מעיין עין גדי
תשובה לאלי רז וקצת נתונים:הבעיה בנושא המים בעין גדי היא בדיוק כמו בעית הקרקעות ואפשר לתמצת אותה ב"של מי המים האלו לעזאזל". אכן המכסה השנתית שהמדינה התחייבה עליה היא 2.1 מלמ"ק. זה היה לפני 40 שנה כשבגרוש היה חור וקיבוץ עין גדי התכוון לגדל חצילים, ענבים, עגבניות ועוד ירקות זוללי מים. מאז השתנה המצב, החצילים ירדו ובמקומם קיבל הקיבוץ אמצעי ייצור חדשים -תיירות, חוף וכדו'. אך ההקצאה נותרה. בבחינת - שטח משוחרר לא יוחזר.ואותה הקצאה היסטורית ובלתי רלוונטית מלווה אותנו עד הלום ומשמשת כעלה תאנה לשימושים חדשים ובלתי חציליים לחלוטין: מפעל מים ופיקוסים אפריקאיים בגינת הקיבוץ. אסור לטעות במספר העצום של 2.1 מלמ"ק: רובו עדיין לחקלאות, וגם טרם היות הבולענים שהשמידו את החקלאות היה הקיבוץ רחוק מלנצל את כל כמות המים. לא כי הוא לא רצה, אלא כי לא היו ענבים וחצילים שיצרכו את כל המים .הדיון הנוכחי אינו על המים שהופנו לחקלאות והם חלק הארי של ההקצאה. מתוך ההקצאה, 2080.5 הוקצו לחקלאות ו 78 לשימוש ביתי (כולל גינון). המאבק על 2 מליון מלמ"ק לחקלאות הוא אידיאולוגי, כמו המאבק על הקרקעות, אבל המאבק על השימוש הביתי הוא שורש הבעיה הנוכחית.אגב, בכל מיקרה המים לחקלאות היו תמיד משני הנחלים שבהם יש מים ( גם אם כיום קשה לראות אותם, כי הם מתחת הסחף שהצטבר בשיטפון של 2001 ) ואילו השימוש הביתי היה ממעיין עין גדי וממעין שולמית שבם נלקחים המים בנביעה עצמה. מפעל המים מלווה מיומו הראשון בחוסר תמימות מצד הקיבוץ ומכשל מתמשך של הגופים שאחראים על הפיקוח -נציבות המים ורשות הטבע והגנים. המפעל הוקם בתנאי שייבנו תאי מדידה וחלוקה במעיין עין גדי כדי שאפשר יהיה לפקח בצורה אמינה ומדוייקת על כמות המים הנותרת לטבע. 25 קוב לשעה ב4.5 חודשי החורף ו12 קוב לשעה בשאר החודשים. עד היום לא טרחה רשות הטבע להקים את תאי המדידה ולכן אין לאנשי הרשות מושג על כמות המים שנותרת בשמורה.האמת, לא נשאר הרבה ואת זה יכול לראות כל מי שרוצה. אבל אפשר למדוד זאת בדרך אחרת: הספיקה במעיין עין גדי ומעין שולמית היתה בשנת 1999 (השנה שאל נתוניה מתייחס אלי רז) 680000 קוב לשנה. ההפקה משני המעיינות היתה 636000. כלומר נותרו לטבע בשני המעיינות רק כ5 קוב לשעה כאשר עפ"י ההסכם לחלוקת המים היו אמורים להשאר לטבע ממוצע שנתי של 23 קוב לשעה. המפעל הוקם וקיבל אישור ל6000 קוב מים, אך חיש קל עלתה ההקצבה ל30000 קוב, וכל זאת ללא ידיעת אנשי השמורה שמתוכה נלקחו המים.חשוב להדגיש שההקצאה גדלה בלי שירד העומס על המעיין, כי כזכור צמצום החקלאות לא רלוונטי משום שהחקלאות הושקתה מהנחלים ולא מהמעיין. אבל, האויב הגדול של המעיין הוא הגינון של הקיבוץ שמתהדר בגן טרופי ללא חיפוי( עפ"י הפרסומות) ומושקה, ללא הגבלה מספר פעמים ביום. אם עומדים בכניסה לנחל ערוגות וצופים אל הקיבוץ, אפשר לראות את שכבת האדמה ספוגת המים. ולהזכירכם, בעין גדי עסקינן. הגן, שמושקה מספר פעמים ביום צורך (על פי נתונים שהתקבלו מהקיבוץ) כ25 קוב לשעה! את