצאות... האירגון, כעמותה, חייב במסירת דו"ח למדינה ולחבריו. ולכן, מבחינת משרד החינוך, יש פיקוח. החשוב בשיחה זו: יש אנשים במשרד החינוך שחושבים שמגיע לילדים שלנו לקבל את הכסף!! את יוצאת מנקודת הנחה שכולם עושים חינוך ביתי מתוך אידאולוגיה. אז לא, אנשים מגיעים לחינוך הביתי מסיבות רבות. וילדים צריכים חינוך ביתי מסיבות שונות. יש אנשים שהיו רוצים ולא יודעים איך הם יכולים. ויש את המגבלה ששני ההורים צריכים לחתום (גם אם הם גרושים) ויש עוד המון!! אף גוף רשמי לא ייגע בחינוך הביתי לפני שהכל יהיה מהוגן בהסכם. אני מדברת איתך על ראייה מאוד ארוכה. החזון שלי כמו כל משפחות בית ישראל, תרשמי את הילדים שלך בפסח לחינוך המועדף על ידך ילדייך יוכלו לבקר בבית הספר המקומי כדי לשחק בהפסקות, כדי להשתתף בשעורי ספורט, שעורי חברה, טיולים שנתיים, או כל תחום שיעניין אותם. תוכלי לרכוש שעורים לילדייך ע"ח תקציבי משרד החינוך: חוגים, שעורים פרטיים, סדנאות וכדומה. לצורך מפגשי החינוך הביתי יוקצה מתנ"ס או מקלט באמצעות הרשות המקומית, או מתחם כלשהו בבית הספר. תינתן לילדייך גישה לספרית ביה"ס, ולאמצעי לימוד נוספים שקיימים בו, כולל אפשרות לפנות למורי ביה"ס בשעות קבלת קהל שלהם לצורך העמקת ידע. למשפחות חדשות ומתעניינות יאורגנו הדרכות מסודרות שיפרשו בפניהן את האפשרויות, לבחירתן. משפחות שיבחרו ללכת בדרך של חינוך ביתי, יוכלו לקבל ליווי אישי לאורך תקופת ההתאקלמות. משפחות ותיקות יוכלו להעלות צרכים שעולים ולקבל עזרה לפתרונם. משפחות חד הוריות יקבלו סיוע מוגבר. משרד החינוך יאתר במוסדותיו ילדים שאינם מתאימים ואינם משתלבים במסגרת, ובמקום להפוך אותם לאנשים אומללים, יפנה את הורי הילדים וימליץ להם לבחון את האופציה של החינוך הביתי. פסיכולוגים, עו"סים ומערכות טיפול אחרות, ייעזרו באירגון להתאמת מסגרת חינוכית מתאימה לילדים בטיפולם. חזון אחרית הימים? - כן, אני מסכימה איתך!! אני הולכת לשם. את באה? אם כדי לאפשר לילדים לקבל סיכוי סביר, שלא היה ניתן להם אחרת, אם כדי להקל על הורים שהחליטו להירתם למשימה, אני צריכה אירגון שיעבוד בשיתוף פעולה עם המערכת וישמור על המשפחות הרחק מציפורניה הביורוקרטיות - זה שווה!!!!... את אומרת: אם יהיה אירגון יפנו אל נאוה ויונת, ואם לא יהיה אירגון יפנו אליהן, מה ההבדל? נאוה ויונת האדם הפרטי הן אדם אחד כל אחת. נאוה ויונת נציגות האירגון הן כוח גדול מסך כל החברים, וגורם מוסמך שמקובל על מערכת החינוך. מערכת הרווחה לא תתייחס לנאוה ויונת האדם הפרטי, ותיעזר באותן נאוה ויונת שפועלות בשם אירגון מוכר. זו רמה אחת של תשובתי אליך - העיקרון אנשים פרטיים - טובים ויפים ככל שיהיו - זה כל מה שהם = אדם פרטי אירגון הוא כוח שיכול להזיז הרים תקפצי איתי למים?
 

יונת ש.

New member
תגובה קצרה (בינתיים)

אני מתכוונת להתייחס לכל הדברים שכתבת, אבל עד אז רק תגובות קצרות: קודם כל, אני מסכימה עם החזון שלך. וכפי שאת יודעת אני גם חושבת שמתישהו יהיה ארגון לחינוך ביתי. אם יש בינינו חילוקי דעות הן לא על "האם" אלא על "מתי" ועל "מה קודם". ושנית, לגבי החוויה האישית שלך: אני לא שוללת אותה או מתכחשת לה. רק כדאי לנסות לראות את הדברים גם מהצד השני: אנשים הציעו לך את העזרה הטובה ביותר שהם ידעו לתת,ואת התייחסת לזה כאל ביקורת. ולגבי העברת מסר לרשימה הלבנה: עדיין לא שלחת לי שום דבר! תנסחי מכתב, ואני אעביר אותו. המשך בלילה...
 

