הודעת פריקה

hadarh111

New member
הודעת פריקה


אז אחרי התלבטויות רבות
חודשיים של ויכוחים עם הבעל
החלטתי לקפוץ למים-ולחזור לסיבוב שני.
בסיבוב הראשון, הותשתי עם חרדות חצי שנה-הפנמתי שיש לי בעיית פוליציסטיות
נקלטתי, ועברתי הריון מתיש שמוגדר כהריון בסיכון.
ועכשיו יש גוזלית בת שנה וחודשיים..
ולהתחיל ה-כ-ל מהתחלה.

אני פוחדת שאקלט מיד-ויהיה לי קשה עם הילדה הקטנטנה שבבית.
ואני פוחדת ששוב לא אקלט-פעם קודמת לא בייצתי חצי שנה.
אני פוחדת שאקלט מיד-כשיש לי חברה טובה שמנסה עוד לפני שאני הצלחתי בהריון הקודם,ועוד חברה טובה שהתחילו גם עכשיו לנסות, ויהיה להן קשה.
ואני פוחדת שלא אקלט-והן כן, ויהיה לי קשה רגשית.

ואחרי שאקלט נשאר לעבור הריון בסיכון,וזה כל כך מתיש!
זו פשוט חצי משרה.. לפחות רופא אחד בשבוע ויש שבועות עם יותר..

ומצד שני החלטנו שזה הזמן הנכון, מכל מיני שיקולים טכניים של המשרה של בעלי וכו
והוא באמת עושה שינוים כדי להתאים את עצמו לצרכים של המשפחה
והוא כל כך רוצה, וגם אני בפנים התחלתי להפשיר עם הרעיון, ורוצה.. אבל ששש אל תגלו לו


אז זהו, היום אני טובלת(אנחנו דתיים)ונתחיל "לעבוד על זה"
ורק המחשבה על התקופה המתישה שעומדת בפני גורמת לי לשקשק.

אז למרות שזו הבחירה שלי, וזו החלטה מודעת שקיבלתי שאני רוצה
תרשו לי לפחד קצת ולהתבכיין לכן?
 
תפרקי כמה שאת צריכה
בשביל זה אנחנו פה

אני מבינה את החששות, כל התהליך הזה מלחיץ כ"כ גם כשאין את הבעיות הידועות מראש (אפשר לשאול למה ההריון בהכרח יהיה בסיכון? כי לפעמים חלק מההריונות בסיכון וחלק לא אצל אותה אישה...)
&nbsp
אני בטוחה שהכל יגיע בזמן הנכון ובדיוק במידה שתוכלי להתמודד איתה, הגוזלית תתמודד גם היא ותרוויח בסוף התהליך אח או אחות חדשים.
&nbsp
ההמלצה שלי - תנסי להנות מהתהליך, תנסי להנות מהאינטימיות עם בעלך וכמה שאפשר (למרות שזה על סף הבלתי אפשרי) לחיות את הרגע ולא לחשוב ולחשב כל יום מה קורה או מה אמור לקרות...
&nbsp
וכמו שפתחתי ואמרתי - אנחנו כאן! לעזור לך ולהכיל את הפחדים והחששות
 

hadarh111

New member
תודה רבה על ההכלה

הרגשתי אי נוחות לפרוק, כי ברור לי שאני נמצאת רגשית כרגע במקום אחר קצת..
אני עוד לא ממש בטוחה מה אני רוצה מעצמי
ואני מתלוננת בפני חבורה של נשים מדהימות ומקסימות שהדבר שהן הכיייי רוצות כרגע זה את ההריון המיוחל.

אבל אני זוכרת את הימים שכמהתי להריון, את הקשיים להיקלט..את חוסר הוודאות.
ואני יודעת שאני פוליציסטית(שאם אעשה ההערכה גסה נניח אני מבייצת אוליי 4 פעמים בשנה אז תהיה לי כנראה עוד המתנה יפה גם הפעם).
ולהיות פה כל כך עוזר,לפחות לי..
אז אני מקווה שלא גרמתי למישהי להרגיש לא נעים חלילה.

תודה רבה על העידוד זה ממש נותן הרגשה טובה!
וכן את כנראה צודקת, בסופו של דבר ההריון הזה כן יהיה רצוי מתי שלא יגיע, והילד יהיה נאהב.. ונסתדר, ויש אינסוף ייתרונות למרות החסרונות שקל לי למנות כרגע.

