ענף הפסיכומטרי פרוץ לחלוטין,שווה קריאה

[d a p h n a]

כדאי אולי לציין

שברוב בתי הספר שאני מכירה ישנם קורסים מאוד מאוד מוזלים לפסיכומטרי במהלך הלימודים בתיכון, כך שלמעשה אין שום כלל שקובע שצריך לעשות את הפסיכומטרי אחרי הצבא. אפשר בהחלט לעשות אותו במהלך הלימודים. ואז לא צריך להפסיק לעבוד, לא צריך לשלם הון עתק, ולא שוכחים תרגילים באלגברה בסיסית. שלא לדבר על זה שישנם מחקרים שמצביעים על כך שקורסי הפסיכומטרי אינם מביאים לשיפור משמעותי בתוצאות לקראת הבחינה הפסיכומטרית לעומת מי שיושב לבדו עם ספר ולומד. אני יודעת שיש גם מחקרים אחרים, אבל כדאי לחשוב על זה. הפסיכומטרי אכן בעייתי מבחינת פערים חברתיים, בעיקר משום שהאופן שבו הוא כתוב ככל הנראה מפלה נגד אוכלוסיות מסויימות. אני לא יודעת בדיוק איך זה עובד, אבל יש מידע גם מהארץ וגם ממדינות אחרות שבהם נהוגים מבחנים פסיכוטכניים שמדובר על מבחנים שבנויים באופן שלכאורה הוא שוויוני אבל בפועל נוטה להפלות לרעה אוכלוסיות של מהגרים, נשים ועוד. יחד עם זאת, כמו שכבר נאמר כאן בדיונים קודמים בנושא, נכון להיום לא נמצא מדד טוב יותר בארץ להערכת סיכויי הצלחה בלימודים מאשר השילוב בין הפסיכומטרי והבגרות. המדד היחיד הידוע שהגיוני יהיה יותר טוב יהיה לימודים עצמם, כלומר לקבל את כולם לשנה א' ולראות איך הם יסתדרו, אבל זה כמובן לחלוטין לא ריאלי מבחינה כלכלית ותשתיתית. אין אפשרות לעשות דבר כזה.

 

[demultiplexer]

אחחח יוניקורן....

