וואי, מה זה לא...
לא הייתה לי חוויה טובה בכלל... פשוט הצוות המקסים מנע מזה להיות טראומתי.
אני מעדיפה לא להכנס לחלק הטראומתי כי נראה לי שזה די נדיר ואני לא רוצה להכניס לסרטים סתם.
אכתוב עכשיו יותר בקיצור:
עושים לך במקום בדיקת שתן, מחתימים אותך שאת מודעת לסיכונים ושואלים מאה פעם על אלרגיות.
מכנסים לחדר בו מנחים אותך ללבוש את החלוק שפתוח בתחת ולהשאר רק עם חלק גוף עליון.
עולים על הכסא ואז מפסקים את צוואר הרחם כמו בבדיקת פאפ - מי שעברה פאפ יודעת שמדובר בכאב לא נעים אבל סביל. ואז מכניסים איזה משהו שמקבע את צוואר הרחם - לי זה היה החלק הכי כואב בבדיקה. במקביל משחררים את הספקולום אז לפחות נפטרים מזה. מזריקים את הדיו, מרגיש כמו כאבי מחזור קלים. לי היו חסימות אז אמרו לי שמזריקים יותר בלחץ כדי לפתוח. זה באמת די כאב ואפילו השמעתי יבבה בקול, אבל תוך שניה עם כבר היו בחוץ.
מתלבשים, שמים פד ומחכים לדיסק.
לקחתי אופטלגין שעה לפני, זה לא הרגיש כאילו שהוא עזר... מצד שני, לא יודעת איך זה היה מרגיש בלעדיו.
מלווה לא קריטי - הוא היה שם איתי יותר לתמיכה הנפשית. אבל יש בנות שלוקחות את הכאב יותר קשה ואי אפשר לחזות מראש איך תרגישי. אני יכולה להגיד שאם הוא לא היה, לא הייתה לי בעיה לנהוג חזרה. מעבר לזה, אם הבדיקה לא הייתה באמצע היום גם הייתי הולכת לעבודה.
אני עדיין מדממת (יומיים של דימום זה תקין) ולפעמים יש לי כאבי מחזור קלים, אבל לגמרי חזרתי לשגרה והתנחמתי בשופינג
אין לי טיפים מעבר ללקבוע תור כמה שיותר מוקדם למועד שאחרי הסיום המשוער של הוסת כדי לא להפסיד את הביוץ.
לי במרפאה נתנו טופס שכתוב עליו לניאדו ומאיר. כשהתקשרתי למאיר הם הציעו לי גם בי"ח כלשהו בפ"ת. אמרתי שזה לא ברשימה אבל הם אמרו שזה בי"ח של כללית ולדעתם אפשר גם שם. ויתרתי כי זה קצת רחוק והקשה עלי מבחינה לוגיסטית אז לא בדקתי אפילו, העדפתי לפספס את החודש הזה ולסיים עם זה כבר.
