ענף הפסיכומטרי פרוץ לחלוטין,שווה קריאה

Unicorn98

New member
קצת סדר...

המאמר השלישי אינו עוסק ישירות במדידה של כושר הניבוי של הפסיכומטרי יחד עם הבגרויות, אבל במבוא מוצגים הנתונים - כושר ניבוי ממוצע של הפסיכומטרי בארץ הוא 0.45, כושר הניבוי הממוצע של הבגרויות הוא 0.51. כושר הניבוי המשוקלל של שניהם יחד -0.55, שכאמור בהודעתי לעיל משמעו אחוז הסבר של 30% בשונות של הציונים באקדמיה (שנה א').
 

Unicorn98

New member
לא על הכל אני יודע לענות, אבל תוספת -

יש אכן בעיה מוכרת בפסיכומטריקה במקרים של מבחני קריטריון (כמו מבחני סף ומבחני כניסה), שבעצם המדידה היא חלקית. מדדנו רק את אלו שנכנסו פנימה, ואנחנו לא יכולים לדעת מי מאלו שלא נכנסו, היו מוכיחים בעיות בה. אבל המדד לוקח בחשבון את הבעיות הללו, והטענה העקרונית היא שבפועל למרות הבעיה הזו, המדידה היא אכן איכותית. כלומר, למרות הבעיה המתודולוגית, מחקרים הראו שכושר הניבוי הוא אכן 30%. (הבעיה נקראת "קיצוץ תחום"). בקשר לשנה א' - אני לא סגור על זה, אבל ההיפותזה הפרטית שלי היא שהחל משנים יותר מתקדמות, ישנן השפעות של מוסד הלימודים עצמו ולכן לא ניתן למדוד את ההשפעות הללו בטרם הקבלה ללימודים. אני לא יודע מה הסיבה הפורמלית.
 
לא,אבל הלחץ גדול פי כמה לדעתי.

(אלא אם כן אתה עושה את התואר רק בשביל "שיהיה" ואפילו לא טיפה מעבר)
 
אין מבחן שאתה לא נמצא בו בלחץ של זמן:

גם באקדמיה,גם אם תהיה שיטה אלטרנטיבית לקבלה(אלא אם כן פתאום במקום פסיכו'+בגרות ידרשו בגרות+הגשת חיבור/עבודה) וגם בכלל,מן הסתם.
 

PooKiPsiT

New member
זה לא בדיוק אותו לחץ.

ההבדל הכי גדול לדעתי בין הפסיכומטרי למבחנים באוניברסיטה, הוא שבפסיכומטרי אתה כל דקה (פחות או יותר..) מתחיל לחשוב על שאלה חדשה, וכל פעם כשקוראים שאלה חדשה המוח מתחיל "להתאמץ" מחדש. בפסיכומטרי לא נותנים לו לנוח. המבחנים באונבירסיטה, לפחות אצלינו, בדר"כ בנויים פחות או יותר בצורה של 3 שאלות גדולות ב3 שעות. אז קוראים את השאלה ואת הסעיף הראשון, המוח מתאמץ כדי לחשוב איך פותרים אותו, אבל ברגע שעולים על משהו, מתחילים לכתוב משוואות, מתחילים להציב מספרים וכו' - בשלב הזה המאמץ הוא קטן בהרבה. צריך רק לבדוק שכותבים את המשוואות כמו שצריך, ושמציבים נכון את המספרים בנוסחא/במחשבון. זה הרבה יותר קל מהשלב שבו צריך לחשוב מה לעשות. בנוסף, במבחנים האמריקאים המעטים שיצא לי לעשות באוניבריסיטה, הייתה הרבה יותר מדקה לשאלה, ועל רובן היה צריך לחשוב פחות
(כי או שיודעים או שלא יודעים). אחרי 3 שעות של לפתור כל דקה שאלה אחרת, אני זוכרת שאני לפחות, יצאתי מזה מותשת לחלוטין. הריכוז שלי בתחילת המבחן היה רחוק מלהיות זהה לריכוז בתחילתו. אחרי מבחן של 3 שעות באוניבריסטה אני יוצאת במצב סביר, ובשאלה השלישית הריכוז שלי כן ברמה כזו שאני יכולה להשוות אותו לריכוז בשאלה בראשונה.
 
אני מסכים שזה לא אותו לחץ

אבל בכל זאת מדובר בלחץ זמן. אגב, אצלנו זה לא 3 שאלות ב3 שעות. לפעמים זה 20 שאלות סגורות ב-3 שעות, לפעמים 12 סגורות, לפעמים 5 פתוחות, לפעמים שילוב של 6 פתוחות עם 10 סגורות. בקיצור, יש כל מיני.
 