כמה דברים: 1. בהחלט יש אילוץ להשתמש במכונים, כי יש אילוץ להמציא ציון פסיכומטרי כשבאים להתקבל, וגובה הציון יכריע את עניין הקבלה. אני לא מקבל את התשובה של קנה ספרים ותלמד לבד, ואם אתה לא יכול אל תלך לאונ'. גם אם אני מסוגל ללמוד לבד, אני די בטוח שיהיה לי קל יותר והשגיי יהיו גבוהים יותר בקורס. אם לא לוקחים קורס אז 100% מהלימוד הוא עצמי, ולא כמו באונ', אז זה לא מעיד על היכולת ללמוד באונ'. גם אם לוקחים קורס, מעל חצי מהלימודים הם עצמיים, אז זה די מקביל ללימודים באונ'. מה גם שבאונ' לומדים עם חברים ללימודים ובלימוד עצמי לפסיכו' לא, אז ההשוואה לא נכונה. אז יש אילוץ להשתמש בשירות המכונים. מאוד מרגיז שהמדינה מעלה דרישות, אבל משאירה את הדרך להשיג אותן, בידי המגזר הפרטי. זה כמו שרציתי לגשת לבחינת ההרחבה ל5 יח' בספרות, אבל אין חומר מטעם משרד החינוך, שלא לדבר על קורסים. אותו דבר הפסיכו'. מילא אם המדינה הייתה מספקת קורס בסיסי במחיר סימלי, מי שהיה מעוניין היה עושה אותו, ומי שהיה רוצה ויכול להרשות לעצמו קורס איכותי יותר היה משלם כמה שהוא מוכן למכונים פרטיים. אז אם לא זה, אז לפחות פיקוח. לגביי הפיקוח של הרגולטור - ממש לא מסכים. רגולטור לעולם יפעל במסגרת מגבלות וגודל השוק. זה שאתה אומר להגדיל את התחרות זה יפה מאוד אבל לא תמיד ישים. נניח ולא היו הגבלות רגולטור על שוק הסלולר בארץ, וכל מפעילה הייתה יכולה להיכנס, אז ספק אם בגודל שוק כו שלנו היית רואה 3 מפעילות, ייתכן והיית רואה אחת או שתיים. למה ? כי אף מפעילה לא הייתה מקימה תשתית ומשקיעה כשמחר בבוקר יכול מישהו להתעורר ולפתוח חברה מתחרה. אז הרגולטור בעצם הגדיל כאן את התחרות. מה הוא עושה אחרי שהשיג תחרות גדולה מהתחרות שכוחות השוק היו משיגים ? מגביל את כוחן של המפעילות ומונע מהן לנצל את העדר התחרות, שנובע מגודל השוק ולא מהרגולטור. איך הוא עושה את זה ? ניידות מספרים, איסור התחייבות ל3 שנים וכד'. אז אתה נהנה משני העולמות, גם משיג יותר תחרות וגם מבצע הגבלה ופיקוח. ובכלל - רגולטור הוא עוד מופע של כוחות השוק. הצרכנים מתנגדים למשהו, פונים לרגולטור, וזה מפעיל את כוחו מול הספקים. אז בעצם רגולטור=כוחות שוק. מה אתה אומר על זה ? בתור צרכן קפיטליסט אתה אמור בכלל לאהוב את הרגולטור. אמנם אם השוק פה היה עצום כמו בארה"ב, באמת היו יותר מפעילות סלולריות, ואז לא היה צורך בפיקוח, אבל בגלל הגודל, יש צורך. קח לדוגמא את עניין הVOD של YES - הם קיבלו אישור, אבל לא יספקו את השירות, כי בשוק שלנו זה לא ישתלם. עוד דוגמא לפעילות טובה של הרגולטור - מניעה מבזק לספק voip - הרגולטור מודע שבזק היא חברה כוחנית, ומונע ממנה לספק את השירות עד שהספקיות האחרות יתבססו, כך הוא יוצר תחרות. אם זה לא היה כך, אף אחד מלבד בזק לא היה חושב אפילו על לנסות להתחרות בבזק, ואם מישהו היה מנסה, בזק הייתה שוברת אותו עם מחירי ריצפה, ולאחר הקריסה שלו מעלה למחירים מופקעים. אמנם הצרכן צריך לבצע את הבחירה, אבל בשוק מוגבל הרגולטור הוא זה שמאפשר לו את התנאים הבסיסיים בשביל שבכלל תהיה לו אפשרות בחירה. לטענתך יש מספיק תחרות בשוק של מכוני הפסיכומטרי, כי יש הרבה מכונים ? לא הייתי קובע את זה כל כך בקלילות. כמה תלמידים יש ? לפי דעתי אין היום קורסים שלא ממלאים את הכיתות. אין באמת כל כך הרבה תחרות כמו שאתה אומר, כי השוק בארץ קטן יחסית. ולא ייכנסו עוד מתחרים בגלל הגודל שלו. בגלל זה גם כל המכונים עושים גם השלמת בגרויות GMAT וכד', כי אין מספיק בשר בגודל שוק כמו שלנו להתפרנס רק מפסיכומטרי. ולא תוכל בחיים להגדיל כאן את התחרות. אז רגולציה זה הפתרון. הדוגמא שלך על מחיר הלחם לא מתאימה. זו דוגמא לרגולטור "טיפש", שמנסה לצבור כוח פוליטי תוך שימוש בכוח הרגולטורי שלו. הוא הפסיד במאבק הזה לכוחות השוק, וטוב שכך. אם הרגולטור עושה בדר"כ "נו-נו-נו", וזה לא המקרה לדעתי, אז הבעיה היא ברגולטור הספציפי, ולא בשיטה של רגולציה. לגביי הפיקוח על הבנקים, אני חושב שאתה טועה, החקיקה שנעשית בימים אלה מגבילה ביותר את העמלות, מקטינה את הריכוזיות וכד', עכשיו זה עלה למודעות של ציבור הצרכנים, ולכן הרגולטור והכנסת התחילו לטפל בעניין, כלומר כוחות השוק פועלים, כמו שאתה אוהב. זה שהשוק משתמש במכשיר הרגולטור במקום במכשיר ה"ללכת לבנק אחר" ובמקום מרד צרכנים לא הופך את זה למשהו אחר מכוחות שוק. לסיכום - אני חושב שבשוק מוגבל בגודלו, רגולטור מוצלח הוא מכשיר מצויין להעצים את כוחות השוק, כשהוא יודע מה הוא עושה ועושה את זה כמו שצריך. אם יש בעיות עם הרגולטור, צריך להחליף את הרגולטור, לא את השיטה. השמה של מודלים כלכליים שמצליחים במדינות אחרות, בלי קשר ליחסי הגודל ולמאפינים הייחודיים, לא יצלח, בשום תחום, וחבל שבכל פעם צריך לנמק את זה על נושא אחר.

