ה ד ו ו י ג
מה שומם הוא חדרי כי הדוויג לא באה השעון שעל הקיר מלא אבק ובודד בפינה המחשב כמו בטטה בלעדייה העולם כה מיותם!!! ים של דמעות בשתי עיניי זועקת להדוויג: שובי אליי!!! קולי שובר את הדממה, שתשמע, שתשמע... עוד אלבש חולצתי כזאת, חומה-קקה עוד אלך להתקלח ואשוב למחשב אכנס הנה הדוויג - לא שבה איזה יום, יום נורא! פשוט עצוב... ים של דמעות בשתי עיניי אזעק לינשוף לשוב אליי!! קולי יחזור מהתיקרה, הדוויג בואי, אלא מה?! * אני יוצאת חוצץ נגד מידורה של הדוויג!