עירית ל

New member
נאווה, אני מסכימה איתך

כתבת "לא משנה כמה תרקעי ברגליים, את לא תשני את העובדה שאנשי החינוך הביתי הם "תמהונים" בעיני הציבור - הגיע הזמן לשנות את זה." זה לב העניין. אני קוראת בבאופן ונפתחת לרעיונות חדשים ומרעישים מבחינתי, אבל בעלי - הוא יותר הולך בתלם. כדי שרעיון כמו חינוך ביתי ידבר אליו זה צריך להיות משהו מוסדר, פורמלי, פחות "תמהוני". יונת חושבת (יונת, אני מקווה שאני לא חוטאת לך) שהמאסה של האנשים תעשה את זה. יהיו יותר ויותר אנשים שיממשו בפועל ובסוף פשוט לא יוכלו להתעלם מהתופעה והיא תקבל הכרה ממסדית. יכול להיות, אבל לאנשים כמוני פעולה כמו של נאוה תתן תשובה יותר מהירה ויותר מתאימה לציפיות של בן זוגי.
 
ת'כלס - רעיונות ודרכים

1. פעילות לשינוי הנהלים של משרד החינוך למתן אישורים: אני יושבת ושוטחת כאן רעיונות שעולים לי. הם לא שונים מרעיונות של כל אחד אחר. זה לא האירגון!! צריכים לשבת כמה אנשים ולהעלות רעיונות. איך אני פותחת את הישיבה? זה מה שמטריד אותך? "שלום לכולם, אנחנו נתחיל היום בגיבוש הדרישות שלנו ממערכת החינוך, מצד אחד, ובגיבוש הקווים שאנחנו לא מוכנים לחצות בשום פנים ואופן. מטרתנו היא לגבש הצעה למשרד החינוך, במטרה להגיע איתם להסכם. עלינו לבוא מוכנים עד כמה שאפשר, ולקחת בחשבון, שמשרד החינוך יכין את רשימת דרישותיו מאיתנו - במקביל. אחרי שהמסמך יהיה מגובש לשביעות רצון כולם, נבחר נציגים שישאו ויתנו עם משרד החינוך לגיבוש הסכם משותף. ההסכם שיחתם יחייב את שני הצדדים. אחד הסעיפים יכול להשאיר פתח של דיונים מחודשים מדי שנה, לבדיקת התאמת ההסכם לשני הצדדים. מה אני מציעה? 1. רישום לחינוך ביתי ברשות המקומית או בעמותה - בפסח, כמו כל משפחות ישראל. 2. ביטוח לכל ילדי החינוך הביתי. 3. העברת כספי החינוך של כל ילדי העמותה - לרשות העמותה (הנה כספים לשכר המלווים) 4. כל משפחה, תשוייך למלווה שיפגוש את המשפחה פעמיים בשנה לפחות (יותר - בהתאם לצורך) לשם מעקב ובדיקת צרכים. 5. העמותה תקציב סכום לתשלום עבור חוגים, מורים וסדנאות לילדים. הכספים ישולמו ישירות לנותני השרות. 6. ילדי החינוך הביתי יוכלו לקבל שירותים בבתי הספר, לפי צורכי הילד והמשפחה. בית הספר יהיה חייב למצוא את הדרך לספק לילד את בחירתו, מתוך ההיצע הקיים. המשפחה יכולה לבחור בי"ס כרצונה (כלומר: גם אם זה לא ביה"ס שאליו שייך הילד מבחינת מקום מגוריו) בתחום ביה"ס, הילד יהיה חייב לנהוג בהתאם לחוקי ביה"ס בו בחר (תלבושת, משמעת, שקט במסדרונות בזמן השעורים, הימנעות מהדחת תלמידים להשתמט משעורים וכדומה) 7. משרד החינוך יסייע למשפחות לאתר ילדים עם לקויות למידה, בכפוף לפניית המשפחה והעמותה. זה חלק... זה כיוון - הכל הכל לדיון!! מה אני רוצה לשמוע מהמשתתפים? רעיונות ! ! ! ! מה מפחיד אותם ולמה? מה הם היו רוצים מהמערכת מה לדעתם תפקיד המערכת? מה נראה להם לגיטימי לתת למערכת? האם יש לדעתם מיומנויות שחיוני לילד לדעת אותם בעידן הזה? מהם המיומנויות? עד איזה גיל? - באיזה גיל הם חושבים שזה "לא בסדר" למשל: האם זה תקין וסביר שילד בגיל 16 לא יודע לקרוא, ולא יודע לכתוב את שמו, ולא יודע לבצע חשבון פשוט עד 100? ואם זה לא יכול לקרות לדעתך, מה איכפת לך בעצם להתחייב בפני המערכת?!? אגב, לפני כל זה, (או אחרי או במקביל), צריך לשבת צוות ולגבש את חוקי העמותה ומטרותיה (זה חלק מתהליך רישום עמותה) 2. תמיכה וייעוץ למשפחות חדשות (וגם פחות חדשות): על זה עניתי לך בתגובתי השנייה. יש יותר מדרך אחת מתאימה / נכונה לחינוך ביתי. חשוב לצעוד עם ההורים ולאפשר להם לבחור את הדרך שהכי מתאימה להם ולכל אחד מילדיהם (שהרי אולי דרכים שונות מתאימות לכל אחד מהם) 3. ללוות את ההורים מול המערכת: כן, אמרתי שוכרים. עמותה מגייסת כספים בכל מיני צורות דמי חבר, תרומות ובמקרה שלנו - תקציבי חינוך. 