 

[Unicorn98]

בוא נדבר רגע על רגולטורים...

אילו אתה מכיר? המובילים - המפקח על הבנקים, על הביטוח, על שוק ההון (דוגמא יוצאת דופן), פיקוח על מחירי היסוד, מועצת הלווין והכבלים, מועצת הרשות השניה - יש עוד, אלו הראשונים והגדולים שקופצים לראשי. כמובן שנוח לך (ואולי אתה באמת מאמין בזה) לטעון שרגולטור על שוק חצי-תחרותי מאפשר להנות משני העולמות. זה כמובן לא נכון. לשוק חצי-תחרותי יש רק חסרונות (דואופול, קרטל וכו') והרגולטור לא יכול להחליף את כוחות השוק. אני לא טוען שאין תועלת ברגולטור חזק, ואני האחרון שמכחיש את החשיבות במניעת התפרעות של פירמות חזקות בודדות בענפיהן. אני רק טוען שטובת הצרכנים המקסימלית לא תבוא מישועת הרגולטור אלא רק מריבוי תחרות. המפקח על הבנקים הוכיח בשנים האחרונות (והייתי קרוב לעבודתו בשנתיים האחרונות) שיש בעייתיות בפעולתו. לבנקים יש כוח עצום והמפקח מתקשה מאוד להתמודד עם היכולת המגוונת של הבנקים להנחית גזרות על הציבור. אמנם רפורמת בכר הטיבה מאוד את המצב, אבל עובדה שבמשך 60 שנה התפרעו הבנקים עם תופעת העמלות, והרגולטור לא ממש נקף אצבע. נראה מה יתבצע כעת. מועצת הכבלים והלווין - הדוגמא הטובה ביותר לרגולטור שמתאמץ, אבל ממש לא מצליח להשפיע יותר מדי. השפעת המועצה זניחה בנושאי יצירות מקור וזליגת תכנים מערוצי חופשיים לערוצי תשלום. בנוסף, תיאום המחירים נובע בצורה מלאה מהתחרות המינימלית שמתקיימת בין הכבלים והלווין, ולא מהשפעת הרגולטור. מועצת הרשות השניה - עוד גוף שאבד עליו הכלח ולא מצליח להשפיע בכלל על הרדיו האיזורי או על ערוץ שתיים. הזלזול של הזכייניות בהחלטות הרשות מובהק ובולט. *** לא תמיד רגולטור הוא מיותר, תלוי מאוד מאוד במבנה הענף. אני מסכים שיש חשיבות להגן על התחרות (בניגוד להגנה על הצרכן - שים לב). הדוגמא של שוק התקשורת הסלולרית הוא דוגמא טובה לשני צדדי המטבע. מצד אחד, הסדרת השוק תרמה לכניסת מפעיל שלישי (ורביעי), למרות שאי אפשר לקשור את זה בהכרח לרגולטור. אורנג' העולמית זיהתה פלח שוק פוטנציאלי למרות רוויה חלקית, ונכנסה בכל העוצמה. גם היום יכולים להכנס זכיינים נוספים, אבל בגלל הרוויה המוחלטת, זה אכן לא ישתלם לאף פירמה. במקביל, ניסיון הרגולטור להתערב בפיקוח על המחירים יוכרז בקרוב ככשלון. מאז ביטול דמי הקישוריות, עלו אפקטיבית המחירים באפיקים אחרים והחברות מזמן כיסו את הפסדיהם בזכות הרגולטור. ייתכן ויש בעיה בשוק הפסיכומטרי, אבל לא בטוח שהוספת רגולטור הוא פתרון. הפיקוח על המחירים - כבר דנו בעניין. אתה מאשים את טפשות הרגולטור, אני טוען שהתפקיד שלו טפשי מיסודו.

 

[demultiplexer]

חושב שכזה דבר היה קורה בלי רגולטור בשוק

כמו שלנו ? לאלץ חברת סלולר לספק תשתית ולפקח על מחירים - http://www.themarker.com/tmc/mail/arcMail.jhtml?ElementId=eg20070806_1009231&pageType=21&mail_article=yes&layer4=todaySummery אז הרגולטור הוא גם כלי מצויין שבו יכולים לעשות שימוש כוחות השוק, וגם כלי שמגביר תחרות מעבר למה שיכולים להשיג כוחות השוק בגלל גודל ורוויה. עכשיו יש רגולטור אגריסיבי שלוחם ועושה דברים, יכול להיות שמהמניעים לא הכי כשרים, אבל רואים תוצאות.

