ושוב עין גדי,

לא נסחפנו משהו?

טוב שהבאת את הכתבה של עוזי פז, היא חשובה מאוד! ואני בהחלט בעד התמקדות בעיקר. כמו שאמרתי - עליהום כללי לא ישרת את המטרות שלנו. אבל מאידך, הנסיבות אינן מקילות! נהפוך הוא! ובכלל - אם הדיון לא צריך לעסוק ב"שוליים" של מצבם הכללי - מיותר לציין את "מסכנותם" בהתמודדות עם תנאי מזג אויר קשים או בולענים. - מה גם שנדמה לי, שיש לי איזושהי זכות מינימאלית לסתור את הטענה הזו, בהיותי תושבת המקום אי פעם בהיסטוריה שלי, למשך כשלש שנים.
 

א.א.אפל

New member
אפשר לחשוב שעין גדי הוא היישוב

היחיד בארץ שמתמודד עם אקלים קשה. מה עם שאר יישובי מוא"ז תמר? מה עם יישובי הערבה? מה עם שדה בוקר- לא שמעתי ששדה בוקר מתכוונים לשאוב את מי עין עבדת בגלל שהם חיים באקלים מדברי...
 

בלקר

New member
בהחלט אפשר להעשים אותם על כל זה

התמרים לא היו מקור ההכנס היחיד שלהם או אפילו העיקרי. הבעולנים לא נותנים להם לגיטימציה לגנוב את מי השמורה, זה בדיוק כמו שגנב יתען שזה בסדר שהוא גונב כי הוא עני... לאנשים עין גדי אין שום צורך במדשעות וגן בוטני, כי יש להם את השמורה, יותר מזה הנוף שם עוצמתי למדי. בקשר לפינת חי, אני לר רואה שום צורך בפינת חי. איפו פינת החי של קרית ים? או של בית-שען? או של קרית-אתה? הרבה ישובים גדולים בהרבה מסתדרים מצויין בלי פינת חי, אז אני לא רואה שום סיבה שאנשים שכבר יש להם איכות חיים גבוהה יהנו גם מפינת חי שפוגעת בסביבה שלהם, עם פינת החי לא הית פוגעת בנמרים מאז לא הייתה לי בעיה איתה.
 

bee eater

New member
זה נשלח היום בבוקר

הקובץ נשלח היום בבוקר. לא ברור באמת לאיזו תקופה הוא מתייחס - האם היה שינוי במצב לאורך הזמן (בהקצאות המים לקיבוץ)?
 
זו אחת הטענות המרכזיות

וכמובן - ברוך הבא לפורום!
 

Golan Oz

New member
תאריך נכון

את המסמך הזה קראנו כבר לפני שלוש שנים...... להבא על תכתוב מתי הוא נשלח אלא מתי הוא נכתב....
 
הבעיה נעוצה בפרט הקטן: מעין עין גדי

כל מה שאלי כתב נכון. רק דבר אחד לא נלקח בחשבון: הגדלת השאיבה למפעל המים המינרליים איננה מכל המקורות אלא ממעין עין גדי, שספיקתו קטנה וחשיבותו לנאה עצומה. המעין הישקה (בעבר, כשהיו בו מים) את כל הקטע על המצוק בין נחל דוד ונחל ערוגות. הוא השקה את השיחים, העצים שגדלו לידו ועל המדרון המזרחי. העצים קיימו שרשרת מזון מאד מפותחת, כמעט התפתיתי להגיד שלמה. הגדלת השאיבה ממעין עין גדי המיתה את כל בית הגידול הזה. למה שואבים משם? כי זה מקום עם בקרה מקסימלית והמים יורדים בכח הכבידה למפעל, כך שאין פה השקעת אנרגיה. נאמנים עלי דברי עוזי פז שטוען כי כל הסביבה של מעין עין גדי חרבה ונמצאת בתהליכי גסיסה מהירים. אם קבוץ עין גדי חפץ חיים, יתכבד ויזרים לאזור מעין עין גדי 25 אלף קוב שנתי (זניח לעומת כמות המים שהוא אוסף בנחלים) על מנת לפצות על שאיבת היתר מהמעין. אם רק השיקול הכלכלי מנחה אותו, צריך לשוחח איתו במישור הזה. באמצעות חרם צרכנים. שלא לדבר על כך שבהעדר מונה מים, שהקבוץ היה אמור לשים, לעולם לא נדע כמה מים נתפסים במעין.
 
