קשקשת ברשת לאמצע שבוע

[פ י צ י ת 4]

קשקשת ברשת לאמצע שבוע

 

[Expecting23]

היי בנות, רוצה לחלוק את הסיפור שלי ..

היי נשים יקרות!!

אני נכנסת בשם בדוי וזאת כי אני קוראת סמויה כבר קרוב לשנה ולעיתים רחוקות מאוד הגבתי .. וסתם בא לי התחלה חדשה!
אז מאיפה להתחיל? אולי מזה שנהייתי משוגעת על הרעיון של כניסה להריון!
התחתנתי לפני שנה.. וכבר מיד אחרי האירוסים הפסקנו להשתמש באמצעי מניעה (כמה חודשים לפני החתונה עצמה).
שמה זה אומר? שאני מנסה שנה פלוס. כמובן שהיו חודשים שלא כיסינו את הימים הנכונים וסתם פיספסנו מחוסר ידע... אבל "סתם" זו עוד מילה שגורמת לי להרגיש יותר טוב עם עצמי. אני מאמינה שכל עיכוב הוא לטובה!! כן כן, אני שהשתגעה לגמרי! למה אני מזכירה כל כך הרבה פעמים שהשתגעתי??? כי נהייתי קיצונית!!!!! נכנסתי לדכאון... בקושי הלכתי לעבודה ושכבר הלכתי, הייתי רצה לשירותים שבע מאות פעם ביום לבדוק הפרשות ( לפני ביוץ, בזמן הביוץ, ועוד יותר בשבועיים שאחריו.. בתקווה שאולי אני אמצא איזה דימום שיגיד לי "הנה השתרשות") !!! מעבר לזה, חרשתי את כל האינטרנט.. כל עיקצוץ בחזה, ברגל, ביד אמר לי הנה נקלטת! אז זהו.. שלא! כל שבועיים המכשפה המרושעת הגיעה לבקר אותי.. ועד שקלטתי בכלל מתי הימים הפוריים שלי ואמרתי זהו עכשיו אני יודעת.. זה עדיין לא קרה! הלכתי לגניקולוג, אמר שהכל טוב אני מבייצת מדי חודש.. המחזורים שלי היו לרוב ארוכים 37-39 יום.. ובחצי שנה האחרונה הם באו "לטובתי" 31-33 יום. האינטרנט נהיה החבר החדש שלי... אתרים בעברית, אנגלית וכל שפה שהצלחתי לקרוא בפורומים שונים. כל מחזור שהייתי מקבלת הייתי בוכה!!!! ומה עם הבעל? הוא בכלל לא הבין על מה המהומה... אם מתעכב סימן שלטובה.. "הרי את זוכרת שהיה לנו בעיה כזו או אחרת, ואיך היית נכנסת להריון עם הלחץ?" וואלה, צודק. אבל רק עכשיו אני מבינה עד כמה.. הוא טוען שמבחינתו הוא באמת מנסה מהלב החודש, ומתמקד בזה כמטרה עיקרית בחיים (עד עכשיו המטרה הייתה עבודה ועסק חדש). הפואנטה שלי היא לשתף את הסיפור שלי, כי אני יודעת עד כמה שאתן מזדהות עם הרצון (ואולי קצת החשש) להיכנס להריון ולהביא ילד לעולם. נחזור לשיגועים שלי.. מעבר לזה שעבדתי מעט, זיזלתי בלימודים, רציתי את בעלי רק בביוץ, חיטטתי באינטרנט בלי הפסקה (שראיתי את ההיסטוריה נבהלתי! צירופי מילים נפוצים שלי : "כאבי חזה אחרי ביוץ" "רגישות בפיטמות לפני ביוץ" "הפרשות לבנות" "הפרשות שקופות" "הפרשות בכל צבעי הקשת" , ועוד מאתיים שטויות. התחלתי לדבר עם מיסטיקנים עלובים שאולי ינבאו לי מתי אני אכנס להריון (בשביל להפחית את הלחץ שלי ולגרום לי לאופטימיות של שעה). פשוט נכנסתי למצב של חוסר שליטה!!!! הדבר הראשון שאני קמה בבוקר זה חושבת אם יש לי איזה סימן שאולי יגיד לי שאני בהריון.. במקום לתת לבעל נשיקה ולהתחיל את היום עם כוס קפה ובשמחה! חאלס! נמאס לי ! אני יודעת שהכל אצלי ואצל הבעל בסדר גמור... ואולי באמת זה לא היה הזמן? אם אני מסתכלת על השנה החולפת אז אני אומרת באמת שלא הייתי מוכנה.... סתם נהייתי אובססיבית וקנאית לאלו שכן נקלטו, ולקחתי את עניין ההריון כפרויקט "שגם אני יכולה" . פשוט הבנתי שזה לא בא ממקום טהור, אלא ממקום של הישג. וזה לא נכון לפעול בצורה הזו!!!!!!! אז החודש... הפסקתי עם הכל.... אני מודעת לזה שאני ובעלי צעירים ויש לנו לפחות עוד 10 שנים להביא כמה ילדים מהממים (אם לא יותר מ10), הגעתי למסקנה שהכל נהיה אובססיה, והאמת הכל גם מלמעלה! אני אדם מאמין ואני יודעת שמגיע לי להיות אמא.. היום, עוד חודש ואולי בעוד שנה. לאלוהים יש תוכניות עבורי, עבורך ועבור כל אחת שאת מכירה שמנסה להביא פלא לעולם!!!!!!!! בואו נשתחרר כולנו ביחד מהשיגעון והטירוף.. נפסיק לקרוא את אותן הכתבות שקראתן כבר מיליון פעמים, ניתן יותר אהבה לבעלול וסתם נעשה דברים כיפיים שגורמים לכל אחת מכן טוב!!! נלמד לשחרר מהאובססיה, וניזכר בזה שהמטרה היא לא ההריון עצמו, אלא המתנה שבאה אחרי ההריון... אם אין הוכה רפואית שישנה בעיה, אז הבעיה היחידה היא בגישה... נשחרר ונקבל פי מיליון! אני בטוחה!!! אם קראתן עד פה אז אתן מבינות בדיוק על מה אני מדברת... בנות יפות שלי, אמנם אני לא מכירה אותכן, אבל אני מרגישה שרק אנחנו יכולות להבין אחת את השנייה... והאמת? מגיע לכולנו ילדים בריאים ויפים.. אם הגענו לפורום הזה, אז סימן שחשוב לנו ואנחנו רוצות מכל הלב! ונקבל בעזרת השם עוד החודש! מאחלת לכן ברכה אמיתית מהלב, הלוואי ובקרוב כולנו נזכה להיות אמהות!!!!