 

[הייבי]

אני רק חייבת להגיב ל-2 דברים

הראשון, הטענה שלך בנוגע לניסיון להרחיב את כמות יחידות הבגרות תמוהה בעיני. אין כאן העלאת דרישות שלא מגובה ע"י עזרה מדינתית. המדינה מבחינתה נתנה לך הזדמנות בתיכון לגשת לכמה יחידות שרצית (במגבלות המערכת), להרחיב מקצועות, ללמוד במערכת מובנית ומתוכננת כל זאת במטרה לגשת לבחינות הבגרות שיאפשרו לך להתקבל בעתיד ללימודים אקדמיים. לא ברור לי מדוע המדינה חייבת לך הזדמנות שניה ושלישית ורביעית? היא נתנה לך את הפתח, לא ניצלת אותו מסיבות כאלה או אחרות, תתמודד. השני, הטענה בנוגע לבזק מוטעית לדעתי מיסודה. העובדה שהיום צריך להגביל את בזק ע"י רגולטור כדי לאפשר פתיחת שוק התקשורת הנייחת לתחרות נובעת מהעובדה שבקום המדינה הרגולטור הכתיר את בזק למונופול ואיפשר לה לשמור על המונופול הזה במשך שנים רבות. יתכן, שאם במקום לייחד את השוק לבזק, הוא היה נפתח לתחרות אנשים לא היו נאלצים להמתין מספר חודשים רב כדי לקבל קו טלפון בשנות ה-70 וה-80 והיינו רואים תחרות בשוק זה כבר לפני שנים (וכמובן היה נמנע המצב שבזק מונופול כל כך חזק שצריך להטיל עליו הגבלות כדי לפתוח פתח בשוק לחברות מתחרות). מעבר, דעתי לגבי רגולטורים חצויה- יש מקומות שזקוקים לרגולציה (לדוגמא, הרשות להגבלים עסקיים, המפקח על הביטוח והמפקח על הבנקים, לדעתי לפחות) ויש מקומות בהם רגולציה מיותרת, לפחות בכוחות הנתונים לה כיום (מועצת הכבלים והלווין, שוק התקשורת הסלולרית וכו').

 

[demultiplexer]

ככה:

