חייבת לשתף - מקווה לעודד

mikmik291

New member
חייבת לשתף - מקווה לעודד

הסתובבתי בשעה מאוחרת בתפוז, נזכרתי שלפני קצת יותר משנה הייתי אובססיבית בפורום הזה באופן פאסיבי לחלוטין, ראיתי את ההודעות שכולן כותבות וחשבתי שהסיפור שלי יעודד אתכן ויתן מעט תקווה...

אנחנו נשואים כמעט שנתיים, התחלנו לנסות כמה חודשים אחרי החתונה כשהפסקתי מיד עם הגלולות. הגלולות שיבשו לי את הביוץ, המחזור הגיע באיחור וכל פעם כזו חשבתי שאני בהריון, התסכול היה מטורף, התחושה שגם בזה אני לא מוצלחת, הלחצים מכל הסביבה היו נוראיים (חמותי טרחה לשתף אותי כמה פעמים ביום במחשבה שאולי צריך ללכת לבדיקות ולראות שהכל בסדר...), פחדתי להתעסק יותר מדי בבדיקות ומדידות אז התחלתי לבדוק ביוץ אחרי 3 חודשים של ניסיונות, בדקתי כל יום למשך שבוע או שבועיים וערב אחד פתאום הרגשתי כאב חד בבטן התחתונה ורצתי מהר לבדוק ביוץ, התוצאה הייתה חיובית, באותו הערב קימפרנו ובערב שלמחרת ואז התחלתי להתפלל ולקוות שזה יחזיק, חיפשתי סימנים כמו שעשיתי מהרגע שהתחלנו ולא מצאתי שום סימן (למרות שכל חודש שיגעתי את בעלי שאני בהריון כי יש לי פס חום בבטן/הפרשות בצבע ירוק/בחילות).
יום לפני המחזור שהייתי צריכה לקבל היו לי כאבי מחזור איומים, הודעתי לבעלי שכבר הריון לא יהיה גם החודש ורציתי לשכב במיטה ולא לצאת ממנה, אחרי יומיים אני קולטת שהמחזור עדיין לא הגיע, בדקתי וגיליתי שאני בהריון.
שבועיים לתוך הגילוי, הבטא לא ממש עולה, התחילו לי דימומים כמו היום השני של המחזור, ישבתי ובכיתי כמו תינוקת בשירותים כשאני בטוחה שכבר זהו הלך ההריון. הלכנו באותו הערב לארוחה אצל חמותי וגיסתי מודיעה שמגיע להם מזל טוב כי היא גילתה השבוע שהיא בהריון, אני ובעלי לא ידענו איפה לקבור את עצמנו.
אחרי יומיים של דימומים הרופאת נשים קיבלה אותנו, ראתה שק הריון תקין ואישרה שאני כנראה בשבוע חמישי אבל עם הדימומים שיש לי היא לא אופטימית וביקשה שאבוא אליה בעוד שבועיים לבדיקה נוספת, כשלאורך כל השבועיים האלה אני צריכה לנוח ולא לעשות הרבה. נסענו באותו היום לסופ"ש שתכננו הרבה זמן לפני זה, בעלי אופטימי אני הרבה פחות, ראיתי בעיקר בסוף שבוע הזה נשים בהריון, בגדי תינוקות והדימומים נמשכים ומדכאים אותי.
אחרי שבוע הדימומים פסקו, אחרי שבוע חזרנו לרופאה והיא אישרה שהעובר ממשיך להתפתח כמו שצריך ואפשר לנשום לרווחה.
היו לי אח"כ עוד כמה פעמים דימומים מלחיצים במהלך ההריון....עכשיו ישנה לה בשלווה תינוקת מתוקה במיטה


אני רוצה לעודד אתכן ולומר לכן שזה מגיע בסוף, תמיד יש תקווה, התקופה שלפני ההריון, ההריון עצמו והלידה היו גיהנום, ברור שזה שווה את הכל ואני מניחה שמתישהו נתחיל לעבוד על ילד שני, למרות שזה מאוד קשה ממליצה מאוד להתעסק בעוד דברים חוץ מהמחשבות על הריון, להישאר רגועות ולשמור על אופטימיות...תמיד יש תקווה
 
סיפור מקסים!

בטוחה שהעלית להרבה בנות חיוך על הפנים היום, כולל אותי :) אכן חשוב מאוד, לשמור על אופטימיות ואמונה. מאחלת לכם לגדל אותה בנחת ובהצלחה בפעמים הבאות.
 

noa199210

New member
תודה

תודה ששיתפת אותנו
אין ספק שזה מחזק ומעודד, אנחנו באותו מצב כרגע ומצפה כבר שיגיע הרגע המיוחל שאראה 2 פסים!!
 
למעלה