אשמח אם ההריוניות שעוד קוראות כאן יתנו המלצות מה עבד להן

[בורחת ואין רודף]

אשמח אם ההריוניות שעוד קוראות כאן יתנו המלצות מה עבד להן

שהביא אותן להריון הנוכחי או לאלה שקדמו לו..
אני לקראת הניסיון השישי, מקפידה להישאר חיובית ואופטימית אבל הייתי רוצה להעלות הילוך ואם יש משהו שעוד לא עשיתי, לעשות אותו.
אני בודקת חום השחר, בודקת ביוץ עם מקלונים, לפעמים מרגישה כאבים ולפעמים לא, מזהה הפרשות פוריות (לא בטוחה על מה הן מעידות אבל מזהה).
מה עוד אני יכולה לעשות כדי להעלות את הסיכויים?
תנוחה מסוימת? תדירות? כמה זמן להרים ישבן/רגליים למעלה אחרי... כל דבר שבא לכן לומר, תאמרו, אולי זה יעזור

תודה לעונות, בהצלחה למנסות ושבוע טוב לכולן

 

[הירווי גואגן]

האמת? להיריון הקודם נכנסתי כשהחלטתי לשחרר ופשוט

לקיים יחסי מין ולשים את הלחץ בצד.
עבד.

 

[בקצה ההר]

בלי לפגוע אבל זאת אחת העצות המעצבנות...

 

[שטותי3]

ועדיין, אחת העצות החשובות

אני לגמרי מחזקת אותה!

 

[הירווי גואגן]

ביקשו המלצות. זה מה שעבד לי.

ברגע ששיחררתי, נרגעתי.
זה הכל.
&nbsp
עצה מעצבנת כי היום יש כל כך הרבה טכנולוגיות ודרכים לדעת לפני האיחור,
שנורא קשה להימנע מהן כי אנחנו ממש ממש ממש ממש ממש ממש רוצות.
לפעמים הסטרס הזה פוגע בנו.
להגיד לך שאני לא אומרת לעצמי את זה לפחות פעם ביום? אפילו פעמיים ושלוש.
לתת לגוף לעשות מה שהוא יודע בלי "להציק" לו מנטאלית.
&nbsp

 

[הירווי גואגן]

רק דיסקליימר- זה בהנחה שהכל תקין ואין בעיות שמצריכות התערבות

חיצונית.
&nbsp
ברור שזה לא מתאים לכל אחת.

 

[בקצה ההר]

אסביר לך למה התכוונתי כשאמרתי שזה מעצבן-

הפסקתי לקחת גלולות בפברואר לפני יותר משנה.
שנה שלמה שבה קיימנו יחסים בלי לתזמן, בלי ערכות ביוץ, בלי מלא בדיקות, ובלי לחץ מכל סוג.
בהתחלה בכלל לא חשבתי על זה, וגם כשהתקרבה שנה אמרתי לעצמי "לפי הסטטיסטיקות אחרי שנה 80% מהזוגות נקלטים" ובכלל לא דאגתי יותר מדי.
רק אחרי שנה התחלתי בבירורים, במקביל לבדיקת ביוץ מעקב זקיקים וכו'.
עכשיו זה כבר כמעט שנה ו-4 בלי שום תוצאות.
אז כן, אני לחוצה. זה לא מעסיק אותי 100% מהזמן אבל זה בהחלט בתודעה.

אמא שלי (ועוד אנשים שיוצא לי לדבר איתם על זה) כל הזמן אומרים "הכי חשוב זה להוריד לחץ, לא לחשוב על זה" ולכן זה המשפט שהכי מחרפן אותי לשמוע כרגע.
הרי אם היו אומרים לך לחשוב על הכל חוץ מהפיל הוורוד, על מה היית חושבת?
פיל ורוד.

בקיצור, אני שמחה בשבילך שכבר עברת הריון תקין ואת יודעת איך זה.
המשפט "לתת לגוף לעשות מה שהוא יודע" פשוט לא תמיד עובד, לצערי...