לגביי הבגרויות, לא ביקשתי הזדמנות שנייה, לא ביקשתי שיבואו וילמדו אותי או שייתנו לי להיכנס לשיעורים בתיכון. אבל חומר לימוד כתוב זה משהו בסיסי שאני חושב שלגיטימי לדרוש. אני גם לא מבקש חומר בחינם, כמובן שהייתי מוכן לשלם את עלות הפקתו ואפילו מחיר שיגלם רווח. אבל לבוא ולהגיד, זו תעודת הבגרות, יש רק אחת כזו והיא מונפקת ע"י המדינה, לאחר ביצוע בחינות מטעם המדינה, אבל חומר לימוד אתה יכול ללכת לחפש, אולי איזה מכון פרטי הואיל בטובו להוציא, ומבחינתנו שידרוש ממך איזה מחיר שהוא רוצה, זה נראה לי לא תקין, כמו הרבה דברים מהתנהלות משרד החינוך שנתקלתי בהם בזמן האחרון, אבל זה נושא לשרשור אחר. בכלל הפקרה מבחינה ביצועית של דברים שנובעים מהחלטות ממשלה למגזר הפרטי. דמיינו שהיום הייתה באה ועדת וינוגרד ואומרת שהשכ"ל יעלה ב70% אבל יהיה אפשר לממן בעזרת הלוואות מהבנקים המסחריים, ולא מטילה הגבלות או מבצעת הסכמים עם הבנקים על גובה הריבית ותנאי ההחזר. אבל זה לא מתקבל על הדעת שמדינה תחליט החלטות מבלי לקחת אחריות על ההשלכות שיש לזה על האזרח. זה פשוט מאוד - אני אזרח במדינה הזו ? המדינה הזו דמוקרטית ונועדה למען העם ואזרחיה ולא להיפך ? אז אני רוצה ללמוד, ובין היתר זו הסיבה שאני חי כאן. אם נבחרי לא מספקים לי את האפשרות, אני אמחה ואף אחליף אותם. לגביי בזק, לפי מה שאת אומרת, מאז קום המדינה חברות טלפוניה צבאו על פתחי מדינת ישראל, שעתידה לא ברור ומובטח, וביקשו להקים כאן ספקיות טלפוניה, אבל המדינה מנעה מהם ? מספיק להתעקש שכל דבר פתוח לתחרות, שקיימת תחרות להכל ורק המדינה והרגולטור מונעים ממנה לפרוח, לגרום לכוחות השוק לעשות את שלהם ולשחרר אותנו מעולם של המונופולים. בשנות ה70-80 אף אחד לא היה מקים תחרות לבזק כי בשוק בגודל שלנו אין הצדקה כלכלית לפרוס כזו תשתית. למה התעוררה תחרות בשוק השיחות הבינ"ל ? כי התשתית הייתה של בזק. למה יש עכשיו תחרות על שוק הvoip ? כי התשתית כבר קיימת אחרי שנפרסה לטלויזיה ואינטרנט. לגביי משרד התקשורת כרגולטור - מישהו פה לא מאמין שהיה צורך לבצע ניידות מספרים ? מישהו לא חושב שצריך לחייב את הספקיות לתת חבילות שמצריכות התחייבות של פחות מ3 שנים ? אז איך את קובעת שהרגולטור מיותר ? אני חושב שתסכימי איתי שגם אם מורידים לריצפה את דרישות הסף לכניסה כמפעיל סלולרי, לא הרבו יקפצו על המציאה ? אז לא תהיה יותר תחרות ממה שיש כיום. אז בכל זאת לוותר על רגולטור ? המלחמה על הגבלת המחירים תוכרז ככישלון ? אז מה זה אומר ? שלא צריך רגולטור ? יש דברים שבהם מצליחים יותר ויש שפחות. כמו בכל דבר. בגלל כישלון בהגבלת המחירים צריך לבטל את הרגולטור ? גם אם אני מסכים שישועת הצרכנים תבוא רק מריבוי תחרות, אני חושב שלא תהיה יותר תחרות ממה שיש כיום, ולכן הדיון בכלל לא רלבנטי, לכן צריך את הרגולטור. לגביי המפקח על הבנקים - אם הסכמנו שאין בשוק ממש מקום לעוד בנקים ושלא עוד הרבה פירמות גדולות ואיכותיות רק מחכות לפתיחת השוק, ואתה אומר שרפורמת בכר השיגה הצלחה, וכיום יש עוד כמה יוזמות חקיקה בקנה, אז כנראה שהשיטה כן טובה, רק לא מבוצעת כמו שצריך. כשהיא בוצעה, כמו ברפורמת בכר, ובתקווה שמה שנעשה בימים אלה יבוצע בהצלחה, אז היא כן משיגה תוצאות. לאור העובדה שאין סיכוי של עוד תחרות ממשית, מה עוד אתה מציע ? ואל תגיד עוד תחרות, כי לא תהיה.

 

[אחוול]

תתפלאי אבל המדינה לא תמיד עוזרת ואף מקשה

לפי מה שכתבת- "המדינה מבחינתה נתנה לך הזדמנות בתיכון לגשת לכמה יחידות שרצית (במגבלות המערכת), להרחיב מקצועות, ללמוד במערכת מובנית ומתוכננת כל זאת במטרה לגשת לבחינות הבגרות שיאפשרו לך להתקבל בעתיד ללימודים אקדמיים. לא ברור לי מדוע המדינה חייבת לך הזדמנות שניה ושלישית ורביעית?" - אולי את לא ידעת יש מקומות בארץ שבהם המדינה לא השקיעה כלל בנושא החינוך הכי קל לבוא ולמתוח ביקורת כאשר אתה לא בא מהפריפריה ואתה לא יודע איך המדינה מזניחה באופן פושע את אלו החיים בה ואני אתן לך מספר דוגמאות: 1.רמת המורים בביה"ס - בתקופת לימודיי בתיכון מורים רבים שלימדו אותנו היו חסרי כל הכשרה וידע בתחום הלימוד ותתפלאי היו לנו הרבה מורים שכלל לא הייתה להם תעודת הוראה או תואר בנושא כלשהו פשוט כי היה חוסר במורים אז קיבלו את מי שיכלו ואת מי שרצה ולא הייתה לא ברירה אחרת, כשסיפרתי על כך לחבריי שלמדו במרכז הארץ ובצפונה הם התפלאו והתקשו להאמין למשמע אוזניהם . 2. מילא רמת המורים אבל מה לגבי נוכחותם ? - במשך 3 שנות התיכון שלי היו לנו מורים שבאופן קבוע כל שנה נקראו לשירות מילואים של חודש מבלי שאף אחד טרח לספק מורה מחליף , אתה מתארת לעצמך תלמיד שניגש לבגרויות בלי מורה באופן קבוע? קשה להאמין הא אבל בפריפריה הכל אפשרי. 3. "המדינה מבחינתה נתנה לך הזדמנות בתיכון לגשת לכמה יחידות שרצית" - ממש לא כך הדבר ההפך הוא הנכון בשל אילוצים שונים ומשונים לא התאפשר לנו אפילו לבחור מקצוע בחירה כרצוננו אפילו במחיר החלפת ביה"ס , את מתארת לעצמך מקצועות שלמים בעלי חשיבות שלא נלמדים בעיר כי פשוט אין מורים שילמדו אותם ? 4. "היא נתנה לך את הפתח, לא ניצלת אותו מסיבות כאלה או אחרות, תתמודד" - תאמיני לי שאני מתמודד אבל הסיבות אינן תלויות בי אלא במדינה שלא דואגת לשיוויון הזדמנויות , לא ביקשנו לקבל תנאים מועדפים ויחס מיוחד אלא את אותם התנאים להם זכאים ברי המזל מבינכם שלמדו במרכז הארץ היכן שאכפת למדינה מהם. כמו שאמרתי ליוני-קורן תנסי גם לראות את הצד האחר של המטבע יש פה עוד אזרחים במדינה ולא רק אלו שגדלו בתל אביב.

