צר לי, אתה מניח לא נכון
התשובה היא מתחום שזירת הפרחים:
הנמוכים הם העבים יותר, והולכים ומתדקקים כלפי מעלה.
הנמוכים הם הכהים יותר, והולכים ומבהירים כלפי מעלה.
הרעיון הוא ליצור סידור שנראה יציב בבסיסו ועולה ומטפס תוך תחושה של ענפים דקים ומטפסים. כמו צמח אמיתי שתמיד יהיה עבה יותר וחזק יותר וכהה יותר בבסיסו.
לא שום ערימה מרכזית. רק תחושה של ענפים מטפסים עד ענף אחד למעלה, בודד. אני הייתי לוקחת כחצי מהכמות הכוללת באגרטל ומתחילה להגביה, דווקא בצד ומעט מאחור, כדי ליצור רקע לנמוכים.
אם אתה רוצה להכין עוד סידור קטן יותר, אז 2 חבילות. אתה יכול להשאיר באחת רק צבע אחד של ענפים ובשניה שניים, מעורבים. בלגן. אם אתה נשאר רק עם אגרטל אחד אז חבילה אחת.
לגבי הסידור:
לקוחים כמה אבנים בגדלים שונים. אפשר מעט חצץ אבל הוא רק לקישוט, מלמעלה. לא באמת יש בו צורך. כמה גדולות בגודל של תפוז וכמה קטנות מהן בגדלים שונים. מניחים כמה אבנים בגדלים שונים באגרטל כך שלא יימלאו את כל החלל, ומתחילים לנעוץ ענפים. הראשונים אמורים להגיע לתחתית, בכמות דומה למה שיש עכשיו. אחר כך להוסיף עוד אבן או שתיים מעל הקודמות, ומעליהן וביניהן להניח ולתפוס ענפים גבוהים יותר, בכמות יותר קטנה. וכך לעלות כשבכל פעם הכמות יורדת. לסיים בכמה אחדים שנמתחים לשמים ואחר כך באחד. המעברים בגובה צריכים להיראות טבעיים ורכים, לא כמו מדרגות ברורות.
אפשר לעשות את זה גם עם ספוג לסידור פרחים, רשת לולים, נסורת או כל מילוי שיש לך בסביבה. אפשר לעשות את זה גם עם אגרטל מלא חצץ או חול, אבל אני חושבת שבכל החומרים היותר דחוסים כמו חצץ, חול או נסורת, יהיה יותר קשה לשלוט בסידור.