ההריון בסיכון-מכיוון שיש לי בעיית קרשיות בשם apla
שאם לא מטופלת על ידי נוגדי קרישה(כדור+זריקה כל יום) יכולה לגרום להפלה של ההריונות וגם לסכן את חיי בהיווצרות קרישים..
היא בעייתית רק בזמן ההריונות, ביום יום אני לא נזקקת לטיפול כלשהו.

אבל כל הריון-אני חייבת לדעת כמה שיותר מוקדם שנקלטתי ולהתחיל להזריק, ולכן אני תמיד צריכה להיות מאוד מודעת ועם היד על הדופק בעניין.
ולהתעסק בהאם בייצתי?האם נקלטתי?ולא פשוט לנסות לשכוח מזה ולראות אם הווסת מאחרת.
מה גם שאצלי קשה להגדיר מה הוא איחור?
לפעמים החודש קצר, לפעמים הוא יכול להיות גם חודשיים רצופים..
לפעמים יש ביוץ מוקדם, לפעמים ביוץ ביומ 30 ולפעמים אין ביוץ כלל...
 

Atlantis K

New member
תנסי לראות את הצד החיובי בכל העניין

את כבר לא נמנעת מלהכנס להריון ומצד שני לא אכפת לך שזה לא יהיה "מחר בבוקר" . אז זה דווקא פותח לך פתח פשוט לקבל את מה שהעתיד יזמן לך ומה שיוצא אני מרוצה לחודשים הקרובים.
בגלל עניין הקרישיות תחליטי שאת עושה בדיקת הריון בסביבות יוא"ב 11 ותראי את זה כעניין טכני לא ציפייה או חשש הרי גורל.
אני חושבת שרק מי שכבר אמא יכולה להבין אותך עד הסוף אבל בטוחה שכולנו יכולות להכיל ותרגישי חופשי לשתף.
 

hadarh111

New member
תודה רבה !


את צודקת זה ממש ייתרון!
אבל אני מקווה שבאמת אצליח להמשיך בגישה הזו, ושהצפיה והסקרנות לא ייתישו אותי בכל מקרה.

הבעיה אצלי זה שאין ביוץ סדיר, נניח בהריון הקודם בייצתי פעם ראשונה אחרי חצי שנה בלי ביוץ.
אז אני לא אדע מתי היואב, אולי החודש לא יהיה ביוץ בכלל
אולי יהיה ביוץ מאוחר..
הזמנתי לפני שבוע מאייביי המוןןן סטיקים של ביוץ, כדי שאוכל לבזבז לי בכייף
אבל הם בטח יגיעו רק עוד חודש
אז החודש הזה הוא פשוט על עיוור
 
אני חושבת שכולן רוצות ומשתוקקות להריון כמוך

גם אם הן לפני ילד ראשון או לפני ילד חמישי, ההשתוקקות והרצון חזקים תמיד, גם אני חשבתי שאולי אהיה רגועה יותר לפני ההריון השני, אבל... אז את מתחילה לחשוב על איך שהרגשת בהריון הראשון, העייפות והבחילות והצרבות והכובד שאת כבר מכירה, ומה יקרה אם לא אכנס להריון "בזמן" וההפרש בין הילדים לא יהיה "האידיאלי" (שמה זה בכלל אומר?!? כל אחד הרי מאמין וחושב שהזמן הזה הוא שונה...) ואיך בכלל אפשר לתפקד כאמא בהריון?!? איך אני אתמודד עם להרים את הילד? עם המחלות שהוא מביא מהגן? עם ההתעוררויות בלילה שהוא מוכן שרק אני אבוא ולא אבא שלו?
&nbsp
בקיצור, כמו שאת מבינה (וכמו כתבו לך עוד בנות) הכל מלחיץ וכולנו מבינות אותך.
&nbsp
לגבי הקרישיות, קודם כל אני שמחה שזה לא פוגע לך ביום יום, מכירה כמה חברות ומכרים שלקחו את הזריקות במשך שנים (בלי קשר להריון) וזה מבאס מאוד, הבדיקות מאיביי יעזרו לך, לי הם הגיעו תוך שבוע (הלינק שרץ פה הוא מאנגליה ודווקא הגיע לי די מהר) מקווה שגם הזמנת מלא ערכות לבדיקת הריון שתוכלי לבדוק מדי פעם...
&nbsp
האם הרגשת משהו ממש בתחילת ההריון הקודם? משהו שגרם לך לבדוק או להאמין שנכנסת להריון? אצלי יש ממש תחושות מוקדמות ואני כבר די ידעתי מראש שאני בהריון, אם גם את ככה זה ייתן לך אינדיקציה טובה מתי כדאי לך לבדוק...
 

