מה עושים אחרי תואר ראשון?

מה עושים אחרי תואר ראשון?

אני מסיימת השנה תואר ראשון...יש כאן עוד אנשים שמרגישים מפוחדים ומבולבלים כמוני?

בלי קשר אם אני רוצה או לא לעסוק במקצוע שלמדתי...אני מרגישה שקצת מוקדם לי מדי להתמודד עם החיים האמיתיים! הייתי רוצה להישאר סטודנטית עוד שנה :( כדי לא לקבל החלטות גורליות...

מה איתכם? יודעים מה תעשו? במה הבחירות כרוכות? האם נשארים בעיר בה אתם לומדים (במידה ולא בעיר המגורים) או חוזרים לגור אצל ההורים?

כל כך הרבה החלטות לעשות...מלחיץ. יש מזדהים?
 

bioc1

New member
מה למדת?

תתחילי לגשש באתרים לחיפוש עבודה ותראי מה מצב השוק...כמה משרות יש, מהן הדרישות...

יכול להיות שיקח לך חצי שנה- שנה למצוא עבודה ואז המעבר ל"חיים האמיתיים" לא יהיה כל כך מהיר ויהיה לך זמן להסתגל...

אם את רוצה להישאר סטודנטית...תמיד יש את האופציה של תואר שני...

יש אנשים שעושים את הטיול הגדול אחרי צבא, דווקא אחרי התואר הראשון...זו גם אופציה לדחות את החיים האמיתיים.
 

GuestOfHonor

New member
אני פתרתי את זה בצורה מאוד פשוטה

המשכתי לתואר שני
.

הדילמה אגב היתה לא פשוטה ועד היום אני לא יודע אם עשיתי את הצעד הנכון. בתחום שלי, תואר שני רחוק מלהיות הכרח, והאמת שעסקתי בתחום עוד לפני התואר הראשון אז לא חששתי מעבודה ראשונה לאחר סיום הלימודים.

אני גם לא חושב שצריך לחשוש. כבר קיבלת החלטות גורליות (איפה ומה ללמוד), ומקסימום תמיד את יכולה לעבור מקום עבודה או אפילו תחום עיסוק. החיים אמיתיים הם מלחיצים, אבל הם גם הרפתקאה, כזאת שנותנת לך הרבה יותר עצמאות ממה שהיתה לך עד עכשיו במסגרות. לכי על זה
.
 
אני למדתי מקצוע פרקטי כביכול...

עבודה סוציאלית.

אז תואר שני כרגע הוא לא הכרחי וגם לא אפשרי (בעבודה סוציאלית צריך שנתיים נסיון לתואר שני לפי מה שהבנתי)

אני גם לא בטוחה שאני רוצה מיד לעסוק במקצוע אחרי התואר...או בכלל.

השאלה היא מה האלטרנטיבה שלי, עכשיו כשאני אסיים, אם אני לא רוצה ישר להיות עובדת סוציאלית?
 

GuestOfHonor

New member
על מה חשבת?

האלטרנטיבות הן בעצם כל דבר בעולם, מלהתנדב בבית יתומים בקירגיזסטן ועד לשבת בבית ולכתוב סיפורים קצרים.

החלופות היותר ריאליות אני מניח זה או לטייל (אם יש לך את הכסף), או להתחיל לעבוד בעבודה שלחלוטין לא קשורה למקצוע כדי שיהיה כסף, או להתחיל במקצוע בקטנה (יש המון משרות בעבודה חלקית בתחום) ולראות איך זה יושב עליך. אם לא תנסי איך תדעי?
 

toxic babe

New member
מה עם איזה טיול?

אני כבר יודעת שאחרי ספטמבר 2014 אני מוצאת את עצמי על טיסה ישירה לניו יורק... כי מיד אחרי סיום התיכון גייסו אותי ו-3 חודשים אחרי השחרור התחלתי ללמוד כך שלא באמת יצא לי לעשות טיול גדול. אם את באמת בת 24 בטח גם את לא כל כך הספקת לעכל את סוף הצבא וכבר את בסוף הלימודים...
 

פגית

New member
מזדהה

כשפרסתי את התואר וכשחבריי סיימו נשמתי לרווחה ואמרתי לעצמי, תראי יש לך עוד שנה של שקט והנאה צרופה. ועכשיו כשאני קרובה לסיום, זה אכן מלחיץ. בתחום שלי, צריך תואר שני ועוד ועוד בכדי שיסתכלו עלייך, אז הדרך שלי ידועה, השאלה מתי ואיפה וזה גם לא פשוט בכלל.

אני במקומך, הייתי מסיימת, עובדת קצת ונוסעת לחופש לחשוב, ואם לא אתקבל לתואר שני איפה שכרגע אני רוצה, זה כנראה מה שאעשה.
 

EEstudent

New member
התקופה הכי מלחיצה שהייתה לי

לקראת סיום התואר זה התחיל (גם אצל הרבה מחברים שלי).
זה מתסכל,מלחיץ ואין לזה תשובה חד משמעית.
אני מצאתי את עצמי בתואר שני ,משרת סטודנט וגם מתרגל בפקולטה.
שילוב שבכלל לא שקלתי,אבל זה קרה :)
 
למעלה