 

[יעל861]

אוי את מהממת!

איזו הודעה אמיתית ונוגעת. כל הכבוד לך.

ואם בשגעונות עסקינן, אתרום קצת משלי:
להריון הראשון שלצערי הסתיים לפני שישה שבועות בשבוע 15 בשל מום בעובר לקח לי להיכנס חמישה חודשים. נשמע לא מאוד הרבה, נכון? אז זהו שזה רק בדיעבד. במשך כל התקופה הייתי ממש כמוך, דוקטורנטית לענייני פוריות. קוראת הכל, יודעת הכל, בטוחה שזה אף פעם לא יקרה ומחפשת סימנים. נעה בין יאוש לתקווה. ואז פתאום הגיע לו באופן מפתיע ההריון המיוחל. איזה אושר. מעולם לא חוויתי אושר כזה. כל ההריון הזכרתי לעצמי שלהבא רצוי לי לזכור שהנה זה קרה, ואין סיבה להשתגע ולהיות בלחץ כמו שהייתי. מתוך המקום המאושר שלי היה לי קל לנזוף בעצמי ולהגיד "מטומטמת, איך התנהג, איך סבלת. תראי שזה הגיע".
אז זהו שההריון לצערי נגמר בגרידה בשבוע 15. מום בעובר. ניתוח. החלמה וחזרה למירוץ... האם הפנמתי את מה שאמרתי לעצמי? ממש לא. להיפך זה החמיר. החרדות עכשיו יותר גדולות. ואם הגרידה פגעה בי? נוסיף לזה שאחרי הגרידה איתרו אצלי מחיצה ברחם. את הרופאים זה לא מאוד מרגש, הרי הריתי ולא הפלתי. אבל אני? אותי זה מוציא מדעתי.. ועכשיו גם אולטראסאונד שלושה ימים אחרי ביוץ עם רירית 6 מ"מ. הרופאה מתעקשת שהיא רירית מאוד יפה ובכלל לא דקה (למרות שמספרית היא דקה). להאמין לה? ברור שלא. הם סתם אופטימים לגבי כל הרופאים האלו. מה אכפת להם להיות אופטימים... וככה אני ממשיכה לי, מרגישה שאני מאבדת את שפיותי במקצת, נאחזת בהמון דברים שלא רציתי להיאחז בהם. ובעיקר מתעסקת בזה. בבוקר, בצהריים וגם בחלומות בלילה. סגלת לעצמי אופי פסימי ובינינו, קצת כפייתי. חזרתי למירוץ. ושכחתי את מה שהבטחתי לעצמי בהריון- לזכור שזה יבוא. זה תמיד שם איתי. הגעגועים להריון שנגמר והרצון בחדש.
אני מבינה שאני לא לבד בסיפור הזה. אבל אלוהים אדירים, איך מרפים? איך??