הפער שבין הנתון של אלי רז לגבי הצריכה הביתית השנתית של הקיבוץ (כולל, כמובן, גינון) -78000קוב לבין רק הצריכה של הגן - 219000 קוב לשנה, מישהו צריך להסביר. באותה הזדמנות כדאי להסביר את הפער שבין הדיווח של הקיבוץ לגבי השימוש הביתי לבין קריאת השעון של מעיינות עין גדי ושולמית ע"י אנשי הנציבות. ההסכם החדש שמתגבש בימים אלו יאפשר לחברי הקיבוץ להמשיך ולהשקות שטחי נוי אדירים בחינם, על חשבון השמורה. מאחר וקיבוץ עין גדי הינו אגודת מים, למעשה המים הם כמעט בחינם ( זה ההסבר לכך שהממטרות מפזזות כל היום). אתם ואני משלמים לחברת מקורות. חברי עין גדי משלמים לעצמם. הקיבוץ,מוכן ומסכים שבעתיד יושקה הגן מנחל ערוגות, מקידוח במורד הנחל.זה פתרון מצויין, פרט לעובדה שהקיבוץ לא מוכן להשקיע בכך אפילו אגורה. אז אם יימצא נדבן, שיסכים לממן ל600 חברי הקיבוץ גן טרופי ולהקים מערכת השקיה נפרדת, הבעיה תפתר. למעשה, אפשר אולי להעביר את כל מערכת המים הנוכחית ממי מעין עין גדי למים מקידוח בנחל ערוגות, כפי שמתוכנן לאכסנייה וביס"ש. וכך ינוצלו כל המים שבמורד הנחלים ומי מעיין עין גדי ישארו רק להכרחי ולטבע. חברי הקיבוץ התרגלו, אמנם, שבברזים זורמים מים מינרליים, והשתיה כמו הכביסה המקלחת והשרותים היא במים מינרלים אבל ביננו, מי עוד מתקלח במים מינרלים ? דבר אחרון. אם חשבתם שהפרסומים של נציבות המים שכפר שמריהו במקום ראשון בארץ בצריכה ביתית נכונים, תבדקו שוב. הפעם הוסיפו את חברי עין גדי ותופתעו, או שלא, מהתוצאות.
תשובה לאלי רז וקצת נתונים:הבעיה בנושא המים בעין גדי היא בדיוק כמו בעית הקרקעות ואפשר לתמצת אותה ב"של מי המים האלו לעזאזל". אכן המכסה השנתית שהמדינה התחייבה עליה היא 2.1 מלמ"ק. זה היה לפני 40 שנה כשבגרוש היה חור וקיבוץ עין גדי התכוון לגדל חצילים, ענבים, עגבניות ועוד ירקות זוללי מים. מאז השתנה המצב, החצילים ירדו ובמקומם קיבל הקיבוץ אמצעי ייצור חדשים -תיירות, חוף וכדו'. אך ההקצאה נותרה. בבחינת - שטח משוחרר לא יוחזר.ואותה הקצאה היסטורית ובלתי רלוונטית מלווה אותנו עד הלום ומשמשת כעלה תאנה לשימושים חדשים ובלתי חציליים לחלוטין: מפעל מים ופיקוסים אפריקאיים בגינת הקיבוץ. אסור לטעות במספר העצום של 2.1 מלמ"ק: רובו עדיין לחקלאות, וגם טרם היות הבולענים שהשמידו את החקלאות היה הקיבוץ רחוק מלנצל את כל כמות המים. לא כי הוא לא רצה, אלא כי לא היו ענבים וחצילים שיצרכו את כל המים .הדיון הנוכחי אינו על המים שהופנו לחקלאות והם חלק הארי של ההקצאה. מתוך ההקצאה, 2080.5 הוקצו לחקלאות ו 78 לשימוש ביתי (כולל גינון). המאבק על 2 מליון מלמ"ק לחקלאות הוא אידיאולוגי, כמו המאבק על הקרקעות, אבל המאבק על השימוש הביתי הוא שורש הבעיה הנוכחית.