מבולבלת מבוהלת ומאושרת
מאירועי הפרקים הקודמים: אחרי שבחודש הקודם היו תעתועים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים - התוצאה חזרה שלילית. כאן עזבתי אתכן בפעם הקודמת.
מספר ימים מאוחר יותר קיבלתי טלפון מהרופא שלי. תוצאת הPAP שעשיתי יצאה לא טובה והוא נתן לי הפנייה לקולופוסקופיה, לבדיקת צוואר הרחם. המשמעות: אסור לנסות להיכנס להריון לאורך שלושה חודשים. חודשיים עד התור לבדיקה ועוד כחודש עד לקבלת התוצאות.
מאחר שהמחזורים שלי סדירים ורוב הזמן אני מרגישה פיזית את הביוץ, הקפדנו לא לקמפר סביב התקופה. אלא שהחודש נפל לי האסימון שקיימנו בטעות יחסים יומיים לפני הביוץ. לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות, כי הרי אם כשניסינו והחזקנו אצבעות זה לא קרה - למה שזה יקרה עכשיו?
היום פתאום קיבלתי הודעה מהדוור השכונתי שהוא הניח לי חבילה בדואר. אחרי כמה שעות הוצאתי אותה וגיליתי את בדיקות ההריון מאי ביי שהזמנתי כבר לפני שלושה חודשים. הסתכלתי על התאריך, הערכתי יוא"ב+12 ואמרתי "יאללה נו, נבדוק".
את השאר אתן יכולות להבין מהתמונה (וזה לא שתן ראשון של הבוקר).
מעולם לא חוויתי בליל כזה של רגשות. אני מפוחדת ומאושרת בו זמנית. רוצה לצרוח עד הגג, אבל מבינה שאי אפשר, כי הנסיבות מורכבות. בעיקר מאוד מבולבלת.
האם מישהי כאן חוותה מקרה מוזר כזה או משהו דומה? כל מידע יעזור לי (כי עד שיגיע התור לרופא, אמרוט לעצמי שיערות מהראש).
מאירועי הפרקים הקודמים: אחרי שבחודש הקודם היו תעתועים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים - התוצאה חזרה שלילית. כאן עזבתי אתכן בפעם הקודמת.
מספר ימים מאוחר יותר קיבלתי טלפון מהרופא שלי. תוצאת הPAP שעשיתי יצאה לא טובה והוא נתן לי הפנייה לקולופוסקופיה, לבדיקת צוואר הרחם. המשמעות: אסור לנסות להיכנס להריון לאורך שלושה חודשים. חודשיים עד התור לבדיקה ועוד כחודש עד לקבלת התוצאות.
מאחר שהמחזורים שלי סדירים ורוב הזמן אני מרגישה פיזית את הביוץ, הקפדנו לא לקמפר סביב התקופה. אלא שהחודש נפל לי האסימון שקיימנו בטעות יחסים יומיים לפני הביוץ. לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות, כי הרי אם כשניסינו והחזקנו אצבעות זה לא קרה - למה שזה יקרה עכשיו?
היום פתאום קיבלתי הודעה מהדוור השכונתי שהוא הניח לי חבילה בדואר. אחרי כמה שעות הוצאתי אותה וגיליתי את בדיקות ההריון מאי ביי שהזמנתי כבר לפני שלושה חודשים. הסתכלתי על התאריך, הערכתי יוא"ב+12 ואמרתי "יאללה נו, נבדוק".
את השאר אתן יכולות להבין מהתמונה (וזה לא שתן ראשון של הבוקר).
מעולם לא חוויתי בליל כזה של רגשות. אני מפוחדת ומאושרת בו זמנית. רוצה לצרוח עד הגג, אבל מבינה שאי אפשר, כי הנסיבות מורכבות. בעיקר מאוד מבולבלת.
האם מישהי כאן חוותה מקרה מוזר כזה או משהו דומה? כל מידע יעזור לי (כי עד שיגיע התור לרופא, אמרוט לעצמי שיערות מהראש).
