אז אני אסביר... אין צורך במרכאות
ההבדל בין מנהל עסקים וניהול הוא לא מובהק ושונה בתכלית.
ובכל זאת אני אסיר ואתייחס למה שכתבת:
גם כשיש התמחות זה לרוב מקבץ קורסים שקשור. אז זה הופך אותו לפחות כללי. אבל עדיין הוא יחסית כללי.
תואר בכלכלה וניהול הוא לא מאוד ספציפי. הוא מאפשר התפתחות לכיוונים שונים. לומדים למשל מבוא לחקר ביצועים. אפשר לעשות אחר כך תואר שני בחקר ביצועים.
כלכלה זה מקצוע. יש תפקיד שנקרא כלכלן. יש תפקיד שנקרא אנליסט. אבל נכון יש הרבה תיאוריה ובפועל מספר קורסים מצומצם הכשירו אותי לכך מבחינה פרקטית.
הידע התיאורטי קיים. את הניסיון רוכשים בעבודה. אי אפשר להיות אנליסט טוב לדעתי מבלי לדעת למשל מבוא למאקרו למשל. חלק מהקורסים מכשירים ליזמות, לניהול מדיה חברתית. אם הייתי צריכה להרכיב תוכנית לימודים בכלכלה וניהול, הייתי משתמשת בתשתית שלמדתי בתואר ראשון והייתי עושה שינויים והתאמות.
המטרה של לימודי תואר להבדיל מלימודי תעודה או לימודים אחרים, זה ממש לא לתת לך מקצוע.
לא סתם הרבה בוגרי תואר נדרשים לעשות מבחן ממשלתי והתמחות.
בוגרי משפטים הם משפטנים. עד שהם מסיימים את ההתמחות ומבחני הלשכה.
בוגרי תזונה הם תזונאים עד שהם מסיימים את הסטאז' ואת המבחן הממשלתי ואז הם דיאטנים קלינים. גם ברוקחות, פסיכולוגיה, בהוראה (צריך גם תואר גם תעודה), במקצועות פננסים (יועץ השקעות, בביטוח, פנסיה- יש כמה מבחנים וסטאז') צריך סטאז'.
מנהל עסקים זה לא לימודים רב תחומיים או B.A כללי.
זה מקנה ידע שכדאי שיהיה למנהלים כמו: רקע במימון, שיווק, ניהול משאבי אנוש.
אבל בעצם את לומדת כל מיני קורסים מכל מיני תחומים. גם מתחום התקשורת למשל.
אני יודעת שיש אנשים שאולי לא יאהבו לשמוע את זה, אבל למרות שאני לא מכירה באופן אישי ולעומק את התוכניות בבינתחומי והמכללה למנהל: הם יודעים לבנות תכניות מותאמות ועם ערך מוסף. יש שם קורסים פרקטים ורלוונטים מובנים בתוך התואר. חלקם כוללים סוג של התמחות או התנסות מעשית בתוך התואר.
כרגע השאלה היא באמת לאן ללכת ללמוד שיתנו לי את מירב הכלים להצליח גם מבחינת לימודים, מלגות, מרצים... כל החבילה מה שנקרא.