 

[הייבי]

אתה מתאר מקרה קצה

מקרה של יישוב בפריפריה שסבל מתנאי לימוד פחות מנאותים ולמען האמת קשה לי להגיב על הטענות האלה וקשה לי לשבת ולהשוות כל מורה שלך למורה שלי (לדוגמא, מורה לאזרחות שאין לו הכשרה בהוראה אלא הוא היסטוריון צבאי או מורה ללשון שהעבירה אצלנו את רוב השיעורים בלספר איך היא הבריזה שהיתה בגילנו). מנגד, אני יכולה להבטיח לך שיש מספיק חבר'ה מהפריפריה שאין להם חוויית למידה כמו שלך וכן הצליחו לעשות בגרויות "במכה ראשונה" וכן התקבלו ללימודים. הטיעון שלי התייחס למשמעות של לימודים תיכוניים שהמדינה מספקת ברמה העקרונית ולא לבי"ס ספציפי שאולי סבל מליקויים כאלה ואחרים (ואם המצב היה כל כך נורא למה לא פניתם למפקח? למשרד החינוך? למה לא עשיתם רעש?). אני כן מאמינה שהמדינה לא חייבת לנו הכל. זה לא קשור בכלל לגדלתי במרכז או לא, זה קשור לאיך שאני בחרתי את המסלול שלי- אני בתיכון עשיתי ויתורים כדי להוציא בגרות טובה (בלי מורים פרטיים ובלי שיעורי עזר, אבל עם הרבה ישיבה על התחת) ואני עשיתי ויתורים אח"כ כדי ללמוד לפסיכומטרי (לבד, כי מה לעשות שגם למי שגדל במרכז 5000-6000 ש"ח לקורס זה הרבה מאוד כסף) אבל אני השתדלתי לנצל את ההזדמנויות שהיו לי. אחרים שלמדו איתי באותו תיכון, לא ניצלו את ההזדמנויות האלה והם עכשיו משפרים בגרויות, משפרים פסיכומטרי וזה עולה להם כסף והם עובדים קשה בשביל הכסף הזה, ועדיין הם לא מקימים צעקה שצריך לאפשר להם "סיבוב שני" בתיכון- ובחינם.

 

[אחוול]

בואי ואסביר לך...