4. להוות כתובת להעברת כספי החינוך הממשלתיים של אותם ילדים שעוזבים את המערכת: את מכירה אותי. ולכן את יודעת שאת בורחת לסמנטיקה. מצידי שיקראו לזה יוספה. ייחתם הסכם תנאים בין העמותה לבין משרד החינוך. ההסכם יחייב את החברים בעמותה, ולא את מי שיבחרו אחרת. ההסכם יקנה לחברים בעמותה תנאים נוחים יותר לחינוך ביתי. נתתי קודם דוגמא של תקציבים, זה אולי גם תנאי רישום. מילוי טופס רישום - לחברים הגשת בקשה, ביקור קב"ס, הנהלת המחוז וכדומה - למי שבוחר אחרת. 5. לפעול ליצירת מקומות מפגש, חומרי לימוד: חומרי הלימוד שקיימים היום תואמים את תוכנית הלימודים ובנויים, בדרך כלל, כנילווים לשיעורים פרונטליים. הם מותאמים בהכרח לילדים שקוראים מכיתה א'. אין לי כל כוונה להתחרות עם מט"ח, אולי לפתות אותם להתאים את החומרים שלהם לחינוך הביתי
יש המון פעילויות לילדים - רובן אחה"צ, חשוב לארגן גם פעילויות בוקר. לתרגם ספר זה אחלה!! אבל צריך לבנות חוברת פשוטה, בשפה זורמת, מותאמת לתנאי החינוך הביתי בישראל, ומשתמשת במציאות שלנו כדרך מנחה. גם החוברת לא תיוולד ביום אחד. היא תיבנה, ויועלו שאלות, והיא תשתכלל ותשתפר ותפתח בפני ההורים אופציות שונות, מחינוך חופשי מוחלט ועד להקניית מלוא תכנית הלימודים בעזרת מורים פרטיים. כל משפחה ודרכה... 6. להוות גורם שמסייע למשפחות בחינוך ביתי לפגוש משפחות אחרות מתאימות. הרשימה הלבנה לא עומדת לרשות כולם. היא חסויה. זו התחייבותך כלפי החברים בה, וזה בסדר!! זה רק לא עונה על הצורך שאני מדברת עליו. אני לא רוצה לעסוק בחבורות סתר - אני אוהבת "על השולחן!" אני רוצה שאנשים ייצרו קשרים באופן ישיר ולא דרך מישהו אחר.
מסר על נושא האירגון העברת? אני ביקשתי לפחות פעם אחת... 7. להכין פלייר על חינוך ביתי. כותב הפלייר אינו "אבא" שעומד מאחורי... הכותב הוא רק אדם פרטי שמביע את דעותיו, ומפיץ אותן. הוא יכול להקים מאחוריו תנועה גדולה יותר או פחות. זה כבר נעשה. זו בדיוק הנישה ש"באופן טבעי" ממלא היום. כבר אמרתי בתגובתי השניה: אף איש מקצוע מערכתי לא יתייחס לחינוך הביתי ברצינות, עד שיהיה מוסד / אירגון שמערכת החינוך תתייחס אליו ברצינות. תהיה חותמת של משרד החינוך - נוכל להגיע לכל הנ"ל. 8. כתבת: "זה לא נכון לצפות שקומץ אנשים ישאו בעול של כולם" אמן! אז מי מתנדב לעזור? גם באירגון יעבוד רק קומץ. אבל חלקם יקבלו שכר, וחלקם יכוסו הוצאותיהם מי שפועלים בנושא, לא יצטרכו לתרום גם כסף וגם זמן....
מקווה שלא פיספסתי כלום
 
נאוה חותמת על כל מילה שלך!!

אני נסיתי להבין את האתר באופן טבעי והלכתי לאיבוד. ניסיתי לבדוק בו לגבי מפגשים בתל אביב והלכתי לאיבוד. והרשימה הלבנה הצהובה או מה שזה לא יהייה לא הבנתי איך בכלל ניגשים לזה. וגם אם יש אנשים נוספים בארצנו הקטנטונת שיש להם רעיונות לעשייה זה עדיין לא מבטל את הצורך בעשייה מהסוג שהעלת אלונה
 
למעלה