ברבאמא שחורה1
New member
חשבתי לשתף בכמה עצות
שעושות, לפחות בשבילי, את כל העניין של הנסיונות להרבה פחות מלחיץ. אמנם אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל מעכשיו אני מנסה להפוך את זה למשהו נעים ולא מלחיץ. וזה בכלל לא כזה מובן מאליו שאני מצליחה לא להלחץ, כי אני כבר שנים מחכה ליום הזה, שבו יהיה לי עם מי לנסות, ושבו נחליט יחד לנסות. והרגע הזה הגיע, ככה שהכי טבעי בעולם שאהיה לחוצה. ואני לא. אני פשוט עובדת על זה... אז ככה: 1. לא קונה ערכות ביתיות לבדיקת הריון. למה שיהיה בבית? יש סופרפארם ליד הבית, ברגע שאצטרך - אקפוץ לקנות. כל עוד לא צריך, כלומר אין איחור - מבחינתי אין מה לבדוק. גם אם יהיה איחור - אחכה כמה ימים ורק אז אקנה, בשאיפה לראות 2 פסים ברורים. 2. נשים מסביבי שנכנסות להריון - פעם הייתי קצת מקנאה בהן. היום אני מבינה שלכל אחת, בעצם לכל זוג, יש את הקצב שלו. לא כולם מוכנים באותו הזמן, לא לכולן יש את אותו הגוף. אפילו בני-זוג לא כולנו מצאנו באותו הזמן. קחו בחשבון שהקצב שלכן לא מופרע מהקצב של מישהי אחרת. זה לא שאם מישהי אחרת נכנסת להריון, זה מוריד משהו מהסיכוי שלכן. 3. לא עושה תחרויות עם אף אחת. פעם חשבתי שאני וחברה טובה שלי נהיה אמהות יחד, והילדים שלנו יהיו בני אותו גיל וחברים טובים. בינתיים היא התחתנה הרבה לפני, ויש לה כבר שני ילדים בבית. אני מאמינה שכשהילד הראשון שלי יצטרך להגיע לעולם - הוא יגיע. חושבת שנסיונות משותפים של כמה חברות להכנס להריון יכולים רק לגרום למתח, לחץ ועיכוב בכניסה להריון. גם אם התחרות הזאת נעשית באופן לא מודע. 4. מפרגנת לנשים הרות בסביבתי, או כאלו שילדו לאחרונה. נהנית איתן מהילדים. ובעצם למה לא? הן הגיעו למצב אליו אני רוצה להגיע, ובקרוב אגיע (אמן ואמן), ואני חושבת שמה שאדם נותן מעצמו - הוא גם מקבל. ואם אדם נותן מעצמו קנאה ומרירות לעולם - זה מה שהוא יקבל בחזרה. לא שאני לא מבינה קנאה, ואני אפילו מצליחה להזדהות עם זה, אבל היום זה כבר כמעט לא קיים אצלי ובאמת שהרבה יותר טוב לי ככה. 5. נהנית מכל רגע שיש לי היום עם בן-זוגי המקסים. בינתיים אנחנו לבד, בלי ילדים. יוצאים לטיולים, מבלים, עושים שטויות בבית, מרשים לעצמנו לחיות אורח חיים, שעם ילדים - כנראה נצטרך לשנות. תנו לעצמכם להנות מהזוגיות נטולת הילדים. עם הילד הראשון זה ישתנה, ולא יחזור לעולם להיות כפי שהיה. וגם הנסיונות עצמם - לא לשכוח שהם אמורים להיות מהנים. לא להפוך את זה לעבודה! להמשיך לכייף. אחרי הכל, זה החלק הכי כייפי והכי מחבר של הנסיונות. ואם פעם אחת לא בא לעשות את זה, ואתן לא מרגישות מדהים ביום מסויים ולגמרי אין לכן חשק - אל תכריחו את עצמכן רק בגלל שאוטוטו הביוץ. 6. למרות שבעבר היו לי חששות עצומים מכך שיהיה לי קשה להרות (לא יודעת אם מוצדקים או לא, נובעים מבעיות בריאותיות שיש לי או היו לי), אני היום אופטימית וחושבת חיובי. מאמינה באמונה שלמה שיהיו לי ילדים, אולי החודש, אולי חודש הבא ואולי בשנה הבאה. אבל הם בוא יבואו. וכן, אני מאמינה בחשיבה חיובית. 7. מאד משתדלת לאחרונה לחיות בריא: לאכול נכון, לא להכניס לגוף רעלים (לא מעשנת, לא שותה קפה, משתדלת לאכול כמה שפחות מתוק, צבעי מאכל וחומרים משמרים למיניהם לא נכנסים לי לפה). מנצלת את זה שאני רוצה ילד - גם לצורך שיפור הבריאות שלי. הרי בלי קשר להריון - לאף אחד עוד לא הזיק לחיות נכון. הרצון לילד הוא טריגר, שמאד עוזר לכוח הרצון. נצלו את התקופה הזאת לשפר את עצמכן. 8. למעשה אני ממשיכה באורח חיים רגיל. ממשיכה לעשות את אותם דברים שעשיתי עד כה, כביכול בלי להתייחס לזה שאולי תיכף יהיה הריון. כשיהיה הריון - נחשוב הלאה. כל עוד אין הריון - אין טעם להכנס למחשבות כגון: "את זה אני לא יכולה לעשות, כי אולי בקרוב אהיה בהריון ואז לא יהיה לי זמן או יכולת להמשיך". לא לעצור את החיים כל עוד לא צריך. זה סתם מלחיץ. נדמה לי שזהו פחות או יותר. אם יש גם לכן טיפים - אשמח לדעת עליהם.
