ברוכה הבאה
*מזהירה מראש-חפרתיP:
זה הולך להיפתח בדברים שלילים אבל מבטיחה גם לסיים בנימה חיובית!*
אני לא חושבת שיש לזה תשובה חד משמעית..
זה כנראה עניין של אופי.
אני- בזמנו חשבתי שהדבר הנכון זה לחכות.. להתבסס קצת כלכלית.
בעלי- מאוד רצה ילד, וחשב שהוצאה היא הוצאה.. ואין הבדל אם נוציא על ילד כרגע או אחרכך,כי מתישהו זה ייצא.
בפועל קיבלתי את הרצון העז שלו, והתחלנו לקמפר ישר אחרי החתונה,
לקח לנו חצי שנה מתישה רגשית, שבה ביליתי פה כמעט כל יום
והיום יש לנו תינוקת מקסימה בת שנה וחודש.
ובעל שחזר לו שוב החשק לתינוק
.
מה שני מנסה להגיד פה, זה שכנראה אין באמת זמן שהוא נכון לכולנו..
יש מי שירצה כמוני נניח יציבות כלכלית-קניית בית..
וותק בעבודה.
ויש מי שיחשוב שכל עוד יש הכנסה, יש קורת גג.. זה בסדר להתחיל.
מה שכן אגיד כנסיון טרי יחסית בתור אמא.
זה מאוד אינטנסיבי, לדעתי עניין התמיכה צריך להיות במקום ה1, אם אין תמיכה מהבעל כי הוא עסוק בלימודים עד מעל הראש-אולי כדאי להמתין מעט.
אבל שוב זה שיקול אישי שלי, יש לי חברות שחיות ככה כל החיים וגם עם 4 ילדים ומרוצות, מתקתקות את הבית לבד ולא מרגישות שהן קורסות כי אין עזרה גדולה מהבעל.
אצלי זה בהחלט אחד מ2 הגורמים שכרגע מניעים אותי לא להסכים לילד נוסף.. הידיעה שאני אתמודד עם 2 לבד עד שהוא חוזר מהעבודה קשה לי..
אני אדם רציונלי, אנחנו דיברנו על זה, והוא העריך לי מתי בערך אמור להיות שינוי אצלו בעבודה(הוא איש קבע) החלפת תפקיד שבה הוא יכול להוריד את רמת הלחץ..
ולכן אנחנו מתזמנים לשם בערך את הילד הבא.
גם העניין הכלכלי.
שלא יהיה לך ספק, ילד זו הוצאה גדולה.
יש מי שחושב שלא, אולי בגלל שבעלך הוא סטודנט תוכלו לקבל החזר טוב מהמדינה על הגן,אצלנו לא היה-וגן פרטי זה יקרר.
אבל הקניות בסופר עלו משמעותית..-גם כי מטרנה זה יקר, ואת הרבה יותר בבית אז גם הצריכה של אוכל בהתאם.
הציוד -יקר אפילו שאנחנו לקחנו גם הרבה דברים מאנשים אחרים.
הצריכת חשבונות עולה כי אתם הרבה יותר בבית, כי תינוק צריך יותר חימום..
עד אז לא היה לנו רכב-לא יודעת מה איתכם.. אבל ז גם הוצאה.
ואישית גם לדעתי כדאי להאריך חופשת לידה, 3 חודשים זה ממש מעט זמן..
וכל חודש שאת מאריכה אין משכורת.
בנוסף, קחי בחשבון שזו תקופה קשה רגשית וזוגית.
קחי כל ויכוח ועניין ותעצימי אותו עם אמא רגשנית ואבא נטול שעות שינה
תינוקי שלא ישן , גזים.. או סתם צינון שמקשה עליו לקחת מוצץ..
אתם מרוטים וגמורים, ורבים מי ייקח הפעם יום מחלה כדי להישאר איתה בבית ולמי יש יותר לחץ בעבודהP:
אז, אם שניכם לא ממש בתוך העניין, מחכה כן להמתין עד שתבואו לזה עם אנרגיות חיוביות, כי זה יכול לחסל אותן ממש מהרר.
אבלללללל
אחרי שחפרתי בפן הפסימי, אני חייבת להגיד שמעל הכלל
אין אין איןןן כמו היצור הקטנטנן הזה, שממיס לך ולבעלך את הלב.
היא שווה הכל, באמת.. ועם כל הקשיים יש פי אלף ייתרונות.
אז יש פחות כסף, ויש פחות זמן זוגי, אבל למי אכפת.. היא הופכת את ה1+1 שלכם להרבה יותר מ2.. למשפחה.
כסף בא, כסף הולך.. כל עוד אתם מאוזנים .. אז ייקח טיפה יותר זמן להגיע לבית זה לא נורא.
ילד אחד בינתיים זה לא משבר כלכלי.
והזמנים הקשים? זה תקופות.. כמו שדאגנו להסביר לעצמנו בכל התקף גזים בכל פעם שהייתה חולה, שאין משהו קבוע אצלהם בהתחלה.
הכל יעבור.. רק צריך לחכות.
אין מה להשוות את הקושי של ה3 חודשים הראשונים, לקושי של החצי שנה... ולקושי של עכשיו.
עכשיו זה ממש השתפר לנו
.
וגם ברוח הקבוצה-חשוב לי להגיד..
ולא כי אני רוצה חלילה חלילה להלחיץ.. ייתכן שהכל יילך חלקק חלקק
והלוואי באמת!
אבל גם בפועל, אנחנו לא יודעים מתי נצליח, כניסה להריון היא דבר מדהים ומופלא שהגוף שלנו עושה, ולא תמיד זה בא בקלות.
ובשורה התחתונה אם עוברת לך המחשבה בראש, ש"יותר גרוע לדעתך שלא תצליחו להיקלט בשנה הקרובה נניח, מאשר שתקלטו מיד מיד"
אז תתחילו לעבוד על זה באיזי, וכשזה יקרה זה יקרה
לי זה לקח חצי שנה וזה גבה ממני המון כאב לב.
שוב זה רק רק הדעה האישית שלי, וכנראה שיהיו מי שיחשבו ממש אחרת ממני.
המון המון בהצלחה בכל בחירה שתעשו!