אירוח סקסולוגית בפורום

כתבת מעולה! ../images/Emo6.gif

ונכון שיש הרבה הפלות כי אנחנו פשוט חלק מסטטיסטיקה לצערי... בעיקר של הריון ראשון.. אבל יש פה גם הרבה בנות שהצליחו על הפעם הראשונה!
 

שירה00

New member
אני נשואה עשרה חודשים

והפסקתי גלולות לפני חודשיים וחצי...
 

liatka

New member
ואנחנו נשואים שנתיים וחודש

החלטנו שרוצים לפני כ-שנה..אבל אז גילינו שיש לי CMV פוזיטיב ונאלצנו לחכות חצי שנה. נכנסתי להריון בניסיון הראשון...שניגמר בגרידא והחודש נכנסתי להריון גם בניסיון הראשון (לא היה לי מחזור וניזהרנו עד עכשיו) מקווה כ"כ שהפעם הכל יהייה בסדר ...וניפגש כולנו בפורום של ההריוניות
 

נרגשת34

New member
ליאת??????????

מזל טוב, אומנם אני רק מציצה מידי פעם לפה, ותמיד מחפשת אותך!!!!!!!! יש לי צמרמורת! המון המון מזל טוב!!!!!!!
 

liatka

New member
תודה רבה מתוקה!!!!! ../images/Emo25.gif

אני עוד זוכרת אותך עם הבטא ההתחלתית הנמוכה וכל החששות. ספרי מה איתך עכשיו....
 
השאלה שלי קצת "כבדה" ../images/Emo205.gif

ראשית, רציתי להודות לאפונענע על הרעיון ולך, על הזמן שתשקיעי בנו.
ועכשיו לשאלה - במסגרת הניסיונות להיכנס להריון התגלו אצלי בעיות פוריות. כתוצאה מהגילוי, אני חשה תחושות אשם וחוסר ביטחון. בנוסף לזה, יש לי פחד גדול מהשינויים שטיפולים עשויים לגרום לגוף ולנפש למרות שבן הזוג מפרגן ותומך, יש לי קושי להימנע מתחושות כמו " אולי היה עדיף לו עם מישהי אחרת" וכל מיני מחשבות חסרות ביטחון כאלה. ברור לי, שהתחושות האלה, עשויות לפגוע לנו בזוגיות ורציונאלית, ברור לי שאין להן בסיס, אבל קשה לי לשלוט בזה. אני לא כל כך יודעת איך לנסח את השאלה, אולי יש לך תובנות כלשהן, איך לשמור על הזוגיות בתוך המערבולת הזאת? מקווה שהשאלה ברורה ולא כבדה מידי. תודה
 

אפונענע

New member
מחכה לשלי שתענה, אבל קצת ממני

כמה אני מבינה אותך. תחושת הבגידה של הגוף, ולמה הוא לא יודע לעשות מה שהכי טבעי. ואין לי דרך טובה לתקן או לשפר, לכן אני מחכה לשלי - היא המומחית הלא. אבל אני מאוד מכירה ומבינה את התחושה. כל כך הרבה מחטטים בגוף שלנו, בודקים, פולשים, ובמקום הכי פרטי, הכי שלנו. אולי זה מעודד ואולי לא, אבל דווקא כל מה שעברתי בשנתיים האחרונות, טיפולים לייט, ניתוח, לידה שקטה וגרידה - דווקא אלה גרמו לי להרגיש מאוד מאוד "שווה" וגיבורה. התחושה שאין דבר שאני לא יכולה לו. לקבל את הגוף על אף השינויים שהוא עובר ולאהוב אותו, להרגיש נוח בתוך עצמי. ואולי זה ההורמונים שעושים אותי חרמנית בלי הכרה
, אני קמה בבוקר ובטוחה שאני היצור הכי סקסי בעולם...
 
אני מסתכלת על זה קצת אחרת

וזה כנראה קשור להיותי אישה מאמינה. נראה לי שכל תפקידנו בעולם הוא להשתדל ולנסות. הרי מה יש לנו חוץ מלהשתדל? הדברים באמת תלויים בנו? מישהי בחרה להיות או לא להיות פוריה? עוד דבר שאני מנסה לעשות בשעות קשות הוא "לראות מעבר". לנסות להבין מדוע הקושי הזה בא אליי, מה אני אמורה ללמוד מזה, איך זה מקדם אותי, איזה כלי זה נותן לי ועוד שאלות דומות. מאחלת לך שבקרוב קרוב תחווי עם הגוף שלך חוויות חדשות של הריון בריא ממלא ותקין.
 

אפונענע

New member
מסכימה ולא מסכימה.

כן, אני איתך בגישה של "לא בחרתי את זה" וכמובן שאינני אשמה בזה. בזה מאמין הראש והצד השכלתני. באשר ללב... ללב יש בחירות משלו. למה הקושי הזה קיים ? אני לא רואה למה, חוץ מחוסר מזל משווע. אין חטא ועוון המצדיקים עונש כזה, אם נחשוב על זה כעונש, ואני לא אהיה אמא יותר או פחות טובה כי ההריון שלי הוא פחות מובן מאליו.
 
אני דווקא מסכימה איתך לגמרי

ואינני מאמינה שחוסר פריון הוא עונש על משהו שעשינו. אבל בהרגשה זה העונש הכי גדול בעולם ולמי מגיע עונש כזה??? הגישה שלי לחיים (אותה אני מנסה ליישם בכל מאודי) -ודווקא משום שאני אדם שהרגש עובד אצלו מאוד חזק- היא להמליך את השכל על הרגש (עלית עליי...).
 
למעלה