מאיפה הנתון?

לפי קובץ הוורד, 65 מתוך 90 מלמ"ק משני המעיינות עין שולמית ועין גדי, הם 72%. האם ייתכן שהתכוונת 85% ולא 8.5%?
 

גיאש

New member
האמנם יש לרחם על קיבוץ עין גדי?

אכן לאור המסמך נראה, שכביכול אפשר לנצל עתודות מים מהמקורות האחרים, במקום לייבש את מעיין עין גדי עצמו. אבל כפי שכבר צויין- כנראה שלהביא ממעין עין גדי זה הכי קל לקיבוץ לוגיסטית. חוץ מזה, נראה לי שהבכייה כאילו מפעל המים היא הענף היחיד בקיבוץ - מוגזמת. תיירות פנים עדיין מגיעה לאזור, ולמיטב ידיעתי יש בקיבוץ גם מעבדת צילום גדולה, שמשום מה לא הוזכרה כאן.
 
לא לרחם, להתחשב. הם חלק מהאקוסיסטמה

נכון, יש להם כמה ענפים שמכניסים יפה וזה לזכותם, והלואי שירויחו המון! יש להם אפשרות לפצות על גזילת מי מעין עין גדי: שיביאו לשם בצינור מים מנחל דוד או מנחל ערוגות! באותה כמות שהם תופסים! למה פתרון כל-כך פשוט, שנוסה בהצלחה בנחל כזיב, לא נעשה פה? חסרים בעין גדי מוחות קודחים ואקולוגים? וחוץ מזה - למה שלא יפנו למוסדות המישבים ויבנו מאגר מכוסה לתפיסת מי נגר ועודפי מעינות? זה נעשה בהרבה מקומות, למה לא פה? מאגר מכוסה, לא מאגר פתוח!
 
עוד הערה

בסוף הקובץ מצויין שתחנת שאיבה בנחל ערוגות לא הוקמה מחדש - לפי דיווחים שהיו בפורום הטיולים לפני שבועיים-שלושה, היא נמצאת בהקמה בימים אלו.
 

א.א.אפל

New member
אם כך

אין די בהחרמה של מפעל המים המינרליים בלבד, כי הוא צרכן די שולי ממי השמורה אלא את הקיבוץ וכל ענפיו. כמובן שזה קשה יותר ובמיוחד קשה יותר להפצה בציבור הרחב- שלא יתפוס למה הוא צריך להעניש את כל היישוב. לדתעתי, המים בנאות המדבר יקרים מפז ויש להעביר מים ממקורות אחרים ליישובים באיזור, ולהפסיק בהדרגה את השאיבה מהמעיינות.
 
הקצאת המים לקיבוץ עין גדי

אין לי ויכוח עם מר רז בנושא הקצאות המים, מאחר ואני לא מכיר את הנתונים. אבל מספיק מבט חטוף מהכביש אל השמורה כדי לראות את הנזק. ומאחר וחוקית יהיה קשה מאוד להתמודד עם הקיבוץ, אני מצטרף לקריאה להחרים את מוצריו. לטענת הקיבוץ כי השאיבה היא בהתאם לחוק: אין חוק במדינת ישראל האוסר להשתין בבריכה, אז למה להשתין מהמקפצה?
 
מדוע רק את עין גדי ???!!!