אגב, בכל מיקרה המים לחקלאות היו תמיד משני הנחלים שבהם יש מים ( גם אם כיום קשה לראות אותם, כי הם מתחת הסחף שהצטבר בשיטפון של 2001 ) ואילו השימוש הביתי היה ממעיין עין גדי וממעין שולמית שבם נלקחים המים בנביעה עצמה. מפעל המים מלווה מיומו הראשון בחוסר תמימות מצד הקיבוץ ומכשל מתמשך של הגופים שאחראים על הפיקוח -נציבות המים ורשות הטבע והגנים. המפעל הוקם בתנאי שייבנו תאי מדידה וחלוקה במעיין עין גדי כדי שאפשר יהיה לפקח בצורה אמינה ומדוייקת על כמות המים הנותרת לטבע. 25 קוב לשעה ב4.5 חודשי החורף ו12 קוב לשעה בשאר החודשים. עד היום לא טרחה רשות הטבע להקים את תאי המדידה ולכן אין לאנשי הרשות מושג על כמות המים שנותרת בשמורה.האמת, לא נשאר הרבה ואת זה יכול לראות כל מי שרוצה. אבל אפשר למדוד זאת בדרך אחרת: הספיקה במעיין עין גדי ומעין שולמית היתה בשנת 1999 (השנה שאל נתוניה מתייחס אלי רז) 680000 קוב לשנה. ההפקה משני המעיינות היתה 636000. כלומר נותרו לטבע בשני המעיינות רק כ5 קוב לשעה כאשר עפ"י ההסכם לחלוקת המים היו אמורים להשאר לטבע ממוצע שנתי של 23 קוב לשעה. המפעל הוקם וקיבל אישור ל6000 קוב מים, אך חיש קל עלתה ההקצבה ל30000 קוב, וכל זאת ללא ידיעת אנשי השמורה שמתוכה נלקחו המים.חשוב להדגיש שההקצאה גדלה בלי שירד העומס על המעיין, כי כזכור צמצום החקלאות לא רלוונטי משום שהחקלאות הושקתה מהנחלים ולא מהמעיין. אבל, האויב הגדול של המעיין הוא הגינון של הקיבוץ שמתהדר בגן טרופי ללא חיפוי( עפ"י הפרסומות) ומושקה, ללא הגבלה מספר פעמים ביום. אם עומדים בכניסה לנחל ערוגות וצופים אל הקיבוץ, אפשר לראות את שכבת האדמה ספוגת המים. ולהזכירכם, בעין גדי עסקינן. הגן, שמושקה מספר פעמים ביום צורך (על פי נתונים שהתקבלו מהקיבוץ) כ25 קוב לשעה! את הפער שבין הנתון של אלי רז לגבי הצריכה הביתית השנתית של הקיבוץ (כולל, כמובן, גינון) -78000קוב לבין רק הצריכה של הגן - 219000 קוב לשנה, מישהו צריך להסביר. באותה הזדמנות כדאי להסביר את הפער שבין הדיווח של הקיבוץ לגבי השימוש הביתי לבין קריאת השעון של מעיינות עין גדי ושולמית ע"י אנשי הנציבות. ההסכם החדש שמתגבש בימים אלו יאפשר לחברי הקיבוץ להמשיך ולהשקות שטחי נוי אדירים בחינם, על חשבון השמורה. מאחר וקיבוץ עין גדי הינו אגודת מים, למעשה המים הם כמעט בחינם ( זה ההסבר לכך שהממטרות מפזזות כל היום). אתם ואני משלמים לחברת מקורות. חברי עין גדי משלמים לעצמם. הקיבוץ,מוכן ומסכים שבעתיד יושקה הגן מנחל ערוגות, מקידוח במורד הנחל.זה פתרון מצויין, פרט לעובדה שהקיבוץ לא מוכן להשקיע בכך אפילו אגורה. אז אם יימצא נדבן, שיסכים לממן ל600 חברי הקיבוץ גן טרופי ולהקים מערכת השקיה נפרדת, הבעיה תפתר. למעשה, אפשר אולי להעביר את כל מערכת המים הנוכחית ממי מעין עין גדי למים מקידוח בנחל ערוגות, כפי שמתוכנן לאכסנייה וביס"ש. וכך ינוצלו כל המים שבמורד הנחלים ומי מעיין עין גדי ישארו רק להכרחי ולטבע. חברי הקיבוץ התרגלו, אמנם, שבברזים זורמים מים מינרליים, והשתיה כמו הכביסה המקלחת והשרותים היא במים מינרלים אבל ביננו, מי עוד מתקלח במים מינרלים ? דבר אחרון. אם חשבתם שהפרסומים של נציבות המים שכפר שמריהו במקום ראשון בארץ בצריכה ביתית נכונים, תבדקו שוב. הפעם הוסיפו את חברי עין גדי ותופתעו, או שלא, מהתוצאות.