hadarh111

New member
:)

זהו, שאני מרגישה די אמביוולנטית, כל הזמן כן רוצה ולא רוצה
בדיוק אתמול הגדרתי את זה לבעלי:
מצד אחד, אני לא לחוצה בכלל להיכנס כרגע להריון-לא אכפת לי להיקלט עוד חודשיים שלושה ואולי יותר.. באמת בכייף.
מצד שני-ברגע שהתחלנו לעבוד על זה,והתחלנו..
כל פעם שלא נצליח, זו תחושת כישלון, אפילו שאנחנו לא בלחץ דווקא עכשיו להיקלט.

בכל מקרה נראה, יתקדמו הימים ויהיה מה שיהיה,לי יש תחושת בטן שלא נקלט החודש.
לא היו לי שום תחושת בטן בהריון הקודם, היה חודש רגיל לחלוטין
יותר מזה, בבדיקת דם יצא שלילי והספדתי עוד חודש..
יום אחרי עוד התאבלתי, ויומיים אחרי לא הבנתי למה הווסת לא באה,ועם סטיק ביתי יצא חיובי:)
ואז בדיקת דם, עם בטא נמוכה של 50 בערך אולי 30 לא זוכרת כבר..
פשוט יומיים קודם היה מוקדם מידי בדיעבד.

באמת, יש מי שמזריק גם ביום יום?
לא ידעתי.. לא למזלי הבעיה בקרישיות היא רק רק בהריונות.

כבר עבר יותר משבוע מאז שהזמנתי, הזמנתי את הבדיקות ממישהי שפרסמה פה לינק לא מזמן,אני לא יודעת מאיפה בדיוק..
לא התעמקתי בזה.
והזמנתי 50 בדיקות ביוץ, ו20 בדיקות הריון.
מדהים ההפרש מחירים בין חול לארץ!
 
זה קשה...

מאוד קשה "להתעלם" מהניסיונות ורק להנות מהם (בייחוד שאצלך ממש חשוב לדעת מתי נקלטת), תמיד את יכולה לקחת חודש "חופש" מדי פעם כי את באמת לא לחוצה, זה ירגיע אותך מדי פעם (אתם אפילו יכולים "להישמר" בחודש הזה ככה שלא תדאגי בכלל)
&nbsp
לגבי הקלקסן - כשמגלים קריש דם בגוף (כי לפני זה לא ידעו על בעיה) אז צריך להשתמש בקלקסן למשך כמה זמן (שנה או שנתיים לא זוכרת), זה מפחיד ומבאס, אבל עובר, אני משערת שאחרי זה כשנכנסים להריון צריך לחזור לזריקות... (אולי אפילו לקחת למניעה בטיסות ארוכות וכאלה). מזל שאצלך גילו את הבעיה בלי הצורך הזה...
 

haych

New member
לא במצבך, ועדיין כ"כ מזדהה...

אני מוצאת את עצמי מוטרדת מדברים שעוד לא קרו (למשל-ילד שני... כשעוד אין ראשון) כשבעצם אין לנו מה לעשות חוץ מלתת לחיים לזרום.. אנחנו יכולים לתכנן עד מחר, אבל לחיים לפעמים יש תוכניות אחרות לגבינו. אז צריך פשוט לעשות, להיות, ודברים יסתדרו מאליהם.
אמנם התקופה שלפניך מתישה, אבל לפחות את יודעת באיזשהו אופן לקראת מה את הולכת, איך התמודדת בפעם הקודמת ומה דרוש לך.
את מוזמנת להתבכיין חופשי, לא נראה לי שיש פה מישהי שלא מייחלת לילד אבל בה בעת מפחדת מהעתיד ומההשלכות. בשביל זה אנחנו פה, את לא לבד
 
תמיד מוזמנת!!!

הפחד בהחלט קיים!! וההתרגשות וסערת הרגשות... ושוב להיכנס לעולם המסחרר הזה שבו סופרים יואבים ולבסוף המכשפה מגיעה ומתאכזבים ושוב מתחילים...
והחברות היקרות... אני בטוחה שאת שם בשבילם... ואם תגיעי להיריון את תדעי להתנהל ברגישות מולם, ואם הם יגיעו להריון לפנייך את ככל הנראה תדעי לפרגן כי הרי את יודעת איזו דרך הן עוברות.
אז הדרי היקרה, מאחלת לך המון הצלחה במסע להורות בפעם השנייה!
 
למעלה