את כל מי הנחלים לקחו והם הפכו לנחלי ביוב. מחצבות ה"קורעות" את תכסית הארץ ויוצרות זהום סביבתי. שאיבת מים מהאקוויפרים ודלדולם. בניית כבישים, מחלפים, תעשיות וישובים על חשבון אתרי הטבע השטחים הפתוחים ועוד מזהמים את ארצנו. חבל שאנו קיימים בכלל ומנצלים את מה שמעמיד לרשותנו הטבע. נכון שחובה עלינו לפעול נכון תוך מזעור מירבי של הפגיעה בטבע בנוף ובאיכות הסביבה - אבל אין פתוח ללא פגיעה. בכלל ברצוני להזכיר לאלו שאינם זוכרים ו/או שאינם יודעים - אלמלא קיומו של קיבוץ עין גדי, לא היתה גם שמורה בעין גדי ולא היה גם במה לפגוע. כל הפיתוח של השמורה והסבתה למטרות תיירות היא אך ורק בזכותו של עין גדי ואחרים, שנאחזו בצפורניהם מתוך אהבה לארץ לנוף ולטבע.
 

מרצק12

New member
הקיבוץ והשמורה

האמנם ללא קיבוץ לא היתה שמורה--בעין-גדי הוקם בית-ספר שדה ראשון של החברה להגנת הטבע. אמנם חלק מהפקחים באו מהקיבוץ אך מוגזם לומר שבלי קיבוץ לא היתה שמורה. מוטב היה להקים את הקיבוץ במרחק כמה קילומטרים מהשמורה.הקיבוץ פוגע לא רק במים אלא גם בעולם החי-הקרבה של הקיבוץ תרמה להכחדת הנמרים שהתחילו לחדור לקיבוץ ולחפש טרף ובשל כך לכדה רטג מספר נמרות והוציאה אותם לעד מהשמורה דבר שפגע אנושות באוכלוסית הנמרים.
 
כפי הניראה לא העברתי טוב את המסר

איללא ההתיישבות, כולל קיבוץ עין גדי, היה כל שטחה של ארץ ישראל שמורת טבע אחת גדולה. ארץ בלתי נושבת למעט נוודים ופזורה של פלאחים קשי יום. ארץ מוכת קדחת ומחלות אחרות ארץ בה הנמרים אומנם היו מסתובבים חופשי אבל.....
 

מרצק12

New member
התיישבות

התישבות זה דבר טוב -אך במרחק מה מהשמורות. אין לפתות נמרים בחיות מחמד כמו שזה נעשה בעין גדי. כאמור מוטב להקים ישוב לא בקרבה יתרה לשמורה.
 
מי הרגיל את חיות הטרף לאכול טרף קל

עצוב להגיד, אבל מי שהרגיל את חיות הטרף של אזור עין גדי שלא צריך לצוד היו דוקא החוקרים שלהם, ובראשם גיורא אילני. היתה תירגולת קבועה בטיולים בדגש טורפים בנאת עין גדי: עוברים בלולים של צובה או של מקום אחר, לוקחים פגרים אבל עדיף אפרוחים קטנים, משחררים אותם בשפך אחד הנחלים ונעמדים ממרחק לצפות בהתרחשות שנוצרת. הצפצופים של האפרוחים היו מושכים את הטורפים ואז אפשר היה לראות מה קורה בתחנת האכלה. משך השנים למדו כולם שלא צריך לטרוף, אפשר לחכות לאדם שמביא אוכל מוכן. כשזה היה חסר, היו הולכים למשכנות האדם הקרובים ביותר (קבוץ, אכסניה, ביס"ש) ואוכלים את בעלי החיים שגדלים שם, מאחר שהם איבדו חלק גדול מהאינסטינקטים שלהם. זאת האמת, ובבקשה לא להאשים את הקבוץ בזה. אם החוקרים לא היו משתמשים בשיטות פסולות אלה לצרכי המחקר שלהם (שדרך אגב עדין לא פורסם, נידמה לי), הטורפים לא היו מתקרבים לפינות החי.
 
למעלה