ראשי כל לא ביקשתי "סיבוב שני" כהגדרתך אלא ביקשתי את אותה ההזדמנות שהוענקה לך כי הרי שנינו אזרחים שווי זכויות במדינה דמוקרטית לא? שנית הליקויים שעליהם כתבתי אינם פרטניים לביה"ס כזה או אחר אלא חלק ממערך שלם המוזנח עקבי מיקומו הגיאוגרפי תלונות למפקח או למשרד החינוך היו ובכמויות והדבר לא הועיל כלל את יודעת מדוע ? כי מדובר בהחלטת מדינה ודרך חשיבתו של השלטון לא מדובר בליקוי נקודתי אלא בליקוי מערכתי ואני חושב שישנם רבים שיוכלו לספר לך על כך לא רק אני. אני גם סבור שהמדינה לא חייבת לי הכל אך היא כן בהחלט חייבת לשיוויון הזדמנויות כלפי כל האזרחים שלה לא? שוב לא ביקשנו יחס מיוחד אלא יחס זהה. לא ייתכן מצב בו המדינה הדורשת באמצעות משרד ממשלתי מאזרח לעמוד במטלה מסויימת להלן מבחן בגרות במקצוע X ולא דואגת אפילו לחומר למידה למקצוע הנ"ל אפילו לא מדובר על ביה"ס שילמדו את המקצוע רק על חומר למידה דבר שהוא לגיטימי לדרוש . הדבר נכון גם לגבי הפסיכומטרי כמו שהמדינה יכולה לאפשר מסלולי לימוד ציבוריים לשיפור בגרויות (שאולי נופלים ברמת מהמכונים הפרטיים) כך עליה לאפשר גם מוסדות ציבוריים שילמדו קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית שוב במחירים פחות או יותר מסובסדים כמו בבגרויות משום שהפסיכומטרי הוא דרישה ולא המלצה . אם המדינה דורשת שתעמוד ביעדים מסויימים עליה לכל הפחות לדאוג לכלים המינימליים כדי שתוכל לעשות כן.

 

[iiddoo]

אם יש משהו שהמכונים ממש הצליחו בו

זה הנחלת התחושה שבלי קורס מסודר לא תצליח במבחן. בסה"כ, רוב השאלות שקיימות בבחינה הן שאלות שללא הגבלת זמן כולם היו יכולים לענות עליהן. לכן, בשביל מה צריך מדריך? את כל השיטות שהוא מלמד ניתן לקרוא בספרים, את ההסברים שלו לפתרון בעיות גם כן ניתן למצוא בספרים. תרגילים אפשר לעשות גם מבלי שמישהו יגיד לך לעשות אותן. אני מודה שגם אני עשיתי קורס, אבל אני בהחלט חושב שהוא לא היה שווה את את ה-5,000 ש"ח ששילמתי עליו. כלומר, הייתי מגיע לאותו ציון גם מבלי להגיע לשיעורים. אני חושב שהמכונים מנצלים את הפחד של אנשים מפני דברים לא מוכרים וחוסר וודאות ע"י הקניית הכאילו "ביטחון" שהמדריך מקנה. דרך אגב, אני בהחלט חושב שאת מה שכתבתי מאוד קל להגיד אחרי שעושים את הבחינה, אבל ברור שלפני זה יש חששות שקשה להרגיע. בלי קשר, בכתבה לדעתי מתוארים מעשים קשים של המכונים כמו אי החזרת הכספים בגין ביטול ויש לדרוש שהם יתנו את הדין על כך.

 

[סטיב הקלידן]

הנה דבר שלא מתוודים בו כל יום:

התחושה האישית שלי היא שלפחות בחלק המילולי,אתה יכול לתת לי היום חלק נכבד מהשאלות ששם ולהגיד לי לפתור אותם מתי שאני רוצה,בלי הגבלת זמן(כל עוד זה לבד ובלי עזרה מאחרים) - ועדיין איכשל ברובן. לא נתון שאני מתגאה בו,כן,אבל מסתבר שזה לא הכשיל אותי יותר מדי עד כה..... נ.ב. לא יודע אם זה קשור או לא,אבל כמה אנשים(למשל פרופ' אחד) אמרו לי שאני משתמש יותר מדי במילה הספרותית "כאילו".

 

[iiddoo]

התכוונתי

שגם אם אתה לא יודע אז ניתן ללכת לבדוק {במילון למשל}. בכל מקרה, אוצר מילים זה גם ככה משהו שלומדים לבד באמצעות שינון ולא באמצעות מדריך {את הכרטיסיות אפשר לקנות}. דרך אגב, גם לי היה את הקטע הזה של "כאילו" אבל למזלי נגמלתי מההרגל המגונה הזה {עכשיו אני רק צריך להיפטר מ"זה" ואני אוכל להתקבל לאקדמיה ללשון עברית}.

 

[סטיב הקלידן]

../images/Emo13.gif ובכל זאת-

בחיים לא הבנתי מה הרעיון ואיך צריך לגשת לשאלות "מי הדובר אמת?" וכו'.

 

[C H 4]

דווקא אצלי

המילולי זרם ממש טוב חוץ משאלות אוצר המילים (ואנשים כל הזמן מקטרים על שאלות המילון אבל יש בסך הכל 5 כאלה!) גם אני אומרת הרבה 'כאילו', אז עזוב שטויות

משום מה דווקא את האנגלית דפקתי באופן קבוע, ועל פי הסימולציות לא ציפיתי לזה..