C H 4

New member
היה לי כבר מבחן פסיכומטרי בתואר

מהבחינה שהיו בערך 2-3 דקות לשאלה (50 שאלות כן/לא בשעה וחצי) ההבדל הוא שהחומר היה מעמיק יותר מפסיכומטרי, לחלק מהשאלות היה צורך לבצע חישובים או לסרטט גרפים והיה די זוועתי. למרבה האירוניה המרצה שינה סוף סוף את שיטת הבחינה למבחן פתוח, וזה הפך להיות רק גרוע יותר.. ולשאלה המקורית- יש הרבה מאוד לחץ בבחינות באוניברסיטה. אם יש משהו שלקחתי איתי מהפסיכומטרי, זה את ההבנה של איך מייעלים זמן במבחן. מה מתחילים לפתור (את מה שאתה יודע) מה שומרים לסוף (את השאלה הכי ארוכה שאין לך מושג איך לגשת אליה)... היו לי מבחנים של 4 שעות שהסיבה היחידה שלא קיבלנו עוד תוספת זמן היא שהיה צריך להתחיל המבחן הבא.. שלא לדבר על מבחנים שצריך לזכור להם פרטים אינסופיים שללמוד מילון זו בדיחה לידם ודי הרבה דברים מגעילים. בגדול, ביחוד במקום שאני נמצאת בו היום (סוף התואר! הידד!) פסיכומטרי נראה כמו קייטנה. ומה שהכי הייתי שמחה, זה לקבל חזרה את הריכוז שהיה לי שם.
 

Choomba

New member
מסכימה שצריך יכולת ריכוז

אבל הציון שלי (575) לא מהנוצצים ולא הבטיח לי כניסה לאוניברסיטה אם כי למכללה ועדיין יש לי ממוצע של מצטיין דיקאן. אז איך אפשר להסביר כאלה דברים למשל? יכולת הריכוז שלי טובה מאוד. הבעיה היחידה שלי עם הפסיכומטרי היא שלא הצלחתי בחלק הכמותי כשבשאר החלקים הצלחתי (ואף קיבלתי פטור באנגלית) ולכן אני לא מצליחה להבין כיצד מתקשרת בחינת הפסיכומטרי למדידת הצלחה בלימודים גבוהים ועל אחת כמה וכמה יכולת ריכוז.
 

ailag

New member
זה סיפור אחר

יכול להיות שמישהו שבגיל 17 אין לו גרוש על הנשמה אחרי צבא יוכל להסתדר יותר. או לאלתר יותר. איך? למשל בעזרת מלגות שמקבלים דלי אמצעים, שאת זה אין בזמן ההתכוננות לפסיכומטרי. למשל בעזרת ידע שצבר בצבא - נגיד מישהו עני שלא היתה לו גישה למחשב ובצבא, בהיותו הצבא שלנו, קיבל תפקיד במחשבים וקיבל הכשרה. עכשיו הוא יכול לקבל יותר כסף לשעה. ויודע מה, זה אפילו לא משנה, כי הפסיכומטרי לא בא לבדוק אם יש לך זמן להתכונן והוא לא אמור להיות תלוי באם היה או לא היה לך. אז צריך להוציא את הזמן הפנוי של האדם כמה שאפשר מתוך הגורמים שמשפיעים על הציון.
 

C H 4

New member
זה לא ישנה כלום

כי מי שבא מבית עשיר נחשף ליותר, קיבל חינוך יותר טוב... אין מבדק שיצליח לחלוטין לבטל את הדברים האלו וליצור מבחן אוביאקטיבי., תמיד למי שיש אמצעים טובים יותר יהיה יתרון.
 
לכן עושים פסיכו' לפני הצבא!

חלק גדול ממי שעשה איתי בתחילת יב' הסתפקו בציון המרשים שלהם מאז, אין מה לעשות הראש עובד הרבה יותר טוב מאשר אחרי צבא וטיול..אם גם יש מספיק רצינות ועצבים לעשות דברים קצת בטרם עת, מומלץ בחום!
 
אה והקשר הוא שלרוב זה זול יותר פי שניים

לפחות כך זה היה כשאני עשיתי (ואכן זה היה אחד השיקולים שלי) וזה גם זול יותר מהבחינה הזו שבעיני יש סיכוי להוציא ציון יותר טוב כבר בניסיון אחד כשאתה גם ככה בלימודים כבר 12 שנים, מאשר להגיע לרמה השכלית ולמשמעת הזו אחרי צבא. ככה זה לא איזה פרוייקט בחיים שיחרוץ גורלות, אלא עוד מבחן גדול שמקסימום אתה יודע שלא ממש ישנה לך כלום בחיים..ככה שגם מפלס הלחץ וההתרגשות - שוב הכל אידיוידואלי - אצלי היה ממש אפסי כמעט.
 

iiddoo

New member
אני לא הייתי מסוגל לעשות

פסיכו' לפני הצבא. מי בכלל חושב על לימודים לפני הצבא? {חוץ מכל מיני אנשים מוזרים שרוצים ללכת לעתודה}
 
למעלה