אז אחרי כמה פעמים שהציפיות נוסקות לעננים וחוזרות חזרה ב
בום
קולני וכואב, ואחרי שקול ההגיון נכנס לתמונה כדי למנוע ממני את ההתרסקויות הבאות, אני אחלוק איתכן את מסקנותי:
משמעות המחזור החודשי היא שכל חודש הגוף שלנו במשך שבועיים מהביוץ מנסה "להתנהג" כאילו יש הריון, כי הגוף בעצמו לא יודע. לכן הגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון כמה שהוא יכול ומחכה ל"איתות" מראשית היווצרותו של העובר להמשיך להפריש. אם האיתות לא מגיע - הגופיף "מתעייף", מפסיק לייצר פרוגסטרון ויש מחזור. אם מגיע האיתות (בדמות הורמון הבטא-HCG המוכר לנו מהבדיקות) הוא ממשיך לייצר פרוגסטרון בשמחה ובששון כי רק
אז הוא יודע שיש הריון.
אי לכך ובהתאם לזאת, כל "סימן" שעלול להיות לנו בשבועיים שלפני עלייתה של הבטא קשורים אך ורק לקיומו של הורמון הפרוגסטרון בגוף, והוא לא מעיד על כלום (חוץ מזה שאכן היה ביוץ) - כי ככה הוא מתנהג אם יש הריון או שאין. כלומר: הפרשות לבנות, גודש וכאבים בציצים וכולי - יופי. היה ביוץ. עכשיו תחכו בסבלנות (כמו הגופיף הצהוב) שתהיה השתרשות והבטא תעלה.
מה כן אומר??? מה כן הדברים שקורים אחרת כשיש הריון??? סורי, לא הרבה ושום דבר לא מוחלט.
-
דימום השתרשות - לפעמים יש דימום חלוש ביום שבו הביצית המופרית השתרשה בדופן הרחם. זה אמור לקרות בסביבות יום 8 לביוץ. לא חייב להיות דימום!!! אבל אם יש הכתמה קטנה ביום 8 בערך
אולי זה זה.
-
בחילות - הסימן היחיד שאכן קשור לבטא (הורמון שקיים רק בהריון ולצערנו גורם לבחילות) - שוב, סורי, הבחילות יתחילו רק כשהבטא תתחיל לעלות, וסיכוי טוב שעד שהן יתחילו כבר נדע שאנחנו בהריון כי הערכות גם יהיו כבר חיוביות.
אז מה עם כל הבנות שנקלטו ובדיעבד מספרות ש"ידעו" וש"היו סימנים"???
לשיפוטכן: אני (ועוד כמה בנות שיעידו על עצמן...) מהרגע שהרצון להיות בהריון הרקיע שחקים, גם מציאת הסימנים הפכה לאומנות סינית עתיקה עבורנו. אנחנו
כל חודש מוצאות סימנים ברורים ועמוק בפנים משוכנעות שאנחנו בהריון עד שזה מתנפץ
, אז פלא שגם בחודש שבאמת נכנס להריון יהיו את כל הסימנים וממש נרגיש שאנחנו בהריון??
בקיצור, בננות, יצא ארוך (ומייגע?
...), אין לנו ברירה אלא לחכות את השבועיים עם אופטימיות זהירה ולבדוק.
בהצלחה לכולנו!!!!