 

[דירק סטרואן]

4, לא?

 

[סטיב הקלידן]

אוצר מילים מילא,אבל איכשהוא

הצלחתי באופן עקבי לדפוק גם את כל השאר במילולי...על כל פנים,חפיף כיוון שכנראה גם עם עוד 191 נק' (רמז לציון הלא-גבוה שלי

)הייתי בוחר אז(אז,לא היום) באותו מקצוע.

 

[דירק סטרואן]

אה, אני מכיר עוד 3 אנשים עם אותו ציון בדיוק

 

[דירק סטרואן]

זה בדיוק העניין, שהנחת היסוד שלך אינה נכונה

או, לכל הפחות, מוגזמת. ההבדל בין קורס ללא קורס מבחינת הצלחה בסופו של דבר היא קטנה. זה שהמכונים הצליחו להכניס בך את האמונה שההבדל הקטן הזה הוא חשוב, או שההבדל הזה גדול יותר ממה שהוא באמת, זה כבר בעיה שלך בתור צרכן לא נבון. אני לא הייתי משלם 5,000 שקלים תמורת תוספת 10 נק' לציון הפסיכומטרי שלי, כי לדעתי זה לא שווה את זה. למעשה, גם לא הייתי משלם 5,000 שקל תמורת 30 נקודות תוספת לציון הפסיכומטרי שלי בדיוק מאותה סיבה.

 

[עיני לילה]

../images/Emo45.gif

אני עשיתי קורס בתיכון בין כיתה י"א לי"ב. הקורס היה יחסית מאוד זול. (הרמה של קורסי התיכון בהתאם למחיר...) לא הייתי מרוצה מהציון אבל לא רציתי לחכות לאחרי הגיוס, עשיתי שוב פסיכומטרי, הפעם בלי קורס אבל כן עם הספרים מהקורס, ממש לפני הגיוס ושיפרתי ב 34 נקודות שהיו לי מאוד משמעותיות (ובדרך גם קיבלתי פטור מאנגלית). למשך כל השירות הייתי רגועה ולא הייתי לחוצה מזה שאני אצטרך לעשות פסיכומטרי או לשפר משהו.

 

[IsraeliSecretToilets]

אני לא לגמרי מסכים

הפסיכומטרי בבית הספר הוא קצת בעייתי. אולי זאת בעייה של חינוך, אבל ילדים בבית ספר לא לגמרי מודעים להשלכות של מה שהם עושים ולא מתייחסים לפסיכומטרי בתקופה זו ברצינות. גם לי בתיכון היה קורס פסיכומטרי, חצי שיכבה בערך ניגשה אליו, ורוב האנשים פשוט זלזלו והתוצאות היו בהתאם. זה דורש סוג של בגרות ומשמעת עצמית שאין לתיכוניסטים. בעניין הפסיכומטרי בתור מדד... במדינות אחרות בעולם מקובל מדד אחר לגמרי לצורך קבלה לאוניברסיטאות - מבחני כניסה. כל אוניברסיטה עושה לעצמה בחינות כניסה, כאשר בחינות הכניסה שונות ממקצוע למקצוע ובודקות את הכישורים הספציפיים הנדרשים לדעת המוסד בשביל ללמוד תחום מסוים. אמנם לא ראיתי מחקרים אודות השיטה הנ"ל (כן ראיתי מחקרים של המרכז הארצי שמצביעים על מקדם מתאם של בערך 0.65), אבל אני בטוח שהיא טובה הרבה יותר בתור מדד. כמובן שיש לה את החסרונות שלה. לדוגמא, אדם שרוצה להתקבל לשני מוסדות ולשני מקצועות שונים בכל מוסד בעדיפות שונה יצטרך לעשות 4 בחינות כניסה שונות. מצד שני, יש לה את היתרונות שלה (תזכירי לי למה סטודנט למדעי המחשב צריך לדעת להשלים פ.ט.ל, להיות טוב באנלוגיות ולהיות בעל אוצר מילים עשיר?) אגב, גם בארץ לא כל המוסדות לוקחים את הפסיכומטרי והבגרויות כמו שהם. לדוגמא, באב"ג יש "סכם הנדסה" שמחושב בצורה שונה והמשקל של החלק הכמותי גדול משמעותית משאר החלקים, וכן לא מסתכלים על כל ציוני הבגרות בצורה שווה (מעבר למשקל של היחידות). כנראה שלאט לאט מתחילים להגיע למסקנה שהפסיכומטרי והבגרויות כמו שהם, הם לא באמת מדד טוב.