 

[al107]

וואו אני גם רוצה לאמץ את הגישה הזו

אוףף אבל בינתיים אני לא מצליחה להרפות...

מאחלת לך ולכולנו הריון בריא תקין ושיבוא בשעה טובה בזמן הכי נכון!!

 

[גילי גילי2]

אין ספק שאת צודקת

מאחלת לכולנו בעיקר לשחרר! ואף פעם אל תקנאו באף אחת להפך תפרגנו ותשמחו בשבילן, תזכרו זה לא בא על חשבונכם
ואני מתחברת כמובן לכל מילה שאת רשמת, אבל היישום של זה מאוד קשה.
המון בהצלחה ואושר לכל אחת ואחת

 

[אאמאלה]

ריגשת אותי מאוד

גם אני מנסה שנה וקצת. עוד לא הגעתי לרמות חרפון כמו שלך, אבל אני לא רחוקה.

כל היום בודקת וחושבת. סופרת לפחות 3 פעמים ביום איזה יומ/יואב אני (כאילו זה יכול להשתנות במהלך היום

)

מזל שיש עומס בעבודה, אחרת הייתי גם חופרת בלי סוף באינטרנט (בינתיים נכנסת לפורום "רק" פעם בחצי שעה

).

ומזל שיש לי כבר בונבון מתוק בן 3.9 בבית, שהתרוצצויות סביבו נותנות לי כמה זמן של שקט מכל העניין ההיריון.

מאחלת לכל בנות הפורום בשורות טובות בקרוב.

משהו אופטימי לסוף - יום חמישי היום, איזה כיף!!!!

 

[דגיגונית1]

אהבתי

מאחלת לך שתמיד תשמרי על הגישה החיובית הזו (אבל שתקלטי כבר החודש (-

 

[Expecting23]

בנות תודה על התמיכה וההזדהות!

הלוואי שהגישה החיובית שלי תדבק גם בכן...
אתמול בדיוק חשבתי לעצמי... אם לא החודש (אני יוא''ב 7) אז למה לא חודש הבא???? הכל יכול להיות, אין פה חוקים!!!
שולחת חיבוקים ונשיקות

 

[MIMI143]

כל הכבוד!!

 

[מנגו חצוף]

היום זה קרה!!! הסימן הראשון להריון!

הרגשתי נפיחות קלה בבטן אז הסתכלתי עליה, כאילו מישהו קרא לי מכיוון הפופיק.
ושם זה היה. פס לאורך הבטן, מהפופיק ועד למטה.
ונזכרתי בזאת שהייתה ביוא"ב מוקדם, ממש לא מזמן פה, והיה לה פס והיא שאלה אם זה סימן.
וידעתי- שזה סימן. אני בהריון.

ואז התחוור לי, שזה הטייץ עם התפר במרכז שסתם לחץ לי הבטן התחתונה. לא פס ולא נעליים. תירגעי, סתומה, את רק ביוא"ב 6, גם אם משהו סוף סוף קרה שם הוא פחות מגרגר שומשום. לכי תאכלי משהו, יורד לך הסוכר ואת מתחילה להזות שטויות.

אז אכלתי 6 קוביות מילקה עם אגוזים. זה בגלל שיש לי קרייבינג הריון.

נו, אמרתי לך כבר, לא? סתמי כבר!!!!

 

[kimkar]

מנגו את קורעת אותי!!!

 

[עיניים כחול לבן]

כמה אני מחכה להודעות שלך

 

[Lady_in_Red]

חחחחחח

הפס הזה לוקח לו זמן להופיע - אז אין מצב שזה מופיע תוך שניה כמו כתם ביום בהיר

אני רואה שאת כבר מתאמנת לאכול בשביל 2?

 

[cookiii]

חחחחחחחח

קרעת אותי מצחוק

 

[fergiG]

 

[thekt]

מנגו, אני רוצה שתיכנסי להריון כבר החודש

כדי שתבואי לקומונה שלנו!!
את בהחלט רוח בריזה מרעננת וההומור שלך משובח!
מחכה לתמונת הפסים שלך עוד שבוע

 

[לילוש 85]

 

[FayeV]

גדול

אני אמרתי לעצמי שאני לא אחפש סימנים, אבל השבוע היה לי כל כך משעמם לעבודה שנראה לי שהמצאתי לי מיחושים שונים ומשונים.
וזה רק החודש הראשון...

(ואני בכלל לא בטוחה שבייצתי

).

 

[MIMI143]

אין את קורעתתתתת

 

[Az1980]

מנגו קורעת אפילו הקראתי לבעלי והוא צחק

אני ביואב 7, בני כמה המחזורים שלך? בואי נהיה בנות זוג להמתנה השבוע ��