נ.ב.
וסליחה אם זה יצא תוקפני קצת, אני יודעת שהכוונה שלך היתה רק טובה.
ול"בורחת ואין רודף" - לא יודעת אם באמת יש המלצות ודרכים לגרום לזה לקרות... כנראה שבסוף זה פשוט יקרה איכשהו. חייבים להאמין שזה יגיע.

 

[הירווי גואגן]

קודם כל ברור לי מהיכן מגיעה התגובה שלך.

דבר שני, לו היית קוראת את הדיסקליימר שלי היית מבינה שהעצה שלי לא מכוונת לנשים במצבך.

 

[בורחת ואין רודף]

תודה לך בקצה ההר... וריגשת אותי מאוד, לא הכרתי את הסיפור שלך

שולחת לך מכל הלב חיזוקים ואיחולים שההריון יגיע מהר מהר

 

[בקצה ההר]

רק עכשיו ראיתי... תודה יקירה

 

[חדש חדש10]

גם אותי היא עצבנה לפני ההריון..

אבל עובדה שבחודש שנסענו לחול ולא ממש עקבתי אחרי הביוץ ולא הלכתי למעקב זקיקים ולא עשיתי זריקה נכנסתי להריון ופשוט שכבנו בימים שהיו נראים לי (אכל כן בדקתי עם בדיקות ביוץ כמה פעמים) וכבר שבוע 20 אוטוטו.
&nbsp

 

[בורחת ואין רודף]

אם למישהי יש בכל זאת משהו פרקטי לומר, אשמח לשמוע

 

[Mila111]

נקלטתי בניסיון הראשון זה מה שעשינו

אחרי שהרבה זמן לא הייתי פה ההודעה הזו קפצה לי..כבר שבוע 20 מה שעשינו ובגלל שביקשת עצות פרקטיות:
&nbsp
- קימפרנו 8 ימים ברציפות בכל התקופה הפוריה.
-הרמתי רגליים לעשר דק' בכל פעם ופעם.
- לא שטפתי או ניגבתי אחרי פשוט נרדמתי עם הכל בתוכי.
- אכלתי מלא סלק (מקריות לחלוטין) סבתא הכינה לי וגם אמא אז יצא שבוע כזה.
-הפסקתי לעשן לחלוטין 3 חודשים לפני.
&nbsp
מאחלת בהצלחה!!!!!!

 

[חדש חדש10]

כמה דברים..

כשידעתי בערך מתי הם הימים הפוריים שלי, אני לפני הסקס שמתי ג'ל מיוחד שעוזר לזרע להגיע למקומו בלי שהגוף יספיק לקטול אותו מהר מאוד. יכולה להיות זה מה שעזר..
רגליים כבר לא הרמתי ופשוט לא היתי קמה מהמיטה.היתי הולכת לישון עם הזרע והחומר בתוכי והולכת למיקלחת רק בבוקר.

 

[אליאןשלי2]

אני מאמינה מאוד

שהדיקור והצמחי מרפא עזרו לי

 

[בורחת ואין רודף]

בדיוק הפסקתי עם הדיקור

אחרי 5 ניסיונות לא מוצלחים החלטתי לנסות בלי הדיקור...

 

[מקקה10]

כמה בנאלי

את יודעת מתי נקלטתי? אחרי שהרופא אמר שאני לא מבייצת ולחכות לחודש הבא להתחיל ברור. כל כך השלמתי עם זה שעכשיו זה לא יקרה, שיחררתי לחלוטין ולא חשבתי על זה בכלל, ושבוע אחר כך בייצתי ונקלטתי =] עכשיו שבוע 33 אבל עוד קוראת פה קבוע, קשה להיפרד... =]
אז זאת העצה, קשה נורא נורא אבל עובד

 

[מקקה10]

עכשיו אחרי שקראתי את כל הדיון

ראיתי שכבר דנתן בעצה הזאת. מצטערת שאני מעצבנת, כי מאוד מאוד קשה להרפות במודע, אני יודעת וזוכרת. אני מאמינה שהקב"ה גילגל את זה ככה בשבילי, שאומנם זה היה צער גדול מאוד (זה שחשבתי שפני לאקוקלומין ושות') אבל הוא בהחלט השתלם...
מאחלת לכולכן לעבור בביוץ הקרוב לפורום השכן =]