שעושות, לפחות בשבילי, את כל העניין של הנסיונות להרבה פחות מלחיץ. אמנם אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל מעכשיו אני מנסה להפוך את זה למשהו נעים ולא מלחיץ. וזה בכלל לא כזה מובן מאליו שאני מצליחה לא להלחץ, כי אני כבר שנים מחכה ליום הזה, שבו יהיה לי עם מי לנסות, ושבו נחליט יחד לנסות. והרגע הזה הגיע, ככה שהכי טבעי בעולם שאהיה לחוצה. ואני לא. אני פשוט עובדת על זה... אז ככה: 1. לא קונה ערכות ביתיות לבדיקת הריון. למה שיהיה בבית? יש סופרפארם ליד הבית, ברגע שאצטרך - אקפוץ לקנות. כל עוד לא צריך, כלומר אין איחור - מבחינתי אין מה לבדוק. גם אם יהיה איחור - אחכה כמה ימים ורק אז אקנה, בשאיפה לראות 2 פסים ברורים. 2. נשים מסביבי שנכנסות להריון - פעם הייתי קצת מקנאה בהן. היום אני מבינה שלכל אחת, בעצם לכל זוג, יש את הקצב שלו. לא כולם מוכנים באותו הזמן, לא לכולן יש את אותו הגוף. אפילו בני-זוג לא כולנו מצאנו באותו הזמן. קחו בחשבון שהקצב שלכן לא מופרע מהקצב של מישהי אחרת. זה לא שאם מישהי אחרת נכנסת להריון, זה מוריד משהו מהסיכוי שלכן. 3. לא עושה תחרויות עם אף אחת. פעם חשבתי שאני וחברה טובה שלי נהיה אמהות יחד, והילדים שלנו יהיו בני אותו גיל וחברים טובים. בינתיים היא התחתנה הרבה לפני, ויש לה כבר שני ילדים בבית. אני מאמינה שכשהילד הראשון שלי יצטרך להגיע לעולם - הוא יגיע. חושבת שנסיונות משותפים של כמה חברות להכנס להריון יכולים רק לגרום למתח, לחץ ועיכוב בכניסה להריון. גם אם התחרות הזאת נעשית באופן לא מודע. 4. מפרגנת לנשים הרות בסביבתי, או כאלו שילדו לאחרונה. נהנית איתן מהילדים. ובעצם למה לא? הן הגיעו למצב אליו אני רוצה להגיע, ובקרוב אגיע (אמן ואמן), ואני חושבת שמה שאדם נותן מעצמו - הוא גם מקבל. ואם אדם נותן מעצמו קנאה ומרירות לעולם - זה מה שהוא יקבל בחזרה. לא שאני לא מבינה קנאה, ואני אפילו מצליחה להזדהות עם זה, אבל היום זה כבר כמעט לא קיים אצלי ובאמת שהרבה יותר טוב לי ככה. 5. נהנית מכל רגע שיש לי היום עם בן-זוגי המקסים. בינתיים אנחנו לבד, בלי ילדים. יוצאים לטיולים, מבלים, עושים שטויות בבית, מרשים לעצמנו לחיות אורח חיים, שעם ילדים - כנראה נצטרך לשנות. תנו לעצמכם להנות מהזוגיות נטולת הילדים. עם הילד הראשון זה ישתנה, ולא יחזור לעולם להיות כפי שהיה. וגם הנסיונות עצמם - לא לשכוח שהם אמורים להיות מהנים. לא להפוך את זה לעבודה! להמשיך לכייף. אחרי הכל, זה החלק הכי כייפי והכי מחבר של הנסיונות. ואם פעם אחת לא בא לעשות את זה, ואתן לא מרגישות מדהים ביום מסויים ולגמרי אין לכן חשק - אל תכריחו את עצמכן רק בגלל שאוטוטו הביוץ. 6. למרות שבעבר היו לי חששות עצומים מכך שיהיה לי קשה להרות (לא יודעת אם מוצדקים או לא, נובעים מבעיות בריאותיות שיש לי או היו לי), אני היום אופטימית וחושבת חיובי. מאמינה באמונה שלמה שיהיו לי ילדים, אולי החודש, אולי חודש הבא ואולי בשנה הבאה. אבל הם בוא יבואו. וכן, אני מאמינה בחשיבה חיובית. 7. מאד משתדלת לאחרונה לחיות בריא: לאכול נכון, לא להכניס לגוף רעלים (לא מעשנת, לא שותה קפה, משתדלת לאכול כמה שפחות מתוק, צבעי מאכל וחומרים משמרים למיניהם לא נכנסים לי לפה). מנצלת את זה שאני רוצה ילד - גם לצורך שיפור הבריאות שלי. הרי בלי קשר להריון - לאף אחד עוד לא הזיק לחיות נכון. הרצון לילד הוא טריגר, שמאד עוזר לכוח הרצון. נצלו את התקופה הזאת לשפר את עצמכן. 8. למעשה אני ממשיכה באורח חיים רגיל. ממשיכה לעשות את אותם דברים שעשיתי עד כה, כביכול בלי להתייחס לזה שאולי תיכף יהיה הריון. כשיהיה הריון - נחשוב הלאה. כל עוד אין הריון - אין טעם להכנס למחשבות כגון: "את זה אני לא יכולה לעשות, כי אולי בקרוב אהיה בהריון ואז לא יהיה לי זמן או יכולת להמשיך". לא לעצור את החיים כל עוד לא צריך. זה סתם מלחיץ. נדמה לי שזהו פחות או יותר. אם יש גם לכן טיפים - אשמח לדעת עליהם.
